טוב, אז לפני שנתחיל שני דברים: ראשית, חשבתי לתת את פוסט ההשלמה שהבטחתי ב"דיון הופס", אך החלטתי לוותר עליו כשראיתי שכולכם תמימי דעים. חשבתי, שאולי יקום לו משוגע אחד, ובכך שאצטרף אליו אהפוך אותנו לחזית אחת שתוכל לשכנע איזה קורא או שניים. אך בגלל הקונצנזוס שהיה על הנושא, אוותר על לתרץ לכם ולבנות תיאורים הגיוניים כמו קבלת ההחלטות של ג'יי אר כשהוא מטר מאוחרי השלוש (או בכלל).
שנית, אם כבר מדברים על קבלת החלטות שערורייתית, אני אעזוב אתכם באמצע האקשן עקב טיול ניווטים מחורבן (מי בכלל רוצה לדעת לנווט? כאילו שאני אצטרך את זה בחיים… מפה, כל כך 2008) וזה בגלל החלטה מחורבנת של המחנכים שלי. הבטיחו לי שתשמרו על האתר כמו שצריך. אם משהו קורה לקבוצה המועדפת עלי מעכשיו – גולדן סטייט – אני מאשים את גיא. אחזור ביום רביעי בערב (ה-21) ורציתי לאחל לכולכם סדרות גמר מוצלחות!
עכשיו, בואו ניגש לעסק.
מה ראינו בסדרה נגד ממפיס שיכול לגרום לנו, אוהדי ותומכי הווריורס (אני מגדיר את עצמי כתומך) להיות אופטימיים?
ראשית, בפן הסטטיסטי, ראינו שהווריורס יודעים ויכולים לנצח גם קבוצות חזקות וקשוחות בצבע. הווריורס היו נהדרים לכל אורך הסדרה וממש לא נפלו ממפיס גם באזור הצבע – 216 נק' היו לווריורס בצבע לעומת 246 של ממפיס (36 לעומת 41 בממוצע למשחק). זהו אמנם הבדל, אך הוא יחסית קטן ביחס לסגנון הקבוצות. גם בריבאונד, אגב, הווריורס היו טובים מאוד עם 259 כ"ח (43.2 בממוצע למשחק), לעומת 255 (42.5 למשחק) של הגריזליס.
שנית בפן המנטאלי, ראינו קפיצה גדולה של הווריורס. במצב של 2-1 לטובת הדובים, עם הגב אל הקיר, כבר התחילו להספיד את ה-MVP הדנדש ולוחמיו. בדיוק בנקודה הזו קרה המהפך של הסדרה (שאגב די הזכירה את הסדרה שאין להזכיר את שמה – בולס-קאבס) כשהווריורס עלו בשצף קצף למשחק ה-4 וטרפו את הדובים עצמם. גם אחר כך הם המשיכו להראות שהם לא מפחדים וסיימו את הסדרה ללא הפגנת חולשה נוספת. זו הייתה נקודה קריטית לווריורס לדעתי, שעשתה אפקט דומה לזה שמשחק 7 עשה לקליפרס נגד סאן אנטוניו (שבינתיים החל להעלם) – הוא הפך את הנערים לגברים.
פן נוסף, שאפשר היה לראות בבירור, הוא שכמו בעונה הרגילה וכמו בסדרה נגד הפליקאנס – לג"ס יש את הריצות הללו, את היכולת הזו, את הרגעים האלה שפשוט מפרקים את היריב. יש כמה דקות, לפעמים פעם במחצית, לפעמים פעם במשחק – שהלוחמים משתלטים בהם על המשחק ויכולים לירות 10, 15, 20 נק' בזמן קצר מאוד. ברגעים האלו פשוט נעים לראות את הווריורס. לפעמים זה משחק קבוצתי אה-לה סאן אנטוניו ולפעמים זו יכולת מדהימה של קארי שתופר שלשה, אחרי דאון-טאון, אחרי לונג-ריינג'. בכל מקרה, כשהווריורס בזון הזה, כפי שהם עשו במשך כל העונה אגב – תעשו לעצמכם טובה ופקחו את העיניים. כשזה נגמר? אתם יכולים לחזור לישון – עד הזון הווריורסי הבא.
עכשיו, בואו נסתכל על הנקודות שאפשר לשפר:
ראשית, שוב, בפן הסטטיסטי – הפעם ה-MVP על המוקד. קארי התחיל להתפשר יותר מידי על השלשות לטעמי. לא הצלחתי להגיע לנתונים מהסדרה נגד ממפיס (אני לא אשף בסטטיסטיקות כמו חלק מהכותבים פה – עומר מזיג למשל), אבל בפלייאוף הזה 52% מזריקותיו של סטף מגיעות מהפירימטר. אם נוסיף לזה גם את זריקות ה-2 הארוכות – אחרי 16 פיט, אזי נראה שכמעט 70% מזריקותיו (69%, אם לדייק) מגיעות מהטווחים הארוכים. מהצבע הוא זורק רק 14% מהזריקות שלו והוא קולע אותן ב-78% מהממים. כמובן, שמהשלוש אחוזיו גם כן לא רעים בכלל ועומדים על 41%, אבל בכל זאת, להמשך, רצוי שקארי יחדור יותר לצבע ויזרוק משם יותר לעניות דעתי. בסדרה נגד ממפיס הוא די התפשר על הזריקות מבחוץ – כמובן שזו לא כזאת התפשרות כאשר מדובר בקלעי כמו סטפון, אך חשוב לגוון יותר.
ועוד פעם ניגע בפן המנטאלי – הפעם בצד השלילי. אולם הבית נפרץ – סוד המדינה, האולם הטוב ביותר ב-NBA השנה, הבניין עם האוהדים הפנאטים ביותר – נפרץ! האם מישהו (חוץ ממני), חשב שזה לא יקרה? אני לא יודע, אבל ברור שזה מפתח גדול להמשך דווקא ליריבות של הווריורס. האפקט של "יראו וייראו" נעלם כמעה. עכשיו, כשהקליפרס/הרוקטס והקאבלירס/ההוקס יגיעו לאולם, הם ידעו שהמבצר חדיר וזה נשק מנטאלי שעבד לווריורס משך כל העונה ועכשיו הוא אבד. כמובן, שעדיין מדובר על אולם מדהים שדוחף את הקבוצה קדימה, אך בסדרה הבאה רצוי לא להפגין חולשה באורקל ארינה.
הייתי חוזר שוב לפאן האחרון, שלא מצאתי לו שם, אבל לא מצאתי עוד הערות לשיפור שיש לי לתת לווריורס. הם פשוט עצומים – בשני צידי המגרש דרך אגב.
איזו יריבה תהיה קלה יותר לוורירוס לפגוש?
זו שאלה קשה. מצד אחד, הקליפרס נראים פשוט גמורים משתי סדרות מתישות בנות 7 משחקים. מהצד השני הרוקטס נראים לא כישרוניים מספיק ועם הגנה מחוררת מידי. הקליפרס נראים מאוד פגיעים ולא יציבים ובנוסף ההאק-אה-ג'ורדן יכול להיות נשק מצוין לסטיב קאר, אבל מהצד השני בלייק גריפין נמצע בעיצומו של פלייאוף נהדר, והוא יכול להוות מיס-מאץ' גם לגרין (גובה) וגם לבוגוט (מהירות, קליעה). מהצד השני, נראה שיוסטון יגיעו במומנטום טוב מאוד אם ינצחו במשחק 7 מצד אחד, אך הארדן מגיע בכושר לא-משהו מהצד השני. כמובן שהרבה מאוד דברים יכולים להשתנות, אבל אני מאמין שבגלל חוסר שומר פירמיטר משביע רצון ביוסטון, הם יהיו המצ'אפ המועדף על הווריורס. גם הקליפרס לא נראים כמשהו מאיים במיוחד – רק סאן אנטוניו הייתה נראית כאיום ממשי במערב (כן, אני יודע שאני מקדים את המאוחר) אם הייתה מגיעה למעמד. בשורה התחתונה אני מאמין שהתוצאה תהיה 4-2 נגד אי – אילו מהקבוצות, אולי אפילו 4-1 אם הרוקטס הם אלו שיבאו להתארח באוקלנד.
דרך אגב, קארי מוסר:"אל תגידו שלא הזהרנו אתכם! מוהאהאהאהא"
אהרון שדה
16 מאי 2015 22:24:33תודה רבה .
כך חשבתי לפני הפליאוף.
1. ממפיס תהיה מבחן מנטלי גדול מאד לג.ס …אבל בסוף ג.ס תעבור (בקושי).
2. מול ס.א זה לא יספיק
3. אם במקרה ס.א לא תגיע אז ג.ס יכולה להגיע לגמר אבל יהיה לה קשה מול ג.ס
בסופו של יום ג.ס עברה כפי שחשבתי את ממפיס ואפילו באופן מרשים ממה שחשבתי.
