מפתחות לניצחון בגמר חלק 1/2 – קליבלנד / איתי קדם

f27d_hobbit_thorins_key_to_erebor_prop_replica_inhand

המפתחות לניצחון בגמר האנביאי הם מפתחות ידועים , כישרון , יכולת התעלות ועמידה בלחצים , ניסיון ומעל לכל האקס פקטור שמגיע לטובת האלופה החדשה בזמן ובמקום הנכון. חלקנו קוראים לזה קארמה , חלקנו פשוט מאמינים שאם תעבוד קשה ונכון – בסוף המזל יהיה איתך. שתי הקבוצות שהעפילו לגמר מוכשרות , מגובשות , מאוחדות . לשתיהן סגל מאוזן , כוכב על שנוצץ בשמיים ומאמנים שהיו כבר בכל סרט אפשרי – חוץ מהתפקיד הנוכחי שלהם.

גם קליבלנד וגם גולדן סטייט היו הקבוצות הטובות ביותר בליגה בשלושת החודשים האחרונים ולשתיהן יש מאזן ביתי מעולה בתקופה זו.

שתי הקבוצות עברו ועוברות פציעות , משמעותיות יותר או פחות – זה לא כ"כ משנה. כעת כששתיהן רחוקות רק 4 משחקים מאליפות היסטורית , שתי הערים , שני המועדונים , רוצים לעשות את זה ולהירשם בדפי ההיסטוריה כראשונים מסוגם.

עוד רבות ידובר וינותח לפני שיקפיצו את הכדור הראשון ובסדרה קצרה זו של שני מאמרים אנסה להביא את הנקודות המקצועיות הקטנות  , אלו שאולי בחדרי חדרים יושבים ומדברים עליהם כדי להפתיע , כדי להכין התאמות תוך כדי תנועה , כדי להכיר את היריבה הכי טוב שרק אפשר. אני מצהיר בזאת שהכל מראשי הקודח ולכן אם בסוף יתגלה שהכל שטויות ( כמו הבראקט המזעזע שיצא לאוהד ספרס שכמוני השנה ) – האחריות כולה שלי 🙂

נתחיל עם החבורה בקליבלנד , לה אין יתרון ביתיות ותצטרך לנסות ולגנוב אותו היכן שמעט מאוד קבוצות הצליחו השנה לעשות.

קליבלנד הצליחה לבנות את עצמה במהלך סוף העונה ובמיוחד במהלך הפלייאוף כקבוצה קשוחה הגנתית. את הויכוחים על סגנון ההתקפה שלה אשאיר לכם רק נציין שבינתיים זה עובד, יכול מאוד להיות שזה יעבוד גם מול גולדן סטייט רק שמהצד השני גולדן סטייט מסוגלת לקלוע תמיד – נקודה אחת יותר. ולכן ננסה להתרכז בפיצוח מהלכי ההתקפה והיכולות ההתקפיים של הקבוצה המוזהבת – משהו שאולי חלק מאנשי המקצוע בליגה יודעים איך צריך לקרות אבל אף שחקן או קבוצה לא הצליחו לבצע ליותר ממשחק אחד ( ממפיס ).

אנדרו בוגוט –

הגבוה האוסטרלי אינו מהווה סכנה התקפית בכל מה שקשור לייצור נקודות לעצמו. לכל האורך הסדרה האחרונה בוגוט לא לוקח זריקות מחצי מרחק וכמעט ולא מבצע מהלכים בפוסט ( יותר מזה – הוא לא מתפתה לזרוק ממקומות שהוא לא מסוגל לקלוע מהם ). השחקן שלו יכול להשאיר אותו לבד ולנסות לעזור. החיסרון של דרך השמירה הזו – בוגוט יוצא לאיזור קו העונשין ומנהל את כל ההתקפה של גולדן סטייט. בוגוט מוסר מעולה והקבוצה מנצלת את היותו עם הכדור והפנים לסל – לחדירות backdoor אחד על אחד באופן יוצא מהכלל. בוגוט גם מוסר יוצא מהכלל עם הגב לסל ובכלל תוקף את הטבעת רק בריבאונד התקפה. יתרון גדול מאוד נוסף של האוסטרלי היא יכולת חסימה מעולה. הרבה פעמים רק בזכות חסימה שלו קלעים משתחררים. לסיכום – האוסטרלי הוא אולי אופציה שביעית בהתקפה אבל יש לו חלק גדול בהנעת הכדור ובאיום המתמיד על הטבעת.

