ג'יימס הארדן הוא עתה גם מנהיג / מנחם לס

 

42  חיצים ב-15 מ-24. 5 מ-7 מדאונטאון. 7 מ-7 מהקו. 9 בונבונים. 5 קרשים. TOTAL LEADERSHIP של יוסטון.

זה מה שהארדן עשה הערב לדאלאס.

זהו ג'יימס הארדן שאמר הבוקר (יום ששי בבוקר) שבא לו לגלח את הזקן אבל למרות שהוא מרגיש שהזקן הפך לבעייה – הזעות; חשקונים על העור; גירודים; ספר שפוחד לספר אותו; ומשקל יתר – הוא פוחד לגלחו כי אולי…אולי…אולי הזקן אחראי לקפיצה שעשה להיות השוטינג גארד הטוב ביותר בליגה?

אני לא חושב.

הארדן הפך לשוטינג גארד הטוב בליגה  כש- OKC סרבה לתת לו 6 מיליון דולארים נוספים, ולשלם מס מותרות על כך.

כשהמטוס המריא משדה התעופה ב-OKC ג'יימס הארדן ישב מכונס במושבו, מבולבל, אפילו מפוחד ומלא שאלות. האם הוא טוב מספיק? האם יוסטון, שנתנה עבורו שני שחקנים – קווין מרטין וג'רמי למב – ושתי בחירות דראפט ראשונות, ואחת שנייה, עשתה צעד טוב? האם ימלא את התקוות  שתולים בו?

הוא עזב את הבית היחידי שהיה אי-פעם שלו, בטחון מקצועי וכספי, ותפקיד – שחקן ששי – שגורל קבוצה לא תלוי בו. מה טוב מזה כשאתה כשחקן ששי זוכה לרוב בתשבוחות, ואף פעם לא להאשמות? במקום זה הוא מגיע למטרופוליטן זר שם איש לא מכיר אותו, אין לו שם אף חבר, והקבוצה כולה – העיר כולה – נתנה לו את המפתחות.

מה הוא? מי הוא בס"ה? אתלט בינוני בגובה 1.94 שסימן ההיכר החשוב ביותר הוא הזקן. לא אתפלא אם בדיוק כך הוא חשב.

"הרגשתי שאני לבדי" הוא אמר אתמול בראיון משודר לחברי האינסיידר. "הרגשתי שעזבתי את ה-SAFETY NET שלי ללא כל בטחון שיש לי את מה שביוסטון מקווים שיש לי".

אין לו כל זכרון מהטיסה ההיא, מי אספו בשדה התעופה, והיכן הוא ישן בלילה הראשון. כל מה שהוא זוכר היה שהוא הוצג בפני המאמן והקבוצה, וכולם עלו מיד על האוטובוס לטיסה לדטרויט. שעה לפני ה-TIP-OFF הוא חתם באולם של דטרויט על חוזה EXTENSION של 80 מיליון ל-5 שנים, לבש את מדי יוסטון לראשונה בחייו, וקבר 37 נקודות.. דרל מוריי, מנכ"ל הקבוצה שלפני שעה החתימו על החוזה אמר לחבר הנהלה שישב לידו בפאלאס: "THAT IS WHY I FUCKEN GOT THIS GUY"!"

הוא לא מפסיק לומר משפט זה.

מוריי רדף אחרי הארדן משך שלוש שנים. כנראה שהוא היה איש הכדורסל היחיד שידע כמה הארדן הוא טוב. סליחה, כמה טוב הוא יכול להיות. הוא היה טוב מאד ב-OKC אבל כאיש ששי המשחק מאחורי קווין דוראנט וראסל ווסטברוק לא היה במשחקו, ובסטטיסטיקה שלו, שום דבר שהצביע שההארדן הזה הוא שחקן עם פוטנציאל לא של כוכב, אלא של מגה-כוכב. הוא הצטיין בכל אספקט התקפה שהליגה דורשת: פיק-אנד-רול; חדירה לטבעת; הגעה ל'קו המתנה', וקבירת הלבנה מדאונטאון באחוזים עוברים, בעיקר מהפינה. אבל הכל היה בדקות שניתנות ל'שחקן ששי'.

