ישנם פעמים שהגולשים היקרים יכולים לקרוא את יצירותיו של הדוק הקשיש ולהתחיל בויכוח. בדהבאזר פעם כתבתי ככה והעורך שינה את המילה "ויכוח" לדיון, כי המתוחכמים האינטיליגנטים שם לא מתווכחים. הם רק מתדיינים יעני. זה למעשה ההבדל ביניהם לבינינו: הם "מתדיינים". אנחנו "מתווכחים". אבל אנחנו מתווכחים בכיף ואהבה.
אז לעתים אתם יכולים לקרוא ולהתחיל בויכוח, אבל ישנן פעמים שעל הגולשים פשוט לקרוא את הדוק ולקבל את הכתוב כתורה מסיני. לנסות להבין, לעכל, ולהכניס את המידע החדש לתאי המוח המיועדים לכך כאינפורמציה חדשה לעולמי עולמים. זוהי אחת הפעמים האלה שאני קובע עובדה שאינה ניתנת לויכוח או תוכחה.
אז האינפורמציה החדשה שעליכם לסווג כמידע חדש היא שאם חזיתם באופנסיב ריבאונד של אל הורפורד אמש, חזיתם באופנסיב ריבאונד הגדול בכל הזמנים.
למה הוא היה הגדול מכולם? כי אופנסיב ריבאונד "גדול" חייב שיהיו לו המשתנים הבאים:
1. רקע
2. טיימינג
3. גורם הכרעה
4. היריב
5. נחישות
הרקע? פול פירס רק תקע עוד סכין בליבה של ההאוקס עם עוד שלשה מהצד, אחרי שפיקשש כמה קודמות. זה נתן לוושינגטון יתרון 81-80 עם 7 טיקים בשעון. הנה פול פירס הרוצח בשעת מעשה:
זה היה הרקע. אם וושינגטון מנצחת משחק חוץ זה ומובילה 3-2 אתה יכול לנשק את הפלייאוף הזה עבור ההאוקס GOOD BYE?
הטיימינג? האופנסיב ריבאונד הגיע 6 שניות אחרי שפירס תקע להאוקס סכין בלב והלב החל לגמם, והדם נישפך ממנו, כשכל האולם בשוק טוטאלי.
גורם ההכרעה? בואו ננסה סל בשנייה האחרונה שקבע (לדעתי כמובן) מי היא העולה לגמר המזרח!
היריב? מצד אחד האוייב – ננה הילריו שבא כל הדרך מבראזיל, גובהו 2.11 מ' והוא האדם האחרון מכל 500 שחקני ה-NBA שאתה רוצה לפגוש בסימטה חשוכה בסאן פאולו, ולידו פולאק שהגיע כל הדרך מפולניה – פולנדיה ולא פולין במקרה שלו – שהוא 2.13 מ', והשחקן הכי מכוער מהצד הזה של הים התיכון – מרסין גורטאט. ומבצע הריבאונד האלוהי? ילד טוב מפוארטו פלאטה, העיירה מהרפובליקה הדומיניקנית שיצרה כמה שחקני בייסבול גדולים (כולל אביו של אל, טיטו הורפורד), תלמיד "A" ממוצע מאוניברסיטת פלורידה שאגב יש לו שתי טבעות אליפות NCAA, אבל הוא רק 2.08 מ'.
נחישות? עוד לפני שדניס שרודר החמיץ את הלייאפ שלו, אל יצא לדרך מקו הפאול כשהוא עושה שניים שלושה צעדים שעל כל אחד מהם היה כתוב, "הכדור הזה שלי ושימות העולם". לא היה דבר בעולם שהיה יכול לעצור את אל הורפורד מלנתר אל האופנסיב ריבאונד הזה שהיה בו הכל, מ-1 עד 5, והכל בהדר ובתפארת!
אנא שימו לב לפני שתכניסו לאזור התחזוקה במוחכם אינפורמציה שגוייה: אני לא מדבר על הריבאונדר הטוב ביותר. אני פשוט מכתיר את הריבאונד ההתקפי הזה שלו כריבאונד ההתקפה הנהדר והנאדר בקודש מכל האחרים.
אם מדברים על ריבאונדרים, אז הראשון הוא כמובן ביל ראסל עם 0.531 ריבאונדים לדקת משחק בקריירה. שני אחריו הוא ווילט צ'מברליין עם 0.511 ריב' לדקת משחק. שלישי הוא בוב פטיט עם 0.418, ואחריו, 4, הוא דניס רודמן עם 0.414, וחמישי הוא נייט ת'ורמונד עם 0.403.
6. מוזס מלון, 7. אלווין הייס, 8. ווס אנסלד, 9. ג'רי לוקאס, 10. קלייד לי.
זה אכן היה גיים וינר אדיר. אבל ליבי שלי עם וושינגטון ופירס.
ליבי עם שני הצדדים.
מהצד האחד אטלנטה שמשחקת כמו קבוצה, בלי אגואים. שהפגינה השנה כדורסל שובה עין.
מהצד השני, וושינגטון שהתבגרה בשנה, והתחסנה מנטלית (פירס).
ומשחקת כיחידת לוחמים,
הייתי שמח אם שתיהן היו ממשיכות לגמר המזרח.
(על חשבון האנטי כדורסל שיש בסדרה המקבילה).
בוש לפני שנתיים יותר גדול
ארטסט מול פיניקס לפני 5 שנים מאוד מזכיר והוביל את הלייקרס לאליפות בסוף השנה
אין שום ספק שזה חתיכת ריבאונד. אולי הריבאונד שיעלה את אטלנטה לגמר המזרח בפעם הראשונה בתולדותיהם.
אבל הריבאונד שעלה לי לראש זה ההוא שהוביל לשלשה ההיא לפני שנתיים. הוא זה שקבע את זהות האלופה
תיאור נהדר של מהלך נהדר. הורפורד דרס בדרך את ננה והעיף אותו לרצפה כאילו היה איזה תיכוניסט צעיר. זה היה ריבאונד של נחישות ועיקשות, אבל לוושינגטון יש הרבה אופי בפלייאוף הזה ועד שזה לא נגמר זה לא נגמר.
כריס בוש GAME 6
…THE END AND THE BEGINNING
1995 – האקים "החלום" אולג'וואן מנצח בריבאונד התקפה (מעל אחד… שאקיל אוניל…) בסדרת גמר
https://www.youtube.com/watch?v=j1tf28qahCo
פרט שולי: ניק אנדרסון החמיץ 4 זריקות עונשין רצופות…
game 1 של אותה סדרה
אחחח האקים, איזה סנטר אדיר הוא היה. באותה שנה הוא עשה צחוק מיואינג, רובינסון ושאק ופשוט היה בלתי ניתן לעצירה
נכון מאוד. זה לא בדיוק היה מעל שאק, יותר קרוב להוראס גרנט. במשחק הזה היתה לי התקרית ואחרי הסדרה הזו פרשתי לגמלאות מכהונתי כראש מועדון המעריצים של יוסטון ושל האקים.
הריבאונד של ג'יימי ארנולד, ממנו לקח לי כמה חודשים טובים להתאושש. הייתי כל כך קרוב לפרקט, שעד היום אני מאשים את עצמי שלא עשיתי "בוקס אאוט".
אני איתך הבן הבן השחור. זו הייתה מכה קשה אבל ג'יימי לפחות כיפר על שנה אחרי כשסיע להפועל לזכות בגביע במהפך מהגדולים שנראו פה. המכה האמיתית היו השריקות של סמי בכר נגד טפירו.
5:30 – ריבאונד ההתקפה הגדול מכולם:
https://www.youtube.com/watch?v=VWPWvJ2wr44
100+
הוידיאו שלך יותר מדי ארוכים. עלי להסתכל 8 דקות על הלייקרס? OVER MY DEAD BODY!
הכי גדול זה כשאבא עזב את הבית, ומי קפץ על הריבאונד ? דלונטה ווסט !
1+
הלוואי שיגמר בשבעה משחקים. לוויזארדס.
היסחפות נטו…
למנחם לידיעתך מרסין גורטאט לא היה עלהמיגרש בסיום
אני יודע. רואים אותו בוידיאו עומד ומסתכל. אבל זה טוב ליצירת אווירה נכונה
דרך אגב, בפעם האחרונה שוושינגטון היו בגמר אזורי רק פול פירס היה בחיים מכל שחקני הסגל שלהם, ב-1979. ההוקס לא הגיעו לשם מאז שהגיעו יותר מ-8 קבוצות לפלייאוף, ב-1970. בודנהולצר היה בן שנה
קצת נתונים על כדורים חוזרים מתוך הספר שאני עובד עליו כעת ששמו "ליקוטי ספורט":
"ווילט צ'מברלין מוביל את טבלת כמות הריבאונדים הגבוהה בקריירה בנ.ב.א. עם מספר מפלצתי של 23,924 ריבאונדים שזה ממוצע של 22.9 ריבאונדים למשחק לאורך כל!! הקריירה שלו שנמשכה 1,045 משחקים. במקום השני נמצא ביל ראסל עם 21,620 ריבאונדים בממוצע קריירה של 22.5 ריבאונדים למשחק, ובמקום השלישי קארים עבדול ג'באר עם 17,440 ריבאונדים וממוצע של 11.2 כדורים חוזרים למשחק אך הוא שיחק פי אחד וחצי משחקים מהשניים שקדמו לו: 1,560 משחקים.
רק שיהיה לנו קנה-מידה להשוואה, דניס רודמן שאפשר לומר שהקדיש את רוב משחקו לריבאונדים, נמצא במקום ה 22 ברשימה עם 11,954 כדורים חוזרים. "
אשמח לתרום לך מידע על נתוניי כדורסל הזויים, ובכללי לסייע אם זה אפשרי
ואם כבר, עוד פיסקה:
"את טבלת שיאי הריבאונדים שנקלטו במשחק בודד בנ.ב.א. על ידי שחקן בודד מוביל ווילט צ'מברליין שקלט חמישים וחמישה!!! כדורים חוזרים ב-24 לנובמבר 1960 במשחקה של קבוצתו, הפילדלפיה ווריארז, נגד הבוסטון סלטיקס."
היה פאול. ברור.
הסתכלתי עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ולא הצלחתי לראות את ה"OR הכי גדול בהיסטוריה". מרשים, חשוב, אבל לא משהו שהעתיק את נשימתי
הציל להם את העונה.
בזכותו הם יגיעו לגמר.
פוסט נהדר
הסל של ריי אלן לפני שנתיים הגיע מריבאונד התקפה
ארטסט מול פיניקס אחרי שהסאנס חזרו ממינוס 23 במשחק 5 !!!
כמובן בושית עם האופנסיב לסל של ריי אלן – גם ריבאונד יפה וגם סל של אופה.
הסל של הורפורד נראה נגרייה במיטבה!!!
אם הוא היה מטביע את זה..
אופס.. זה תגובה לקישור של דדי
בתור אחד שסימן ההיכר שלו זה שלשות ואופנסייב ריבאונד, אני יכול להגיד שאין כמו להתגנב בערמומיות ולטרוף מתחת לאפים של שחקנים אחרים את האופנסיב משום מקום, שאף אחד לא מבין מאיפה הגעת.
הדרך היחידה לעצור את זה היא 100% ריכוז בהגנה משחק שלם(בוקסינג אווט של 100% לכל המשחק שזה כמעט בלתי אפשרי לאורך כל המשחק).
אסור אף פעם להסתמך על אתלטיות כדי לקחת ריבאונג הגנה ,הכי חשוב קודם כל לסגור שחקנים.
יש תמיד יתרון להתקפה להסתער על כדורים אבודים, להגנה הרבה יותר קשה "לדעת" לאיפה הכדור ילך(כיוון ומרחק מהסל).
הרבה מאוד פעמים ריבאונד התקפה חשוב יותר מנקודות(של השחקן שלקח את הריבאונד)
עוד פוסט שמטרתו היחידה לעצבן את הקוראים
https://m.youtube.com/watch?v=Ymxwe2xGel8
הריבאונד של ג'יימי ארנולד הוא הריבאונד התקפה הגדול בכל הזמנים
מנחם, נכנסתי בגללך כרגע לאתר דה באזר והזדעזתי קשות
מהעליבות
אגב מישהו יכול להזביר למה לא נשרקו צעדים להורופורד הוא זז עם שתי הרגלים בו זמנית ואז עלה להניח את הכדור.