משבצת הקרב הגדול בשבת: מה אם מייוות'ר ינצח, ומהתיבה – הקרבות הגדולים ביותר (שלי) / מנחם לס

 

מה אם פלויד מייוות'ר מנצח את מני פאקיו בשבת בלילה?

אם הוא מנצח לא תהיה ברירה – למרות שונאיו כי רבים הם – להכניסו לרשימה הקצרה של המתאגרפים העליונים ביותר של התקופה המודרנית יחד עם מוחמד עלי ושוגר ריי ליאונרד. אם תלך יותר רחוק, נוסיף את ג'ו לואיס ושוגר ריי רובינסון. אני מבקש מכולם לא לקחת ברצינות את כל השמות האחרים שהבן הג'ינג'י של ג'ון סטוקטון יכניס לכם בתגובות.

אם הוא ינצח הוא יעלה על כולם אם מה שקובע הוא הרקורד. הוא יהיה הבלתי מנוצח היחיד בין כל הגדולים, אם כי איני זוכר כבר אם שוגר ריי רובינסון הפסיד בשנות גדולתו.

הוא יהיה בין הגדולים כי להפוך לאליל אגרוף לא מספיק שתהיה המתאגרף הגדול מכולם. חייבת שתהיה לך כריזמה; חייבת שתהיה בך עורמה וזנות. חשוב שיהיה לך חיוך מעליב, עליונות דומיננטית, יהלומים בגודל תאנים, וצי של מכוניות 'פרארי'. האנטוראז' שלך חייב להיות בן מאה אנשים, וביניהם כמה אלילות עם שדיים למות עבורם.

למוחמד היתה עליונות מסוג אחר: אצלו 'אללה' היה היהלום, והיהלומים האחרים היו החרוזים ופליטות הפה החכמות שאף ספורטאי לפניו – או אחריו – לא הצליח לחקות.

שוגר ריי ליאונרד, שיהיה האנליסט של הקרב, אמר ש-"המנצח יהיה זה שיביא את  משחק ה-A שלו".

רק לידיעתכם, אגרוף הוא ספורט כמו כל ספורט בו אתה יכול לתפוס יום טוב, יום בינוני, או יום רע. ליאונרד הוסיף: "זאת ההזדמנות של פלויד לחצוב את שמו 'כגדול מכולם; הגדול אי-פעם'. זאת חייבת להיות מטרתו. אצבעותי מזיעות רק מהמחשבה על הקרב, בדיוק כמו כל אוהד אחר. קיימים בספורט כמה מאורעות שבעוד 50 שנה אתה זוכר היכן שהיית כשזה קרה. זהו אחד מאותם מאורעות".

למשוע מילים כאלה מאחד שהוא עצמו נחשב ע"י רבים כ-'טוב מכולם', ושהקרב שלו נגד הגלר נמצא בכל רשימה של הקרבות הגדולים ביותר, אומר דרשני (גיא! גיא!). ליאונרד הוסיף שמהרגע שהוא ראה את מייוות'ר בפעם הראשונה – עוד כשהיה בן 22 – הוא ידע. "לא הייתי זקוק ליותר ממבט אחד בעיניו וראיתי גדולה. אמרתי לו, 'בני. נועדת לגדולות. הכל תלוי בך. יש לך הכל. כל השאר זה לבך, השכל שלך, ומניעת קילקולים מאחרים'. בינתיים הוא מילא אחרי כל הדרישות".

מייוות'ר הוא בעל רקורד נקי לחלוטין. יש לו את הנשמה של לוחם אמיתי. הוא NARCISSIST? בוודאי. כל האלופים הגדולים הם נרסיסיסטים. אין לו FILTER בפה. הוא אומר את המילים שבאות לגרונו ללא כחל ושרק. הוא לא מזקק דבר. הוא טראש טוקר שלא היה כמותו, אבל זה ייחודו וזאת גדלותו כי הוא תמיד עומד מאחורי מילותיו. כשהוא הגיע ל-CAR DEALERSHIP של מרצדס ושאל את המוכר כמה יעלה לו כל צי 100 המכוניות בחנייה, והמוכר זרק מספר, הוא הגיב – "DONE!". והוא קנה את כולן. נתן אחת-אחת לאנשי האנטוראז' שלו.

אז מה? גם הוא יסיים כמו ג'ו לואיס כעני מרוד? אל תדאגו לו: כספו מושקע בזהירות ושכל, והוא פיקח מדי עבור להפסיד את הונו.