אבל השאלות היו רבות: האם הוא מסוגל עם גופו הנראה לא חזק במיוחד לתת אותה תפוקה ב-40 דקות, וב-82 משחקים? מה עם ההגנה הרופפת שלו? אוקיי, הוא קולע 20 אבל אם האיש שלו קולע 16, הפלוס ארבע כוכב לא עושה. וכמובן שאלת השאלות: מה בקשר לאופיו? הוא שקט כל כך…ביישן כל כך…האם טוב לו ונוח לו – ואולי, ישמור אלוהים, הוא מעדיף להיות כינור שני לדוראנט וווסטברוק?

התשובה כמובן היא 'לא'. אחרת הוא היה חותם עם OKC שלא הסכימה לתת לו חוזה מקסימום, אבל הציעה לו חוזה שנפל מחוזהו של יוסטון רק ב-6 מיליונים. OKC ידעה מה שיוסטון הציעה לו ויכולה היתה להשוות את ההצעה. תארו לכם שעבור ס"ה 6 מיליון ל-4 שנים ל-OKC היה את ג'יימס הארדן, ומי יודע כמה אליפויות, בצורה שהוא משחק, ובמנהיגות שהוא היום משרה.

היום אני יכול בקלות לראות את הארדן עושה ב-OKC מה שהוא עושה ביוסטון: נותן הוראות, מצביע בידו לאן ללכת, מדבר אל השחקנים, וצועק עליהם כשמגיעה להם צעקה טובה, ובזה אני כולל את דוראנט וווסטברוק.

אבל לא להארדן כזה הם נתנו ללכת. הם נתנו ללכת להארדן שקט, מכונס בעצמו, מופנם, ולא מגן טוב במיוחד. המחשבה היתה שעם דוראנט וראסל, הארדן לא תורם הרבה יותר מלקחת דקות משני המגה-סטארים.

להגנת OKC זה רק פייר לומר שאיש לא ניבא את הפציעות לדוראנט ולראסל ווסטברוק, אבל כשכותבים על 'הקורות', כותבים דברים כפי שקרו בלי אם, אולי, וייתכן.

************

הארדן אמר בראיון שאחד החששות הגדולים ביותר היה שאולי הוא לא טוב מספיק. "תמיד הייתי אול-סטאר. גם בתיכונים וגם באוניברסיטת אריזונה. אבל אף פעם לא הייתי אלפה-דוג, ואולי אין בי אופי של אלפה-דוג. ידעתי שאני טוב, אבל חשבתי שלעולם לא אוכל להיות עוד דריק רוז, כריס פול, או ראסל ווסטברוק שכולם משחקים פחות או יותר בתפקידי. כמו ראסל ורוז אני ביסודי פוינט גארד שיש לו תכונות של שוטינגכ גארד, אבל כשהכדור בידי ואני גם מנהל את משחק הקבוצה, אני מרגיש יותר בטוח בעצמי ויותר 'בבית'.

"אני מודה שהיתה לי עוד בעייה. לא ידעתי IF I AM SMART ENOUGH להוביל קבוצת-על ב-NBA". הוא הביע את חששותיו בלי להסתיר דבר למוריי. במשחק השני של הארדן נגד ההאוקס הוא קלע 45 נקודות. מוריי ניגש אליו ואמר לו: "אני לא רוצה אותך אף פעם חכם יותר מזה".

קשה להאמין שכבר עברו כמעט שלוש שנים מאז הטרייד. היום הארדן הוא כבר בן 25, והוא לא סתם מגה-כוכב. הוא MEGANOVA. הוא אחד משחקני ההתקפה הטובים ביותר בכל ה-NBA כמעט בכל קטגוריה, והוא הפך ל-PROLIFIC PASSER. אבל המטמורפוזה הגדולה ביותר קרתה כשהוא יצא מהצדף. מי שחזה בפוקוס על משחק יוסטון הערב ראה הארדן חדש לחלוטין: מנהיג השולט לחלוטין בכל מה שמתרחש; נותן הוראות; שולח שחקנים למקומות שהוא רוצה; נוזף בשחקנים. אלה דברים חדשים שב-OKC לא ראינו אף פעם, ועבורי הוא עלה מעלה להיות היום השוטינג גארד הטוב בליגה.