ולא זו בלבד אלא ס.א לא תהיה בגמר זה מחזק את סיכויי ג.ס בכל מקרה.
לדעתי לפי איך שיוסטון נראית עדיף לג.ס לקבל אותה .
לבושתי לא זכיתי לראות יותר מדי את ג.ס בליגה הרגילה איני משתגע לראות משחקים ובכל זאת ראיתי את ג.ס פעמיים והשני המקרים היא לא היוותה יריבה ראויה לקיבלנד ולס.א .
לזכותה ייאמר שהמשחקים יהיו בחוץ ,לחובתה ייאמר שהיא לא היוותה יריב .
בכל אופן היא כאן לאחר שעברה מבחן מנטלי משמעותי .
היא גם לא סובלת מפציעות ביחס ליריבותיה (ביחוד קליבלנד ).
ובקיצור מעמדה מתחזק מרגע לרגע.
מנחם לס
16 מאי 2015 22:27:36כדי לנצח משחקים קשים, סטיב קאר חייב להשתמש יותר בדייויד לי.
אם לשחקני ווריורס יש יום קליעות רגיל מה-3 – הם מנצחים כל יריב. יום טוב מה-3 הם קורעים כל יריב. יום חלש מה-3 – כל יריב מנצח אותם.
פה זה מתחיל וניגמר איתם.
זיו
17 מאי 2015 06:30:12+1 לגבי לי וגם לגבי ספייטס כשיחזור.
הוא שוחק יותר מידי את בוגוט וגרין.
רן הנרגן
17 מאי 2015 07:21:06מנחם, דיוויד לי של השנה הוא צל של עצמו. הוא איבד כמעט לחלוטין את הגאמפ שלו ופיק אנרול שלו עם קרי כבר לא מניב את הנקודות שנתן בעבר. האחוזים שלו מהקו מסתובבים איפה שהוא אזור ה50% ופוגמים מאד ביכולת החדירה שלו. מאז ומעולם היה קל לחסום אותו בצבע והשנה זה ממש פתאטי.
בסדרה מול גריזליס קר הכניס אותו כמחליף ראשון ונתן לו את דקות המשחק של ספייטס הפצוע. במשחק החמישי הוא היה טוב מאד ותרם אבל במשחק השישי התגלו כל חולשותיו והמהלך שבו הגריזליס הורידו את היתרון ל נקודה אחת התרחש כאשר הוא היה על המגרש. ההכנסה של אוזילי לשתי דקות במקומו הביאה למהפך.
לי הוא ספורטאי למופת וקיבל את הורדתו לספסל ללא בעיות אבל הוא כבר אינו האולסטאר שהיה ואפילו אזילי עדיף עליו במשחק.
מדוע קר נתן לו את הדקות הללו ולא לאוזילי שמגן טוב מלי ואינו נופל ממנו בהתקפה השנה, היא תעלומה בעיני. אפשרות אחת היא שאוזילי לא לגמרי בריא וקר שומר אותו להמשך. אפשרות אחרת שקר חושב על העונה הבאה ועל ההכרח להעביא את לי עם חוזהו העצום כדי לפנות מקום לשכר של גרין.
או שאולי קר זוכר לו חסד נעורים ומנסה בכל כוחו להחזיר אותו לכושרו מהעבר?
זיו
17 מאי 2015 20:27:45רן אני לא מסכים איתך.
דיוויד לילא איבד כל כך הרבה מהמשחק שלו הוא פשוט לא מקבל הזדמנות כי השניים האחרים טובים.
במשחק האחרון הוא לא היה טוב אבל זה קורה.
לגולדן סטייט יש עכשיו לסבוב הזה בריאים חמישה שחקני פנים טובים.
לי החלים מהפציעה שסחב השנה. ספייטס היה עם פציעה קלה לאחרונה ואזילי חזר אחרי שנתיים שכמעט לא שחק.
כדי לנצח קאר חייב להשתמש יותר בשחקני הספסל כי השניים האחרים ובעיקר בוגוט שמועד לפציעות לא יעמדו בקצב כזה של משחקים.
בנושא לי ,אני מאד אשמח אם הקינגס שאני אוהד יעשו טרייד עבורו, לדעתי קצת זמן משחק והוא חוזר להיות דיוויד לי של לפני שנתיים ושלוש.
