כמה עצוב שמייק קונלי – פוינט גארד עם פנס בעין (ושבפנים הכניסו לו שתי פלטות, אלוהים רק יודע עבור מה), עם גוגלס א-לה עבדול ג'אבר, ושנראה הכי פחות 'פוינט גארדי' מכל הפוינטים בליגה והוא בוודאי ובוודאי האנדרייטד מכולם – קילקל לפוינט גארד אחר – שהוא יפה עיניים כחולות, קולע 43% מדאונטאון, וילד הפוסטר של הליגה – את ה-CORONATION – טכס ההכתרה של כחול העיניים ל-MVP.

בבלוג החי כולם ציינו שזה דבר קבוע וטבעי שה-MVP תמיד נותן משחק ראשון גרוע אחרי הבחירה. כן? תראו לכופר כמוני היכן זה כתוב בתורה, בתלמוד, במשנה, ובהלכה (אתמול נעשיתי מומחה בדברים האלה!)!

אולי זה קרה פשוט בגלל שמייק קונלי לימד אותו אמש פרק בהילכות כדורסל?

תראו. מי כמוני יודע ש'הילד-טוב-גולדן סטייט' הזה הוא רוצח המהלך חופשי בליגה עם כדור עור, ומי כמוני יודע שסטפן קרי עוד יקבור שלשות דרך גרונו של מייק קונלי עד שאולי גם עינו השמאלית תיסגר, אבל אמש היתה זו חגיגה גדולה של ממפיס שהראתה בברור שמבחינת גבריות, תוקפנות, ויריליות, ואיתנות – הווריורס אינה יריב עבורם.

מעתה זה דו קרב בין הפלאש-ברת'רס, והקומבינציה זאק-מארק-טוני. לא אחד נגד אחד, אלא קרב במי עליון יותר על מי: סטפן קרי וקייל תומפסון על מייק קונלי וקורנטני לי (גם בנו אודריך היה מצויין בניהול המכונה כששיחק!), או זאק-מארק-טוני על אנדרו גוגוט, דריימונד גרין, והריסון בארנס.

(סטיב קאר עושה טעות מרה שהוא לא מעלה את דייויד לי כ-4, וגרין כ-3, ולא בארנס 3 וגרין 4!)

בערב שהיה אמור להיות כולו של קרי הוא היה "OUTSTAGED" כמעט מהרגע הראשון ע"י קונלי ששם סל ראשון, וקלע 9 לפני ששבע הדקות הראשונות הספיקו לקחת נשימה. הוא הוכיח קבל עם ועידה שהממפיס חייבים אותו כמו שדוב זקוק לשינת חורף.

קשה להאמין. הפסד ראשון אחרי 21 נצחונות בית, ואתם יודעים מה? הקבוצה הנפלאה הזאת שהאשך כבר המליך כאלופה 128 פעמים, טסה הבוקר לעירו של אלוויס פרסלי כ-

UNDERDOGS

עבורי היא לא מגיעה כאנדרדוג בגלל שהיא הפסידה את יתרון הבית. בשבילי היא מגיעה כאנדר-דוג כי בפלייאוף כוח ושרירים חשובים הרבה יותר מיופי ואומנות משחק.

קונלי הביא חיים חדשים לא רק להתקפה שבלעדיו נראית מבולבלת לחלוטין, אלא שהוא עזר לשתק את הפלאש-בראת'רס שבלעדיהם אין לגולדן סטייט לא פלאש ולא בטיח. הוא מלק לראש הנחש – סטפן קרי – את הראש. האם זה אומר שהממפיס תנצח את הסידרה?

זה לא אומר זאת כמובן (אם כי אני אומר זאת: הגמר יהיה בין שיקגו לממפיס, ואתה יכול לשים במקום זה WWA ואיש לא ירגיש את ההבדל. זה לא יהיה קרב על עליונות בכדורסל. זה יהיה קרב בין מכבשים, מי יכול לדרוס יותר). אבל מה שהמשחק אמש כן אמר הוא שהדובים לא יכולים ללא רועה הדובים שלהם מייק קונלי.

טוב, נניח שלסטף קרי ישנה סיבה – מייק קונלי היה ביום מצויין – אבל מה הסיבה לצניחתו החופשית עד הקרקע של קייל תומפסון?

הוא נראה CLUELESS כל המשחק. 6 מ-15 מהפארקט, 1 מ-6 מדאונטאון. הסיבה? טוני אלן עשה לו את המוות.

תנו מבט:

לדעתי סטיב קאר חייב להוציא את הריסון בארס מהחמישייה, להעלות את דייויד לי, ולהפוך ל-"כדורסל גבוה" עם קרי, תומפסון, דייויד לי, דריימונד גרין, ואנדרו בוגוט. לי וגרין יתחלפו בין "3" ו-"4" לפי המצב. גרין יכול לשמור על מארק גאסול טוב יותר מדייויד לי, אבל דייויד לי הוא לבן קשה שלא מוותר, ומסוגל אפילו להיות אלים.

אני חושש שאם קאר לא יעבור מ-"PRETTY" ו- "NICE" ל-VULGAR, ROUGH, ו-RUDE – תוך כדי שימוש בהפגזות מאזור חיוג שונה, ממפיס תהיה המנצחת ב-6 משחקים.

אני עצמי גיליתי נקודת חולשה בממפיס, ואני יודע שרבים לא יסכימו איתי, אבל נקודת החולשה היא

מארק גאסול

הוא שחקן קלאסי. הוא שחקן טוב. אבל לענק כמוהו 15 חיצים ו-6 קרשים ב-31 דקות? וואללה שקוסטה קופוס נראה לי יותר פעיל, יותר נועז, יותר אלים, ויותר אגרסיבי. בחלקי משחק רבים גאסול משחק כמספר 3 ומבזבז את ה-2.16 מ' שלו (אולי 2.15, לא יודע. בקיצור, 1'7) כאילו הוא 1.95 מ', ואז דריימונד גרין טוב יותר ממנו.

גיבור הערב ללא ספק היה טוני אלן. תסתכלו על הסטטיסטיקה שלו ותגחכו עלי: "גיבור הערב" עם 14 נק' ב-37 דקות, וארבעה ריבאונדים דפוקים?

כן, נכון. טוני אלן הוא אחד מהיחידים בליגה שיכול להיות מכונת הריסה של יחיד. ONE MAN WRECKING CREW.  גורם לחורבן, פיצוץ, ניפוץ, וניתוץ מבלי שמיספר או סיפרה דפוקה אחת תופיע בדף הסטטיסטיקה. הוא היה זה שריסק ללוחמים את משחקם המסודר והשמיד להם את כל ה-"PRETTY”.

זוכרים את האייר-בול של סטף לפני הסוף, בערך 4-5 דקות לסיום? הסתכלתי על ההחמצה בשידור חוזר שוב ושוב, ומה שקרה הוא שטוני שבא בריצה לחסימה, ופיספס אותה, עדיין היה חכם מספיק לחסום למכונת הקליעה את העיניים בזרוע מושטת.

דברים כאלה לא כלולים בסטטיסטיקה. אבל דברים כאלה מנצחים משחקים!

אני מדבר על זה (ותנו מבט על חסימת העיניים):