הם ציפו שזה יהיה אחרת. ראז'ון רונדו, מונטה אליס, צ'נדלר פרסונס, דריק נוביצקי, טייסון צ'נדלר ואמארה סטודמאייר ביחד בדרך לאליפות, נשמע כמו ניצחון ודאי. כל זה יגמר, כנראה, בהדחה בסיבוב הראשון.
*
האשם המרכזי בסיטואציה, לפחות כפי שזה נראה מן הצד, הוא ראז'ון רונדו. מאז שהגיע לדאלאס תמורת ג'מיר נלסון וג'יי קרואדר (מה שתרם ללידה מחדש של בוסטון), הוא קולע 9 נקודות עם 6 אסיסטים, וגם תרומתו ההגנתית בשפל. הוא מסרב לשתף פעולה עם אחד ממוחות ההתקפה הטובים בליגה (ריק קרלייל) וסקורר אפקטיבי בדמות מונטה אליס, ודאלאס לא מצליחה לתפקד.
הקרע הזה הגיע לשיא במשחק השני בסיבוב הראשון מול יוסטון. רונדו שיחק 10 דקות בלבד, כמות מבישה עבור שחקן עם 10 טריפל דאבלים בפלייאוף, אליפות וגמר ברזומה. לאחר המשחק הוא סירב לענות לשאלות העיתונאים, שם אוזניות וברח מהאולם ללא אישור הקבוצה. יאהו! ספורט דיווחו כי רונדו לא יחזור לקבוצה אם קרלייל נשאר שם, והוא לא ישחק בשאר הסדרה עקב "בעיות גב" (סטפן איי.סמית' מ-ESPN, כותב שורות אלה ורבים אחרים מאמינים כי רונדו לא ישחק בשאר הסדרה בגלל המשחק השני, ובגלל זה שהוא לא הודיע לדאלאס על בעיות הגב עד לאמצע המשחק השני).
הבעיה המרכזית הייתה בשיתוף הפעולה של רונדו וקרלייל. קרלייל הוא אחד המאמנים ההתקפיים הטובים בליגה מזה שנים, ורונדו רצה את הסמכות להוביל את הקבוצה. לא כל המאמנים יכולים לעשות מה שקרלייל עשה, מפני שלא לכל המאמנים יש טבעת אליפות שהם השיגו. קרלייל הצליח לשתף פעולה עם רכז בעייתי אחר, ג'ייסון קיד, אבל במקרה הזה שני הצדדים היו מוכנים לתת לעבודה ביניהם צ'אנס, ובשלב מסויים קרלייל נתן לקיד חופש מוגבל בניהול מהלכים על המגרש, ושיתוף הפעולה ביניהם הביא לדאלאס אליפות.
כל הסיפור הזה מראה שאנליטיקס יכולות לעבוד ולתת מענה שנראה אופטימלי על הנייר, אבל אין שום תוכנה (בינתיים) שיכולה למדוד איך הוספת שחקן תשפיע על הכימיה של הקבוצה.
*
עכשיו לשאלת מיליון הדולר-איך דאלאס יכולה לנצח את יוסטון?
ראשית, המאזן של דאלאס העונה טוב בהרבה בלי רונדו מאשר איתו, וזה יתרון שהקבוצה יכולה לנצל.כדי לפעול למען השגת חופש התקפי. דאלאס קולעת באחוזים נמוכים יותר מהעונה הסדירה (41% מהשדה לעומת 46.3% בעונה הרגילה, 30.8% מהשלוש לעומת 35.2%) ו-103 נקודות לעומת 105.
ללא רונדו, קרלייל יוכל לזכות לחופש התקפי לצד אליס, שיתוף פעולה שהוכיח את עצמו אשתקד. הם ינסו להחזיר לדאלאס את המשחק הקבוצתי. התבססות על משחק פנים יעיל של סטודמאייר וצ'נדלר, או על זריקות מהמיד לוול של נוביצקי שיפתחו את הצבע לאליס, הן נשק אפקטיבי. בנוסף, ג'יי ג'יי בריאה צריך לנצל את המיס מאץ' שיש לו מול ג'ייסון טרי כדי לשפר את משחק המעבר של המאבריקס, בהתבססות על המהירות של הפורטו ריקני.
