הלילה באנ.בי.איי: 25 נקודות של דמאר קארול הובילו את ההוקס לגמר המזרח הראשון בהיסטוריה של המועדון. 32 נקודות ו-10 אסיסטים של סטפן קארי החזירו את גולדן סטייט למעמד, לראשונה מאז 1977.

*

וושינגטון וויזארדס 91-אטלנטה הוקס 94

מצב הסדרה: 4-2 להוקס, יפגשו את קליבלנד בסיבוב הבא.

רביעיית שחקנים בדאבל פיגרס נתנו לאטלנטה ניצחון חוץ שהעלה אותה לגמר המזרח.

ההוס עלו ליתרון 8 נקודות ברבע הראשון, אבל בראדלי ביל החזיר את הוויזארדס לתמונה וליתרון 19-20 בסופו. ברבע השני הוויזארדס נעצרו על 9 מ-26 מהשדה ו-34.6%, ו-19 נקודות פעם נוספת. הפעם ההוקס קלעו 26 נקודות, בשביל להגיע ליתרון 45-39.

בתחילת הרבע השלישי נראה שההוקס נשארו בחדר ההלבשה. שרודר עם 0 מ-4 מהשדה, מילסאפ עם 0 מ-3, הורפורד זרק פעם אחת בלבד וקורבר עם 0 מ-2. טיג וקארול השאירו את אטלנטה בחיים עם 20 נקודות ברבע, ויתרון שצמח עד ל-15 נקודות. בסוף הוויזארדס הקטינו אותו ל-8 נקודות בלבד, כאשר אנחנו נכנסים לתריסר הדקות האחרונות של המשחק, ושל הסדרה.

אטלנטה ממשיכה עם המומנטום, ומגיעה ל-87-79, 6:39 דקות לסיום. ננה, פורטר, ו-5 נקודות רצופות של בראדלי ביל, יצרו רצף מהלומות שההוקס לא הצליחו להשיב לו, ויתרון 87-88 לוושינגטון, 3:50. בכל צד יש החטאות, עד שלאחר 2 דקות פול מילסאפ סוף סוף קולע ומחזיר את הניצים ליתרון. הוא עושה פאול על פול, שקולע 1 מ-2 מהעונשין. 89-89.

ההוקס צריכים מישהו שיתעלה עכשיו, ודמאר קארול עושה את זה. הדי-ליגר לשעבר קולע 4 נקודות רצופות, ו-93-89. מילסאפ עושה עבירה על גארט טמפל, 7.8 שניות לסיום. טמפל קולע פעמיים. הורפורד מוסיף קליעה מהקו, ו-94-91, שש שניות לסיום.

פול פירס עולה מהספסל, וכצפוי הכדור מגיע אליו, למרות שהיה זוועה כל המשחק. 3 שחקני אטלנטה שומרים עליו, אבל זה לא מפריע לו לזרוק מהפינה, והכדור בפנים!! יש הארכה! רגע, השופטים מחליטים שהכדור של פירס יצא מהיד שלו מאוחר מדי, והמשחק נגמר בניצחון של ההוקס לעיני 20,356 מאוכזבים בורייזון סנטר.

באטלנטה, דמאר קארול בלט עם 25 נקודות ו-10 ריבאונדים. ג'ף טיג (7 אס') ופול מילסאפ (13 ריב') תקעו 20 סכינים כל אחד על הפרקט, והורפורד קולע 13 נקודות עם 7 ריב' ו-3 חטיפות.

בוושינגטון, ביל הצטיין עם 29 נקודות ו-6 ריב', וול קלע 20 נקודות עם 6 ריבאונדים ו-13 אסיסטים, וסרפיין קלע 13 עם 8 ריבאונדים. פירס קלע 4 נקודות ב-1 מ-7 מהשדה.

*

ממפיס גריזליס 95-גולדן סטייט ווריורס 108

מצב הסדרה: 4-2 לגולדן סטייט, שבגמר המערב יפגשו את יוסטון/הקליפרס.

משחק אדיר של סטפן קארי ותצוגת קליעה מדהימה נתנו לווריורס עלייה לגמר המערב, הראשונה ב-37 השנה האחרונות.

