כמו אנשים רבים מהעם היושב בציון, אני נתקל בבעיה חמורה בפלייאוף הזה ובכלל בעונה הזו. זו בעיה ידועה, מוכרת, אבל יש אנשים רבים שאפילו לא מייחסים אליה חשיבות או קוראים לה בעיה.
חווינו כבר את זה כבר בעבר – עם אנשים מכל מיני תחומים. למשל נטלי פורטמן – שחקנית שהיא ישראלית לכאורה (היא נולדה בירושלים ועזבה בגיל 4, וחזרה להשתתף באיזה סרט – למי שרוצה להרחיב מוזמן.) ונחשבת לדמות מוערצת ומוערכת בישראל ובקרב התקשורת הישראלית עקב הצלחתה הגדולה באמריקה. אפילו רם ישראל עמנואל – ראש עיריית שיקגו המכהן ואחד שהיה ראש סגל הבית הלבן, שגם ישראליותו מוטלת בספק מספק מעין מקור גאווה על התקדמותו בסולם הדרגות האמריקאי. דוגמא נוספת לבעיה, הפעם של ישראלי מבטן ומלידה וכמו כן מעולם הספורט – אברהם גרנט, שכולנו (או לפחות רובנו) היינו גאים בזה שהוא מאמן במועדון כביר כמו צ'לסי.
אז עכשיו נתקלנו בשתי בעיות: הראשונה היא האם בלאט הוא ישראלי "אמיתי" – שאותה אני אעזוב בצד בפוסט זה. והשנייה, שבה אתעסק, מתוך הנחה שבלאט הוא ישראלי לחלוטין – איך מודדים בצורה אובייקטיבית, והאם זה בכלל אפשרי למדוד בצורה אובייקטיבית הצלחה של ישראלי בחו"ל.
טוב, אז לפני שנתחיל, תקציר הפרקים הקודמים במהירות: בלאט רגל וחצי מחוץ למכבי אחרי רצף הפסדים והפסד ספציפי לנס-ציונה בליגה הישראלית, אבל ניצל בזכות שמעון מזרחי שמחליט להשאירו. הקבוצה (מכבי) חווה עליות ומורדות, כשבסופו של דבר זה נגמר בגביע יורוליג מהמם כשתקציב מכבי רחוק מכל אריות היבשת. כמה גורמים מתחלקים בקרדיט, כשבעל הקרדיט הרב ביותר – דיוויד בלאט, הולך לחפש לו עבודה מעבר לים. בתחילה מוצעת לו עבודה כעוזר מאמן של סטיב קר בגולדן סטייט, אך הוא מסרב לזאת ומחכה להחלטת הבוסים בקליבלנד לגבי הראיון שלו למשרת המאמן הראשי.
בלאט מתמנה בסופו של דבר למאמן הראשי של הקבוצה מאוהיו, ו-5 דק' אחרי זה לברון מודיע שהוא חוזר הביתה. אחרי 5 דק' נוספת קווין לאב מגיע בעסקה גם הוא. הקבוצה מתחילה על הפנים, ואחרי 39 משחקים (כמעט חצי עונה) מאזנה עומד על 19 ניצ' ו-20 הפסדים. הג'נרל מנג'ר של קליבלנד, דיוויד גריפין, מחליט להביא כמה חיזוקים נקודתיים לקבוצה – אימן שומרט וג'יי אר סמית' מגיעים מהניקס, וטימופיי מוזגוב מגיע מדנבר. בדיוק בנקודה זו (מאזן 19-20), אחרי שלברון לקח לו זמן התאוששות הקבוצה מתחילה לנסוק ומפסידה רק 9 משחקים עד לסיום העונה (מאזן 34-9) ומסיימת במאזן מרשים מאוד של 53-29 ובמקום השני במזרח (האימתני).
הפלייאוף נפתח טוב לקליבלנד, אך במשחק הרביעי והאחרון בסדרה נגד בוסטון סלטיקס, שחקן בוסטון, קלי אוליניק, פוצע ספק-בכוונה את קווין לאב בכתף. אחרי כמה ימים של מתח מתברר שהפציעה חמורה משחשבו, ולאב לא יוכל לשחק יותר בפלייאוף, או בכלל בחצי השנה הקרובה. בדיוק בנקודה זו הקאבס מתחילים את הסדרה השנייה שלהם, ומפסידים לבולס כבר במשחק הראשון. הם מצליחים להתאושש, וסל של לברון על הבאזר במשחק הרביעי, נותן מכה מוראלית קשה לשיקגו ולמעשה מעלה אותם, נטולי לאב ועם קיירי חצי-פצוע, לגמר המזרח. בגמר המזרח מתייצבת אטלנטה, שקליבלנד מגלה לה שהעונה הרגילה (אותה ההוקס סיימו במאזן 60-22) זה לא כמו הפלייאוף והקאבלירס ובלאט "שלנו" נמצאים ביתרון 3-0 בסדרה עד עתה.
ועכשיו אני שואל אותכם:
מה החלק של בלאט בכל זה?