בעיה גדולה לא פחות היא ההגנה של דאלאס (וגם העדרותו של פרסונס משאר העונה). יוסטון קולעת 115 נקודות למשחק לעומת 103 בעונה הרגילה, ולמרות שדאלאס עוצרת די טוב את הארדן (24 נקודות למשחק ב-32%) הם לא מצליחים לנטרל את שאר הקבוצה סביבו. טייסון צ'נדלר לא מצליח לסגור את הווארד, ג'וש סמית', ג'ייסון טרי וקורי ברואר הם שחקני משנה אפקטיביים שקולעים בדאבל פיגרס, וזה עושה הרבה בעיות למאבס.
למאבריקס אין שומרים אפקטיביים וגם צ'נדלר לא מהווה רים פרוטקטור מרשים כפי שהיה בקנדצייה הקודמת שלו בדאלאס. אבל יש להם את אל פארוק אמינו, אחד מהשומרים הטובים ביותר בליגה מעמדת הסמול פורוורד.
שמירה אישית של אמינו, שכנראה יפתח על חשבון פרסונס, על הארדן תפגע במשחק הקבוצתי של יוסטון (8.5 אס' למזוקן במשחק בפלייאוף) ותפגע באריזה, מאטיונס וברואר, שמתקשים ליצור מצבי זריקה לעצמם. אליס יוכל לשמור את ג'ייסון טרי, ובמידת הצורך אמינו ישמור את סמית', אם הוא יעבור לתפקיד הפליימייקר בדומה לרבע האחרון של משחק מספר 2.
עכשיו הגענו לדג הגדול, דוויט הווארד. הפיתרון המרכזי להווארד זה דאבל טים של צ'נדלר ונוביצקי על הסנטר (וגם לא יזיק להגיד לו שהוא רך כמה פעמים במשחק) כשהוא במרחק 0 עד 3 פיט מהסל. הווארד לא אפקטיבי כשהוא נמצא מחוץ לצבע, אבל אם צ'נדלר יצא משם הצבע יפתח לחדירות של הארדן, סמית' ושות' ולעוד נקודות קלות של יוסטון.
כל זה רק יעכב את ההפסד, אבל לא ימנע אותו. הרוקטס ינצחו ב-5 עד 7 משחקים, תלוי בשינויים שקרלייל יבצע במהלך הסדרה. הוא טוב בהרבה ממקהייל, שעד עכשיו עושה לו בית ספר. אולי בלי כל הסיפור עם רונדו המצב ישתנה.
עגל
23 אפר 2015 09:33:20אם רונדו הוא אכן מקרה ראש כמו שזה מצטייר אז הוא הרס לעצמו את הקריירה, או יותר נכון, משנמך אותה לגבהים נמוכים בהרבה ממה שחשבנו שמגיע לו כשהיה עוד בבוסטון.
וזה גם מצדיק את הצד של ריי אלן בסכסוך איתו.
יונתן שגב
23 אפר 2015 09:37:40יופי של פוסט. לדעתי, הבעיה הייתה החיבור של רונדו עם אליס. רונדו יוכל לפרוח במקום שבו אין גארד דומיננטי (נראה לי שהמקום היחיד שנשאר כזה הוא פילי…)
אפלטון
23 אפר 2015 09:48:52פוסט מצויין ונכון.
רונדו מפתיע לרעה (או לטובה, תלוי את מי שואלים) ורק קבוצה מטומטמת כמו הלייקרס תיתן לו חוזה מקסימום שנה הבאה.
הבעיה של דאלאס היא לא רק מכיוונו של הווארד אלא גם מכיוון עמדת הפאוור פורוורד שנוביצקי כבר לא מסוגל לשמור.
ג'וש סמית' בא בדיוק בזמן ופאקינג קלינט קפלה, בן 20 היישר מהדי ליג נותן דקות איכותיות מהספסל כשהווארד נח או בבעיית עבירות.
יוסטון הופכת לחממת שחקנים צעירים מה טובות בליגה עם פרוייקט הדי ליג המצויין שלהם.
לגבי דאלאס- אפילו הם כבר לא מאמינים שזה אפשרי ורק תן לי להסתכל על הפרצוף של קיובן הדושבג ואני בשמיים.
יאללה קליפרס או ספרס? נראה לי עדיף דווקא ספרס אחרי סדרה של 7 משחקים ואז את ממפיס או ג"ס אחרי שיפרקו אחת את השנייה.
יום אחד של משחקים בעונה הרגילה בא לנו מהשמיים
שי אבן-צור
23 אפר 2015 10:04:50דאלאס כ"כ כבויה שזה יהיה טוב אם יצליחו לעוף בג'נטלמן סוויפ.
שבעה משחקים זה פאטה מורגנה. בעיני בכל אופן
bobby
23 אפר 2015 11:42:09גם אני חושב שדווקא בלי רונדו, משחק ההתקפה של דאלאס יכול להיות הרבה יותר משוחרר ושוטף.
בראה ופלטון עשו עבודה נהדרת, ואמינו נותן הגנה מעולה, כזו שדאלאס לא היו זוכים לראות מפרסונס.
הבעיה היא, שללא רונדו ופרסונס, כשגם האריס עדיין בספק, יש להם בעית עומק רצינית.
בין היתר – שחקן אחד פחות לרוטציית השמירה על הארדן (רונדו עשה עבודה לא כזאת רעה עליו). בהתחשב בכך שהידית של הארדן קרה עד כה, ובכל זאת הוא סיים כל משחק עם 24 נק׳ זה לא סימן מעודד עבור דאלאס.
בניגוד לחלק מהמגיבים, אני ממש לא חושב שזה ייגמר בסוויפ. עכשיו אני מאמין שדאלאס ישחקו טוב יותר. מצד שני – עם העומק שנפגע, זה לא יעזור להם לנצח את הסדרה.
אם יוסטון ינצחו אחד ממשחקי החוץ שיהיו עכשיו – היא תיגמר ב5, לעומת זאת אם דאלאס ישמרו על הבית, אז הסדרה תיגמר ב7.
מה שבטוח, זה שמשחק ההתקפה של דאלאס יהיה משוחרר יותר עכשיו, ובהחלט יזכיר את תחילת העונה.
איל
23 אפר 2015 14:49:30פוסט מצוין.
רונדו אכן אסון, אבל כל דקה שלו על המגרש היא תענוג. זו סתם סטייה שלי, לא משהו להתעקב עליו.
אני לא יודע איך צ׳אנדלר היה בקדנציה הקודמת בדאלאס, בכל זאת הייתי בן 12 ולא כולם על אנושיים כמו רועי, אבל עכשיו הוא מדהים הגנתית.
ריצ׳ארד ג׳פרסון, עילוי הגנתי גם הוא, פותח במקום פארסונס. לא אל-פארוק אמינו.
בכל מקרה, את המשחק הראשון לא ראיתי אבל המשחק השני היה יותר שיוויוני משעשו ממנו. בואו לא נשכח ששני המשחקים היו ביוסטון. אני לא אומר שהמאבס פייבוריטים, אבל הסדרה לא גמורה.
מנחם לס
23 אפר 2015 16:59:37ראז'ון הוא שחקן מצויין שהוא HEAD CASE. כשהוא נגדך – הוא עארס. כשהוא אתך – הוא יהלום. אצלו זה עניין של למצוא קבוצהמ מתאימה. לדעתי הקבוצה המתאימה היודעת להסתדר עם 'הד קייסס' ועם האדם הנכון להשתלט עליו – פט ריילי – היא מיאמי.
רועי ויינברג
23 אפר 2015 17:46:49עדיף שלא יגיע, סתם יתפוס מקום בגג השכר ויש את דראגיץ' שיהיה שחקן חופשי חוץ ממנו. מה שכן, חייבים סמול פורוורד. כל אחד יותר טוב מדנג המזעזע
oron
23 אפר 2015 17:15:30אם אני זוכר נכון,
רונדו אמר שהוא לעולם לא ישחק עבור מיאמי
הקוקוס הזה שחקן נפלא אבל בעייתי.
בוסטון הייתה ה-מקום בשבילו,
אבל דברים השתנו והוא כבר לא מתאים למערכת(אגב סטיבנס נפלא)
דרור2
23 אפר 2015 18:38:24הוא שחקן שמעדיף זריקה על מסירה. רק לי זה נשמע כמו ספרס?
רועי ויינברג
23 אפר 2015 20:49:21על הנייר טריו של רונדו-לאונרד-אולדריג' (לדעתי יגיע לסן אנטוניו) הוא יורש מעולה לפארקר-מאנו-טימי, אבל פופ לא יסתדר עם רונדו. כנראה יגיע לניקס או משהו
פינגבק: פריוויו למשחקי שישי-ספרס נגד קליפרס ועוד 2/רועי ויינברג | Hoops