רק התעוררתי וישבתי לקרוא את התגובות העלובות והשפופות של 90% מהמגיבים למאמרי "תכניסו זאת לראש אחת ולתמיד".
ואם אתה אחד מהם – אתה מקשיב, אשך? – אתה שייך לקבוצת ההיפוקריטים, צבועים, ומתחסדים באתר הזה.
פתאום "בלאט עשה עבודה על ת'יבודו". פתאום בלאט שרק לפני שבוע היה בובה בידיו של לברון הפך למה זה גאון.
כשמיאמי היט זכתה בשתי אליפויות ופעמיים עלתה לגמר בארבע שנים, אני ציינתי את תרומתו הגדולה של אריק ספואלטרה שהוא מהשטאנצה החדשה של המאמן היודע ומכיר וידיאו אנאליסיס, אנאליטיקס, וקומפיוטר סימוליישיונס, ויצר יחסים מצויינים של מאמן-שחקן עם כל שחקני ההיט, אז אותו אשך – ושאר 90% מהמגיבים – גיחכו עלי שמיאמי ניצחה בגלל לברון, דוויין ווייד, וכריס בוש – ו-ל-מ-ר-ו-ת אריק ספואלטרה.
אתם רוצים שאלך אחורה שנתיים ואוכיח לכם?
האם אני טוען שמאמן לא חשוב? מעולם לא טענתי. אני רק טוען שכל המאמנים השמנים האירופאים שלא שמעו בכל ימי חייהם על דיאודורנט ו-IPAD, וששותים קפה עם 7 כפיות סוכר ומעשנים נון-סטופ, וכל מה שהם יודעים זה תרגילים שלמדו מספרים אמריקאים, אינם כאן כי כל איש כדורסל עם בעל טיפת אינטיליגנציה ונסיון יודע שהם היו נכשלים כשלון מר כי אין להם מושג מה זה "NBA BASKETBALL" שכולו פיק-אנד-רול, בידודים, ומיס-מצ'ים
את כל "התרגילים" הם – ו-90% מכם – יכולים להכניס להכניס TO YOUR SORRY ASSES. אצל שחקני ה-NBA "תרגילים" קורים אוטומטית. לכל קבוצה ישנם איזה 4-5 תרגילים בסיסיים וזהו. כל השאר מתפתח תוך כדי משחק. תפקיד המאמן החשוב ביותר הוא לעשות ADJUSTMENTS, ליצור מיצ'-מצ'ים, לדעת מתי לתת לשחקן לנוח, ו'לאמן' שחקנים תוך כדי משחק ע"י דיבור איתם פה ושם.
לפני חמישה ימים בלאט היה בובה קטנה. PUPPET – בובת כפפה של לברון; בובה על חוטים של לברון. היום פתאום "רואים את ההשפעה שלו אחרי אימונים של עונה שלמה".
לא יאומן. ממש לא יאומן שכל כך הרבה גולשים כאן הם לא יותר מ-
היפוקריטים!
כשספואלטרה מנצח 2 אליפויות ומגיע לגמר פעמיים הוא
כלום. סתם בובה של לברון ופט ריילי!
אתם יודעים מה יקרה אם בלאט ינצח שתי אליפויות ופעמיים בגמר?
הוא יהפוך לאחד היהודים החשובים בכל הזמנים!
הוא אשר אמרתי:
היפוקריטים!!!
צבועים!!!
מתחסדים!!!
(אגב, אני כנראה אחד היחידים באתר שנבאתי אליפות לקליבלנד. זה הכל בבראקט. רק שבלאט לא יקלקל לי!)
יש לי משהו אחד להגיד והוא פונה לסטיב באלמר:
http://i.imgur.com/L1mWLzP.jpg
לך לבוז'י הרצוג, ותשאל אותו מה המשפט שהוא הכי מתחרט עליו ממערכת הבחירות האחרונות.
למקרה שהוא באמצע שנת צהריים ולא עונה:
https://www.youtube.com/watch?v=80gYUf7JvYk
תן להנות כל עוד אפשר
אפלטון, פינקי צודק – עדיין יש עוד משחק אחד לנצח, בוא נשאיר את השמפניות בקירור בינתיים.