לסלי אלכסנדר, בעל היוסטון, אומר בפשטות: "הוא השחקן הטוב ביותר שהיה לי מאז חאכים אולג'ואן". מוריי אומר: "לו ידעתי אז מה שאני יודע היום, הייתי ותן עבורו גם חמישה שחקנים".

הארדן מודה שהוא עדיין מוטרד לעתים מהמחשבת של "WHAT IF", כגון 'מה היה קרה לו נשארתי ב-ת'אנדר'? "אבל המחשבות הללו באות בתדירות פחותה ופחותה. אני מאושר עכשיו ביוסטון. המקום שהיה כה זר לי מרגיש היום כמו בית"?

החזיתם בו לאחרונה? כשהוא ב-ROLL והכל הולך לו, הוא מסובב את אצבע האינדקס הקטנה שלו כאילו היתה סביבון. "כשאתה רואה את האצבע שלי מסתובבת, מוטב שתדע ש-SOMETHING IS COOKING!". הוא פיתח העונה ארבע ווריאציות של ה-EUROSTEP שהחלו טוני פרקר ורז'ון רונדו. כל ארבע הווריאציות הן עתה פטנט שלו וראק הוא מבצע אותן, לא כי לאחרים אסור, אלא כי אחרים לא מעיזים. הן מסוכנות מדי לאיבוד כדורים (ואגב, אפילו הוא איבד אמש 5 כדורים).  קשה לתאר אותן במילים אבל מעתה אחפש וידיאו שמראים כל אחת בניפרד.

בגדול – בכל אחת מהווריאציות בא צעד קדימה במה שנראה כאילו 'הרגל הלא נכונה' וזה לבד מבלבל את המגן. אחת היא ריצה ישרה עם הכדור המתחילה ברגל הלא נכונה כשהוא מחזיק כדור קדימה כאילו מזמין את יריבו לחוטפו. ברגע שבא נסיון לחטיפה – איט איז אול אובר. הארדן עובר את המגן כאילו היה עמוד חשמל. הווריאציה השנייה קיבלה שם שנתן לה חבר קבוצתו ג'ייסון טרי המכנה אותה "STEP BACK OF DEATH". הארדן מטעה עם צעד אחורה שאינו ממש צעד אלה כאילו, ואז המגן הנוטה קדימה אבוד כי הארדן שולח את הרגל שהיטעתה אחורה קדימה לצד החלש של המגן. היורוסטפ השלישי בא אחרי קרוס אובר ביד שמאל, אז קרוס אובר בימין, ואז השליחה קדימה של הכדור כשהמגן מבולבל ולא יודע מה לעשות. היורוסטפ הרביעי שלו הוא סיבוב שמאל לעבר המגן, ובגלל שהוא שמאלי טיפוסי הוא כאילו  'נותן' את הכדור  קדימה למגן דווקא ביד ימין, ואז הכדור עובד לשמאל ופריצה  דומה מאד לזאת של ג'ינובלי.

כל מה שאני כותב הוא לא  OBVIOUS. זה הכל 'קטנות', אבל קטנות שעד עתה אף מגן לא הצליח לעצור, ודבר נוסף: הוא עושה אותן ביעילות כל כך מושלמת שכשהוא עובר מגן, תמיד נדמה לך שהמגן נירדם או לא מרוכז. האמת היא שהארדן עשה עליו עוד אחד מארבעת היורוסטפס שלו.

כשהקשבתי לו מדבר לא הבנתי חצי מדבריו. אלף, הזקן מסתיר את שפתיו והוא מדבר בקול אנות חלושה כאדם שאלו מילותיו האחרונות בעת שהוא נחנק. בית, הלקסיקון שלו הוא תוצרת עצמית שרק הוא מבין. כשהוא אומר שזה הסוף, הוא אומר ש"זה מסך". משהו גדול במיוחד זה "WOOWOO". הוא עדיין לא שש להתראיין, אבל כל זמן שהוא אומר את כל מה שיש לו על הפארקט, מצד כל אוהד יוסטון הוא יכול להיות אילם בראיונות.