המודל הלא-ישראלי שאפשר להסתכל אליו הוא אריק ספולסטרה. אריק היה מאמן צעיר יחסית בליגה כשהונחתו עליו לברון ובוש (בנוסף לוויד שכבר היה שם). הבדל קטן הוא שהיה לו הרבה ניסיון בצוות של ההיט לאורך שנים, אבל הוא עדיין לא היה בעל ניסיון גדול מידי – והייתי גם אומר שבלאט גם כבר אימן איזה משחק או שניים בחייו. בעונתה הראשונה גם ההיט התחילה חלש, אבל בסופו של דבר הגיעה לגמר הכללי שם הם הפסידו לנוביצקי ודאלאס שלו. כמובן, שיש כמה וכמה הבדלים, כשבראשם הפציעות של קיירי ולאב בקליבלנד מודל 2015, אבל הייתי אומר שסך הכל איכות הקבוצה ביחס לאיכות היריבות (אני מאמין שהמזרח היה יותר חזק ב-2011 ובנוסף להיט הייתה קבוצה הרבה פחות מאוזנת – מה שמקזז את הפציעות של לאב וקיירי – שנפצע לחלק קטן מהזמן.) די שוות בשני המקרים.
אז אמרתי שספולסטרה הפסיד בסופו של דבר למאבס ולא מן הנמנע שדיוויד יפסיד לגולדן סטייט בגמר הליגה ואני אפילו מאמין שזה מה שיקרה. העניין הוא, שאנחנו, אוהדי הכדורסל בישראל, לא צריכים להלל את דיוויד יותר מידי כשקליבלנד מצליחה והאמריקאים לא צריכים "לרדת עליו" ללא הפסק כשקליבלנד לא מצליחה.
בסופו של דבר, זה וויכוח ארוך שנים, שהשאלה שעומדת בו היא:"כמה המאמן משפיע בקבוצות עם סופרסטאר?" – גם פיל ג'קסון נחשב בידי אחדים כמאמן גאון שהביא 11 אליפויות ובידי אחרים הוא נחשב פשוט לזה שרכב על ההצלחה של מייקל וקובי. אני מאמין, שזה שמדובר הפעם במאמן ישראלי כמו בלאט, לא צריכה לשנות את עמדתינו בקשר לנושא; מי שמאמין שלמאמן אין כמעט השפעה על קבוצה בה יש הרבה מאוד כישרון וכמו כן, את השחקן הכי טוב בתקופה – לא צריך לסטות מדעתו רק כי המאמן הוא ישראלי. מהצד השני, הרבה אנשים, שאולי אני חלק מהם, "עושים דווקא" ומחמירים את השיפוט עם עצמם בקשר למאמן, רק כדי לנסות לא לחטוא בשיפוט אוהד יותר כלפי בלאט (למשל) מכיוון שהוא ישראלי, צריכים להתעלם מכך ולתת לו יותר קרדיט.
הדבר שלדעתי הכי חשוב להפסיק לעשות (מה שכמעט לא קורה בהופס), הוא לציין את בלאט כאחד שאחראי על ההפסדים והניצחונות של הקבוצה. "לברון הפצוע קירב את בלאט לגמר ה-NBA אחרי מותחן אדיר" – זו הייתה הכותרת בוואלה הבוקר. מישהו מכם יכול לדמיין את הכותרת הזו: "לברון הפצוע קירב את ספולסטרה לגמר ה-NBA אחרי מותחן אדיר" מופיעה בוואלה אי פעם? אני לא בטוח אם הם בכלל יודעים שיש אדם כזה "אריק ספולסטרה". בלאט, הוא עוד אחד מ-30 המאמנים ב-NBA, ואחד מ-16 שהגיעו לפלייאוף, אחד מ-4 שהגיעו לגמרים האיזוריים ואחד מ-2 רוקי'ס שעומדים להגיע לגמר הליגה. ככה אנחנו בדיוק צריכים להתייחס אליו.
להיות ישראלי זה:
– להשתמש בכל הישג ישראלי, או ישראלי למחצה כויאגרה לזקפה הלאומית.
(גם אם זה זכיה של זמרמרת בתחרות שירה אזוטרית…)
– לנכס כל הצלחה של ישראלי באשר הוא (וממש לא משנה אם הוא נולד בארץ או שהוא יבוא אישי למטרות מדליה) לאתוס הציוני.
(אני כבר מדמיין את שיחת הטלפון בין בלאט למירי רגב, 5 דקות אחרי הזכייה)
– להתיחס לכל הפסד
(גם עם הוא בלתי נמנע – כמו כמעט כל הפסד של נבחרת ישראל בכדורגל) כאסון לאומי,
ואז לנכסו לפאתוס של "כולם נגדנו"…
אז יונתן, באמת, עוד מעט תכתוב שראוי שנפסיק לכתוב תגובות שובניסטיות, ושנפסיק להזכיר את הצבא/מילואים בכל הזדמנות אפשרית…
תגיד, נראה לך שזה ראוי שאציין את ה׳עם׳ במקום ה׳אם׳ או שאוותר לך על זה כי זה ציוני לכתוב עם שגיאות 😃😉?
