מרדף של 9 שנים הסתיים/מנחם לס:

מירדף של כמעט עשר שנים הסתיים עבור נובאק ג'קוביץ'. היה זה מרדף כמו אף אחד אחר: מרדף של 9 שנים אחרי רפאל נדאל הספרדי שעשה מרולנד גארוס מגרש המשחקים הפרטי שלו. תשע אליפויות רצופות – סיפרו אותן. 9 אליפויות. רקורד של 1-70 על המשטח החום-אדום היה אויבו הגדול של השחקן מס' 1 בעולם – הסרבי ג'קוביץ', שניצח בכל המשטחים האחרים אבל לא כאן.

רגע, זה לא ניגמר. משום מה הנצחון בשלוש מערכות 5-7, 3-6, ו-1-6 נראה והרגיש כמו משחק הגמר.

ביום קיץ בהיר אבל קריר, ג'קוביץ' סוף סוף גבר על מלך החימר, על המשטח שעשה מיריבו גיבור גלובלי בלתי מנוצח על המשטח המיוחד. נדאל ניצח שם 9 פעמים כמעט רצופות עם הפסקה אחת ב-2009 כשפדרר ניצח. המשטח הזה היה המשטח שמנע מג'קוביץ' את הגראנד סלאם עד עתה, וללא נדאל אולי זאת ההזדמנות שלו. כשאתה מנצח את נדאל על המשטח בו הפסיד רק פעם רחת בעשר שנים, אתה יודע שהשגת משהו מיוחד.

"זה היה משחק שאני אזכור שנים על גבי שנים.

נדאל הגיב להפסד כפי שהגיב לכל נצחונותיו: עם פרספקטיבה! כפי שאף פעם לא יצא מדעתו על נצחונותיו, הוא לא נפל על פניו בהפסדו: "נובאק שיחק היום טוב ממני והגיע לו לנצח. אני אחזור בשנה הבאה עם תקווה לשחק טוב יותר ולהצליח יותר. כשאתה מפסיד ככה עליך ראשית לברך את יריבך, שנית לקבל את הפסדך כמקרה בו היריב שיחק טוב יותר, ושלישית לגלות את שגיאותיך ולתקנן לפעם הבאה. את 1 ו-2 עשיתי. נשאר לי לעשות את 3.".

ג'קוביץ' נמצא ברול לא יאומן: מס' אחד בעולם שניצח השנה את כל הטורנירים בהם השתתף, והוא רוכב על רצף של 27 נצחונות רצופים. ג'קוביץ' כבר ניצח את נדאל על חימר השנה, נצחון של 3-6, 3-6 במונטה קרלו.

הסט הראשון היה הסט הגדול של המשחק. הוא לבדו ארך 67 דקות. ג'קוביץ' פתח עם 0-4 מהיר. ג'קוביץ ' נראה כתותח הלוחם נגד אקדח. אבל נדאל הוא נדאל: אפילו שלא היה במיטבו, ואפילו אולי הספירלה למטה תוציא אותו מהטופ 10, מה שישנה לו היא גאווה ורוח לחימה ללא אח או דוגמא. הוא לחם כדוב שכול, מחק שתי ברייק פוינט שהיו לסרבי, והגיע ל-4-4 לא יאומן. אחרי זה נדאל הציל בגבורה 5 סט פוינטס כשהוא נילחם עד הטיפה האחרונה. אבל כשהוא עם הפתיחה ב-6-5 ו-15-30 הוא החמיץ אוברהד פשוט, והאוברהד הזה שהחמיץ המשיך לרדוף אחריו עד הסוף.

נדאל נשאר במצב לחימה עד ה-3-3 בסט השני, אבל אז באה מין כניעה מוזרה כשנדאל לא יכול יותר.

אגב, במפגשי ראש-בראש נדאל עדיין מוביל נגד ג'קוביץ' 21-23 על כל המשטחים.

נדאל אמר מה שאני חשבתי על ג'קוביץ': "אני מאמין שהוא נמצא עתה בשיא משחקו, ובנקודה הטובה ביותר שהיה בה משך כל הקריירה".

*

מוריה:

למי שעוד צריך הוכחות, תם ונשלם עידן נאדאל. שלוש מערכות, כאשר לרגע לא היה ספק בזהות המנצח, משאירות את ראפא זמין להתחיל להסתכל בנוסטלגיה על הקריירה העצומה שלו שנמשכה עשר שנים מ-2005 עד שנה שעברה. הוא היה חלק ממשחק הטניס הטוב בהיסטוריה, וימבלדון 2008, והמרתון בגמר האוזי. הוא כמעט השיג את הפול סלאם. אבל נובאק נשאר כרגע בודד בפסגה. הנה מה שהוא השיג עד עכשיו בשנת 2015-

נצחון באוסטרלין אופן, נצחון בכל טורניר מסטרס 1000 שהשתתף בו. הפסד בודד עד עכשיו (פדרר בדובאי) ו 27 משחקים ללא הפסד. בעייני רבים ראפא היה המשוכה האחרונה שלו בדרך לתואר בצרפת, אבל אני לא הייתי מוחק את וואוורינקה שנראה פשוט מצויין מאז עלה לשחק בפיג'מה.

*

יומן נדאל 5 (אחרון): הסוף/מתן גילור

עידן רפאל נדאל תם ונשלם. אולי נראה עוד הבלחה על חימר פה ושם וכמובן שלא ניתן להספיד לחלוטין טניסאי כה היסטורי וכה גדול, אבל הניחוש שלי הוא שמייג'ור הוא כבר לא ייזכה ולמקום הראשון בעולם הוא כבר לא יחזור.

בניגוד לפדרר, נדאל מתבסס על היכולות הפיזיות ואלה – בעיקר בספורט כמו טניס ובעיקר למי ששחק את גופו עד דק – פוחתות בקצב מסחרר.

כשכל מה שיש לך להציג הוא טופ-ספין אחרי טופ-ספין, אין לך אפשרות לנצח את נולה הנוכחי.

גדולה בטניס (כמו בכל ספורט) נמדדת בפרמטרים כמותיים ואיכותיים. מבחינה כמותית נדאל כלפי מטה, כיוון שהפגיעה בשיעורי ההצלחה (כמותי יחסי) הפנומנלים בהיבט של קריירה בשנים הקרובות תהיה גדולה בהרבה מהתוספת לתארים או לשלבים מאוחרים בטורנירים חשובים (כמותי אבסולותי).

נולה משלב את ההגנה של רפא (כמעט באותה הרמה) ואת סט החבטות של פדרר (ברמה נמוכה יותר). לענ"ד, בעידן המודרני, לא היה טניסאי כל-כך שלם ומגוון.

ראוניץ', וורינקה, קיריוס, ברדיך, נשיקורי וכו' – על אלה, להרגשתי, אין שחקנים בלבל ההיסטורי של פדרר/נדאל/נולה. אני מקווה שאחרי הדעיכה של נולה (שבטח תגיע עוד שנתיים-שלוש), יהיה מי שימלא את החלל החסר ולא ניוותר עם וואקום.