הוא דיבר על דבר שלא ידעתי: שני אחיו המבוגרים ממנו שנירצחו בהיותו ילד בדרום לוס אנג'לס, שלושה ילדים של אם חד הורית. היא עבדה בשתי משרות כדי לקיים את הבן היחיד שנותר לה, ועברה לגור בקהילה מוגנת בטריילר קטן שקנתה ובו גדל ג'יימס, ולדברו לא ידע מחסור. כל מה שיש לו; כל מה שהוא יודע; כל תכונה חיובית באישיותו – הוא חב לאימו וויליס, האדם החשוב והיקר לו מכל דבר אחר בעולם.

הוא גילה לנו שכל הגישה ההתקפית שלו הבהתקפה היא COUNTERINTUITIVE: כשהוא רוצה להשתחרר ממגינו – הוא מאט את הקצב. כשהוא רוצה להגן על הכדור – הוא מושיטו קדימה. כשהוא רוצה לעבור אותך מימין, הוא מתחיל את החדירה משמאל. קווין מקהייל אומר עליו שהוא מזכיר לו את  מוחמד עלי ע"י שהוא "GETS YOU OFF BALANCE" ואז "LURING YOU INTO A MISTAKE".

אני מנסה לחשוב מה עובר עתה בראשיהם של בעלי הת'אנדר ומנהליה: היו להם שתי דרכים להשאירו בקבוצתם:

1. לתת לו את המקס שהוא ביקש ובכך לעבור את סף המשכורת ולשלם מס מותרות על כך – ובכל לזכות (לדעתי כמובן) בשורה של אליפויות, או:

2. לא לעשות מאומה, לתת לו להפוך לשחקן חופשי מוגבל, ולחכות ולראות מה קבוצה אחרת תציע לו ואז להשוות את הצעתה (או להחליט לא להשוות).

הם בחרו באופציה שלישית, והציעו לו 'הצעה סופית' של חוזה פחות מהמקס בתקווה שהוא יעדיף את הבטחון באוקלהומה סיטי.

אולי זה הדבר החשוב ביותר שקרה לו בחייו המקצוענים: ההצעה שנתנה לו הת'אנדר פגעה בו במקום לתת לו שקט ושלווה, והוא החליט להתקיף. זה היה ה-PUSH שאולי הוא היה זקוק לו להפוך מנמבר טו לנמבר וואן. הוא אמר לעצמו: "אני כוכב ואני אראה להם שאני כוכב. לא רק כוכב, אלא גם מנהיג של קבוצה. יש לי את זה. רק חיכיתי להזדמנות".

ההזדמנות הגיעה עם ההצעה של יוסטון. הוא עשה עמה  את הטוב ביותר ששחקן יכול לעשות עם הזדמנות כזאת.

הוא ניצל – ומנצל – אותה עד תום.

הוא מוסיף: "חשבתי מה יש ללברון, לקווין דוראנט, ולכוכבים אחרים כמוהם בהווה ובעבר שאין לי? היה ברור לי: הם עליונים ממני בצד האחר של המגרש. החלטתי שעלי לשפר את ההגנה שלי. קלווין סמפסון (עוזרו של מקהייל בשנתיים הראשונות של הארדן שם) הסכים לעבוד איתי שני קייצים שלמים רק על הגנה וכושר גופני".

באחד הקייצים האלה הארדן ישב בפארק ביוסטון ושתה מיץ עגבניות כשהסמארטפון שלו הבהיק: קווין דוראנט ביקש שיחרור מנבחרת ארה"ב לאליפות העולם. המחשבה הראשונה שעלתה במוחו היתה, 'אולי גם עלי לפרוש ולנוח לקראת העונה החדשה?'. אבל מיד עלתה מחשבה שונה לחלוטין: 'זאת ההזדמנות שחיכיתי לה. לברון איננו. קווין איננו. זהו הזמן שלי TO LEAD THE USA TEAM'.