לא ראוי ואתה סתם אדיוט מתנשא.
או בדיחות פוקים
היתה פעם בדיחה על איך ששדר ישראלי משדר קפיצה של דני קרסנוב:
" דני מתכונן, דני רץ, דני מכין את המוט דני קופץ ויבגני מפיל את הרף."
אדיר!!
ארץ נהדרת על בוריס גלפנד: הישראלי עלה לגמר, הרוסי הפסיד.
http://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/season9-clips/694e3a48cd6b7310/Article-501719b8e98b731006.htm
I totally don't get you.
Here in Australia, we follow St Mary collage (Australia little home)
Mat del and big Bogut like gods.
last year championship was totally Petty and banzy;s
Be proud of what you got. Blatt is a big part of Cavs success
להיות גאים בבלאט (שזה גם משהו שאני לא אוהב ומבין) לעומת לשפוט אותו בצורה לא-אובייקטיבית ולהכניס אותו למקומות שהוא לא קשור אליהם אלו שני דברים שונים…
מסכים עם הטור. הדבר היחיד שאני לא מצליח להבין- איזו סיבה יש להתייחס לבלאט בתור לא ישראלי? נכון שהוא עלה לארץ, אבל הוא בהחלט הוכיח את ישראליותו עם הזמן, ואני משוכנע למדי שהוא יחזור לארץ, לאחר שיסיים לאמן בחו"ל.
לא נכנסתי לזה בכוונה כי אין לי דעה מוצקת בנושא…
תודה רבה על הכתבה – הפסקה האחרונה מתארת את המצב באופן מלא ! תפסיקו להסתכל כל הזמן על דיוויד – זו לא ליגה של מאמנים אלה של שחקנים
ראשית אני מסכים עם ינון מעליי .
בלאט ישראלי לכל דבר ואפילו רצה לאמן את הנבחרת.
הוא עבר כמעט בכל הארץ כולל ירושלים ,חדרה ,גליל ומכבי .
משפחתו גרה בארץ בניו להבנתי בצבא….ככה שאין כל ערעור איפה בלאט .
במהות מסכים אבל לדעתי לבלאט יש טביעת עין והשפעה רבה על קליבלנד…שוב נחזור על כך שכמובן ובלי לברון הוא לא נמצא כאן (אבל כן מגיע לפליאוף ומשתלב יפה בליגה ).
אבל לברון בלי בלאט לפחות בקליבלנד הגיע רק לגמר בודד שגם אותו הפסיד על האפס.
לבלאט יש השפעה רבה שלא בהכרח נראית לעין בגלל הסגנון הסוליסטי של לברון …וזו גדולתו של בלאט שלמרות שהקבוצה של לברון ועליו כמובן לא ניתן להשפיע הרי שבלאט עושה את כל היתר כולל הגנה ,טיפוח שחקנים וכיוצ"ב.
למעבורת חלל יש מנועים אדירים בתחתית שמשגרים אותה לחלל (באופן כללי כמובן) ולעומתם יש את המנועים הזעירים שמכוונים אותה ימינה ושמאלה בחלל עצמו.
לברון הוא המנוע הרקטי אל החלל, ובלאט הוא המנועים לכיוונים הקטנים – הכרחי, חיוני, אבל לא מרשים אף אדם ממוצע שלא מבין את המורכבות של משימה בחלל. מנוע אדיר הרבה יותר יפה.
ברגע שבלאט עבר ל-NBA הוא יצא מחזקת אוהבי הכדורסל ועבר לחזקת עניין של כל הציבור. לעכברי הופס קשה עם זה, כי פתאום כל העולם מתעסק להם בטריטוריה. ופתאום כל אביטל מרקו מראשל"צ, בזמן שהיא מורחת שוקולד השחר על הסנדביצ'ים של הילדים בבוקר, מדסקסת עם בעלה את "הניצחון של בלאט" מליל אמש.
כלי התקשורת העממיים כמובן מלבים את זה וזה בסדר. לא צריך להתרגש.
באופן אישי – אני די מתרגש בכל פעם שאני רואה אותו שם, במעמדים הכי גדולים, במקומות הכי היסטוריים והיסטריים. אל יקל ההישג בעיניכם – מעולם מעולם לא היה כדבר הזה אצלנו. אני שם את ההופסיות קצת בצד ומצטרף להמונים העממיים.
אני ממליץ לחגוג את חגיגות האליפות בסחנה!
לידיעתך – הסחנה כבר אינו נס העממיות. שהרי ידוע כי המקום שורץ "בני דודים". העם עבר לגני חוגה.
חוץ מהנימה האליטיסטית להחריד, אני מסכים עם הרעיון שבדברים שלך.
ראשית זה נכון, ובאמת מעצבן, אבל לא זה מה שאני מדבר עליו. כתבי הספורט (בעיקר באתרים ״לאומיים״ כמו וואלה, ספורט 5, וואן ווינט…) מתיימרים לסקר באובייקטיביות יתרה את הסיטואציות. וגם אני, אלא אם כן אני מודיע קבלעם ועדה (או איך של כותבים את זה) שאני לא אובייקטיבי, אני משתדל כן להיות.
זה באמת אותו דיון, של מה משמעות המאמן בכדורסל בכלל ובNBA בפרט. וברור שנתייחס לישראליות של בלאט – זה הכי טבעי בעולם. לא מבין תכל'ס מה אתה רוצה.
זה ממש לא ברור ולא טבעי. אם זה אותו וויכוח – למה שדעותיך ישתנו בגלל שזה ישראלי? זה שהוא ישראלי זה אומר שהוא חכם יותר? משפיע יותר? אז למה?
אחי, הדבר האובייקטיבי היחיד שיש הוא מכונה. אני מבין שזה האידאל שלך אבל בוא לא תטיף לנו להיות כמוך. אוהבים את בלאט כי הוא ישראלי ואם לך זה לא משנה אז אחלה. אתה בסך הכל אדם לא מחובר.
אני נהנה מבלאט ומייחל להצלחתו לא בגלל שהוא ישראלי (טוב לא רק), אלא גם בגלל שהוא מייצג משהו אחר בכדורסל. כבר שנים מדברים על איכויות האימון האירופאי מול זה האמריקאי. הרי באימון אין את הפרמטרים של החישול וההאסל של שנים בגטו או בהוד, אין את האתלטיות הבלתי אפשרית של אחד למליון באומה של 100 מליון שחורים. יש אימון נטו. אין שום סיבה שמאמנים באירופה לא יצליחו (אפילו שזאת ליגה של שחקנים). דיוויד מסמל משהו חדש, אחר, שונה. משהו שהליגה החולה הזאת מייחלת לו (כמו גם לכמה שינויים בלוח המשחקים המעוות והגרוטסקי)
לדעתי אין שום דבר רע בלהוית יותר מעורב רגשית כשמישהו שם בחוץ קרוב או דומה לך יותר מהשאר, זה טבעי וזה הגיוני לרצות בהצלחתו שם בלאט.
הרי זה לא שזה משפיע על העולם יותר מידי, אז מה ההגיון בלעשות לעצמך דווקא ולכפות על עצמך אובייקטיביות שהיא בתכלס שקרית?
כפי שכתבתי למעלה – בסיקורי ספורט, לרוב, צריך לסקר באובייקטיביות. במיוחד כשמתיימרים לסקר באובייקטיביות. כשנכנסים לוויכוח מדעי של כמה בלאט משפיע, חייבים להתווכח בצורה אובייקטיבית למשל.
חחחחחחח הצחקתני.
תקשורת אובייקטיבית?
תקשורת ספורט אובייקטיבית ??
נכונו לך עוד כמה גילויים בחיים… איך אומרים? תתרגל לאכזבות
https://www.youtube.com/watch?v=nZIlAExvneo
+1
שמע יונתן, אני מבין את הגישה שלך, אפילו שלא מסכים איתה ב100%. בעולם מושלם התקשורת הייתה אובייקטיבית. מהצד השני, לא מרגיש לי כאילו התקשורת האמריקאית אובייקטיבית כלפי בלאט, במין היפוך לתקשורת הישראלית.
בסוף אדם, מטבעו, לעולם לא יהיה אובייקטיבי, ולדעתי אם כבר סובייקטיבי, אז לך עם זה.
חברים, ספורט בנוי על רגש. זה לא עניין אובייקטיבי או רציונלי. אותי באופן אישי מרגש שישראלי שאימן פה עד לפני שנה מצליח בצורה כזאת, אין בזה שום דבר פרובינציאלי לדעתי
אין בעיה שזה מרגש, אבל הרבה פעמים זה גורם לנו לספר שקרים כאלו ואחרים. אין בעיה בכלל להתרגש, אבל אי-אפשר להתרגש ולהיות אובייקטיבי בעת ובעונה אחת וצריך לדעת את זה. אני למשל מנסה לא להתווכח על נושא דריק רוז כי אני יודע שאני אפלוט שטויות ואעוות עובדות כי זה נושא רגיש עבורי.
מעולם לא הבנתי את הקטע הזה של לרצות בהצלחתו של ישראלי כלשהו בגלל שהוא ישראלי. ואם אני לא אוהב אותו (סתם ככה, בלי סיבה נראית לעין או סיבה מוצדקת כלשהי)?
מבחינתי בלאט הוא בלאט ולא מייצג את ישראל. בדיוק כמו שמבחינתי מכבי תא או הפועל או חיפה או קרית גת לא מייצגות את ישראל אלא את עצמן ואת אוהדיהן. אם יש אנשים שמרגישים שהם כן אז אחלה, רק השטיפת מח הזאת שמעבירים אותך תוך כדי היא בלתי נסבלת. מותר לחשוב ולהרגיש אחרת.