אם וכאשר ננצח אותו – אני מבטיח להמשיך עם יומן האליפות, ויותר מאשמח אם תצרף אליו כמה תובנות שלך, ותמונות סטייל זאת שהבאת פה 🙂
היכן היית כשהכל קרה? אני נשארתי אוהד יוסטון היחיד כאן בלעדך!
כן אני מפספס את כל הפלייאוף הזה. ראיתי סך הכל אולי 3 רבעים מכל המשחקים אחרי שראיתי מעל 70 משחקים בעונה הרגילה.
אבל את הרבע הרביעי של אתמול אני שומר לחצי השעה הקרובה שתהיה לי.
לילה מוצלח היה אתמול לכוחותינו 🙂
"אסי, אחרי קריאת כמה מהפוסטים שלך, אתה מצטייר לי כמאמן ערכי מאוד, ולכן לא ברורה לי ההתלהבות משיטת המשחק האינדיוידואלית של קליבלנד (מה כל כך מיוחד בתרגיל למעלה ? הכי בסיסי – חדירה והוצאה)
אתה היית משתמש ב OPEN של הכוכב כמעט כל התקפה כששאר החניכים שלך מסתכלים מהצד ?
אני מאלה שהאמינו שבלאט ישרוד את העונה, ואף יצליח , אך דווקא כרגע נראה לי שסוסי הפרא שלו מריחים את אורוות הפלייאוף ויוצאים משליטה."
ההגינות מחייבת :
זו הייתה התגובה היחידה שלי המבקרת את בלאט בסדרה מול בוסטון, אף על פי שתמכתי בו בכל העונה, מה לעשות גם אני לפעמים קטן אמונה.
1) דיוויד בלאט מאמן ענק, אחד מה-5 הטובים בליגה
2) גם ספולסטרה אחד מה-5 הטובים בליגה, יחד עם בלאט, פופ, בודנהולצר וסטיבנס כרגע. קר נותן פייט על מקום 6.
3) מעולה שבלאט מצליח לשלוט בשחקניו, והחמישייה של דוולדובה-שומפרט-לברון-תומפסון-מוזוגוב זאת החמישייה ההגנתית היעילה בפלייאוף, זה היה ידוע לפני המשחק הזה.
הערב הם שיחקו הרבה ביחד, וזה עבד נהדר. מאוד יכול להיות שנראה את החמישייה הזאת משחקת הרבה ב-2 המשחקים הראשונים, במיוחד נגד אטלנטה, כדי לתת לאירווינג מנוחה ואז הוא יהיה מוכן לחלוטין למשחקים 3-4.
מנחם, המאמנים האירופאים פחות מתאימים לnba לא בגלל חוסר ידע או יכולת, אלא בגלל סגנון משחק שונה לחלוטין.
בעוד שהאמריקאים מסתמכים על יכולת אישית והרבה בידודים לאחד על אחד, האירופאים משחקים יותר קבוצתי (למרות שכיום זה פוחת עם כל האמריקאים שמשחקים באירופה).
בלאט הוא איפשהו באמצע, ובגלל זה יש לו סיכוי להצליח, אבל סיכוי באמת להשפיע בקליבלנד הנוכחית אין לו ממש (ובגלל זה לא הצטרפתי למהללים).
אני אשמח לראות אותו בקבוצה צעירה עם יכולת לבנות משהו מהיסודות (כמו שקליבלנד היו אמורים להיות השנה עד שלברון בא והרס הכל).
כמובן! אני מסכים אתך. אתה אחד היחידים בעלי הבנה כאן.
זה אומר שאני כבר לא רפה הבנה?!
יששש!!!
(אגב, אני כנראה אחד היחידים באתר שנבאתי אליפות לקליבלנד. זה הכל בבראקט. רק שבלאט לא יקלקל לי!)