יתכן אפילו שזה ריאלי הקינגס נותנים את גייסון תומפסון ובחירה עבורו.גולדן סטייט מרוויחים מרחב להחתים את גרין והקינגס מרוויחים שחקן יותר טוב שישר נכנס לחמישייה
fuckyall
16 מאי 2015 22:47:23שאלה לא קשורה לפוסט למרות הפוסט המעולה והרצון הרב שלי לראות סדרה של ג"ס קליבלנד , יהיה פשוט מטורףףף ולשאלה ..
יש היום את ה nba קומבאיין , לא הבנתי מה זה ולמה זה תורם לפי מה מזמנים את השחקנים , מה עושים שם וכאלה .. ומי השחקנים שאמורים להיבחר ראשונים בדראפט ומה דעתכם על איכות הדראפט
עומרי
16 מאי 2015 23:41:25לדעתי יוסטון מאצ'אפ עדיף, הקו האחורי של יוסטון לא קרוב כדי להספיק בשביל לעצור את הספלש בראדרס כשקורי בראור הוא השומר היחיד מעל הממוצע, ותומפסון/איגודלה הם שומרים טובים מכל השומרים שהארדן נתקל בהם עד עכשיו.
בנוסף אני לא חושב שקר יפיק תועלת מהאק-א-משהו כי ההתקפה של גולדן סטייט עובדת הרבה על מתפרצות וקצב מהיר.
בכל מקרה הווריירס יהיו פייבוריטים ברורים מול 2 הקבוצות.
עידו גילרי
17 מאי 2015 00:06:05ממפיס עשו בהגנה בסדרה הזו כמעט כל מה שהם יכלו לקוות לו לפניה. הם האטו את קצב המשחק של גולדן סטייט (94 פוזשנים למשחק) וכפו על הווריורס המון איבודים. 18.3 ל-100 פוזשנס ליתר דיוק . יותר ממה שפילדלפיה שהיתה הגרועה בליגה העונהבתחום הרשתה לעצמה. הגריזליס גם הורידו את אחוזי הקליעה של גולדן סטייט והחזיקו אותם על פחות מ-100 נקודות בשלושה משחקים.
אז איך זה שלמרות כל זה הווריורס ניצחו ללא הרבה קושי (ואל תיתנו לעובדה שהם פיגרו 1-2 להטעות – זה בהחלט לא היה קל אבל גם לא קשה). הסיבה נעוצה במה שקרה בצד השני של המגרש. אנשים מסתכלים על סטף קרי וחושבים קבוצה רכה שברגע שזריקות לא ייכנסו לה תתפרק.אבל זה רחוק שנות אור מהמציאות. גולדן סטייט היא קבוצה הגנה מצויינת שהחזיקה את ממפיס מתחת ל-90 נקודות בשלושה משחקים בסדרה. הגריזליס קלעו בסדרה 41% מהשדה ו-27% מהשלוש לעומת 49% ו-34% בעונה הסדירה. זה מסתכם לאחוז קליעה אפקטיבי של 44% הנמוך יותר מכל קבוצות הליגה בעונה הסדירה. זה לא קרה רק בגלל שממפיס לא פגעו.
קשה לי לראות את הקליפרס או הרוקטס שמשחקות בקצב משחק גבוה בהרבה עם הגנה הרבה פחות טובה עוצרים את הווריורס.
עגל
17 מאי 2015 07:55:26לפי מה שאתה אומר קליבלנד תוכל להסתדר עם ג"ס מצוין כי היא תסתפק ב 90 נקודות אבל ההגנה שלה טובה משל כל האחרות (לאחרונה).
צביקה
17 מאי 2015 08:11:34בהחלט נראה שזה יהיה הגמר: ג״ס נגד קליבלנד. לא נראה שבשני המקרים בגמרים אזוריים היריבה תוכל לעצור את הקבוצה. לגבי הגמר, בלאט וקליבלנד, נמצאים במצב מצויין. יש להם תירוץ מושלם להפסד אם יהיה, חסרונו של לאב. הם חופשיים בגלל זה. אני נותן להם סיכוי לא רע, ועדיין בהחלט ג״ס פייבוריטית.
קליי
17 מאי 2015 09:51:42שאלה ליונתן- למה שמת תמונה מלפני שתי עונות??
השחקן שיושב ליד בוגוט זה הסנטר הלטבי Andris Biedrins ששיחק בווריורס בין השנים 2004-2013.
חוצמזה שאר השחקנים נראים די ״גמורים״…