"דייויד בלאט וקליבלנד" ניצחו את X. זה מביך, זה עלוב, זה פרובינציאלי, וזה פתאטי.
10000000000+
אני אוהב את דיוויד בלאט גם בגלל שהוא אולטרה ישראלי וגם בגלל הדרך שהוא עשה ועושה בכדורסל שלנו , בכדורסל האירופאי ועכשיו בנבא. אם הייתי מאמן הייתי מנסה להתנהל בדיוק כמוהו.
אני חושב שיש לו השפעה גדולה על הקבוצה. לא משנה עכשיו למי יש יותר אבל יש.
ואני בעד כל ישראלי שמייצג אותנו בכבוד בארצות ניכר כי המקום שלנו קטן הרבה אנשים בעולם חושבים שהוא מושתן ולא יזיק לנו קצת פרסום חיובי.
אם תקראו את התגובה של עידו תבינו שמדינות נורמליות פשוט שמחות בשביל כל מי שמייצג אותן ברמות הגבוהות ולא צריך לעשות מזה עניין !
ולעניין – מכיוון שבלאט כבר הצליח בכל המובנים אז נשאר לו רק להינות מהדובדבן שעל הקצפת. ב ה צ ל ח ה
100+
כל מי שמשפר את תדמיתה של ישראל ומגיע להישגים נאים, מבורך.
לדעתי האישית מותר להיות אוהדים של בלאט וקבוצתו מבלי להיכנס לניתוחים וויכוחים בטוקבקים או להגן עליו בפני אחרים (בזבוז זמן טוטאלי).
מותר להתעצבן על התקשורת (הישראלית הפרובנציאלית והאמריקאית שונאת הזרים) אבל אין סיבה לתת לזה להשפיע עליך כל כך. אלה החיים.
אותו דבר לגבי לברון האפס המניאק או לברון המלך וכו. זה ממש ילדותי ובזבוז זמן ואנרגיות להתווכח על דברים שלא בשליטתך. זה כמו הילדים שמגנים על כל דבר שריאל מייצגת ובזים לכל דבר שבארסה עושה (ולהפך), אותו דבר עם מכבי ת"א, הפועל, חיפה, בית"ר.
אני לא סוטה מהנושא כי הכל מבוסס על מה שנאמר – שספורט לא רציונלי וכו.
לדוגמה שמחתי מאוד שנה שעברה כשמכבי ת"א ובלאט זכו ביורוליג למרות שאין שם כמעט ישראלים, שלא אהבתי את צורת המשחק והאימון של בלאט (טייריס נגד העולם – תנו לו את הכדור ונתפלל יחדיו
ל) וכו. שמחתי וזהו המשכתי הלאה, התגברתי. יש אנשים שלוקחים הכל אישית ומתווכחים כל היום אז בבקשה, שיהיה להם בהצלחה ובעיה שלהם.
יש כאלה שישאלו – איך אתה יכול לעודד קבוצה כזאת נגד הווריורס האדירים?? איזה פרובינציאליות! ויש כאלה שישאלו איך אפשר לא לשמוח בשמחתו של בלאט שנגד כל הסיכויים מביא לנו גאווה??
אני מציע לכל אחד לבחור את הצד שלו, לעודד בלב בהתאם אבל לא להיכנס לויכוחים המפגרים האלה ולהגן על צד אחד כאילו שאתה יודע משהו שאתה לא.
ובנימה זו אני מאוד אוהב ניתוחים מקצועיים ואובייקטיבים על איך קבוצה משחקת ולמה, שיכולים להראות למה בלאט הוא גאון או סתם, הבעיה שכמעט ולא רואים כאלה יותר אלא רק ויכוחים ושטויות דוגמת מי אחראי לניצחון או להפסד, מי מניאק מתנשא ושחצן או שחקן על או שחקן קבוצתי או מאמן מלקק לכוכב או צריך לעשות ככה וככה.
בעיני לפחות בלאט מייצגבעונה הרגילההכדורסל הישראלי ואפילו את האירופאי .
נתחיל דווקא בכדורסל האירופאי …בזמנו עד סוף שנות ה 80 ואפעלו תחילת ה 90 בארה" ב לא ספרו את השחקן האירופאי . פטרוביץ היה פורץ הדרך הראשון ואז עם עוד מספר שחקנים הסטיגמה השתנתה ( קוקוץ , סמיתס,ראג'ה,סטיקוביץ ,מרצילונוס וסאבוניס).
עד שנוביצקי השלים את המהפכה לאחר שאשכרה הוא הוביל קבוצה כל הדרך לאליפות כאשר הוא זכה ללא ערער בתואר המצטיין של הפלייאוף כשעוד לפני כן הוא זכה בתואר המצטיין בעונה הרגילה.
במובן זה בלאט ממשיך את השלב הבא מעמדת המאמן למרות ל
ראשית אני אתמוך ואהיה קולני יותר לגבי כל מאמן או שחקן שמגיע לו לדעתי יותר קרדיט ממה שהוא מקבל.