מנחם, אתה יכול להפנות אותי ל "ספר התרגילים האמריקאי הקדוש", בחיי מאיפה הבאת זה, אולי בשנות ה50 היו כמה תרגילים בסיסיים, תצפה קצת בכדורסל אירופי, תוכל למשל לראות את התרגיל המפורסם של פיני גרשון של פינוי קלעי (שארפ בדרך כלל) ל 3 נקודות שעדיין משום מה לא נתקלתי בו באן בי אי.
אתה מבלבל את העקשנות של בלאט והנכונות לנשוך משפתיים עם רכרוכיות ונרפות, וזה כשאין לו את הגב של ריילי ו וויד מאחוריו.
אין מה להשוות, הסגל של מיאמי היה הרבה יותר טוב, ועם לברון בשיאו.
נכון
מנחם אתה צודק, בלאט יהפוך לאחד היהודים החשובים בכל הזמנים!
זו החמישיה שלי:
1. משה
2. ישו
3. איינשטיין
4. דיויד בלאט (רק אם יקח אליפות כמובן)
5. קארל מרקס
מה הדירוג שלך מנחם? מענין
איינשטיין ביי-פאר הכי חשוב.
לא יודע איך האנושות היתה מתקיימת בלי משפטים כמו "שער, שער" או "אוי דווידוביץ'".
+1
גילור אתה כרגיל הכי טוב כאן באתר
לפעמים הגדולה של אדם היא להיות חלק משלם גדול ממנו.
לדוגמה:
הההה….ההה.. ששההההר…. ששששהההררר…. הההה… הההה…
מאיר תרגע.
אין כותב דיאלוגים בעולם שהיה מנסח כזאת שלמות. דרור נובלמן וגל זייד על וודקה לא היו מנסחים את זה יותר טוב
מאיר, תירגע
ע נ ק
זה מזכיר לי שהייתה איזו התקפה של האקרים מאנונימוס לפני כמה שנים וכל העיתונים היו מלאים כתבות על הארגון חסר הארגון הזה וכמה קשה לתפוס אותם.
השוס היה שבאחת התגובות התפלא אחד הגולשים שמה הבעיה לתפוס אותם…. הם עןשים הפנינג עם כלבים כל יום רביעי בגן מאיר..
+1
אדיר!
דומה לשלך, אבל הייתי מכניס את הרצל
אז שלי הוא:
1. משה
2. ישו
3. איינשטיין
4. הרצל
5. בלאט (אם ייקח שתי אליפויות ושני גמרים)
6. סנדי קופאקס
7. בן גוריון
8. מרק ספיץ
9. בני ליאונרד
10 בר רפאלי
+ 100 על בני ליאונרד, מנחם אתה יכול להחליף את בר רפאלי במרלין מונרו, נראה לי שהיא יהודיה או שהיא התגיירה כשהתחתנה עם ארתור מילר.
הדירוג שלי (להוציא דמויות מקראיות, שכבודן במקומן מונח) :
1. איינשטיין
2. האר"י
3. הרמב"ם
4.שפינוזה
5.משה מנדלסון
אף אחד מכם לא בכיוון.
1. גראוצ'ו מארקס
.
.
.
2. יהודה איש קריות
3. מאיר לנסקי
4. הנרי קיסינג'ר
5. אמארה סטודמאייר
+ 1000 על גראוצ'ו
+50 על יהודה איש קריות
+15 על לנסקי
– 100 על קיסינג'ר
-700 על סטודמאייר
תעשה לבד את החשבון… סמיילי
איפה דילן?האחים כהן?שפינוזה?דולף ודני שייס?עופר פליישר?
מנחם, אותך לקרדיולוג שלך! תרגע…
אי אפשר להתווכח עם תוצאות – ספולסרה אחד המאמנים המובילים ב-NBA ובעצם בעולם בשנים האחרונות. אי אפשר להתווכח עם זה. ברור שהיתה לו תביעת אצבע – אולי אתה זוכר מתי, אם בכלל, סמול-בול שוחק בכזו יעילות.
ספולסטרה עשה ב-4 שנים מאזן של 14-2 בפלייאוף. זה באמת יוצא מהכלל.
כל זה לא מפחית מההישג של בלאט.