לפני המשחק דיברנו על זה שטוני אלן הוא איש המפתח. הוא עלה, שיחק חמש דקות, ואז ירד עם כאבים. ג'ף גרין לא הצליח להחליף אותו כמו שצריך, ואף אחד בממפיס לא הצליח למנוע את הניצחון. הם הצליחו לאטום היטב את הצבע, ואפשרו לגולדן סטייט לקלוע 30 נקודות עם 7 ריבאונדי התקפה בלבד, אבל גולדן סטייט קלעה 15 שלשות מ-32, בלתי נתפס.

בזכות הנתון המטורף הזה, שהפך את הווריורס לקבוצת הפלייאוף הראשונה שמסיימת 3 משחקי פלייאוף עם יותר מ-14 שלשות בכל אחד, גולדן סטייט הובילו כל המשחק. לא משנה מה ייגר שלח למשחק, זה לא עזר. אף אחד לא ניצח את תצוגת הקליעה הזאת, שהובלה על ידי קארי עם 8 מ-13 מדאון טאון.

גם ההגנה של הווריורס באה למשחק, ועצרה את קונלי וגאסול בחלקים החשובים של המשחק. הספרדי, ייתכן במשחקו האחרון במדי ממפיס, סיים עם 21 נקודות ב-30% מהשדה ו-15 ריבאונדים, וקונלי סיים עם 23% מהשדה משלו.

בגולדן סטייט, קארי הוביל עם 32 נקודות ו-10 אסיסטים. תומפסון קלע 20 נקודות עם 8 ריב', גרין קלע 16 עם תריסר ריבאונדים, ובארנס 13. איגודלה קלע 9 נקודות עם 7 אס' ו-6 ריב' בתצוגת אול-אוראונד מעולה.

בממפיס, גאסול קלע 21 ב-30% מהשדה עם 15 ריב' ו-5 חסימות. רנדולף קלע 15 ב-5 מ-14, וינס קרטר הפתיע עם 16 מהספסל, לי קלע 12 וקונלי 11.

*

וזה נכתב לפני המשחקים:

הלילה שתי המדורגות הראשונות בקונפרנסים ינסו להגיע לגמרים האזוריים. אטלנטה תתארח בוושינגטון ותנסה להשיג את הניצחון הנכסף, שיביא אותה למעמד בו ביקרה לאחרונה ב-1970, כאשר מאמן הקבוצה, מייק בודנהולצר, היה בן שנה (ועוד לא היו מזרח ומערב). בנוסף, גולדן סטייט תתארח בממפיס ותנסה להגיע לגמר המערב לראשונה מאז 1977.

*

02:00-וושינגטון וויזארדס-אטלנטה הוקס

מצב הסדרה: 3-2 להוקס.

באחת הסדרות הצמודות ביותר שנראו בשנים האחרונות כבר היה הכל, כולל שני באזר ביטרים, אחד לכל צד. פול פירס ובראדלי ביל, יחד עם ג'ון וול שפספס חלקים נכבדים מהסדרה, נותנים עבודה מעולה, וכאשר וול רחוק מכושר מלא הפסידו בנקודה בלבד בחוץ לאטלנטה, כאשר הם משתקים את ההתקפה המרשימה של הקבוצה על 82 נקודות בלבד.

וול צפוי להיות כשיר למשחק הזה, והשאלה המרכזית היא איזה וול נראה. האם מדובר באותו וול של משחק 5, שנתן הופעה סבירה של 15 נקודות, 7 אסיסטים ו-4 חטיפות, או שמא נראה וול בכושר טוב יותר, שלצד יתרון הביתיות והזמן בין המשחקים יתן הופעה של 20-10-5 עם פחות מ-6 איבודים, ויוביל את קבוצתו לניצחון. רנדי וויטמן אמר שהפציעה עברה ושהוא אינו סובל מכאבים בצלעות וביד השמאלית יותר.

בנוסף לוול, גם הצוות שמסביב הטריו של הוויזארדס צריך להתעלות. ביל קולע 24.5 נקודות בערב עם 5.3 ריב' ו-5.2 אס' למשחק, ופירס יציב עם 16 נק' ב-51% מהשלוש למשחק, אבל מאחוריהם חושך. ננה נותן 8 נקודות עם 5.2 ריב' למשחק, וגם מרצ'ין "הפטיש הפולני" גורטאט לא מרשים עם 10 נקודות ו-9 ריב' לערב.

החולשה של הקו הקדמי של הוויזארדס מאפשרת לאטלנטה לחגוג, כאשר הורופורד נותן 17-10-5-3 (17.4 נק', 10.4 ריב', 5.2 אס' ו-3 גגות בערב), כולל ריבאונד התקפה וסל ניצחון במשחק החמישי, ופול מילסאפ חלש יחסית עם 14.8 נק', 7.4 ריב', ו-5.3 אס' בערב אבל עדיין דומיננטי, ולפרקים שלט בנעשה על המגרש. כאשר משלבים לזה מחליפים שיכולים להספק ריווח לצבע (מייק מוסקלה, מייק סקוט) וסנטרים שמשלבים בין יכולת פוסט אפקטיבית לשלשות קטלניות כפרו אנטיץ', קשה מאוד לוויזארדס לעצור את ההוקס.

אטלנטה מצליחה לשמר על ההתקפה שלה מהעונה הסדירה בסדרה עם 26 אס' בערב, ומשחק קבוצתי לתפארת. לעומת זאת, ההתפוצצות של ביל (שלא מקבלת מספיק יחס) והחזרה של וול יכולים להעיב על החגיגות, בנוסף לכך שפירס הוא אולי השחקן הטוב ביותר שישחק הערב כאשר גבו מופנה אל הקיר מעלים תחושה שתהיה הפתעה הערב. אני הולך עם ניצחון של וושינגטון, בהפרש חד ספרתי.

*

04:30-ממפיס גריזליס-גולדן סטייט ווריורס

מצב הסדרה: 3-2 לגולדן סטייט.

ב-1-2 לממפיס הסיפור נראה גמור, כאשר לממפיס יש את הביתיות, ומייק קונלי וטוני אלן מנטרלים את הספלאש בראד'רס בקלילות. אבל, הווריורס הוכיחו שהם השיגו 67 ניצחונות לא בחסד, והתאמות של סטיב קר, שהבריק עם הצבת אנדרו בוגוט על טוני אלן, מה שאפשר לדריימונד גרין לשמור את גאסול ולהאריסון בארנס/אנדרה איגודלה לשמור את רנדולף, ובכך פגע במשחק ההתקפי של הגריזליס לחלוטין. ב-2 המשחקים האחרונים בסדרה הם קלעו 82 נקודות למשחק, ואי אפשר לנצח ככה משחקי פלייאוף במערב.

עד עכשיו, המספר הקסום של הסדרה הזאת היה 100. אם גולדן סטייט עוברת את המאה, היא מנצחת. אם לא, הניצחון של הגריזליס. הווריורס לא יכולה להאבק ולשרוט כמו ממפיס, אבל היא כן יכולה לעצור אותם בהתקפה ולהקשות עליהם בהגנה. כאשר אלן לא שיחק במשחק חמש, ההתקפה של הווריורס נפתחה, סטף קארי הצדיק את תואר ה-MVP שקיבל באחרונה והקבוצה הפציצה 98 נקודות על הדובים.

כדי לנצח, ייגר צריך את טוני אלן. אלן בספק, ואם לא ישחק אז הניצחון בודאות ילך לווריורס. ג'ף גרין לא מהיר מספיק כדי לשמור על קארי/תומפסון, וקורטני לי חור גדול מדי בהגנה, כשגם מהספסל לא באה ישועה. אם אלן ישחק אז הסיפור פתוח, אבל עדיין תלוי בהתאמות שייגר יבצע. הגריזליס חייבים לנסות לחדור לצבע ולחפור שם, ולעבור את 90 הנקודות. גאסול ורנדולף עושים את העבודה עם 18.8 ו-17.7 נקודות למשחק, והמצב תלוי בשחקני המשנה. אם קונלי יקלע מעל 25, גרין יתפור 20, או שוינס קרטר יתעורר לחיים ויכניס 12-18 נקודות יעילות, המשחק ישתנה.

כרגע, אני לא רואה שום דבר כזה קורה. הפייבוריטית הברורה היא גולדן סטייט, שלמרות הביתיות החזקה לא תרצה להגרר למשחק מספר שבע. הווריורס יכולים לקחת את זה, ואני מאמין שגולדן סטייט יעשו את זה.

*

אגדת הבלוז בי בי קינג הלך לעולמו היום בגיל 89, הנה מספר שירים לזכרו:

(קאבר לשירו של סוני בוי וויליאמסון, שכוסה גם על ידי the who, אריק קלפטון ורבים אחרים).

https://www.youtube.com/watch?v=-Y8QxOjuYHg