ובאותה צורה מול כזה שמקבל יותר ממה שמגיע לו.
למשל קר ("קיבל קבוצה מוכנה"), ת'יבודו (קצב ושוחט וראש בטון שקיבל המון קרדיט מוגזם), לברון, ספו (3 כוכבים – 1 מוכח, במזרח חלש להחריד) וכ"א אחר.
בלאט הוא באופן ענק מייצג את הסוג הראשון.
הקרדיט שהוא לא מקבל הוא מדהים בקנה מידה היסטורי, וזה בגלל שהוא אאוטסיידר ו"רוקי" והאמריקקים הצבועים לא מסוגלים לעכל את זה, זה נתקע להם בגרון.
שנית, ישראלי מוסיף כמובן ופיקנטיות אבל לא כל ישראלי בחו"ל יקבל את תמיכתי. למשל גרנט.
האיש הנידון צריך להיות ראוי לזה מבחינה מקצועית וכאדם, וכאן בלאט לוקח בגדול כי הוא בנאדם תותח שמביא המון תכונות הראויות להערכה ואיש מקצוע מצוין.
כמה גדול חלקו בקבוצה? המון.
אני מעריך זאת כעת ב-40% צוות מסייע (כולל אלה שאיפשרו את הגעתם – ההנהלה), 40% בלאט שאיחד אותם ליחידה לוחמת למרות המשברים, ומממש את הפוטנציאל שלהם, ו-20% לברון.
שים במקום לברון כל סקורר אחר שלא פוגע במשק הקבוצתי יותר ממנו (והוא פוגע. נותן הרבה אבל גם לוקח המון מהקבוצה), והם מגיעים לאותם תוצאות ואפילו יותר בקלות.
קליבלנד הנוכחית זה הצוות המסייע – ג'יי-אר, דלי, טריסטן, מוזגוב, שאמפרט – וכמו שציינתי לבלאט חלק גדול בהצלחתו של צוות זה.
אני חושב שלתייג את לברון כ"סקורר", בחזקת "שים במקום לברון כל סקורר אחר", זה לחטוא למציאות. הבנאדם עושה הכל על המגרש, הגנה אישית חזקה, מכוון את התנועה של הקבוצה, מוציא לפועל, מוביל כדור -בעיקר מאז שקיירי פצוע – כשאתה כל כך דומיננטי אי אפשר להימנע מטעויות. הוא טועה, אבל זה רק כי הוא שם כמעט בכל צומת, הגנתית והתקפית, בזמן שהוא על המגרש.
באופן צפוי לחלוטין, הusage שלו הוא הכי גבוה מבין שחקני הליגה בפלייאוף, ועלה מ31.8 בעונה הרגילה ל36 בפלייאוף.
http://insider.espn.go.com/nba/hollinger/statistics/_/sort/usageRate/seasontype/3
בבסקטבול רפרנס אפילו 36.6
http://www.basketball-reference.com/playoffs/NBA_2015_leaders.html
תקרא שוב את מה שרשמתי.
לא תייגתי אותו כסקורר.
כן כתבתי שסקורר יכול להחליף אותו.
ההגנה שלו אוברייטד.
הוא תוקע את המשחק יותר ממה שהוא מכוון את התנועה.
האחוזים מחפירים.
מוביל כדור – יש מובילי כדור לשם כך שעושים זאת טוב יותר. קוראים להם גארדים.
הקבוצה מחזיקה אותו ולא הוא מחזיק את הקבוצה. והם יסתדרו מצוין בלי כל האקסטרות והמינוסים האלה אם יהיה עוד שחקן משמעותי שיודע לשים את הכדור בסל ולא להפריע יותר מדי.
ניסינו את זה במהלך העונה עם קיירי במקום לברון. היה לו גם את לאב.
לא עבד
אתה מדבר על תחילת העונה?
זאת הייתה קבוצה שונה לגמרי.
והכל היה חדש.
ולברון עשה הכל כדי להפריע…
1+ ושכחת גם את ההגנה
דיברת יפה ! (הכל נכון חוץ מהעניין עם לברון אבל זה נסלח)
אני מתייחס לבלאט לגופו של עניין
לא רואה סיבה לייחל להצלחתו אן כשלנו בשל היותו ישראלי
כשהוא זכה כמאמן המדלית ארד עם רוסיה זה נזקף עבור הרוסים
בלאט יצא סופר ישראךי שהשווה מאמן לטייס קרב , הכי ישראלי שיש
מזכיר לי חבר שאמר לי אחרי הזכייה של מכבי בשנה שעברה – יש לנו 3 דברים במדינה מכבי , הגשש החיוור וחיל האויר
גם דוויד וגם החבר קשקשו ללא תכלית 🙂
וואלה כל כוכב ?
תן דוגמה לשחקן דומיננטי עד כדי כך שיוכל היה להעלות את הקאבס לגמר המזרח +שלושה ניצחונות על אטלנטה בגמר.
(אולי דוראנט של לפני הפציעה עוד רעיונות?)
לצערי השחקנים בקאבס משחקים בשבילו ואתה לא יכול להכחיש. זאת לפי התגובות שלהם על המגרש ובראיונות.
גם החנופה של דיוויד בראיונות מלמדת על השליטה של לברון בחדר ההלבשה אבל אין דרך אחרת הקבוצה הזו תקום ותיפול על אחד מחמשת השחקנים הטובים והדומיננטיים ששיחקו את המשחק.
ואין מצב שההוראות של דייויד שלברון יטווח מבחוץ כי הוא בכושר קליעה די עלוב.
אז זו די הקבוצה שלו לטוב ולרע לדעתי 40% לפחות
אני מקווה שלא תנדו אותי מהאתר בגלל התמיכה בלברון…
מקסימום תקבל הורדה בדרגה ל"בינוני הבנה"
אני כבר התדרדרתי ל"רפה הבנה" אז אין לך מה להתרגש 😉
אני חוזר ואומר שים את אוק'להומה עכשיו בלי דוראנט והיא מגיעה לאותם הישגים כמו קליבלד במזרח
שים את לברון באוקלהומה ויש לך תריפיט
התכוונתי לברון במקום דוראנט
גורל היהודים והישראלים שזור זה בזה שנים הרבה.
לאורך ההיסטוריה התייחסו אלינו כקולקטיב בכל פעם שעמדו עלינו לכלותינו. אין זה מפתיע אם כן, שתסביך רדיפה (מוצדק) דבק בקולקטיב על רוב רובם של האינדבידואלים שלו.
החינוך והערכים שנובעים מכך גורמים לנו "לקחת חלק" בהצלחות ובכישלונות של שועי הקולקטיב, שעם הזמן קיבל גם גוון ישראלי ונהיה ישראלי-יהודי.
אני חושב שאנחנו קצת עושים בושות לעצמנו.
זה לא שבלאט הלך להתחרות באולימפיאדה, הוא אפילו לא מתחרה באופן אקטיבי אלא פסיבי.
מה שאותי קצת מעצבן הוא שפתאום זה נהיה מסוקר ברמות היסטריות, כל סל נצחון של לברון הופך למעשה ידיו של בלאט, פתאום מדברים על בלאט באותה נשימה עם פופוביץ' ושאר המאמנים הטובים בליגה.
איך אומרים בתכנית "שער השבת" בערוץ הספורט? "הלו.. רק רגע"
ההסתכלות המוטה הזאת מזנה את האנביאיי, השחקנים והקבוצות, מה גם שהיא רחוקה מלהיוצ נכונה, נוכח עליונותו של לברון והקונפרנס החלש
ואז אתה פוגש אנשים שאומרים לך שהנה קליבלנד הכי טובה גם בלי לאב, ואז הם מקבלים בראש משיקאגו במשחק הראשון אבל לא מצליחים לפתח מומנטום כי הוא כל הסדרה היה פצוע, רק כדי שבסוף הסדרה יגידו לך "הנה אמרתי לך, הם הכי טובים, הן יקחו אליפות, בלאט גאון, לברון זה ג'ורדן"
אנשים אתם כנראה לא מבינים מה הוא לעזאזל עושה,מה שהוא עושה לא יעשה מאמן ישראלי לדעתי אף פעם וגם מאמנים אירופאים בעתיד הקרוב לא יעשו.יש בהחלט סיבה להיות גאים בו,בלאט בניגוד לגרנט השיג את המשרה בזכות כישוריו ובזכות זה שההנהלה האמינה בו וביכולתיו,הוא לא ישב ולחש לדן גליברט על האוזן עד שהוא פיטר את המאמן(שכחתי את שמו מייק…)ואז קיבל את המינוי.אז כן אני בהחלט מבין את ההתלהבות וכן הכותרת למשל של וואלה מעצבנת אוהדי NBA שרופים או אוהדי לברון שרופים אבל אני בהחלט מזדהה איתה.ואין לי גם שום בעיה שחברים שלי שלא יודעים שבNBA משחקים 48 דקות ולא 40 דקות פתאום באים אלי ואומרים לי"שמע אין לבלאט סיכוי לקחת אליפות בגמר הגדול"
סליחה להמשך התגובה.
לאחר שבלאט יתקבע כמאמן מצליח אני חושש שבאמריקה ייזכרו שהוא למעשה אחד מהם.
נעבור לכדורסל הישראלי …אין ספק שמאמן שגדל באולמות של נהריה ,חדרה גליל לרמת השרון הוא מאמן שהתפתח כאן אצלנו ולכן ההצלחה שלו זו הוספה למוניטין של הכדורסל ישראלי.
לברון ענק, בלאט ענק. איזה כיף ששניים מהדמויות האהובות עלי בספורט התאחדו לקבוצה אחת….
כל מה שנשאר שיצרפו את פדרר ואני אהיה מבסוט
מצאתי את ה-soul-mate שלי. (מבלי לפגוע באשך ימיני כמובן)
תגובה 31
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4660818,00.html
לא נפגעתי 🙂
עושה קופי פייסט לתגובה שלי מהמאמר השני
רגע אני חייב להקיא (בלאאאאאאלברון) או יותר טוב
אז מה אמרנו?
שחקן מסיים עם ממוצעי טריפל דאבל מפלצתיים, וכל מה שמחפשים בישראל והרבה פה באתר הוא את הזווית של דייויד בלאט.
זה בערך כמו הסיקור יתר לעומרי כספי בשלהי העונה שבכלל לא מתחשב בזה שהעונה היתה גמורה ל80 אחוז מהקבוצות והמשחקים הפכו ללא רלוונטיים וחסרי הגנות. פתאום כספי נותן ממוצעי 15 נקודות והתקשורת בארץ משתוללת.
מזכיר קצת את זה שנבחרת ישראל בכדורגל היא אלופת העולם במשחקי ידידיות…
אני חייתי את רוב חיי הבוגרים בניכר
ואני יכול לומר לך,שזה בכל מקום ככה
ההבדלים הם שהישראלים מעורים יתר וקולניים יותר
לא קשור אבלך יש תמונה של אברם אז הייתי חייב
https://www.youtube.com/watch?v=4MOGzkn9WxI
אולי בגלל שאת שני שליש מחיי אני חי בניכר, אבל עדיין מרגיש "ישראלי" ו-"בת גלימי" בכל נימי, אני יותר רגיש לעניין ישראליותו של בלאט.
ברור שהוא נולד, גדל, והתבגר עם "מנטליות אמריקאית". אבל ברור גם שהוא יהיה הראשון שיענה "ISRAELI" כשיישאל על נתינותו, ושייכותו.
עבורינו הוטא ישראלי, וגם האמריקאים מזכירים זאת שוב ושוב.
לעצם עניין הצלחתו בקאבס אין כל קשר לנתינותו. הוא היה מתנהג ומאמן באותה צורה באם הוא ISRAELI, AMERICAN I, או ISRA-AMERICAN
לדעתי בלאט מצליח בתור מאמן קליבלנד יותר מאשר היה מצליח כל מאמן, כולל הפלח.
למה? כי הוא יודע בדיוק כיצד להתפטל בין הסיבים, וכיצד להשפיע על עניינים מבלי למנוע מלברון להיות המנהיג והכוח המוביל. הוא יודע כיצד להיות חשוב מבלי להיראות חשוב, ויש לו מספיק בטחון עצמי לתת ללברון לדבר בטיים-אאוטים, ואפילו לתת לעוזר מאמנו לנהל הרבה מהעניינים.
מי שהיה כמוהו היה הנשיא טרומן שנתן לעוזריו לנהל לו את הכל, אבל הוא תמיד אמר: "THE BUCK STOPS HERE!". בסוף הכל נעצר אצלו, ובסוף הוא הקובע הראשי.
הוא מצליח כאמן ממש לא לדחוף את האף יותר מדי ולא להיכנס לעימותים. הוא מוביל את הספינה אפילו שאת כל הרעשים ברמקול עושה לברון.
WHEN ALL IS SAID AND DONE, הוא יהיה המאמן שהוביל לאליפות (אם זה יקרה, ואני מאמין שהסכוי הוא די גדול), אפילו שלברון עשה את הרעש.
כל מאמן אחר במקומו בסדר גודל של הפלח או ת'יבודו, היה ניכנס ממזמן לעימותים עם לברון. בלאט יודע לוותר, ובכך להיות המנצח הגדולץ
מנחם מה שאתה אומר זה שלהיות מאמן של מכבי אלקטרה/עלית תל אביב נותן לך יתרון שאין כמעט לאף מאמן בNBA 🙂
לא, זה לא מה שאני אומר.
מה שאני אומר זה שלבלאט יש את האופי והאישיות (וכנראה התבונה) להתאים את עצמו לצ[מצב אליו הוא נקלע, ולהוציא את הכי טוב ממנו.
הלוואי עלינו (פלוס צ'ק על 4.5 מיליון דולארים)
10000 + למנחם על הגאוניות של בלאט להסתדר עם לברון
תוך כדי הורדת האגו. מדויק לגמרי בכל מילה.
מסכים לחלוטין
בלאט ענק הגדול מכולם :
מכאן הוא עובר לאמן את קוסמוס בכדורגל ואחר כך צלסי .
הוא יקח איתו את דבאלדובה שכבר הוכיח את יכולתו לבעוט בכל יתר השחקנים … ויש לו משחק ראש מושלם.
אין לנו את הכלים לדעת.
אף אחד מאיתנו לא מבקר באימונים של קליבלנד, אנחנו לא יודעים מה בלאט מנסה להנחיל לשחקנים שלו וכמה מזה הם מיישמים.
אין לנו דרך לדעת כמה מההתקדמות של דלבדובה\סמית\שאמפרט\אירווינג היא בזכות בלאט או ג'יימס או הם עצמם.
פשוט אי אפשר לדעת.
פינגבק: מתנה מבלאט/עידו מוריה | Hoops