שניהם ראויים למחמאות. זה לא צריך לבוא אחד על חשבון השני.
רגוע לחלוטין. זה עתה האכלתי שני ברווזים בפונד הטבעי (בריכת מים טבעית) מהצד האחורי של הבית, ועכשיו יושב לי בחוץ וקורא ספורטס אילוסטרייטד. הערב כדורגל ארה"ב – מקסיקו וגם כדורסל. מחר הוקי קרח אליפות העולם ארה"ב נגד מנצחת רוסיה-שבדיה (חצי גמר) ואז קליפרס ביוסטון, וכמובן מרוץ הסוסים "פריקנס" חלק מהטריפל קראון.
נכל הולך לפי התכנון!
ררגוע לחלוטין. זה עתה האכלתי שני ברווזים בפונד הטבעי (בריכת מים טבעית) מהצד האחורי של הבית, ועכשיו יושב לי בחוץ וקורא ספורטס אילוסטרייטד. הערב כדורגל ארה"ב – מקסיקו וגם כדורסל. מחר הוקי קרח אליפות העולם ארה"ב נגד מנצחת רוסיה-שבדיה (חצי גמר) ואז קליפרס ביוסטון, וכמובן מרוץ הסוסים "פריקנס" חלק מהטריפל קראון.
נכל הולך לפי התכנון!
למרות שהגזימו עם הביקורת וההל על בלאט השנה, מגיע לו קרדיט מרשים על הסדרה הזאת.
לנצח בלי לאב, בלי אירווינג (יותר מחצי משחק) וכשלברון בערב קליעה בינוני (למרות שניצח על ההתקפה בצורה מרשימה) זה הישג.
אני לא מזלזל בספולסטרה אבל לא זכור לי שהוא היה צריך להתמודד עם יותר מדי פציעות בשנתיים שלוש הראשונות.
*הלל
בלאט לא עושה כלום בקליבלנד חוץ מלנסות לקבל קרדיט על דברים שהוא לא עשה .
אין מה לדאוג אליפות הם לא לוקחים .
מספר נקודות:
א. מבחן התוצאה – השנה ספולטרה בלי לברון ואפילו לא מגיע לפלייאוף! אני רוצה את התגובה שלך מנחם.
ב. בלאט מאמן גדול ללא ספק – בלי לאב על הסידרה, עם קיירי פצוע, עם מוזגוב שלא רצו אותו בדנבר ולא עשה שם יותר מדי, עם ג'י אר סטויפד ושומפרט שלא רצו אותם בניו יורק, עם גל מקל לעשירים(מתיו) מוביל את קליבלנד לגמר המזרח – אם זה לא מאמן קוסם אני לא יודע מה זה מאמן.
ג. לבלאט יש את השילוב הזה של מצד אחד מאמן אהוב מאד (ועל זה מעידים והעידו כל השחקנים של בלאט במכבי תל אביב שתמיד שיבחו אותו גם בתור עוזר מאמן) ומצד שני מאמן שמצליח למצוא את השיטה המתאימה לקבוצה שלו על פי חומר השחקנים.
ד. דווקא בניהול המשחק אומרים שבלאט פחות טוב – אבל בNBA הניהול משחק פחות חשוב לפי דעתי.
בוש גמר את העונה מוקדם, ווייד נעדר הרבה ושחוט מהעונות האחרונות גם ככה עם הגוף השביר שלו, ווייטסייד נעדר גם לא מעט.
כל קבוצה שכזה שחקן עוזב אותה נכנסת לתהליך בניה.
מה בדיוק בלאט עשה? המעמד שלו היה מאוד מאוד מעורער ואני לא בטוח שהוא רצה בכלל את שומפרט וסמית, ככל שמצקשמת העונה רואים כמה חברון וסמית קרובים ואני מתחיל יותר ויותר לחשוד שזה מהלך של לברון. זה נראה מאוד כמו טרייד שהוצנח על בלאט בתקופה רעה שלו והוא פחד להוציא מילה שלא יפטרו אותו.
המזרח בסה"כ הרבה יותר חלש מהמערב וזה נורא מתעתע גם לגבי בלאט וגם לגבי לברון.
אתם רואים את גולדן סטייט עוברת את ממפיס בלי גרין?
את הקליפרס מחזיקים סדרה בלי ג'ורדן?
רק במזרח הנמושה, פציעה של שחקן בעמדה ככ קריטית לסגנון המשחק לא נותנת ליריבה יתרון ברור.
מה קליבלנד שינתה במשחק שלה? כלום הם ממשיכים לשחק בידודים וממשיכים לתת ללברון לרכז, לחדור ולשחק פוסט.
ומה קרה? הם עברו את הסדרה ובהרבה יותר קלות משצופה.
לגבי הטרייד, הקבוצה נראתה כה גרוע בדצמבר 2014 ככה שלא היה לבלאט מה להפסיד ולא הייתה לו סיבה להתנגד לטרייד (וגם ככה לא היתה לו השפעה בעניין) הקבוצה היתה בשפל ואפשר היה רק לעלות.
הקבוצה מלכתחילה לא הייתה מאוזנת ובלאט צריך לשמוח שהברזילאי
המשופם בחוץ.
בוש גמר את העונה בפברואר, לואל דנג נתן עונה מזעזעת מכל בחינה אפשרית, וויד פצוע חצי מהעונה וגם דראגיץ' נפצע כמו מטורף.
שנה הבאה עם ווסלי מת'יוס (יוכל להיות סמול פורוורד ולפתוח במקום וויד, אפילו שחקן שישי), ג'ף גרין/קארול/דנג (שחקן שישי סביר) יש חמישייה חזקה.
על הספסל צריך להעיף את צ'למרס, להפטר מהניסיונות לשקם את מייקל ביזלי ואולי לבנות משהו סביר
אני עדיין מחפש איזה אספקט שבו אפשר להגיד "אה, הנה זה משהו שבלאט הביא".
כלום.
בלאט משתדל לא להפריע ללברון להחליט ולעשות מה שבא לו.
אין תרגילים, אין משחק קבוצתי. הכל בידודים ויכולת אישית.
באנביאיי, על אחת כמה וכמה במזרח, מספיק שיש לך שחקן על כדי להגיע רחוק.
עובדתית לברון הגיע לגמר הקונפרנס במזרח כבר פעם חמישית רצוף.
אני מת שבלאט יגיע לגמר וגולדן סטייט תיקח אליפות. מבחינתי תסריט מושלם.
ושנה הבאה הניקס.
לא השלמת, שמה הבאה הניקס מה?
שנה
אני עדיין מחכה למנחם שטעה בניבוי הסדרה של קליבלנד וגם היום יטעה כשגולדן סטייט תעבור. (או במשחק הבא).
אתה יותר מטולטל משחשבתי. מי חשב שגולדן סטייט לא תגיע לגמר?
אמרת שממפיס תעלה ל3-1.
3-1 בימינו שקול לנצחון בסדרה.
אז ככה:
– לפיליפיני כריזמה של כרוב כבוש במיונז (יש דבר כזה? מומי!). הוא יבשושי ופלקטי ובנאלי ומשעמם.
בלאט לעומתו אמיתי, כן, נלהב ומעורר השראה.
– במזרח הרקוב כל קבוצה עם שחקן וחצי נורמליים יכולים להגיע לגמר.
ולספו היה את לברון הצעיר והדינמי (והלא פחות מכוער) ואת וייד המוכח.
וסגל טוב בהרבה.
– מיאמי די התפרקה כבר בשנה שעברה. זה היה גלוי למי שראה אותה, למרות שאת התוצאות עדיין השיגה, שוב בגלל המזפח.
– בלאט הרבה מהשנה היה צריך להצליח למרות לברון, להיאבק בגישה המרדנית ההפוכה שלו משיטתו, ולנסות לרתום אותו.
– כמה הישגים משמעותיים לבלאט בעונה קשה ביותר עם הרבה מצטרפים חדשים, פצועים, ביקורת:
קידם את קיירי משחקן שכונה של קבוצת תחתית לווינר לוחם של קבוצת פלייאוף.