מה יהיה בקרב?

אם פאקיו יביא איתו את המהירות והפאור שהיו לו נגד אוסקאר דה-לה הויה או מיגואל קוטו, יהיה קרב עליון.  אבל אני לא יכול להוציא מראשי את הנוק אאוט שחטף פיקאו מחואן מנואל מרטינז. כמעט בכל המקרים מתאגרפים גדולים ניגמרים עם נוק אאוט כזה. אבל אני מאמין שהפיליפיני נוצר משטאנצה אחרת. אני מאמין שהחבטה מממרטינז מוחבאת אי-שם בתאי מוחו. מני הזה הוא ANOMALY. הוא לא כשאר האדם.

אני מנבא נצחון למייוות'ר, אבל לא אפול מכסאי אם ידו של הפיליפיני תורם.

ספורים מהתיבה: הקרבות הגדולים ביותר (שחזיתי בהם חי או בהסרטה)

קרו פעמים שהציפייה לקרב אדיר הולידה עכבר. מחר אכתוב על כמה מהקרבות שהיו אמורים להיות גדולים והסתיימו בקול ענות חלושה (גיא! גיא!). אבל יותר פעמים מלא, הקרבות הגדולים ענו על הציפיות. אלה הקרבות הגדולים ביותר:

ג'ו פרייזר גובר על מוחמד עלי, 8/3/1971

מדיסון סקוור גארדן

לרוב הבייבי -בומר זה הקרב שהתחיל את ה-MEGA FIGHTS כי הקרבות של קסיוס קליי ואח"כ מוחמד עלי בסוני לךיסטון לא היו 'מגה'. ליסטון פשוט לא רצה – או לא יכול היה – להתאגרף. מוחמד עלי – המתאגרף הגדול מהחיים – חוזר לזירה אחרי הפסקה בת שלוש שנים בהן גזלו ממנו את התואר על סרובו להתגייס למלחמת ווייאטנאם באומרו את המשפט שניכנס ללקסיקון האמריקאי, I GOT NOTHIN' AGAINST THEM VIETGONGS".

אפילו ללא תואר ועם הפסקה בלתי אפשרית של שלוש שנים רוב עכברי האגרוף עדיין כינו אותו "THE CHAMP" או "THE GREATEST" – תואר שכמובן הוא נתן לעצמו. שניהם – ג'ו פרייזר ומוחמד עלי, היו בלתי מנוצחים. ה-BUILD-UP לקרב היה כה אינטנסיבי שחשת שכל העולם נעצר לחזות בו.

הקרב החל ונימשך ללא הפסקה 15 סיבובים מלאים שהיה בהם הכל: ריקודי עלי 'הרוקד ועף כדבורה". מילות גנאי ל-'דוד תום'. פרייזר היה נהדר, ועלי מעט חלוד אך ככל שהקרב נימשך עלי השתפר. בסופם של 15 סיבובים שלא היו נפלאים מהם במשקל הכבד אף פעם, פרייזר הוכרז כמנצח פה אחד והוא נולד כאלוף האמיתי כי אף פעם לא נחשב כזה בגלל עלי. גם עלי נולד מחדש – כאגדה שלא היתה כמותה, ואת ההמשך רוב עכברי האגרוף מכירים.

רוברט דוראן גובר על שוגר ריי ליאונרד, 20/6/1980

האיצטדיון האולימפי, מונטריאול

דוראן היה אהוב הקהל, האלוף ששלט במשקל הקל משך שנים. ליאונרד היה הכוכב העולה, הדרלינג של המדיה עם פניו היפים, המדליה האולימפית, והסנוביות שבהתנהגותו. לליאונרד היה אז כבר כתר עולמי של ה-WBC במשקל WELTERWEIGHT, ודוראן רצה גם את הכתר הזה.  מה שקרה הוא שליאונרד – הרקדן הקלאסי והמתאגרף הכמעט מושלם – התגרה מאימרותיו של דוראן שטען שליאונרד הוא DANCER ולא FIGHTER. אז ליאונרד בטפשותו הזניח את הסטייל שלו וניכנס ל"מלחמת אגרופים בשכונה" עם המתאגרף שזה הלחם והחמאה שלו. הקרב הפך מאגרוף למכות. לצופה זה היה הקרב הגדול מכולם. לליאונרד היה זה הקרב שהוא לא יכול היה לנצח. דוראן ניצח ב-15 סיבובים בנקודות.

בקרב הגומלין ליאונרד ידע כבר כיצד להתאגרף נגד דוראן. היה זה קרב ה-'NO MAS' ("לא יותר") בו דוראן חטף מספיק מליאונרד עד שהחליט לפרוש עם הדי, מספיק, שלו.

שוגר ריי ליאונרד גובר על תומאס הרנס, 16/9/1981

סיזר פאלאס, לאס ווגאס

אחרי שליאונרד ניצח את דוראן וענד את כתר האלוף של WBC, הצ'אלנג' הבא היה 'מכונת החבטות' – תומאס "HITMAN"  הרנס. הרנס ענד את חגורת אלוף ה-WBA על מכנסו, הפעם הראשונה והאחרונה שאלוף מתאגרף עם חגורת האלוף הרשמית. היה זה 'הקרב האופטימלי' בין שני אלופי הוולטרווייט של שני ארגוני האגרוף במטרה לאחד את הכתר. משך 12 סיבובים היה אקשיון נון-סטופ שהעמיד את כל 20,000 הצופים על רגליהם משך כל הקרב. אני זוכר את הקרב טוב טוב ממושבי בליטל ת'יאטר במדיסון סקוור גארדן בהסרטה מיוחדת לעתונאים. לי לא זכור קרב עם יותר אקשיון מהקרב הזה אי פעם במשקל הזה, מלבד אולי שלושת הסיבובים בין הגלר להרנס (למטה). בתום ה-12 הראו קלוז אפ של ליאונרד שנראה נפוח, ומנסה לשאוף אוויר מבקבוק חמצן. חשבתי שב-13 הרנס מחסל אותו. במקום זה – פלא ממש – ליאונרד פרץ כדוב שקול – יותר נכון נמר שכול – ולקח את הסיבוב בגדול כשבסיומו הרנס היה כה מבולבל שהוא צלע לפינה הלא נכונה. כשרק נשמע הגונג ל-14, ליאונרד פרץ כקליע מלוע תותח ומיד זרק סידרת מהלומות שזרקה את הרנס מחוץ לחבלי הזירה. הוא חזר בשארית כוחותיו ואמר לשופט שהוא 'בסדר'. ליאונרד פרץ בפראות עם לפחות תריסר מהלומות שלא השאירו ברירה לשופט הקרב אלא לסיימו ב-KO ב-14.

לארי הולמס גובר על ג'רי קוני, 11/611982

סיזר פאלאס, לאס ווגאס

היה זה הקרב האופטימלי של "הלבן נגד השחור". לא זכור לי אף קרב של מוחמד עלי נגד יריביו הלבנים שאי פעם כונה 'הלבן נגד השחור' כמו קרב זה. משום מה קרב זה העלה מחדש את הויכוח למה רוב הקוורטרבקים הם לבנים, למה השחורים השתלטו על הכדורסל, ומה לא. הולמס החזיק את תואר הכבד של ה-WBC, ובכל זאת היה זה ג'רי קוני שקיבל את כל הכותרות ותמונות השער. המתח הגיע לשיאו עד כדי כך שצלפי משטרה נעמדו על גגות מלונות בלאס ווגאס שמא תתחיל מהומה – RIOT.

אבל כשנשמע הגונה כל ענייני הגזע נישכחו, והקרב הפך לקלסיקה של מתאגרף מנוסה וקר רוח, נגד קוני שהיה נועז, אמיץ, פייטר מעולם אחר, שלא חשש מלארי הולמס הגדול ממנו בהרבה, ואהב כל קרב מגע כשהשניים כמעט לא מגינים ורק מכים.

לארי הולמס היה מתאגרף יותר מנוסה ועם כל סיבוב נסיונו נראה יותר ויותר, אבל ג'רי קוני לא פסק להילחם ולא נסוג אף פעם אחת. בסיבוב ה-13 – למרות מחאותיו של ג'רי – הטריינר שלו ויקטור וואלי זרק את המגבת הלבנה כשהרגיש שקוני עלול לסיים את הקרב עם נזק רציני לשאר ימי חייו.

'מרבלוס' מרווין הגלר גובר על תומאס 'HITMAN' הרנס, 15/4/1985

סיזר פלאס, לאס ווגאס

הקרב ארך רק 3 סיבובים, אבל מי שחזה בו (אני באולם קולנוע בגרדן סיטי) לא ישכח אותם עד סןף ימי חייו. איש לא יודע ולא מבין את השנאה התהומית שהיתה בין שני המתאגרפים הללו. אולי הם לא שנאו אחד את השני כמו ששנאו את ה עובדה ששניהם היו מתאגרפים עליונים, אבל ה-STARDOM – 'כוכבניות' – היתה רק על כתרם של ליאונרד ודוראן. כך או כך, השניים פתחו מהשנייה הראשונה בקרב אגרופים שהעולם לא ראה עד אז – או מאז. לא היתה זנייה של מנוחה. שניהם מתאגרפים הנעים קדימה, וכשרכבת אחת נעה קדימה באותה מסילה בה רכבת אחרת נעה קדימה, ושתיהן בספיק של 120 קמ"ש, אתם מבינים מה קורה.

השניים היכו והיכו, חבטו וחבטו, עד שבדקה ה-1:52 של הסיבוב השלישי הרנס הובל כשהוא בחצי הכרה אל פינתו, והגלר הפך סוף-סוף לכוכב.

 

שוגר ריי ליאונרד גובר על מרווין הגלר, 6/4/1987

סיזר פלאס, לאס ווגאס

את הקרב הזה תארתי בפרוטרוט לפני שבוע.

'דה רמבל אין דה ג'נגל' – כתבתי

'זה ת'רילה אין מנילה' – אכתוב ליום שבת

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  2. מומי שאוהב חציל בטחינה

    29 אפר 2015 20:10:28

    איזה תענוג ! באמת סיפור אחד אחד
    מזכיר למומי קרב שהיה בין סמי חזיזה לצייר יפני על חנייה
    סמי העצבני עשה חיפוש חניה עם האוטו עשה אולי 7 סיבוב סביב ככר השעון ביפו פתאום ראה אוטו יותר רוורס בא להכנס מהנתיב השני הגיע תייר יפני
    וואלה רבו אולי 10 דקות ההוא אומר שלי וההוא אומר שלי
    היפני הציע – אצלנו ביפן כל אחד נותן אחת לשני ומי שנשאר לעמוד החניה שלו , סמי שהיה לא פראייר אמר במקום שיש דיל
    איזה התרגשות היה חצי יפו יצאו מהמרפסת לראות מה יהיה
    עשו עץ או פליי והיפני יצא ראשון
    לקח צעד אחורה עשה אשיקווה הוריד אחת לסמי שנפל על המדרכה
    אחרי 10 דקות שמי פתח עין ימין ושאל את היפני מה זה היה ?
    היפני נתן קידה ואמר – זה היה משהו יפני
    סמי אמר , טוב חביבי עכשיו תורי
    עשה צעד אחורה לכיוון הבאגז והוריד אחת ליפני שהתאשפז לחודש וחצי באיכילוב
    סמי כמו ג׳נטלמן אורגינל הגיע לבית חולים לבקר את היפני עם פרחים ובונבנירה עם ליקר דובדבן
    שאל אותו היפני – אני בחיים לא קיבלתי כזה דבר ! מה זה היה ?
    זה היה משהו יפני ! ענה סמי , הג׳ק של הסוברו !

  3. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

    29 אפר 2015 20:33:00

    מנחם, תשנן טוב טוב, זה חואן מנואל מארקז לא מרטינז…

    לגביי השמות : אני לא אוהב השוואות בין מתאגרפים שלא יצא לי לראות קרבות שלמים שלהם, אבל אם "שוגר" ריי לאונרד אומר על ה "שוגר" המקורי שהוא היה הטוב ביותר ושהוא עצמו רק חיקוי, אז אני אזרום איתו.

  5. מייקל

    29 אפר 2015 21:20:29

    איגרוף הוא ספורט נהדר כשמבינים אותו. אני מאמין שפאקיו יביס את מייוות׳ר. אגב מנחם אם תה רוצה לראות את אד המתאגרפים הגדולים בכל הזמנים בפעולה אני מציע לך לצפות בגנאדי גולובקין אלוף העולם במשקל בינוני.

        1. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

          30 אפר 2015 00:20:38

          פאונד טו פאונד ? בכל הזמנים ? כי אם כן זו בדיחה.

          דירוגיי המגאזינים האלו מגוחכים, כל ערוץ טלוויזיה וכל עיתון מדרג אחרת אחד מהשני.

          2. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

            30 אפר 2015 00:27:12

            מנחם, רינג שם אותו 7 לימינו אנו, ידעתי שזה לא הגיוני בעליל.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט