גולדן סטייט הגיעו לעירו של אלוויס פרסלי ונוקנקו כהוגן במשחק הראשון. בבוקר כתבתי שהם בצרה צרורה, ומסתבר שמי שנמצא עתה בצרה צרורה הם דובי ממפיס.
מה קרה בדיוק ב-24 שעות שהקורבנות שכבר כתבתי עליהם כפרות הפכו לפתע לכובשים ומדבירים, והגיבורים הפכו לנמושות? קרו כמה דברים:

1. אגרסיביות, תוקפנות, וקרביות הם עניין מנטלי ותו לא

כשכתבתי על ממפיס הגדולה, החזקה , והאלימה נגד 'הילדים הטובים' של הווריורס, ועל הצורך שהילדים יתחפשו מיד לגברים, המהפך הדרוש הוא לא עניין של שינוי הדרגתי בגישה. המהפך יכול להיעשות באסיפה אחת עם שחקני הקבוצה.
לפי הדיווחים של הווריורס נשיון, סטפן קרי ביקש אסיפת קבוצה ללא המאמנים. מה הלך שם אינני יודע. אבל אני יודע על אסיפת קבוצה אחרת, ב-1928 באוניברסיטת נוטר-דאם, שם מאמנה האגדי נוט רוקני טירף את קבוצתו לפני משחק שחובה היה עליהם לנצח.
הוא החליט לספר להם את הסיפור של שחקן נוטר דאם הטוב מכולם, בשם ג'ורג' גיפ. הוא חלה במחלה ממארת, ועל מיטת חוליו הוא אחז בידו של מאמנו נוט רוקני לפני משחק האליפות נגד ארמי ומילותיו האחרונות לפני שעצם את עיניו לנצח היו "WIN ONE FOR THE GIPPER".
האימרה הפכה לחלק מהלקסיקון האמריקאי כתוצאה מהסרט "נוט רוקני – אול אמריקון" בכיכובו של רונלד רייגן ששיחק את ג'ורג' גיפ. הוא – רייגן – השתמש באימרה זאת בריצתו לנשיאות ארה"ב. אגב, הסטוריונים לא בטוחים כלל שנוט רוקני היה ליד מיטתו של גיפ כשנפח נשמתו, אבל את מי זה מעניין?
מה שכן היה – ולכך ישנן עדויות כולל סרטונים היתה האסיפה הקבוצתית לפני המשחק הקובע לאליפות המכללות.

הנה מה הלך באסיפה:
ROCKNE: "Well, boys … I haven't a thing to say. Played a great game…all of you. Great game. (He tries to smile.
ואז הוא ממשיך:
I"! guess we just can't expect to win ‘em all. (Rockne pauses and says quietly). I'm going to tell you something I've kept to myself for years — None of you ever knew George Gipp. It was long before your time. But you know what a tradition he is at Notre Dame…
(There is gentle, faraway look in his eyes as he recalls the boy's words). And the last thing he said to me — "Rock," he said – "sometime, when the team is up against it — and the breaks are beating the boys — tell them to go out there with all they got and win just one for the Gipper…
(Knute's eyes become misty and his voice is unsteady as he finishes). I don't know where I'll be then, Rock", he said – "but I'll know about it – and I'll be happy. Just win one for the Gipp"

There is a hushed stillness as Rockne and the crowd of boys look at each other. In the midst of this tense silence, Rockne quietly says "Alright," to the men beside him, and his chair is wheeled slowly out of the dressing room.

PLAYER # 12: Well, what are we waiting for?

With a single roar, the players throw off their blankets and rush through the doorway
נוטר-דאם ניצחה את המשחק. שחקנים מודים שאחרי נאומו של רוקני הם היו מוכנים לרוץ ולפרוץ דרך קירות. זה מה שנאום מוטיבציה אחד יכול לעשות: להפוך "ילדים טובים ירושלים" לחיות טורפות. יש לי רושם שבאסיפת הווריורס קרה משהו. בוודאי השחקנים החליטו שהם עומדים להראות לעולם "כמה רכים" הם!.

2. אגרסיביות וגבריות הן חובה, אבל הן לא מספיקות!

בספורט – גודל, חוזק, ותוקפנות יכולים לקחת אותך עד כאן. כשהיריבה אף היא מחליטה לשחק באגרסיביות – אז יכולת, ידע, וכשרון הם חובתיים. לגולדן סטייט ישנה יכולת עדיפה, ידע עדיף, וכשרון גדול בהרבה. הם פשוט קבוצה טובה יותר.
כשתוקפנות ואגרסיביות של קבוצה אחת מנטרלות את אלה של הקבוצה השנייה, מה שקובע אז הוא יכולת. וכפי שגולדן סטייט שיחקה ברגעים רבים במחצית השנייה – אין קבוצה אחרת ב-NBA היכולה לה. היא שוטפת את המגרש כצונמי, ודוקרת אותך מקרוב, מרחוק, ומהאמצע.

3. מסתבר שסטפן קרי לא קיבל MVP בחינם

סטפן קרי הצנום הזה בעל העיניים הירוקות המוציא את מגן השיניים שלו מהפה בצורה מגעילה שוב ושוב, הוא קילר אמיתי. כנראה שיש לו איגו גדול המוחבא בתוך מין תמימות משקרת. כשהוא בזון, הדבר המתסכל ביותר היא ההרגשה שאין לך תשובה לבנזונה הקטן. הוא ימצא דרך לשלשל שלשה או להיכנס ולקלוע. הוא חזר אחרי משחק שלישי איום ונתן DAZZLING PERFORMANCE. ראית MVP בכל תפארתו. ראית שחקן שקשה ביותר להחזיקו על מתחת 25 נקודות אם הוא מחליט שזה מה שהוא עושה.

4. למייק קונלי (שמסתבר שאינו סופרמן) ניגמר הסוס

במשחק השלישי ראינו גיבור ושמו מייק קונלי. אני לא יודע מהיכן הוא הפיק את העוז, הכוח, והרצון להתגבר על כל מכותיו ותחלואיו ולהביא נצחון לממפיס כמעט במו ידיו, לא רק בהתקפה אלא בעיקר בהגנה והנהגה. אמש הטבע ביקש את התשלום.
אתה יכול לדרוש רק עד כאן משחקן שרק לפני כמה ימים שמו פלטות מעל לחיו, תפרים בפניו, ועינו – פנס אחד גדול. רגע, זה רק הסוף: לפני זה היו פציכות בכף רגלו, נקע בעקבו, ומתיחת שריר הגסטרוקנימיאוס. הוא נישא על גלי אנרגיה מהקהל, וסיים את המשחק השלישי כגיבור. אני לא אוהב להשתמש במילה הזאת, אבל זה מה שהוא היה.
זה היה בלתי טבעי לחלוטין אילו הצליח לחזור על עצמו במשחק 4. הוא לא סופרמן ולא בטמן. הוא בשר ודם כמו כל שחקן אחר, ונגד חוקי טבע אפשר להילחם עד כאן. עד כאן היה המשחק השלישי. ייתכן ונראה אותו גיבור במשחק החמישי, אבל אינני בטוח.

5. כיצד טוני אלן נוטרל

הגיבור השני של משחק 3 (וגם משחק 2) היה טוני אלן. סטיב קר – או מאמן חכם אחר של הווריורס – החליט שחייבים להוציא את טוני אלן מאזור תחת הסל שם הוא גרם לשואה לווריורס. אז ההחלטה היתה לשים עלו שומר חדש במקום קליי תומפסון. ומיהו השומר החדש?
אנדרו בוגוט!
השמירה על טוני אלן הרסה את קליי ת'ומפסון גם בהתקפה, והגריזליז זכתה גם בקליי שלא שומר טוב על אלן, וגם קליי המחסל את עצמו בהתקפה בגלל השמירה על אלן. אבל נגד אנדרו בוגוט טוני לא מסוגל לקלוע תחת הסל, אז הוא יצא החוצה במטרה לסחוב את אנדרו החוצה מהסל. אנדרו יצא החוצה אבל רק צעד או שניים, והתוצאה שטוני אלן היה פתוח לג'אמפים מהחוץ. הווריורס החליטה שהיא יכולה לחיות עם זה.
היא לא רק חייה עם זה – היא ניצחה עם זה. טוני אלן היה 2 מ-9. הוא חוסל למשחק. הוא שיחק רק 15 דקות!

6. אנדרו בוגוט טוב מלוק לונגלי

אנדרו בוגוט היה יותר פצוע מבריא ולכן אף פעם לא ראינו את בוגוט האמיתי. אמש הוא היה מצויין. טוב יותר מהסנטר האוסטרלי האחר שנחשב לגדול בכל הזמנים (אם כי הוא היה שק ההלקאות של מייקל!) – לוק לונגלי. כשדייויד לי שיחק איתו הם היו בברור עליונים על מרק גאסול וזאק רנדולף – אפילו שזה לא נראה בסטטיסטיקה – כי כשבוגוט ולי שיחקו יחד, הווריורס בנתה את ההפרש הגדול ביותר.

האם הסיפור ניגמר? רחוק מזה. אבל אני מאמין שאם אותה ווריורס מופיעה כפי שהופיעה אמש, היא תנצח ב-7 משחקים.