קידם שחקנים סוג ב' וג' כתומפסון, דלי, מוזגוב, וג'יי-אר ושאמפרט המושמצים (בצדק).
יצר יחידה לוחמת וקשוחה מכל המישמש הזה שלעיתים, כשלברון לא מכריח את עצמו, ממש משחקת כדורסל של מסירות, תנועה והמון אלי-הופים שבבירור באו ממנו!
מה הפיליפיני עשה? נתן להם כדור? אירגן מסיבת בריכה אצל הדוד פט?
אני אזרום ואסכים איתך.
ספולסטרה לא עשה כלום אבל היה ב4 גמרים ולקח 2 אליפויות.
בלאט לא עושה כלום ועדיין לא הגיעו לכלום.
גדלתי כילד על הטורים של לס , מאז ועד היום מכיר בהבנתו העמוקה את המשחק (ובספורט בכלל, אבל שום דיון שלו לא משתווה לכדורסל לטעמי). עברו שנים, בגרתי, בין היתר גיבשתי עמדות עצמאיות, לגבי החיים, ולגבי המשחק. כחלק מהעמדה הזו, אני חושב שלס טועה בשני היבטים מרכזיים. ההיבט המרכזי הוא שלמאמן יש השפעה אדירה בכיוון השלילי. מאמן רע יכול להרוס, ממש לחרב קבוצה. גם אם נניח, כמו לס, שלמאמן יש השפעה מינימאלית, אז נניח שזה נכון בהקשר החיובי. במילים אחרות, קבוצה טובה תהיה טובה פוטנצאילית גם בלעדיו. אבל אם הוא מאמן רע הוא יהפוך קבוצה טובה פוטנציאלית לסתם קבוצה. ההיבט השני, מעבר לניהול משחק והתאמות (שלס הזכיר באגביות, כאילו שזה לא מהותי כל כך), הוא ניהול העונה וקאדר השחקנים – כמה עומס הוא מטיל עליהם, כמה הוא מקדם צעירים, זיהוי כשרונות בקצה הספסל, התמודדות עם שחקנים בעייתיים. לזה צריך ממש כישרון, פט ריילי ואורבך היו הגדולים מכולם במובן הזה, אבל קשה להשווות אותם לשנות האלפיים. אני חושב שהיום יש כמה לא רעים בליגה, אבל לא הרבה, ובלאט מסתמן כאחד מהם, אבל מוקדם לשפוט.
אני מסכים עם כל מה שכתבת, אבל כל הויכוח החל על "עליונות המאמנים האירופאים", שהיא השטות הגדולה ביותר ששמעתי מאז ה-GLOBAL WARMING
אני כל כך מצדיק אותך..
העם הישראלי בכלל אוהב תמיד לחיות בצד של הקיצניות, או שבלאט גרוע או שהוא מצוין..
ספולסטרה עשה נפלאות במיאמי במיוחד בצד ההגנתי והלחץ על מובילי הכדור שהובילו להמון נקודות במתפרצות, מיאמי הייתה קבוצה מאורגנת מהבחינה הזאת..
וכן אצה צודק גם בעניין של המאמנים, לפעמים זה נראה שהצד המנטלי ( סיפורי הרגש האמריקאי) ודיבורי המוטיבציה הם הקרטיון למאמן מוצלח בליגה ( דוגמה דוק ריברס) אבל גם צריך להיות מאמן מספיק טוב לדעת לשלב את השחקנים ולמצוא שיטה שלא תפריע לא רק לדבר יפה ( דוגמה מארק גקסון)…
הנה מנחם,
"הלילה שיקגו מנצחת ועושה 3-1. ביום שני ממפיס מנצחת ועושה 3-1. אח"כ קליבלנד וגולדן סטייט מנצחות אחד בבית ל-3-2, ואז שיקגו וממפיס מנצחות שוב בבית והסיפור ניגמר בדיוק כפי שנבאתי כשהיה 1-1: 4-2 לבולס, ו-4-2 לגריזליס"
זה אתה כתבת ב10.5
זה לא בושה לטעות