אילו נשאר באוקלהומה, מחשבה כזאת לעולם לא היתה עולה במחשבתו. אבל עתה הוא אדם חדש, והוא החליט להישאר עם הנבחרת, ולהפוך למנהיגה.

זה הדבר החשוב ביותר השני שעשה.

את האליפות ראיתם. את הארדן ראיתם. הוא הפך לכוכב הנבחרת ולמנהיגה. עוזרו של המאמן מייק ששבסקי הוא תום ת'יבודו. בסיום האליפות הוא אמר:  באליפות הזאת נולד מנהיג חדש לנבחרת ארה"ב". ת'יבודו הוא לא בן אדם שמבזבז מילים. כשהוא אומר דבר כזה, לי זה אומר שקרה מהפך טוטאלי בשחקן הזה ששמו ג'יימס הארדן.

משך כל העונה ראינו זאת. הוא היה מועמד רציני ביותר ל-MVP.

הערב הוא הראה לי שהוא MVP.

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  5. אפלטון

    25 אפר 2015 07:59:40

    אדיר מנחם. פשוט אדיר.
    עכשיו רק נשאר לו להוריד את קוף הפלייאוף מהגב, ומקווה שהמשחק הזה מסמן את פריצת הסכר.
    אין לי בעייה עם הבחירה הצפוייה של קרי ל-mvp, הוא בהחלט ראוי. הבעיה שלי היא עם הקלות שבה אנשים נותנים לקרי את התואר בגלל קמפיין תקשורתי מגוחך של espn.
    מקווה שזה יהיה עוד דלק 'להראות להם מה זה'. ושלא יעיז להוריד את הזקן עד שהאשך לא שותה ממנו את נקטר הזיעה.

    1. bobby

      25 אפר 2015 09:46:40

      זה בדיוק מה שגם אני מקווה – שכל עוד קרי נבחר ל-MVP, זה רק יתדלק את הארדן יותר. כמו שקורה להרבה רול-פליירס טובים אבל לא טובים מספיק לכדי בחירה לאולסטאר, לאחר פגרת האולסטאר.
      או דוגמא טובה יותר – כמו שאולג'וואן תודלק אחרי שרובינסון קיבל את ה-MVP ב-95 🙂

      ומנחם – כתבה מעולה, נהניתי מאוד לקרוא.
      זה באמת מדהים איך שבין רגע הבחור עשה את המעבר משחקן שישי למנהיג של קבוצה. להזכירכם – בעונה הראשונה שלו ביוסטון הסגל מסביבו היה בינוני להחריד, ובכל זאת הוא הוביל את יוסטון לפלייאוף לראשונה מאז 2009.
      מקווה בשבילו שימשיך לתת פלייאוף טוב.

      לגבי אוקלהומה – אם הם רק היו דואגים להחתים באותו פרק זמן של הטרייד איזה גבוה עם יכולות התקפה נורמליות, וחותכים מוקדם יותר את פרקינס – אולי הטרייד על הארדן לא היה נחשב לכל-כך רע..

  8. דרור2

    25 אפר 2015 09:16:54

    ועדיין נשאלת השאלה מה עדיף להיות? שחקן שישי עם 2-3 אליפויות או אלפא דוג שבינתיים לא עבר סיבוב בפלייאוף? אגב, השנה הוא יעבור סיבוב ראשון אבל קשה לי להאמין שאת השני

    1. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

      25 אפר 2015 09:33:16

      הם לא היו זוכים באליפויות, בשביל לאמן שלישיה כזו צריך מאמן שהוא אוטוריטה כריזמטית- בוז'י הרצוג לא אחד מהם.

  9. עגל

    25 אפר 2015 09:18:01

    אי אפשר לדעת מה היה קורה אם הוא היה נשאר. הזקן רק בן 25 כך שהוא והגבה הם הפנים של הליגה. היחיד שהצליח לשמור עליו היה לברון אבל עוד שנתיים הוא כבר לא יוכל

  10. דרור2

    25 אפר 2015 09:18:54

    המטמורפוזה האישית שהוא עשה השנה מדהימה, בעיקר בהגנה. וזה לא קרה באליפות העולם, שם עברו אותו כמו מים, אלא בליגה. הוא באמת נהיה אלפא דוג וראוי בעיני לmvp. עכשיו נראה מה זה שווה ברמה הקבוצתית בפלייאוף

  11. Reignman

    25 אפר 2015 11:04:08

    לג'יימס הארדן יש כמה מקטרגים שלא מסכימים בשום אופן להכיר ביכולות שלו. השנה שדיברנו על היכולת המופתית שלו, צצו אותם אלו שטענו שכל עוד לא עבר סיבוב ראשון בפלייאוף (כלומר סחב את יוסטון על הגב למעבר לסיבוב ראשון) אין בכלל על מה לדבר.
    הוא יעשה את זה, ובעהק, השנה. ואז יקומו אלו שיגידו שכל עוד לא עבר סיבוב שני… וכו'.

    מבחינתי מדובר ב-MVP ובשחקן-על שיוביל את יוסטון בשנים הקרובות להתמודדות על אליפות כל שנה. אם יצליח לזכות, זה כבר תלוי בחלקים שירכיבו מסביבו – השנה הטריידים היו מצויינים, ויש להם סיכוי ללכת כל הדרך. גם אם לא יזכו, שדרוג קל בגבוהים שנה הבאה, והם בעמדה מצוינת לזכות.

  12. בארי אלן

    25 אפר 2015 11:36:24

    שידרוג בגבוהים? הואאורד , די מו, ג׳ינס, ג׳וש סמית זה קו קדמי מפחיד.

    אם כבר צריכים לחזק טיפה את הקו האחורי , טרי ופרג׳יוני כבר עם נכדים.

    בכל מקרה בלי פציעות ליוסטון יש קבוצה מעולה , לא רואה סיבה שלא יגיעו לגמר מערב

    1. bobby

      25 אפר 2015 12:30:46

      אולי אם סרחיו יול יגיע בעונה הבאה, וניק ג׳ונסון ימשיך להתפתח, אז גם הקו האחורי שמסביב להארדן יהיה מעולה, והפעם צעיר יותר. רק מה, צריך שבברלי יפסיק להיפצע.

  13. Mbk

    25 אפר 2015 12:05:26

    ג׳יימס הארדן עשה קפיצת מדרגה גדולה מאוד מהפלייאוף אשתקד
    הוא קפא ברגעי האמת ופספס הזדמנויות לנצח את פורטלנד
    השנה הוא קפץ 2 דרגות במשחק שלו
    מילא שהארדן לא קיבל 6 מיליון אבל לחשוב שהסכום הזה הלך לאיבקה
    יוסטון היא הפתעת העונה ללא ספק
    אני מקווה עבור אפלטון שיקבלו את הקליפרס ולא את הספרס
    לחשוב על הסימנים שקוואי לנארד הולך להשאיר על הארדן , אולי הוא צריך להשאיר את הזקן

  15. איתי

    25 אפר 2015 13:13:10

    מנחם זה המאמר הכי טוב שלך שאני קורא מאז שנכנסתי לאתר הזה.

    אני הייתי בטוח שיוסטון לא מגיעים לפלייאוף – עד כדי כך לא האמנתי בהארדן – בעיקר בגלל ההגנה.

    כל הכבוד לשחקן הזה הוא מדהים כל פעם מחדש – במיוחד כי הוא משתמש בתכונות התקפה של "פעם" והוא מאוד מאוד חכם במשחק , פשוט מדהים.

    אין ספק שהוא אחד השמאליים המשפיעים ביותר בעולם כיום , יחד עם ברק אובמה וביבי נתניהו 🙂

  16. TheGreatWall

    25 אפר 2015 14:14:36

    אחד משחקני ההתקפה השלמים ביותר שהייתי עד להם. מאמר נהדר ד"ר.

    יכול להיות שבגלל האופי שלו הווארד מתרצה ביוסטון, בניגוד אולי לקובי וLA?

  17. jojo

    25 אפר 2015 15:08:21

    פוסט מרשים, משמח שיש אתרים כמו הופס עם סיקורים ופוסטים כאלו.

    הארדן שחקן מעולה אבל אני תוהה במה מתבטאת המנהיגות שלו בקבוצה.

    1. bobby

      25 אפר 2015 15:30:17

      אני לא יודע אם זאת בהכרח הדוגמא שחיפשת, אבל במשחק 2 הוא פתח את הרבע הרביעי על הספסל, וחזר לשחק רק באמצע הרבע, אחרי שסמית׳ והאוורד כמעט שברו את הסל של דאלאס.
      ניתן היה לראות שבזמן הספסול שלו הוא עודד את השחקנים על הפרקט, ולא הביע שום סימנים של חוסר שביעות רצון מכך שאינו ״משתתף בחגיגה״. בקיצור – הוא ידע לפרגן.
      מה גם, כשהוא סוף סוף נכנס חזרה לפרקט, ניתן היה לראות שזה משרה על שאר חברי הקבוצה בטחון שהיתרון יישמר ואף יגדל עד סוף המשחק, מה שאכן קרה.

      בנוסף, אין לו שום חשש לקחת זריקות גדולות ומכריעות – שזה מה שקרה הלילה, וגם לא מעט פעמים במהלך העונה.
      כולם זוכרים את הבלוק שקיבל מדאנקן, את 8 הנקודות שקלע מול התאנדר(כולל סל ענק על ווסטברוק), את הבאזר ביטר על פיניקס, ועוד הרבה מהלכי קלאץ׳ שלו – חלקם מוצלחים יותר, וחלקם פחות.

      1. jojo

        25 אפר 2015 18:11:26

        אולי חוסר החיבה ליוסטון משפיע עליי.. 🙂
        בכל מקרה, תודה על הפירוט והדוגמאות. נחכה לראות מה הוא יעשה בחצי הגמר.

  18. מנחם לס

    25 אפר 2015 16:13:56

    תודה על המחמאות. זה הפיבדק שבגללו כדאי להישאר ער בסיום משחק דאלאס-יוסטון, ולכתוב מאמר תוך חזייה בהשפלה שהספארס גרמה לקליפרס עד 2 בלילה.

  19. נתן

    25 אפר 2015 17:02:55

    okc עשו טעות עם הארדן וזהו. הם לא ידעו לנהל אותו ולא העריכו אותו מספיק. אם זו לא טעות קלאסית של מנהלים אני לא יודע מה כן. אין קשר לפציעות או לדוראנט וווסטברוק. היתה להם קבוצה מעולה בידיים והם איבדו אותה. הרבה אנשים, כולל כותב המאמר עשו את השגיאה וחשבו שזו החלטה נכונה, זו גם הסיבה לטענה שהארדן לא היה כל כך טוב פעם, אבל האמת היא שהוא היה גם אז.

    1. יוסי

      25 אפר 2015 19:49:22

      אוק טעו קודם כל בהחלטה להשאיר את סקוטי ברוקס , אני בעקרון גם חשבתי אז שצריך להשאיר את הארדן ולשלוח את ווסטברוק בטרייד תמורת רונדו, שלושתם יחד זה בזבוז (ווסטברוק, הארדן, דוראנט )
      נראה מה יבחר להיות המאמן בסוף

  20. דורון

    25 אפר 2015 17:50:01

    כתבה מעניינת מאד.
    נהדר מנחם תודה רבה.
    הטעות של אוקלו כתובה בקרמה של הארדן,
    מזל וטוב שהם לא האמינו בו מספיק וקיבלנו מנהיג סופרסטאר.
    בתנועות שלו יש משהו מלכותי, תמיד נראה רגוע ואיטי
    נשמע סיפור חיים קשה כמו של באטלר משיקגו,
    מאחל להם הצלחה,
    כתבתי באמצע העונה שהפעם המזוקן יצליח בפלייאוף,
    לראשונה הוא מצליח מאד, אפשר לחשוב שגיליתי את אמריקה.
    אחלה כתבה ד"ר!!

  21. נתי

    25 אפר 2015 20:13:13

    אם יש מישהו שכדי להבינו אני מוכן ללמוד אנגלית למרות התיעוב המובנה לשפה הזו אז זה רק כדי להבין מה אתה מנחם כותב …

    עדיף מבחינתי כמובן שתכתוב עברית כי את הסיפורים של האמא על החיילים הבריטים העוברים ברחוב בימי המנדט וצועקים עוצר עדיין לא שכחתי …אז אנא נסה להתחשב … תודה .

    ועכשיו לתגובה :
    כדאי להשוות את הארדן לקארי בתחרויות השלוש הוא לא היה ממש בפוקוס אבל כשהוא משחק ויש אנשים מסביב הוא שחקן אחר , גם קארי מושפע מאנשים מסביבו אצלו הריכוז יורד, אצל הארדן האתגר דוחף אותו מעלה ,את קארי האתגר מוריד ביעילות ובריכוז .

    אולי קיימות דרכים לדעת זאת מראש אני לא מכיר כאלו עם העובדות אי אפשר להתוכח , הארדן מוביל קבוצה נפלא , הוא הוכיח זאת במשחק מול קליבלנד בגינו לאחר הבעיטה המכוונת למקום הנכון באזור מפשעתו של לברון גימס הוא הורחק .

    מאחר ולברון היה זה שחימם את המשחק הזה , האיש שהחל עם המכות הבעיטה הזו היתה סידרת חינוך קטנה וראויה מאד , לדעתי במקום להרחיקו הליגה היתה צריכה לתת לו פרס ולהרחיק את לברון … ובכך אולי היתה משתיקה את התקשורת החנפנית במזרח התיכון ….

    בעיקרון הארדן הוא מלך שחקן שיש לו את מה שצריך אם כי שום דבר באישיותו ההססנית אינו מעיד על כך … לאחר אותו משחק האיש התראייין בקןר המטורף של דאלאס לבוש בדבר הקרוב ביותר לקפוטה ושטריימל ונראה כאחד משלנו אברך תלמיד חכם מהישיבה ,

    אני קורא בעקבות זאת למר הארדן לחזור לאלתר בתשובה ולהוביל את מכבי תא לגביע אירופה ולהוכיח בזאת כדברי טל ברודי כי אנחנו נשארים במפה …וברצינות בראיון ההוא הארדן דיבר לאט ובשקט כמעט לחש , ברור היה מהראיון כי מדובר בבחור חושב הוא לא סתם שחקן אנוכי הוא שחקן חכם בהרבה ממה שחושבים , הוא פשוט טוב ויודע בדיוק עד כמה הוא באמת טוב .

  23. צביקה

    25 אפר 2015 22:23:00

    הוא ממשיך עונה מופתית לתוך הסדרה, והוא החבילה השלמה. ויחד עם הווארד שהגיע בעוצמה מלאה לפליי-אוף ושולט בצבע בצורה דרמטית, יוסטון במצב טוב מול כל קבוצה.
    OKC עשו יותר שטות בהשארת ברוקס מאשר בויתור על הארדן….לא רואה איך ניתן להשאיר את הארדן ואת ראסל באותה קבוצה. שניהם צריכים לנהל את ההצגה ועושים את זה ברמה הכי גבוה שאפשר. לא מכיר סיטואציה ששניים כה גדולים עשו זאת בצוותא. מישהו יכול לתת דוגמא מוצלחת לצוות כזה?

  24. אבי יחיאל

    25 אפר 2015 22:25:29

    איזה כיף לקרוא את המאמרים באתר המיוחד הזה פשוט תענוג…לעצם העיניין אני אוהד יוסטון מאז שסר צארלס הגיע לשם והארדן כמו צארלס הוא שחקן פשוט מדהים בדברים המיוחדים שעושה למרות מגבלות פיזיות… בשנתיים הקודמות היתה לו בעייה בפלייאוף של בגרות וניסיון מקווה שהשנה ייקח את הרוקטס עד הסוף…. מנחם תודה על האתר הכי מקצועי שיש בשפה העברית.

  25. אסף

    25 אפר 2015 23:47:47

    לדעתי אי אפשר לבוא בטענות ל okc. כי יכל לקרות להארדן בדיוק מה שקרה לסטפנסון בשארלוט. זה הכל חכמה בדיעבד .
    לוקחים הימורים לפעמים מצליח ולפעמים לא.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט