1. או פאו גאסול או 4-2

אף פעם לא הייתי מאוהדיו של פאו גאסול, וזה כמובן בלשון המעטה. ראשית, המילה "לייקרס" עדיין מסריחה ממנו על כל צעד ושעל. הוא יכול להיות עוד 5 שנים בבולס, אבל שפת הגוף שלו, הבכיות הצורמות לשופטים על כל שריקה, הפרצופים הבוכיים על כל מגע, וכל הפלופים מימין ומשמאל, ימינה ושמאלה – רק "LAKERS" כתוב עליהם.

אבל האמת חייבת להיאמר: הגמלון הזה הוא גבוה. מכוער גבוה, וחיוור אירופאי, אבל גבוה עם זרועות ארוכות, ובגלל שיואקים נואה הפך לצל של עצמו, אני לא מאמין שהבולס תצליח להינצל עוד ערב כזה של לברון בלעדיו.

אני לא מאמין שאני מסוגל להעלות מילים אלה על מסך המחשב אבל הגאסול הזה עומד בפני הבולס וגולף.

מה הבעייה שלו? "SORE HAMSTRING". כואב למסכן בשריר. פציעתו לא מוגדרת כמתיחה או קרע חלקי אלא רק כ-"SORENESS". מסכן. משהו צריך להכין לו מטפחת ודלי לדמעות. ג'ון וול משחק ממש עתה לנגד עיני עם 6 סדקים בכף ידו בסיכון מאמיתי, ולפאו 'כואב' ברגל.

טוב, זה לא ענייני. זה עניין בין טום תיבודו והסנטר שלו.

מה אמר המפונק הזה? האם אמר "אעשה הכל למען הקבוצה"?

מה פתאום! זה מה שהוא אמר לקייסי ג'ונסון משיקגו טריביון::

:"Whatever percentage I'm at, that's what I'll give," Gasol said.

הווה אומר, 'אם אני 50% כשר אז אתרום ב-50% מיכולתי". אילו היה לי שחקן כזה, הייתי מעיפו עם בעיטה בתחת ישר חזרה למדריד. אני בכל ימי חיי לא שמעתי אתלט אמריקאי מדבר ככה.

הצרה היא שהם צריכים אותו כשחקן תורם ולוחם,  ולא רק לשם הצרמוניה.

הצורך שהוא ישחק הוא בגלל גובהו גרידא. מבחינה סטטיסטית התרומה שלו אינה חשובה:

There's even some statistical backing from the regular season that Gasol's impact on the Bulls is at best neutral and at worst negative. According to NBA.com, Chicago's offensive rating was nearly identical whether Gasol was on the court or not during the year. Defensively, the Bulls were nearly a point per 100 possessions stingier with the Spaniard on the pine.

Based on the biggest set of numbers we have (the regular-season data), it's fair to wonder whether Gasol matters much.

Leading the league in double-doubles is great, but the Bulls were actually better on the boards when Gasol sat. And his lack of mobility was a real issue in Chicago's defensive scheme.

אז כפי שאמרתי קודם, סטטיסטית הוא לא חשוב. מה שחשוב הוא גובהו, ובכך הפחד להיכנס לסל כשהוא שם. לכן הבולס צריכים אותו!

2. רוקטס. לא יהיה 0-4 כפי שנבאתי אבל לצערי יהיה 3-4

לפני שהסידרה החלה נבאתי שהרוקטס ינצחו 0-4 כי חשבתי שהם ישחקו כפי שהם יכולים לשחק., וזה כפי ששיחקו אמש.

ישנן שתי סיבות עיקריות שבגללן אני מאמין שהרוקטס יינצלו מהמשחק הששי, וינצחו בבית את המשחק השביעי.

הסיבה הראשונה שבגללה אני מאמין שהרוקטס ינצחו היא שהקליפרס תלוייה יותר מדי בדיאדרה ג'ורדן, והוא לא שחקן עם המנטליות הדרושה לשאת קבוצה על כתפיו. דווייט האוארד – עם כל הביקורות עליו – כן מסוגל להכניס את עצמו לזון כזה העושה ממנו את ה-FOCAL POINT של הקבוצה. כשהאוארד משחק ככה הוא הסנטר הטוב ביותר בעולם. אבל כשהוא משחק כמו במשחקים 3 ו-4 הוא אחד הסנטרים הממוצעים בליגה. ה-20 של האוארד עם 15 ריב' נגד ה-13 נק' ו-11 ריב' של הארדן הוא ההבדל המשמעותי שאלא אם-כן ג'ורדן משתפר, ההבדל הזה יהיה ההבדל המשמעותי בין הקבוצות.

הסיבה השנייה היא שאולי כריס פול הוא שחקן טוב יותר מג'יימס הארדן – אולי! – אבל לא כשכריס פול סוחב מתיחה בשריר ההמסטרינג. שלשום הם ניטרלו אחד את השני עם יתרון קל להארדן. כריס פול חייב להיות טוב יותר מהארדן אם הקליפרס מקווה לנצח.

ישנה סיבה שלישית שבגללה נבאתי 0-4 אבל בינתיים עניינים השתנו: הסיבה היתה הספסל הצר של הקליפרס. בארבעת המשחקים הראשונים כתבתי וכתבתי, ושוב פעם כתבתי, למה דוק לא משתמש בספנסר האוז. אמש (שלשום) הוא השתמש בו 19 דקות, קיבל ממנו תמורה של 5 מ-7 ל-11 נק' ו-5 ריב'. הספסל של הקליפרס קלע 24 נקודות. זה עדיין לא ה-36 של יוסטון, אבל זה שיפור ניכר בספסל.

בכל מקרה, ג'מל קרופורד, אוסטין ריברס, גלן דייויס, וספנסר האוז נופלים משמעותית מטרנס ג'ונס, קורי ברואר, פריגיוני, וקפלה.

 3. קליפרס לאליפות? קודם שתעבור את הרוקטס!

הם אמורים היו להיאבק על האליפות. הם היו אמורים להיות יותר מהירים, יותר אתלטים, ובעלי יכולת עליונה על כולן, כשרק גולדן סטייט קולעת טוב ממנה מדאונטאון, ומשחקת משחק קבוצתי יותר 'מלא.

האמת התגלתה שלשום.

היא לא סתם הוכתה על 21 הפרש. היא הושפלה. ועוד על ידי קבוצה שהיא השפילה ממש פעמיים רצופות עד שנידמה היה שהרוקטס החליטה לוותר. אבל שלשום הופיעה יוסטון אחרת לחלוטין – היוסטון שציפיתי שתופיע – ופתאום השתנו כל האמיתות רק מיום לפני.

.

מי שחזה בעיון שמע את דוק ריברס אומר למראיינו מ-TNT אחרי הרבע הראשון:

.

"They're playing so much harder than us it's a joke," .

בסוף המשחק הוא אמר:

"They played like they were the desperate team and we weren't very desperate," Rivers said. "We didn't play with the urgency that we played [with] throughout the playoffs."

אני הייתי אומר שזה היה האנדר-סטייטמנט של השנה.

l

עבורי המלחמה בצבע היא-היא שקובעת. אז בזמן שג'יי ג'יי רדיק, ג'מל קרופורד, ואוסטין ריברס זרקו לבנים מדאונדטאון (קלעו 8 מ-33), יוסטון יצרה 64 נקודות תחת הסל לעומת 46 של הקליפרס.

ההסטוריה היא עם הקליפרס. רק 8 מ-227 קבוצות חזרו מדפיציט של 3-1 לנצח סידרה 3-4. אבל זה היה כשהמשחק הששי הוא בחוץ, והשביעי בבית. כשהמצב הוא כמו עתה – משחק ששי בבית ומשחק שביעי – אם יש צורך – בחוץ, 24 מ-119 קבוצות עשו זאת.

בלייק גריפין סיכם זאת פשוט: "משחק שביעי בחוץ? NO WAY! אנחנו חייבים לנצח את הששי. עלינו לשחק כאילו הוא השביעי.

אני לא יודע למה ישנה לי הרגשה לא טובה לגבי הקליפרס שאחרי משחקי 3 ו-4 כשיחד הם עשו 58 הפרש על היריבה הם הפסידו ב-21.

הלוואי ואתבדה, אך ישנה לי הרגשה שהרוקטס מנצחת את ה-6, ואח"כ את השביעי!

4. SHAQ'S SON GOT GAME!

שאק נהנה לשבת ביציע ולחזות בכוכב NBA הבא, בנו בן ה-15, 2.03 מ'!

5. שמעתם זאת כאן לראשונה: הסלטיקס בוחרת בבובי פורטיס בדראפט!