ראשית רצוי שבוגוט לא יקבל כדור בהיי-פוסט כי משם הוא מנווט וגם חוסם מצויין. השומר שלו חייב להיות צמוד אליו ולא לעזור. אם מחליטים לוותר ולעזור בחדירות ( כי חייבים לוותר על משהו) – ברגע שהוא מקבל את הכדור חייבים להיצמד אליו ולנסות לגרום לו לכדרר או להיפטר כמה שיותר מהר. ככה אפשר לשבש את זרימת ההתקפה של הווריירס ולגרום להם לקשיים. מתחת לסל מוזגוב אמור להסתדר איתו אחד על אחד – לדעתי עדיף שבוגוט יזרוק בסוף מהלך מאשר ימסור – המסירות שלו גורמות יותר נזק מאשר ניסיונות הקליעה. בריבאונד – בוגוט איש גדול מאוד , הוא בגובה של מוזגוב אבל נראה שהוא יותר מאסיבי. חייבים לעשות עליו בוקס-אאוט בכל מהלך של זריקה ולדחוף אותו מחוץ לצבע – קל להגיד קשה מאוד לביצוע ומחייב המון משמעת הגנתית ( שכרגע יש בשפע בקליבלנד).

דריימונד גרין –

מי שנחשב לאחד משחקני ההגנה הגדולים בליגה הוא גם שחקן התקפה מגוון ובעיקר פרץ אנרגיה בלתי נגמר. במשחקי בית הוא מדליק את הקהל ונוהג לעשות זאת בכל הזדמנות שיש לו. גרין מסוגל לקלוע משלוש אבל לא באחוזים גבוהים, ראינו את היריבות של גולדן סטייט מהמרות על זריקה שלו משם ע"ח חדירה. זה הלך חלקית ואני חושב שגם בגמר יעדיפו להשאיר אותו לקליעה משלוש מאשר לאפשר לו חדירה. גולדן סטיט לא משחקת מהלכי בידוד על גרין והוא לא שחקן של גב לסל גם כי בדרך כלל הוא נמוך יותר מהשומר שלו. מי שצפוי לשמור על גרין הוא תומפסון כשמשווים חמישיות אבל במהלך המשחקים צפוי שגם לברון, סמית וג'יימס ג'ונס יעשו עליו סיבוב. בסך הכל ברמת אחד על אחד יש לקליבלנד התאמה טובה לגרין – הבעיה איתו היא בעיקר בריבאונד ובמהלכי אנרגיה. חשוב לתת לגרין להקפיץ בהתקפה עומדת – קבלת ההחלטות שלו יורדת באופן משמעותי. בהתקפות מתפרצות או במעבר אחרי סל – אסור להשאיר אותו לבד בשום אופן ואם צריך – קליבלנד חייבת לעצור אותו בעבירה כבר בחצי אחרת המהלכים של סל ועבירה יזרמו כמו מים. בריבאונד חייבים בדיוק כמו לגבי שאר הגבוהים – לסגור אותו ורצוי מחוץ לרחבה כדי שלא יצליח לתת טיפים לעצמו או לשחקנים אחרים. גרין שחקן עם אנרגיות בלתי נגמרות ולכן ניסיון לעייף אותו מיותר – זה בדרך כלל מוביל לעייפות בצד השני. לעומת זאת אפשרי לשחק עליו בהתקפה עם הגב לסל וכיוון שהוא צפוי לשמור גם על לברון יש סיכוי שהוא יתמלא בעבירות. אם הוא יסיים משחק עם 20 נקודות זה בסדר כל עוד לא ייקח 10 ריבאונדים וישלוט ברחבות.

גבוהים מחליפים –

אזילי , דיוויד לי , ספייטס שחוזר אחרי פציעה הם כוח משמעותי מאוד במאסה מתחת לסל. אזילי הוכחי שהוא בכושר מצויין בסדרה מול יוסטון , הוא חזק ומאוד פיזי , משאירים אותו ללקט ריבאונדים בהתקפה ולסיים מהלכי חדירה ומסירה. אזילי הראה גם כמה מהלכים מתחת לסל וצפוי לעשות כאב ראש רציני לקבוצה של בלאט. יש סיכוי , קטן , שבדקות שלו אפשר להעלות מולו את פרקינס רק לראות אם זה מתאים לפחות בהגנה. מאמץ קבוצתי בריבאונד הגנה והרבה ניתורים חוזרים מטריסטן תומפסון יקטינו את הנזק שהוא עושה. ספייטס הוא שאלה פתוחה כי לא יודעים באיזה כושר הוא מגיע. היתרונות שלו – מייצר נקודות במהירות, יד רכה מחצי מרחק, אגרסיבי מאוד. החסרונות – אגרסיבי מדי , חושב שהוא אופציה ראשונה בהתקפה , רך בריבאונד! את ספייטס קל להרגיז ולהוציא משיווי משקל. מצד שני הוא אחד היחידים שעלול להרביץ ממש ללברון מתחת לסל לא משנה אם ישרקו לו עבירות גסות או לא. הוא יודע שאפשר להחליף אותו תמיד. על דייויד לי אפשר להשקיע את כמות ההשקעה שהמאמן שלו משקיע בו. יכול להיות שהוא שפן מארץ השפנים וקר לא עושה רושם של מאמן מקובע, אבל, הסיכוי שזה יקרה עומד כרגע על% 0.05

 האריסון בארנס –

אומרים שכוחה של קבוצה נמדד בחוליה החלשה ביותר שבה. בארנס נחשב לחוליה החלשה בחמישייה של הלוחמים ורק זה מספיק ללמד אותנו כמה הקבוצה הזו חזקה. בארנס שחקן מגוון מאוד , אתלט מעולה , קולע טוב מחצי מרחק , נהדר במתפרצת ובהתקפת מעבר , קולע עונשין טוב ואפילו בעל יכולת טובה פלוס במשחק עם הגב לסל. הוא גבוה יחסית ( באותו גובה כמו לברון ) ומסוגל להוביל כדור כשצריך. החסרונות שלו הם קליעה לא יציבה מאזור שלוש הנקודות וחוסר יציבות מנטאלית. בארנס בחור צעיר אם כי כבר יש לו ניסיון והוא כרגע אופציה רביעית או חמישית בהתקפה. יוסטון , בדיוק כמו קבוצות אחרות , הימרו עליו – והשאירו אותו לבד. עד למשחק החמישי זה עבד לא רע מבחינת התפוקה שלו. אתמול בארנס התפוצץ על המגרש – והראה שהפוטניאל שלו בשמיים. המשימה של קליבלנד איתו תהיה למנוע ממנו חדירות וקליעה מחצי מרחק , לגרום לו להוביל כדור ולכדרר כמה שיותר ולהשאיר אותו לזרוק מרחוק. בהתחשב בכח האש של הלוחמים – אם בארנס מתחיל לקלוע משלוש – אין קבוצה בעולם שתנצח את גולדן סטייט. לברון יהיה השומר שלו חלק מהזמן וגם סמית. יכול מאוד להיות שהם מסוגלים להתמודד איתו אבל תשומת הלב ההגנתית של הקבוצה תהיה במקום אחר.

מחליף :אנדרה איגואדלה –

האולסטאר לשעבר נמצא בירידה גדולה ביכולות ההתקפה שלו. הוא כבר לא מסוגל לייצר לעצמו מצבי קליעה טובים באופן עצמאי , אחוזי הקליעה שלו בירידה והחדירה לא כמו פעם. הוא מחפה על זה בהמון ניסיון , קבלת החלטות מעולה , הובלת וסיום מתפרצות וקליעת סט שוט סבירה. מי ששומר עליו יצטרך למנוע ממנו את הכדור ואם הוא מצליח להשתחרר – צריך לתת לו שני מטר בדיוק כמו שקליבלנד עשתה עם טיג ושרודר מאטלנטה. מעבר מתחת לחסימות , לתת לאיגואדלה להקפיץ בהתקפה עומדת ובדיוק ההיפך – שלא יקפיץ בשום פנים ואופן בהתקפת מעבר. אם אין ברירות אחרות – להוביל את איגואדלה להתקפה מצד שמאל הוא פחות אפקטיבי בצד הזה.

 קליי תומפסון –

קלעי בחסד , רץ נהדר מאחורי חסימות , קלעי מעולה בסיבוב אחרי חסימה  מאזור העונשין , אתלט מוגבל. ברמות הגבוהות  – שחקן הגנה לא טוב באחד על אחד ונוטה לעבירות. יכולת חדירה משני הצדדים , מסוגל לעצור תוך כדי כדרור ולהתרומם לקליעה. במשחק פיזי – עשוי להתעייף ואז אחוזי הקליעה שלו יורדים משמעותית. חשוב "לשים עליו ידיים" תוך כדי הגנה כדי שירגיש לחץ פיזי, אם בוגוט או אחד הגבוהים חוסמים לו באיזור העונשין – חייבים לבצע חילוף כדי שלא יעלה לזריקה – עדיף שימסור. באופן כללי וכמו רוב הקבוצה – עדיף שיכדרר מאשר יתפוס ויזרוק.

מחליף : ליאנדרו ברבוסה –

השחקן הכי מהיר ביבשת בתפקיד משנה מומנטום , מייצר נקודות אולטימטיבי , קטלני במתפרצת , מגלה יכולות הגנה טובות למרות המוניטין הלא משהו שלו. אפשר לתת לו לקלוע משלוש נקודות ( 31% ). החיסרון שלו – קבלת החלטות עדיין לא מספיק טובה , כדאי לתת לו להחליט מה לעשות ( בדר"כ לזרוק ) ולנסות לסגור את המסירה. הוא יקפיץ ואז ינסה לעבור אותך בכל מחיר בהתקפה העומדת. זה לא מתבצע באחוזי הצלחה גבוהים. לגבי מתפרצות – שומפרט וסמית היחידים שאולי יכולים לרדוף אחריו – רצוי פשוט להיצמד אליו לפני שמקבל כדור – קל להגיד , קשה מאוד לעשות…

סטפן קארי MVP – 

ראשית , בלתי ניתן לשמירה עד שיוכח אחרת. שנית , קשוח הרבה יותר ממה שנראה ובעל קילר אינסטינקט משובח. מלבד העובדה שמדובר בידית הכי גדולה שנראתה על מגרשי הכדורסל מאז דורון ג'מצ'י ( תצחקו ) , קארי הוא פשוט חמקמק בצורה בלתי רגילה. גם אם קבוצה תחליט שהיא עוצרת אותו ויהיה מה ושולחת עליו 4 שומרים – הוא ימצא את הדרך להשתחרר לזריקה. לכל שחקן, גדול ככל שתהיה, יש נקודות חלשות יותר במשחקו , שימו לב שלא כתבתי נקודות חולשה אלא נקודות חלשות יותר מהנקודות החזקות מאוד שיש לו. אצל קרי רואים בפלייאוף ירידה קלה בקליעה מהעונשין (82 לעומת 91 ) – אבל לא הייתי בודק את זה בסדרה הקרובה. בנוסף סטפון אוהב להתחיל לכדרר לכיוון השמאלי של המגרש ואוהב עוד יותר שינויי כיוון בהעברת כדור מאחורי הגב. זהו קצב המשחק שלו ואם קליבלנד תנסה להגביל אותו לצד הימני של המגרש ולהפריע לו כשהוא מעביר כדור מאחורי הגב – אולי , אולי זה יוציא אותו קצת מאזור הנוחות שלו. בנוסף – קרי לא מפחד להיכנס לאיזור הצבע , הייתי "זורק" אותו משם בכל פעם שהיה נכנס , בעיקר ע"י מגע פיזי ( ספורטיבי , כן? ). בכל מקרה – דלבדובה יכול רק לרדוף אחריו מאחורי חסימות וקצת להרביץ וקיירי יכול אולי לשמור עליו כמה דקות אבל בגדול שניהם לא מסוגלים לשמור על קארי מה שכנראה יוביל אותנו לראות את שומפרט מקבל דקות קארי לא מעטות.

מחליף : שון ליווינגסטון –

שון מגוון מאוד את ההתקפה של הלוחמים, הוא גבוה מאוד יחסית לתפקיד שלו (2.01מ) ובפלייאוף היו לו כמה משחקים עם צבירת נקודות גבוהה. הוא מנוסה ובהחלט מנהל משחק טוב אבל נוטה לקחת על עצמו קצת יותר מדי וגם נכנס לקטע של פוסטאפ על השחקן שלו. הרכזים הנמוכים של קליבלנד חייבים לעשות לו צרות צרורות בלחץ על הכדור. לגרם לו להגן עליו עם חצי גוף ולהוציא אותו משטף המשחק. שון לא זורק מבחוץ בכלל ואם הוא נשאר פנוי כדאי לתת לו לזרוק מאשר למסור.

 מפתחות קבוצתיים –

  • ניצחון בריבאונד – חובה. ראינו מה קרה ליוסטון. שליטה בריבאונד מונעת מתפרצות , מונעת נקודות קלות מהיריבה והכי חשוב – מונעת שלשות שוברות מנטאלית  מיד אחרי ריבאונד.
  • חסינות מנטאלית – קריטי. היתרון הגדול של גולדן סטייט על כל קבוצה זה שהיא יכולה לקלוע 10 נקודות בדקה , לא משנה כמה שלטת במשחק. קבוצה יכולה לשלוט במשחק 35 דקות ולאבד אותו בדקה מול הלוחמים. זה מצריך חסינות מנטאלית ומשמעת קבוצתית אדירה.
  • שמירה על הכדור – איבודי כדור זה הלחם והחמאה של גולדן סטייט , רק תבחר מאיפה תחטוף מהם אחרי שאיבדת.

השאלות של בלאט  –

  • האם לתת לקארי לנסות לנצח לבד ולסגור את שאר האופציות?
  • האם לשבור חסימות או לרדת מתחת לחוסם ולאפשר זריקה נוחה משלוש?
  • האם להאט את המשחק בכוונה או לנסות לשחק "רגיל" ?
  • על מה לוותר בפיקנרול עם קארי – על הזריקה שלו מבחוץ או על החדירה?
  • האם לשים את לברון על בוגוט ולשחק סמול בול בהפוך על הפוך?                           ( לברון/סמית/שומפרט/ג'ונס וקיירי מול גרין/בארנס/איגואדלה/תומפסון/קרי )

לסיכום –

הידיים של הצוות המקצועי מלאות בבעיות אבל ככה זה כשאתה מתמודד מול הקבוצה הכי טובה בליגה. בהצלחה !

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  2. רועי ויינברג

    28 מאי 2015 14:46:20

    ניתוח יפה, לדעתי אזלי, לי וספייטס יהיו אקס פקטור חשוב בתור שחקני הפוסט אפ הטובים ביותר של אטלנטה, יוכלו לשחק בדקות של קליבלנד בלי מוזוגוב

  3. OK

    28 מאי 2015 14:53:37

    מאמר מצויין.
    לפי דעתי האישית, כשג"ס משחקים סמול בול והם בערב קליעה סביר, שאר הקבוצות רק יכולות לנסות לרדוף אחריהם ולרדת למקלטים שהפגזים שלהם מתחילים ליפול.

    1. גיא

      28 מאי 2015 15:19:25

      בגדול, נכון.
      אבל אם יש קבוצה שבמסוגלת להתאים עצמה לסמול בול, זו קליבלנד.
      תומפסון ולברון מסוגלים לכסות היטב את עמדות 4,5 של כל הרכב סמול בול של הווריארס.

      כשלברון בעמדה 4, לקליבלנד יש את האפשרות לשחק עם שומפרט ו-JR ביחד על המגרש, וזה הרכב רצחני בהגנה.

      1. OK

        28 מאי 2015 17:48:50

        ההבדל הוא שלג"ס יש חוץ מאותם חמישה גם את ליווינגסטון וברבוסה שגם יכולים להתאים לסמול בול.
        חוץ מזה, אני לא מומחה גדול כמו שאר החברה באתר, אבל לדעתי טריסטן תומפסון כמעט ולא מהווה איום התקפי ככה שהייתי נותן לגרין ולאיגואדלה או בארנס לשמור שמירה כפולה את לברון.
        שהווריורס משחקים סמול בול, אין להם שחקן שאתה יכול באמת להפקיר הגנתית ולא לחוטף על הראש.

  5. רבין הוד

    28 מאי 2015 15:13:05

    קארי-אירווינג
    תומפסון-שומפארט
    בארנס-לברון
    גרין-טריסטן
    בוגוט – מוזגוב

    ספסל:
    לי-ג׳ונס
    איגי- סמית
    ליוינגסטון- דלי
    ברבוסה-ג׳ו האריס
    איז לי- מריון
    פרקינס ומילר לא נראה לי יקבלו דקות אלא אם מוזגוב יהיה בבעית עבירות

    החמישית דיי שוות
    אבל הספסל של גולדן סטייט הרבה יותר עמוק .
    בלאט משחק עם רוטציה של 7 שחקנים בערך ככה שהוא חייב שכמעט כל השחקנים ייתנו תפוקה.

    קאר- בלאט : לדעתי יש פה יתרון קטן לבלאט.

    הולך להיות מותח ומי שתנצח זאת מי שתעשה את הדברים הקטנים יותר טוב, אם זה לסגור לריבאונד או לאבד כמה שפחות.

    1. שמואל

      28 מאי 2015 17:36:58

      לקליבלנד יש ספסל סביר.
      ג'ונס, סמית ודלי משחקים ברמה גבוהה. (=8 שחקני רוטציה טובים)
      למריון יש את הותק כדי לתת דקות טובות.
      ואני מאמין גדול בג'ו האריס ומאמין שהוא שווה הרבה יותר דקות ממה שנותנים לו.

  8. hebrewman

    28 מאי 2015 15:32:11

    אני חושב שהמםגש הזה מעניין כל כך בגלל שמדובר על אנטיתזה.
    ג"ס היא אוהבת את המשחק המהיר ויש לה הגנה סבירה בעוד שהקאבס אוהבת לשחק לאט (הכי מעט פוזשנים במשחק) ויש להם הגנה רצחנית… במיוחד בכל מה שקשור לאחוזי שלשות ולריבאונד
    פוסט נפלא++

  13. אהרון שדה

    28 מאי 2015 17:35:35

    קודם כל מאמר נהדר תודה רבה.
    הערה לגבי קרי …כתבת שהוא הקלע הטוב ביותר מאז ג'מצי …אני חושב שהוא הטוב ביותר מאז.דובי גל (ומקווה שראיתם פעם את הסרט מלך הסלים).

    לגוף העניין :
    זה אולי מצחיק אבל בגדול לפחות ברוטציה הקבוצות הרבה יותר שוות ממה שהיה נדמה לי.
    לשניהם כוכב על (לברון /קארי ).
    לשני הקבוצות כוכב משנה שהיה גדול בעונה הרגילה כולל משחק בלתי נשכח אחד ושניהם טיפה ירדו בפליאוף לפחות בציפייה שלי
    (קיירי /תומפסון ). הראשון קלע 57 נקודות כזכור בניצחון בס.א .
    השני זכור בזכות אותו רבע שלישי שם שבר את שיא הליגה לרבע.

    לשני הקבוצות שחקן נוסף שהשתדרג בענק בפליאוף (סמית /גרין ).
    לשני הקבוצות יש 2 שחקנים משלימים שעושים את העבודה נפלא
    (תומפסון ומוזגוב /בארנס ובוגוט ).

    זה ממשיך בשחקן שישי דומיננטי מה

  14. אהרון שדה

    28 מאי 2015 17:43:52

    סליחה על הטעויות כתיב השליחה באמצע.
    יש להם כאמור גם שחקן שישי דומיננטי (שאמפרט /איגדואלה ).
    עוד שני שחקני רוטציה מעל 10 דקות.
    (דלאבינובה וג'ונס /לוינגסטון ובארבוסה ).

    ובנוסף יש להם עוד כמה שחקנים שיכולים לשחק קצת יותר.

    בקליבלנד אלו מריון /מילר /פרקינס (כולם אלופים לשעבר ).
    ובג.ס מדובר באזלי (סה"כ 9 דקות ממוצע בפליאוף …למרות הקידום בגמר המערבי ) וכן בלי וספייטס שמשום מה בקושי רואים דקות בפליאוף.

    כמובן שלשתי הקבוצות מאמנים חדשים בליגה .

    אז מה יהיה ?
    כל היופי שבשוויון שכזה הולכים קודם כל לכוכב הכי גדול ואז למאמן
    ….וגם כאן העסק פתוח .

  16. בילבו באגינס

    28 מאי 2015 20:12:37

    אני חושב שהמפתח לניצחון של הקאבס הוא אגרסיביות בהגנה , וניסיון לשבור את סגנון המשחק של גס בכך שכל הזמן מנסים ליירט מסירות מספיק שאחד מעשר ניסיונות כאלה יצליח ולברון ירוץ להטביע במתפרצת כדי שגס תפחד לשחק ככה. אם הם יגרמו לגס לשחק משחק התקפה עומד כמו שהם עשו לאטלנטה הם ינצחו. בצד התקפי הסדרה תיפול ותקום על הקינג אין שם מישהו שיכול לעצור אותו.
    אם לברון יחדור הרבה הוא גם ישחרר את השחקנים לשלוש וגם יכול לסבך שחקנים בגס בבעיית עבירות.
    התקווה היחידה שלי בשביל הקאבס היא לשקרי ולתומפסון ירעדו הביצים מהמעמד והם ירדו באחוזים לשלוש. זה החיסרון בקבוצת שלשות. שהמשחק צמוד זורקים פחות שלשות ושם היתרון הגדול של הקאבס במשחק הפנים .

    1. Ish

      28 מאי 2015 20:34:01

      זה בדיוק מה שיוסטון ניסו לעשות וראית כמה זה עזר להם. הווריירס איבדו את הכדור בסדרה מול יוסטון ב12.5 אחוז מהפוזשינים. אז אחת ל10 שלברון או מי שלא יהיה יחטוף ויסיים בדאנק בצד השני ממש לא יפחיד אותם כלל.

  17. שי אבן-צור

    28 מאי 2015 20:14:24

    כנראה שבלאט יצטרך לבחור את הרעל שלו כל ערב מחדש. ז"א לעשות נסיונות בהגנה בתחילת המשחק עד שימצא, אולי, את מה שעובד ולקוות שעד אז הבור לא יהיה עמוק מדי. יש לי תחושה שהוא ימצא…

    ניתוח מעמיק ומצוין.

  18. שגיא נאור

    28 מאי 2015 21:08:25

    חוץ מאיגי, וגם זה בערבון מוגבל, אני לא רואה אף שומר שיכול להתמודד עם לברון. ראינו ממנו נגד אטלנטה שכל פעם שקיבל שחקן חלש ממנו הוא הוריד אותו למטה. אם גרין ישמור עליו לברון יקרקס אותו בחדירות. בארנס לא שומר מספיק טוב והוא גם חלש מלברון משמעותית. לצערי, הוא יכול להיות בלתי ניתן לעצירה.

    1. יואש בן טולילה

      29 מאי 2015 15:09:53

      שיחדור, הוא ימצא שם את בוגוט.
      מה שהוא עשה על באטלר וקארול בכח הוא לא יוכל לעשות על גרין.

      אם קליבלנד רוצים בכלל סיכוי לעשות משהו בסדרה כדאי להם מאוד שכולם יתנו תפוקה כמו ב2 הסדרות הקודמות.
      לברון לבד לא יספיק.

  20. itzik

    29 מאי 2015 02:04:36

    שאלה למבינים: האם קבוצות שומרות על עמימות ביחס למצבו של שחקן מפתח כדוגמת קליי תומפסון כדי לשבש תוכניות? האם יכול להיות שלכן פרסמו אחרי המשחק שהוא סבל מזעזוע?

  24. חיים כ

    29 מאי 2015 19:20:58

    יופי של כתבה, מסכים עם הרוב.

    בנוגע לבוגוט, ג"ס עושים את התרגיל הזה כל הזמן, מעלים אותו להיי פוסט, הגבוה יוצא איתו, והצבע פתוח לקרקס של קרי ושות'.
    חילוף משולש שקרי נשאר עם גארד ובוגוט עם גארד/פוורד למעלה ומוזגוב/תומפסון למטה, יכולים להיות יעילים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט