קבלו תחזית – לברון ג'יימס יסיים את הסדרה מול אטלנטה עם מספר ממוצע של כדורים חוזרים נמוך מהממוצע בו החזיק בסדרה נגד שיקגו. רגע אחד, הופה הופה, מאיפה הבאתי עכשיו את השטות הזו? הלא אין עוררין שפאו גאסול וג'ואקים נואה ריבאונדרים טובים מאל הרפורד ופול מיסלאפ, ולכן קל יותר לקחת כ"ח על ראשם. זאת ועוד, הואיל והם אינם שחקני פנים "קלאסים", אנו צפויים לראות את לברון ג'יימס הרבה יותר בעמדה 4, קל וחמר לאור הצלחת הקבוצה כשהוא מנהל את המשחק מהלאו-פוסט, כלומר קרוב יותר לסל בעמדה בה לוקחים יותר כ"ח. אז למה, אוי למה, אני יוצא בכזאת הצהרה? הסיבה היא שלקליבלנד לא קיים אותו צורך נואש שגם ג'יימס ייקח מספר דו ספרתי של כ"ח. מול גבוהי הצרעות, טימופיי מוזגוב וטריסטן תומפסון בהחלט מספיקים. ג'יימס יעדיף להשקיע את האנרגיה, אותה בלאו הכי יש לחלק על פני כ-40 דקות למשחק, בדברים אחרים, בהם הוא נחוץ יותר, כמו מרדף אחרי קלעים ומובילי כדור. לא אתפלא אם גם מספר האסיסטיים שלו יפחת. לא בדקתי זאת סטטיסטית, אך להרגשתי, כשהוא הוא מוביל כדור ומשחרר אותו בעת הכניסה לצבע, השיעור מסך הפעמים בהם השחקן שמקבל את הכדור יזרוק לסל גדולה לאין ערוך מהשיעור מסך הפעמים בהם שחקן יזרוק כשג'יימס מוציא לו מהלאו-פוסט. במקרה כזו, הכדור עובר עוד יד או שתיים לפני הזריקה.
שון דאוסן צריך להיות בנבחרת ישראל. יופי, את זה אפשר להגיד על עוד כמה וכמה שחקנים. אז למה בוחר האובר חוכם הזה לציין דווקא את שון דאוסן? כי דאוסן הוא יליד הארץ היחיד שמסוגל לשחק מעל הטבעות. בשנים האחרונות, כדי שיהיה מישהו שמסוגל לנתק עצמו מהקרקע לתקופה ארוכה משתיים וחצי מאיות השניה, היינו צריכים לקוות לבריאותו של ד'אור פישר או למפגש בין עצם הרצון וקרום החשק של אלכס טיוס. לא זו גם זו, בעוד השניים האחרים משחקים בפנים, דאוסן מגיע עם תנופה מבחוץ ומקשה לצפות את תנועתו ולהצר את צעדיו. אז נכון שהקליעה עדיין לא יציבה והוא גם צריך להוסיף עוד כמה קליגרמים טובים של מסת שריר, אבל כל עוד לא התברכנו באתלטיים לרוב, זו הברירה הטובה ביותר. בנוסף, אני מאד מקווה שדאוסן לא ילך לשחק במכבי ת"א או הפועל י-ם בעונות הקרובות. לא זו בלבד שהוא יקבל פחות דקות ופחות זריקות, אלא שמרווח הטעות שלו יקטן משמעותית. דאוסן צריך לדעת שגם אם הוא קלע עד עכשיו 4/14, אין שום בעיה שיזרוק גם את הזריקה ה-15 שלו.
אל תיתנו להצלחות האחרונות של רוג'ר פדרר על חימר ולכישלונות האחרונים של נדאל לסמא את עיניכם – הרולאן גארוס זה סיפור שונה לחלוטין, וזאת ממספר סיבות:
זה הטורניר בקאפיטל ה' הידיעה של רפא. הוא מרגיש בו בן בית והפסיד בו רק פעם אחת. חזקה על כל טניסאי או נולה אחר להוכיח שרפא אינו הפיבוריט לזכיה.
בגראנד-סלאם יש הרבה יותר זמן להיכנס לעניינים. השלושה-ארבעה סיבובים הראשונים, על-פי-רוב, לא מציבים בפניו אתגר אמיתי וזה נותן לו להיכנס ל"זון" שלו ולצבור ביטחון.
השוני המהותי ביותר הוא עניין מספר המערכות הנדרשות לניצחון. לפעמים יוצא לנו לראות סטטיסטיקה של שחקני כדורסל שמשחקים 10 דקות בהן קולעים 6 נקודות עם 4 כדורים חוזרים ו-2 חסימות ואנחנו פשוט לא מבינים מדוע אותו שחקן לא משחק יותר. זה כי אנחנו שוכחים שרמת האינטנסיביות שאפשר להציג ב-10 דקות גבוהה משמעותית מזו האפשרית ב-40 דקות. הדבר בא לידי ביטוי גם בטניס. אפשר לשחק 2 מערכות בכל הכוח. יותר מזה, זה כבר קשה מדי. ואז, אותו טניסאי שהפעיל לחץ על רפא פתאום נגרר למערכה ארוכה ואולי אפילו מפסיד אותה וכוחותיו כבר תשו. הסגנון של נדאל והמשטח האיטי בפריז רק מוסיפים לעניין. העייפות משחקת תפקיד הרבה יותר משמעותי.
ובהמשך לסעיף ג' לעיל, הדבר גם משפיע על הביטחון. נדאל יודע שגם אם יאבד מערכה או שתיים הוא יוכל לעייף את היריב מספיק כדי לחזור מהקבר (היחיד שנותן לו פייט לעניין זה הוא נובאק ג'וקוביץ'). כשהוא משחק עם ביטחון, דרך כלל גם הולך לו טוב יותר וקל יותר מההתחלה. פדרר בדיוק להפך. כשהוא מפסיד מערכה הוא כבר מתחיל לקחת בחשבון את העייפות שתשפיע עליו, הביטחון יורד, הניסיון לקצר נקודות הופך מוגזם והוא שומט את המשחק. כל טינסאי שמתמודד מול פדרר במייג'ור, קל וחמר על חימר, צריך "להתאבד" על המערכה הראשונה. אם הוא ינצח אותה, פדרר בעצמו כבר יעזור לו באחרות.
לא חסרות סיבות לבוא בטענות לערוץ הספורט. אפילו אתמול הם שידרו בערוץ ה(חצי)פתוח (56) ליגת סקוטית שניה, כשבאותו זמן נדחק לערוץ הפרימיום (58) משחק פלייאוף הכדורסל בין מכבי חיפה להפועל אילת. אבל הפעם אני לא רוצה לבקר את ערוץ הספורט, אלא דווקא את הרגולטור. על פי הנתונים שמפורסמים מדי פעם, למרבית האוכלוסייה בישראל אין כבלים (הוט/יס) בבית. אכתוב זאת באותיות של קידוש לבנה מודגשות (כי ככה הוורדפרס מאפשר), בשביל האפקט – ערוץ 55 אינו ערוץ פתוח. לשדר שם את גמר הגביע, אפילו אם הוא שודר באותו זמן באתר האינטרנט של הערוץ, מדיר מפני רבים את האפשרות לצפות במשחק או לחילופין גורר אותם למציאת חלופה פירטית, קרי לעבריינות. הרגולטור צריך לדאוג שתוכן כגון גמר הגביע המקומי יגיע לכל מקלט טלוויזיה בישראל. הוא צריך לחשוב איך למנוע מאנשים לחפש שידורים פירטים ולא – הלכה למעשה – לעודד אותם לכך.
ואי אפשר בלי להתייחס למחזיקת הגביע הטרייה מאתמול שמשלימה דאבל. אחרי עונה מוצלחת בכל המסגרות, אפילו אני, שלא ידוע מאוהביה הגדולים, לא יכול להישאר אדיש – כל הכבוד יובנטוס!
מתן, שון דאוסן מדהים!!!!ראוי לפוסט ניפרד. לא זוכר הרבה זמן ישראלי סקורר(15+ למשחק) כזה. בנוסף היו שמועות על חתימה קרובה במכבי, במיוחד לאור הפציעה של לנדסברג.פרוספקט רציני!
הוא קולע העונה 13.2, פחות מה- 13.3 של לימונד, כמו אליהו וקצת מתחת כבר יש עוד 4-5 ישראלים.
נחמד, יפה לשחקן בגילו, אבל להגזים.
אם מכניסים גם ישראל שלא נולדו בארץ – רות'בארט ולנדסברג מעליו.
לימונד סיים את העונה שעברה עם 18.8 למשחק, זה כבר באמת נדיר.
לימונד, אליהו, כדיר נמצאים באזור ה-13 באופן די קבוע.
מה שכן, מאז שב-99 כץ וג'מצ'י הובילו את הקלעים בליגה (לא הישראלים, אשכרה את כל הליגה!!!!) עם 20.7 ו-20.9, יש ירידה.
ב-98 לשני הנזכרים וגם לקטש היו מעל 20 נקודות למשחק, במונחים של היום זה בלתי נתפס בכלל.
להשוואה, אף ספרדי לא קולע יותר מ-13.8 (אלא אם סופרים את האחים גאסול…)
העניין עם דאוסן שנראה לי שהוא יהיה מעולה לליגה ולאירופה אבל לא מספיק טוב לNBA.אני הבנתי שהוא האריך את החוזה בראשון.
לגבי נאדאל אני האחרון לזלזל בו והנקודות שהעלת נכונות אבל עדיין זה נראה שמהפציעה הזאת הוא לא מצליח להתאושש והפעם הוא לא יצליח לשכוח הכל בצד ולנצח את הטורניר,מה עוד שבגלל שהוא מדורג נמוך כבר מסיבוב שלישי הוא אמור לקבל שחקנים חזקים
מנחם לס
21/05/2015 16:36:53
כיף קצת טניס עכשיו באמצע הפלייאוף
אהרון שדה
21/05/2015 16:39:28
תודה רבה מתן.
2. בעניין דאוסן אני מסכים בהכל …אך חלוק על עניין ירושלים \ מכבי.
בעידן החוק הרוסי התחרות של דאוסן בדקות משחק בארץ
תהיה מול פניני \ אוחיון.
הוא כבר בשל לתחרות זו …ויקבל גם במכבי לפחות 20-25 דקות ליגה.
תחשוב מה היה קורה אם הוא היה עכשיו במכבי..
אשר לנבחרת להבנתי דאוסן לא מתאזרח וזו בשורה אדירה
אדירה ….אין בכלל ספק לגבי מקומו בנבחרת.
3. בעניין נאדל אני מסכים שבגרנד סלאם ובעיקר ברולאן גרוס החוקים אחרים.
אני זוכר את גמר 98 כמדומני ואת מדבדב מביס את אגאסי 1-61-6 ואז מובס בשלושת המערכות הבאות …
יחד עם זאת נאדל נראה לי לגמרי אאוט ולהערכתי הפעם הוא יפול די מהר ….וגם אם לא עם הגביע הוא לא יחזור הפעם.
4. כל מילה אתה כל כך צודק וחשוב לכתוב זאת.
5. אהבתי …וברצינות הנה כמה נתונים על הגביע הזה.
1. השחקן היחידי ששיחק את כל הדקות בדרך לגביע הוא יואב זיו 450 דקות מלאות.
2. מקום שני אייבנדר.
24 שחקנים שותפו בחמשת המשחקים כולל רייכרט וגולדברג שכבר לא בקבוצה אך היו שותפים ל 180 דקות מלאות בשני השלבים הראשונים.
היחידי שלא שותף הוא גילי וורמוט .
רק 7 שחקנים שיחקו יותר מחמישים אחוז מהדקות.
פריצה למשל שיחק רק 135 דקות.
טיבי בקושי שותף…
בקיצור ההרכב השני היה פקטור משמעותי אפילו מהראשון בגביע וזה מעיד על האיכות והפערים בין מכבי לכל הליגה.
למה שיהיה מתאזרח בנבחרת? הוא לא מתאזרח, אלא נולד בישראל כאזרח המדינה. צבר לכל דבר ועניין.
לא הבנתי למה התייחסת למכבי ת"א, אבל אם כבר…זה לא מקרי. אמנם הם הקבוצה העמוקה בישראל, אבל צריך לזכור שבשני השלבים הראשונים פגשו קבוצה מהליגה השלישית ובחצי גמר קבצה מהליגה השניה וטבעי לאפשר לשחקני המשנה לשחק במשחקים אלה.
נכון הוא נולד בארץ ….אך את האתלטיות הוא לקח מחו"ל מאבא שלו שהיה אחד הזרים הטובים שדרכו בארץ.
ולכן זו בשורה מצויינת …בכלל יש כמה צעירים שצריכים לקבל מושכות.
אלו שחקני הסגל המרכזיים מבחינתי .
בהתחשב בפציעות ,גיל וכיוצב.
מקל ,הלפרין , יבזורי ,דאוסן ,אליהו ,כדיר וכספי להם צריך לצרף מתאזרח כנראה פישר …רותברט אם איני טועה הוא על תקן מתאזרח …ובכל זאת הוא מעומד רציני.
אני הייתי מצרף את ניסים וכל היתר בהמשך .
אחלה יומן.
לגבי הטניס: רולאן גארוס, לעניות דעתי, זה הטניס האמיתי המקורי.
העוצמה פחות קובעת (פחות אייסים) ויש ראלים ארוכים של טניס איכותי.
להערכתי נדאל יגיע לשלבים הסופיים אבל לא ייקח השנה (שנת "הנובאק").
לפני השליטה של נדאל הזוכים הגיעו הרבה פעמים לא מהטופ 4 אלא גם מהעשירייה השניה והשלישית (ואני מתגעגע לזה למרות אהדתי לנובאק).
1993 – סרגיי ברוגרה
1994 – סרגיי ברוגרה
1995 – תומאס מוסטר
1996 – קפלניקוב
1997 – גוסטבו קוורטן
1998 – קרלוס מויה
מתן, שון דאוסן מדהים!!!!ראוי לפוסט ניפרד. לא זוכר הרבה זמן ישראלי סקורר(15+ למשחק) כזה. בנוסף היו שמועות על חתימה קרובה במכבי, במיוחד לאור הפציעה של לנדסברג.פרוספקט רציני!
הוא קולע העונה 13.2, פחות מה- 13.3 של לימונד, כמו אליהו וקצת מתחת כבר יש עוד 4-5 ישראלים.
נחמד, יפה לשחקן בגילו, אבל להגזים.
אם מכניסים גם ישראל שלא נולדו בארץ – רות'בארט ולנדסברג מעליו.
לימונד סיים את העונה שעברה עם 18.8 למשחק, זה כבר באמת נדיר.
לימונד, אליהו, כדיר נמצאים באזור ה-13 באופן די קבוע.
מה שכן, מאז שב-99 כץ וג'מצ'י הובילו את הקלעים בליגה (לא הישראלים, אשכרה את כל הליגה!!!!) עם 20.7 ו-20.9, יש ירידה.
ב-98 לשני הנזכרים וגם לקטש היו מעל 20 נקודות למשחק, במונחים של היום זה בלתי נתפס בכלל.
להשוואה, אף ספרדי לא קולע יותר מ-13.8 (אלא אם סופרים את האחים גאסול…)
אבל דאוסן נולד בישראל
http://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%9F
העניין עם דאוסן שנראה לי שהוא יהיה מעולה לליגה ולאירופה אבל לא מספיק טוב לNBA.אני הבנתי שהוא האריך את החוזה בראשון.
לגבי נאדאל אני האחרון לזלזל בו והנקודות שהעלת נכונות אבל עדיין זה נראה שמהפציעה הזאת הוא לא מצליח להתאושש והפעם הוא לא יצליח לשכוח הכל בצד ולנצח את הטורניר,מה עוד שבגלל שהוא מדורג נמוך כבר מסיבוב שלישי הוא אמור לקבל שחקנים חזקים
כיף קצת טניס עכשיו באמצע הפלייאוף
תודה רבה מתן.
2. בעניין דאוסן אני מסכים בהכל …אך חלוק על עניין ירושלים \ מכבי.
בעידן החוק הרוסי התחרות של דאוסן בדקות משחק בארץ
תהיה מול פניני \ אוחיון.
הוא כבר בשל לתחרות זו …ויקבל גם במכבי לפחות 20-25 דקות ליגה.
תחשוב מה היה קורה אם הוא היה עכשיו במכבי..
אשר לנבחרת להבנתי דאוסן לא מתאזרח וזו בשורה אדירה
אדירה ….אין בכלל ספק לגבי מקומו בנבחרת.
3. בעניין נאדל אני מסכים שבגרנד סלאם ובעיקר ברולאן גרוס החוקים אחרים.
אני זוכר את גמר 98 כמדומני ואת מדבדב מביס את אגאסי 1-61-6 ואז מובס בשלושת המערכות הבאות …
יחד עם זאת נאדל נראה לי לגמרי אאוט ולהערכתי הפעם הוא יפול די מהר ….וגם אם לא עם הגביע הוא לא יחזור הפעם.
4. כל מילה אתה כל כך צודק וחשוב לכתוב זאת.
5. אהבתי …וברצינות הנה כמה נתונים על הגביע הזה.
1. השחקן היחידי ששיחק את כל הדקות בדרך לגביע הוא יואב זיו 450 דקות מלאות.
2. מקום שני אייבנדר.
24 שחקנים שותפו בחמשת המשחקים כולל רייכרט וגולדברג שכבר לא בקבוצה אך היו שותפים ל 180 דקות מלאות בשני השלבים הראשונים.
היחידי שלא שותף הוא גילי וורמוט .
רק 7 שחקנים שיחקו יותר מחמישים אחוז מהדקות.
פריצה למשל שיחק רק 135 דקות.
טיבי בקושי שותף…
בקיצור ההרכב השני היה פקטור משמעותי אפילו מהראשון בגביע וזה מעיד על האיכות והפערים בין מכבי לכל הליגה.
למה שיהיה מתאזרח בנבחרת? הוא לא מתאזרח, אלא נולד בישראל כאזרח המדינה. צבר לכל דבר ועניין.
לא הבנתי למה התייחסת למכבי ת"א, אבל אם כבר…זה לא מקרי. אמנם הם הקבוצה העמוקה בישראל, אבל צריך לזכור שבשני השלבים הראשונים פגשו קבוצה מהליגה השלישית ובחצי גמר קבצה מהליגה השניה וטבעי לאפשר לשחקני המשנה לשחק במשחקים אלה.
נכון הוא נולד בארץ ….אך את האתלטיות הוא לקח מחו"ל מאבא שלו שהיה אחד הזרים הטובים שדרכו בארץ.
ולכן זו בשורה מצויינת …בכלל יש כמה צעירים שצריכים לקבל מושכות.
אלו שחקני הסגל המרכזיים מבחינתי .
בהתחשב בפציעות ,גיל וכיוצב.
מקל ,הלפרין , יבזורי ,דאוסן ,אליהו ,כדיר וכספי להם צריך לצרף מתאזרח כנראה פישר …רותברט אם איני טועה הוא על תקן מתאזרח …ובכל זאת הוא מעומד רציני.
אני הייתי מצרף את ניסים וכל היתר בהמשך .
הנקודה האחרונה אדירה. אגב איך הגעת ליומן מספר 11?
היומן התחיל בשנה שעברה.
אחלה יומן.
לגבי הטניס: רולאן גארוס, לעניות דעתי, זה הטניס האמיתי המקורי.
העוצמה פחות קובעת (פחות אייסים) ויש ראלים ארוכים של טניס איכותי.
להערכתי נדאל יגיע לשלבים הסופיים אבל לא ייקח השנה (שנת "הנובאק").
לפני השליטה של נדאל הזוכים הגיעו הרבה פעמים לא מהטופ 4 אלא גם מהעשירייה השניה והשלישית (ואני מתגעגע לזה למרות אהדתי לנובאק).
1993 – סרגיי ברוגרה
1994 – סרגיי ברוגרה
1995 – תומאס מוסטר
1996 – קפלניקוב
1997 – גוסטבו קוורטן
1998 – קרלוס מויה
אני דווקא חושב שזה לא מאוזן כפי שדשא לא מאוזן. אחד מכוון מדי קו אחורי ואחד חבטות הגשה. משחטים קשים הם הדבר האמיתי וטוב שמשחקים בעיקר עליהם.
אחלה פוסט.
דווקא נראה לי שהרגולטור ריחם עלינו שלא נאלצנו לראות את באר שבע מובסת ע״י המפלצת המכביסטית…
"מגדלור", יופי של פוסט.
לגביי פדרר, ניצחון במערכה הראשונה מולו לא מבטיח הרבה, מבחינה סטטיסטית מדובר במלך הקאמבקים מול שחקנים ששמם אינו נאדל.
אני לא רואה את רפאל לוקח השנה, על אף יתרון "הביתיות".
לא בשנים האחרונות במייג'ורס.
אחלה מתן