מעורב 'סידרת גמר' ליום ג' / מנחם לס

1. פרשר, פרשר, על מי יש יותר פרשר?

לברון הוא בן 30. הוא לא צריך להיות פיזיולוג כדי לדעת שמעתה מתחילה ההתדרדרות למטה. קלה ואיטית בתחילה, אז אז היא תופסת תאוצה, ועם הקילומטראז' ברגליו, לך תדע. הוא גם עושה חושבים – ולזה הוא באמת לא צריך דוקטורט למתמטיקה – שאם הוא מפסיד היא יהיה 2 מ-5 בגמרים של ה-NBA, ועם רקורד כזה לא רק שלא מגיעים להר רשמור. לתל שיקמונה בקושי מגיעים (עכשיו נראה כמה מכם יודעים היכן נמצא תל שקמונה!).לברון מכיר גם מכיר (האמינו לי – בע"פ!) את הכותרות שתתחלנה לרוץ בכל העולם: "לברון הוא לוזר; 5 פעמים הגיע לגמר וכל מה שיש לו להראות זה שתי טבעות, וגם הן הרבה בזכות דוויין". הוא דואג כבר עתה מה זה יעשה ל-LEGACY שלו: 'יודע להגיע לבאר, אבל לא לשתות ממנה!'

הוא אמנם אמר כשהגיע לקאבס שהוא לא 'מבטיח' אליפות כי זה לא 'ריאלי' כבר בעונה הראשונה, אבל "הוא יעשה כמיטב יכולתו".

הפציעה לקווין לאב קרתה כל כך מזמן שאנשים שכחו ממנה והיא לא מהווה יותר תרוץ.

ואז ישנה העיר קליבלנד שלא זכתה אף פעם באליפות כדורסל או בייסבול. אליפות פוטבול? כן, בימיו של ג'ימי בראון, ב-1961. זה 54 שנה ללא אליפות כל שהיא לעיר.

מה בקשר לפרשר על סטפן קרי?

הרבה פחות. בד"כ אומרים שחייבים להיות פעם אחת בגמר לפני שמנצחים אותו.הוא בן 27. עם הגוף שלו ותפקיד משחקו יש לו עוד עשר שנים טובות להיות ברמה הגבוהה של הליגה. כן, נכון, עיר המפרץ משוועת לאליפות אחרי כל השנים שעברו – 40 שנה – אבל כאן ישנה מין הרגשה של 'אם לא עכשיו אז בשנה הבאה'.

הייתי אומר שהפרשר הוא גדול על לברון עשרת מונים.

2. לברון משחק את הכדורסל הטוב ביותר שלו בחייו

(אשך! מציע לך לעבור לפוסט אחר)

 

 

אני אמרתי זאת הרבה לפניו. כבר לפני שבוע וחצי אמרתי שאם לברון היה משחק ככה במיאמי בעונה שעברה, הוא לא היה עוזב כי היתה לו טבעת שלישית, והוא היה משחק היום עבור מיאמי על טבעת רביעית.

היום גם הוא הודה באותו דבר כשאמר "I NOW PLAY THE BEST BASKETBALL I EVER PLAYED!".

כשראיתי את הכניסות שלו נגד שיקגו ואח"כ אטלנטה, כתבתי כאן מיד: "הוא למד דבר חדש: לפרוץ עם כדור בידו". הסברתי את הבעייה שהיתה לו בעבר: צעד ראשון איטי ומסורבל ששידר את עצמו שעה לפני שהוא בוצע! כל מגיניו ידעו בדיוק מאיזה צד הוא פורץ ועשו צעד ראשון לכיוון – לפניו! לכן הוא היה מסוכן בכניסה רק ללא כדור.

עוד כששיחק במיאמי כתבתי על כך, ואולי ישנם כאן כאלה שהבינו את כוונתי, וזוכרים. אם לא – לא נורא. לא אעלב. הנקודה התחתונה היא שהוא למד להטעות וליצור צעד ראשון מהיר, ובכלל המסה שלו כמעט אין לעוצרו כשהוא נעמד ב-'אחד נגד אחד'. פיק-אנד-רול הוא כמעט לא עושה כי זה כאילו מתחת לכבודו. הוא רוצה לגבור עליך 'מאנו נגד מאנו' מבלי התערבות של חסימה. והוא מצליח ברוב המקרים.

תראו, לומר על שחקן עם וותק שלתריסר שנים שזכה ב-MVP ושתי אליפויות שהוא עשה צעד למידה קדימה נשמע מעט מגוחך, אבל זה בדיוק מה שקרה לו.

מספר נקודותיו והאסיסטים שלו הם בשיפור מתמיד מהסיבוב הראשון ואילך. הוא מרגיש זאת והוא אמר אתמול "אם אתה שם את כל מה שאני עושה – גוף, מוח, נשמה, יכולת, קליעה, הבנת משחק, תרומה לקבוצה – בבקבוק אחד, הבקבוק מתמלא יותר ויותר ממשחק למשחק".

בפלייאוף הזה תרומתו היא 27.6 חיצים, 10.4 ניקויים, 8.3 בונבונים, 1.8 גניבות, ו-1.3 גגות. קווין לאב – שישב באזרחי באימון האחרון, התבקש להביע דעתו. הנה מה שאמר:

.

"I think it's tough. Was he bouncier at one point? Physically, it's tough to say," Love said. "But as far as up here [mentally], I think he's ahead of where he was. Being able to make everybody around him better, it's a great quality. He doesn't lack that at all. I think he's truly done a phenomenal job with guys going down and helping others to play better."

כמה מחבריו התערבו בשיחה. קנדריק פרקינס וג'יי אר סמית' אמרו את המילים האסורות שאמר ביל למבייר: "כמו שהוא משחק עתה גם מייקל ג'ורדן לא שיחק".

אני מציע לכולם להירגע, אבל אני מסכים שלברון כזה לא ראיתי מעולם!

3. כיצד לשמור על לברון?

כמה שיותר קרוב! (הזיברות מרשות)

לברון אינו השחקן האהוב עלי בלשון המעטה. אפילו במיאמי לקחתי אותו בערבון מוגבל. הסיבה? קשה להסביר. משהו לא נעים בפניו; משהו לא טבעי שלא נשמע אמיתי כשהוא מדבר, אפילו כשהוא אומר אמת. אהבתי אותי רק כתורם לקבוצה שהיא 'קבוצתי' ב-15 השנים האחרונות. עתה כשעזב אותה, אין לי כל רגש כלפי לברון – לחיוב או לשלילה.

אני רוצה שקליבלנד תנצח. אלף היא 'מזרחית' וברצוני להיות צודק שוב באומרי שהמזרח חזק מהמערב. תגידו "אבל זאת רק קבוצה אחת". אז אני אגיד לכם שישנה גם רק מדליית אולימפית אחת, וארה"ב זוכה בה מאז החליטה לקחת את העסק ברצינות, ותזכה בה עד סוף ימי חייכם. אצלי קובעת האלופה, והאלופה תהיה מזרחית אחרי שנת שמיטה בספארס. בית, דויד בלאט. לא צריך להוסיף. גימל? אוהיו היתה ביתי הראשון האמיתי בארה"ב. כשהגעתי הנה ב-1961 ביליתי רק חצי שנה בניו יורק, ואז ארבע שנים באוהיו בקולג' של ווסטר ל-B.A (אחד המעולים בכל ארה"ב!), ושנתיים בקנט סטייט יוניברסיטי ל-M.A, וקליבלנד היתה העיר הקרובה (יחד עם אקרון) שם הלכתי לראות ספורט, בעיקר את הקליבלנד בראונס של ג'ימי בראון בימי הזוהר, ואת הקליבלנד אינדיאנס בבייסבול. יש לי סימפטיה ואהבה לעיר הזאת.

אני יודע כיצד לעצור – או להאיט מאד את לברון – ולשמחתי אף אחד לא קורא זאת בווריורס.

מה הדרישות?

1. שומר גדול בגופו שישמור צמוד-צמוד ללברון. תתפלאו את מי הייתי מעמיד נגדו, לפחות בהתחלה: את הריסון בארנס. הריסון הוא 2.03 מ' כמו לברון, ושוקל 102 ק"ג. דריימונד גרין נמוך בכמה סנטימטרים, וכבד בשניים-שלושה קילוגרמים. איגודלה נמוך בעוד שני סנטימטרים, ושוקל 97 ק"ג. לברון כבד מבארנס בעשרה ק"ג, אבל זאת לא אליפות התאבקות.  לברון לא מרבה לעמוד עם גבו לסל ולדחוף אחורה את שומרו, אז העשרה ק"ג עודף חשובים, אבל לא קריטיים.

נקודת המפתח כאן היא להידבק ללברון צמוד-צמוד, כפי שעשה קאווי לנארד, השומר על לברון מס' 1 ב-NBA. מה קורה כשאתה שומר צמוד? לברון לא מסוגל להחזיק בכדור בשתי ידיו לפנים ולהעבירו מימין לשמאל עד שהוא מחליט על שדרה לפריצה. מניעת תנועת הגוף עם הזרועות מימין לשמאל (כי אם יחזיק את הכדור לפני גופו, בארנס יוציאו מזרועותיו בחבטה קטנה אחת) מקשה את הפריצה ללברון עשרות מונים.

 

להקשות על לברון להעביר כדור בחזית גופו, ובזאת ליצור הטעיות

 

אבל הרי אי אפשר להיצמד אליו קרוב-קרוב משחק שלם, והוא ימצא דרך לכמה פריצות. מה עושים אז?

נניח לברון עומד לפני THE TOP OF THE KEY (לפני הקשת של זריקת הפאול) עם פניו לסל, ושומרו עומד לפניו עם גבו לסל. אם לברון עושה הטעייה ומצליח לפרוץ דרך צד ימינו (צד שמאל של שומרו) והשומר מאחר עד צעד צדדי, על השומר מיד להסתובב שמאלה עם צעד ארוך לכיוון סלו כדי למנוע מלברון את הצד השמאלי של 'השדרה'. באותה שנייה השחקן השומר על הפורוורד תחת הסל – לרוב זה יהיה דריימונד גרין שיעזוב את TT ויחתוך ללברון את השדרה. לברון יכול עתה לעשות אחת משתיים: לנסות לקלוע מעל גרין, או להעביר כדור לטריסטן.

במערבולת תחת הסל עם גופות גדולים, זה לא הדבר הקל ביותר, ואולי אז כבר תבוא עזרה מאנדרו בוגוט או שחקן אחר.

היי, אין למנוע את כל 'הרעה', אבל זוהי הרעה במיעוטה.

4. לברון על קרי: לא היה שחקן מסוגו ב-NBA

אתן ללברון לדבר ללא התערבות או הערה (כפי שאמר לדייויד קופרפילד מה-'קליבלנד פליין דילר'):

"לסטף יש מנוע.הוא נראה רזה כזה ולא שרירי אבל יש לו מנוע שמניע אותו בצורה שהרבה אנשים לא מבינים. באמת קשה להבין שחקן שלא נראה שרירי או אתלטי במיוחד המונע ע"י מנוע שלא מפסיק לעבוד לשנייה אחת. זה PROPULSIVE MOTION. רק רג'י מילר מסוגל היה לנוע כמוהו, אבל רג'י היה בנוי הרבה יותר שרירי.

סטף הזה לא מפסיק לנוע. שליטתו בכדור אבסולוטית. הוא מסוגל לסובב כדור על אצבע אחת ולהעביר אותו בין כל האצבעות ליד השנייה וחוזר חלילה. הוא הראה לנו בנבחרת האולימפית כמה טריקים ששייכים להארלם גלוב טרוטרס. יש לו גם את אחד הקרוס-אוברים המהירים ביותר אם כי הוא לא משתמש בהם הרבה. למה לעשות קרוס אובר אם אתה יכול לשלשל שלשה ב-70%?

היכולת שלו לזרוק ג'אמפ OFF THE DRIBBLE היא מס' אחד בליגה. לכן הוא אף פעם לא נחסם. כדי לחסום אותו המגן צריך לנחש מתי הוא עומד להפסיק לכדרר ולזנק, וברור שזה בלתי אפשרי. פעם הזמנתי אותו לביתי במיאמי והיה לנו את הזמן הכי טוב ביחד. הוא נהדר ממש לליגה שלנו. הוא איש משפחה למופת שמשפחתו חשובה לו יותר מכל. אני לא אוהב לדבר על מודלים, אבל הוא המודל החיובי של הליגה שלנו".

5. סטף על לברון: כוכב הליגה ב-7-8 השנים האחרונות

סטפן קרי למריוטרי מה'סן פרנציסקו אגזמינר': "לאנשים אין מושג בכלל מה זה להיות כוכב מדיה כבר בגיל 14, ולשאת את כל הלחץ הזה בגיל כל כך צעיר, ובסוף לא רק למלא את כל הציפיות, אלא להתעלות עליהן. לא היה אף שחקן אחר שאני מכיר או שמעתי עליו מלבד קרים עבדול ג'אבר שהוא בעתונים כבר מגיל 14, ותמיד ממלא את הציפיות. כשה-SPOTLIGHT עליך ללא סוף זה מעייף ומוציא אותך מהריכוז מהדבר החשוב ביותר – הכדורסל עצמו. הצורה שהוא נשא את עצמו כל השנים ראוייה להערצה. ניבאו לו שהוא יהיה CHAMPION, והוא אכן הפך ל-CHAMPION. הוא גדל והתבגר ל-ROLE של צ'מפיון. הוא תמיד ידע מה הוא עושה, והוא יודע עתה מה הוא עושה!"

6. ג'נטלמן ושמו סטפן קיירי

את המחמאה הגדולה ביותר לסטפן קרי נתן מאמנו סטיב קר כשאמר ש-"מכל שחקני הכדורסל ששיחקתי איתם, ניהלתי אותם, ואימנתי אותם, השחקן שאני בוטח בו כאדם יותר מכולם הוא סטפן קיירי".

ואז הוא הוסיף: "סטף בנוי טוב יותר מכל אחד אחר שאי פעם הכרתי ל-STARDOM, מהסיבה הפשוטה שהדבר כלל לא נוגע לו. הוא כל כך עם רגליו על הקרקע ('SO GROUNDED') שעלייתו המטאורית ל-STARDOM כלל לא השפיעה עליו. הוא בדיוק אותו טיפוס, אותו אדם, שהיה בתחילת העונה, ולפי מה ששמעתי מאז הגיע הנה כצעיר. הוא תמיד עניו, צנוע, מתון, וחסר אפילו טיפת שחצנות. הוא לא נותן לדברים שליליים להשפיע עליו, והוא לא מבין מה כל הרעש שעושים בגללו".

תסתכלו עליו: הוא יסיים משחק עם 40 נק' ללא כל בודי אימאג' משפיל או מעליב. בדרך לחדר ההלבשה יעצור ויחתום על כל כובע, צעיף, או כדור שיתנו לו. יענה לכל צעיר – אפילו לילדים שביניהם – בסבלנות ובקורת רוח. עונה למבוגרים ממנו ב'יס סיר' ו-'נו סיר'. עם סטפן קרי מה שאתה רואה זה בדיוק מי ומה שהוא. אין לו כל אג'נדה והוא לא מכיר את המילה תככים.

אני בטוח שיש לו איגו, אבל האיגו שלו מתבטא בערב של 40 נקודות יותר מאשר בכל דבר אחר.

אמריקה צריכה את קרי. אמריקה צריכה משהו שיהיה נוגדני ל-TMZ. מין SPORT HERO שאין אחריו סקנדלים, שיכרות, הכאת נשים, או קרבות בבאר של ספורט.

אני חייב לומר זאת גם על לברון. אמנם ללברון אין את פניו התמימים והקסומים של סטף, פני ילד שבא לך לחבק ואפילו לאמץ, אך כמו קרי הוא נשוי לאותה אישה שהיתה חברתו עוד מהתיכון, ללא כל זעזועים ובגידות וטלפונים ל-911.

איזה מזל ל-NBA ששני שחקניה הגדולים ביותר (וגם קווין דוראנט!) הם גם האזרחים למופת של המדינה!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  2. גיא

    2 יונ 2015 04:20:11

    תיקון קטן, הקליבלנד אנידיאנס זכו "לאחרונה" בוורלד סיריאס כאשר בישראל מלחמת העצמאות הייתה בעיצומה (1948).

    אני לחלוטין מסכים שמעבר לכל הביקורת אודות המניירות של לברון,
    התנהלותו כ-"סלבריטאי" היא ללא דופי.

  3. גיא

    2 יונ 2015 04:24:04

    גם מול שיקאגו, וגם מול אטלנטה, קליבלנד הראתה גרף למידה מרשים ממשחק למשחק. ההתאמות לשלל השומרים השונים שהציבו על לברון היו בזמן, והיו מדוייקות.

  5. מתן גילור

    2 יונ 2015 07:58:37

    מנחם תודה, מאמר מצוין.
    אני לא מקבל את הביקורת על שיעורי ההצלחה בגמרים. זה הישג אדיר להגיע לגמר. מי שהגיע והפסיד הוא בטח לא "לוזר".
    נניח שקאבס יפסידו ואז לברון יהיה 2/6 – האם במצב כזה הוא לוזר, אבל אם היה מודח עם ההיט בסיבוב הראשון ב-2011 ו-2014 ולא מגיע לגמר ב-2007 ואז היה 2/3 הוא היה ווינר?
    זה לא עובד ככה.
    להגיע לגמר ה-NBA זה הישג אדיר ולתייג כלוזר שחקן שעשה זאת בפעם ה-6 טרם מלאו לו 31, זה נמהר ובעייתי.

    1. גיא

      2 יונ 2015 08:10:22

      זה יפה איך שהצלחת לתמצת את ההגדרה האנציקלופדיאית ל-"התקשורת במאה ה-21, אינסטנט מידע, אינסטנט שיתוף. חסרונות:"

      ל-2 מילים מדויקות: "נמהר ובעייתי."

      1. מתן גילור

        2 יונ 2015 10:32:51

        איפה אתה?
        כתבתי לך בדה-באזר שאני אוכל את הכובע (וזה וואחד כובע לאכול).
        ואם כבר הכובע נתקע לי בגרון, אתה תרשה לי תירוץ – ההפסקה של המשחק גרמה לזה להפוך ממשחק של 5 מערכות למשחק של 3 מערכות וגם שברה את המומנטום של מונפיס. עדיין איתן בדעתי שפדרר לא ינצח אותו בטוב מ-5 על חימר (לא כולל פיצול).

        בכל מקרה, טעיתי בגדול ואני מבסוט על הטעות הזו.

    3. יניב

      2 יונ 2015 10:23:01

      סתם להבין אז מבחינתך דורון ג'מצי למשל שהגיע ל3 גמרים אירופאים רצופים(ואחר כך לעוד גמר)והפסיד בכולם כולל באחד שכל העונה מכבי ניצחו את כל הקבוצות(בית-חוץ)חוץ מברצלונה הוא הווינר האולטמטיבי כי הוא הגיע ל3 גמרים רצופים?

        1. יניב

          2 יונ 2015 10:46:59

          אוקי מקבל את התיקון וננסח מחדש האם לדעתך דורון ג'מצי הוא ווינר?(ושטב אל תשכח את העונה המדהימה שהם ניצחו את כולם חוץ מברצלונה)

          1. מתן גילור

            2 יונ 2015 10:54:17

            אני די סולד מההגדרות האלה. לדעתי ווינר הוא מי שעושה כל מה שבגדר הגבולות החוקיים של המשחק כדי לנצח. שמחפש כל הזמן להשתפר ולהגיע לטופ.
            לג'מצ'י עשרות קליעות קאלץ' במשחקים חשובים. הוא הצליח עם הנבחרת וזכה עם מכבי ת"א בהמון תארים. גם ההגעה לגמר גביע אירופה עומדת לזכותו. נכון, הוא לא זכה (בניגוד לג'יימס שדווקא כן זכה), אבל זה בטח לא הופך אותו ללוזר. כמו שכתבתי, אם הוא היה עף ברבע אז הוא לא היה לוזר, אבל אם הוא מפסיד בגמר אז כן? האם אתה מבין כמה מצחיק זה נשמע?
            האם מסי לוזר כי הפסיד בגמר מונדיאל?
            האם סימאונה שלקח אליפות על אתלטיקו לוזר כי השוו לו בגמר הצ'מפיונס בדקה 94?

        2. תiמר

          2 יונ 2015 15:16:36

          זה תלוי איך אתה מפסיד: אם מקוקע לך כתר על הכתף
          ו the chosen one לרוחב הגב ואתה קולע 2 נק' בממוצע ברבע האחרון בסדרה מול דאלאס אז אתה גם לוזר וגם דביל

          1. יניב

            2 יונ 2015 15:21:39

            1+ למרות שאני חייב להיות כנה ולפי איך שאני מודד לוזרים/וינרים בספורט אז לברון לא מתוייג אצלי יותר כלוזר

  6. Yavor

    2 יונ 2015 13:33:10

    רק התחלתי לקרוא, וכבר מאתגרים אותי עם תל שיקמונה!
    לפני כמה שנים כשעשו שם עבודות שיפוץ ופיתוח מצאו אתר ארכיאולוגי, וכך יצא שאבא שלי נקרא לשם לנהל חפירת הצלה מטעם רשות העתיקות. זה בעצם אומר: "לכו מהר לחפור ותראו אם יש שם משהו ממש חשוב, או רק חשוב פלוס. תשתדלו שזה יהיה רק חשוב פלוס, כי אנחנו רוצים לבנות על השטח הזה, אז תוציאו משם את כל מה ששווה לכתוב/לדבר עליו כדי שנוכל להחזיר את הבולדוזרים לעבוד".
    הוא אכן לא מצא שם משהו יותר מדי משמעותי, ועכשיו השכונה החיפאית הזו לחוף הים קצת יותר משופצת.

  7. אהרון שדה

    2 יונ 2015 13:56:12

    מנחם תודה רבה …מאמר מצוין ובכל זאת כמה הערות .

    1. לדעתי דווקא קארי צריך להיות יותר בלחץ.
    מדוע ?
    א. כי לברון כבר לקח טבעות (למרות שרק טבעת בקליבלנד …באמת נחשבת ).
    ב. כי אני לא רואה קבוצה מזרחית מאיימת על קליבלנד בשנתיים שלוש הקרובות.
    ג. כי דווקא קרי יודע שבמערב אף אחד לא מבטיח לו לחזור לגמר אוטומטית.

    2. בעניין ההשוואה קרי /לברון ….רציתי לכתוב כי הם מזכירים לי את רונאלדו ומסי …אך ראיתי משהו כתוב בספורט 5 ושלא יאשימו אותי בהעתקה לא כתבתי מאמר. (דניאל זילברשטיין ).

    בכל מקרה ובקצרה : לברון שווה לרונאלדו זה שחקן שהיית לוקח ראשון בכל דראפט (כמעט ) הוא בנוי לתלפיות ,אתלט בצדק שחקן שנועד לגדולות …וביחד עם זה נרקיסיסט ,גאוותן ,מעצבן ושנוא ….ועובר מקבוצה לקבוצה .

    קארי : בדיוק כמו מסי לא נראה השחקן הגדול בעולם ,אדם צנוע ונחמד אך פתאום אתה מגלה שהוא עושה דברים שפשוט אף אחד לא יודע איך לעצור …השחקן שאוהבים לאהוב ,בן אדם נחמד (לפחות תדמיתית ) שנשאר כל הזמן באותה הקבוצה.

    3. מה הייתם אומרים על חמישייה שתכלול את
    אייברסון ,וייד ,לברון ,אנתוני ודאנקן ?
    לא חמישייה מדהימה ?
    מנחם חשבת שאני לא ישים לב ?
    ארה"ב באולימפידות לא מנצחת תמיד …איני מדבר על מונטריאול 76 עם שערוריית השיפוט.
    אבל אני מדבר בעיקר על 2004
    החמישייה שלעיל שיחקה שם כולל ג'פרסון ,מריון ,סטודמאייר ,בוזר ואודום ….אלו לא פראיירים ….ובכל זאת רק ארד יצא מזה.

    1. מתן גילור

      2 יונ 2015 14:22:12

      מסי צנוע ונחמד? אהרון, אתה שבוי בקונספציה. קרא קצת מה גורמים שעזבו את הקבוצה מספרים. הבן אדם חשוד בהעלמת מס! זה עבירה פלילית.
      לעומתו, כמעט כל מי ששיחק/אימן עם/את רונאלדו מדבר עליו רק טובות.
      אין לי העדפה למי מהם או למי מקבוצותיהן, אבל זה חורה לי ששטיפת המוח של ערוץ קטלוניה אשכרה מצליחה לחלחל לאנשים בקטלוניה הקטנה.

      1. אהרון שדה

        2 יונ 2015 14:33:09

        ראשית אמרתי תדמיתית.
        שנית הרושם שלי (למרות עבירות המס) שמסי נחמד הרבה יותר מרונאלדו …מספיק לראות את הפרגון על המגרש.
        בעיני זו לא רק שטיפת מח …אמנם מסי לא צדיק גדול אבל לרמה של רונאלדו (שמחליף בחורות כמו שאני מחליף מאמרים בהופס )
        הוא עוד לא הגיע

        1. שמואל

          2 יונ 2015 15:08:24

          לברון לא מתקרב להתנהגות של רונאלדו.
          הוא איש משפחה למופת. כן, יש לו אגו, אבל האגו שלו נשען על שנים של הצלחה, מנהיגות ברורה, וIQ גבוה מאוד למשחק.
          וכן, כל מי ששיחק איתו אוהב אותו – הוא מעלה את כולם איתו ולא רואה את עצמו כסקורר (לא איזה חלוץ שרק מנסה לכבוש).

      2. רועי ויינברג

        2 יונ 2015 14:53:28

        לפי גורדיולה/זלאטן/כל אחד שברח מקטלוניה מסי זבל של בן אדם, שהעלים מס במיליונים. רונאלדו לא החליף בחורות כמו שאתה מחליף מאמרים באתר, אלא אם קראת אחד ב-4 שנים האחרונות. כן, הוא קצת שחצן, אבל הוא הכדורגלן השני בטיבו על הפלנטה!

        אני מסכים עם מתן (ודסקל, ועזי דן, ורבים אחרים) שספורט 5 מאליל יותר מדי את מעלים המס, הבכיין והנשכן, וכל אחד אחר שהיה בבארסה (בעיקר צ'אבי שלא כבש או בישל שנה ועדיין פתח בהרכב-אם זה היה קורה לכל אחד אחר קופמן ופרימו היו שוחטים אותו, בצדק)

        1. אלעד אייל

          2 יונ 2015 15:57:56

          אז מה כל הסיפורים שצצים עכשיו על בגידות באירינה שייק עם נשות כדורגלנים ? הכל סיפורים? ואפשר לחשוב שזלאטאן הוא צנוע ועניו. הוא בעצמו בעל אגו שיכול למלא איצטדיון ריק לבדו. בשורה התחתונה אי אפשר לקחת רק מה שרוצים. האמת נמצאת כנראה איפה שהוא באמצע לגבי שניהם.

        2. אהרון שדה

          2 יונ 2015 16:00:39

          נראה לי רועי שאת "שטיפת המוח " עושים אלו שטוענים שעושים לנו שטיפת מוח ביחס למסי וכריסטיאנו .
          בוא נגיד שמי שרואה כדורגל …ולא קורא מאמרי רכילות (פחות או יותר כמוני ) רואה בפירוש שחקן שמפרגן ועושה את האחרים טובים יותר ..ואחד אחר שמה שמעניין אותו זו הסט' האישית.
          פפ לא אמר שמסי זבל של בן אדם (ההיפך ) ולזאטן ? הוא אומר זאת על כל אחד בערך.
          דבר נוסף אני לא אוהב את מסי בגלל /למרות ספורט 5….אלא אני אוהב אותו מהסיבות שגורמות לי לאהוב את סטפן קרי .
          לסיום :
          העלמת המס היא סיפור לא ברור דיו וגם אם כן לא ברור מי אשם …איני בא להגן על מסי ובואו ונגיד שהוא לא צדיק גדול ואפילו שיש לו אגו ואמירות בחדר ההלבשה ובכל זאת גם אם כן הוא עושה זאת בטאקט ומאחורי הקלעים (שומע לברון ?)

          בנוסף מה לעשות הוא לא מתפרסם כל יום עם דוגמנית אחרת (באמת שאיני עוקב …אבל קשה לברוח מהכותרות …במובן זה להצדיע ללברון).

          אשר לצ'אבי …קודם כל אחלה של שחקן
          שנית בליגה הוא לא שחקן הרכב אלא רוטציה ובכל זאת הוא כבש פעמיים ובישל 8.
          בצ'מפיונס הוא לא פותח על פי רוב.

  8. e

    2 יונ 2015 14:37:14

    בעניין הלחץ הייתי גם מוסיף שלברון, להבדיל מקארי, כבר היה במעמד (ועוד 5 פעמים). לקארי ולכל גולדן סטייט (אם אני לא טועה) זאת הופעה ראשונה בגמר וגם זה שיקול לא קטן

    1. אהרון שדה

      2 יונ 2015 14:39:07

      אתה לא טועה …אם אתה לא מחשיב את המאמן קר שהיה במעמד 5 פעמים כשחקן ולקח את כל הגמרים (3 בשיקגו +2 בס.א ).
      על זה נאמר קר-רוח

      1. שמואל

        2 יונ 2015 15:17:08

        רק שסטיב קר היה שחקן זניח בלפחות 2 מאותם גמרים… ולא פתח אף משחק באף אחד מחמשת העונות האלה.
        קלע כמות זניחה של נקודות, ובכלל היה שחקן לא הכי משמעותי.
        לזכותו עומד בעיקר השלשה הענקית במשחק 6 של 1997 כשמייקל משך את ההגנה ומסר לו שיזרוק.

  10. אלעד אייל

    2 יונ 2015 16:00:57

    אבל מאמן גדול לא חייב להיות גם גם שחקן עבר גדול ראה ערך בלאט. הניסיון של לחוות משחקי הכרעה גם כשחקן שולי יחסית הוא גדול ומשמעותי בוודאי מבחינת הבנת התחושה והידיעה איך דברים מתנהלים בלחץ ולפעמים דווקא שחקן שולי רואה ומבין טוב יותר את עמדת המהן וקבלת ההחלטות שלו כי הוא לא זה שמצפים ממנו לנצח את המשחק.

    1. e

      2 יונ 2015 16:32:53

      דווקא בגלל שקר היה שחקן שולי, הוא היה תחת פחות לחץ. השאלה איך גולדן סטייט יסתדרו מנטלית. בינתיים נראה שהם איתנים, נראה עם בגמר דברים יראו אחרת (לדוגמא הארדן בOKC שהיה מצויין בפלייאוף ודי נעלם בגמר).

      1. אלעד אייל

        2 יונ 2015 17:33:16

        e זה בדיוק ה שאמרתי שבגלל שקר לא היה שחקן מרכזי הוא יכול היה לחוות את המשחק בפחות לחץ ולראות איך מאמן מנהל את החילופים והטקטיקה וכו'

  12. בלעם

    2 יונ 2015 17:35:45

    אחלה מאמר, לא מסכים רק בקשר לדבר אחד (מלבד כל השטויות הרגילות על החוזק של המזרח שמנחם כותב כפרובוקציה): התחושה של ״אם לא, אז בשנה הבאה״. הפוך, גוטה- התחושה הזו גדולה אצל גולדן סטייט עשרות מונים מאשר אצל קליבלנד, שמתכננת להיות בגמר עוד כמה שנים טובות. מי יודע אם בשנה הבאה הכל יתחבר ככה לווריורס והם בכלל יזכו שוב להגיע לגמר.

    (כי המערב רוצח את המזרח וקשה הרבה יותר, כמובן).

  13. נתן

    2 יונ 2015 17:53:09

    אין מה להשוות בין הלחץ על קרי ללחץ שהיה על סטיב קר. קר רק היה צריך לעשות את העבודה שלו. לא להוביל, לא לשמור, לא לעודד ולא להרים אף אחד. שחקן רוטציה שמבחינת ניסיון אישי כשחקן אין לו הרבה לתרום לקרי, אבל אין הרבה מאמנים שכן יכולים לתרום בזה.

    1. רועי ויינברג

      2 יונ 2015 18:11:27

      המאמן היויד שהיה שחקן על והגיע לרמות האלה הוא בירד. כל אחד אחר לא קרוב (חוץ מראסל שאימן בתקופה הביזנטית)

      1. גיא

        2 יונ 2015 18:42:33

        לני ווילקינס.
        היחיד שנבחר כאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA,
        וכאחד מ-10 המאמנים הגדולים של המשחק.
        נבחר להיכל התהילה גם כשחקן וגם כמאמן.
        זכה באליפות כמאמן סיאטל ב-79'.

  15. דורון האסטבן

    2 יונ 2015 22:55:32

    מתן גילור נתן את ההגדרה הכי טובה לווינר ולוזר בוויכוח הגדול.
    +4 לעגל.
    כתבה נ ה ד ר ת מנחם הגדול.
    בכתבה המצוינת של מולי שהעביר לנו בצורה הכי עדינה
    ומתחשבת סטטיסטיקה (בכלל מולי כותב מצוין תמיד!),
    מנחם קיבל הרבה מחמאות שמגיעות לו.
    תודה על האתר, או משפחת ההופס (יניב) הנפלא/ה.

  16. תומש

    3 יונ 2015 01:20:08

    כתבה נפלאה וחדה כתער. אני הכי אוהב שאתה צולל לנשמות השחקנים ומנתח את אופיים והשפעתם התרבותית מעבר למשחק

  17. עגל

    3 יונ 2015 08:06:47

    על לברון יש הרבה יותר לחץ. אני מעריך שלא היה ספורטאי בהיסטוריה עם יותר לחץ מאשר לברון. האם הוא בכושר הטוב בחייו? אולי. בהרבה אספקטים זה נכון. אבל לברון שניצח לבד את דטרויט היה קורע את ג"ס הנוכחית 4-0

    1. יואש בן טולילה

      3 יונ 2015 11:08:41

      לברון שהיה משחק לבד זה לברון שלא היה מביא תארים, אחרת הוא היה נשאר בקליבלנד עם נגרים מזדמנים ומביא אליפויות, אבל הוא הבין שזה לא יקרה והלך למיאמי עם עוד 2 שחקני טופ 10.
      זאת גם הסיבה שאני לא חושב שהוא ינצח הפעם, אין לידו מספיק שחקנים טובים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט