סיקור יום שני / רון טחן

יום משחקים נוסף מאחורינו, להלן סיקור היום:

 

 

מכבי תל אביב 74 – פנרבחצ'ה/אולקר 75

לפני המשחק (רועי ויינברג): פנר היא הקבוצה הטובה יותר, ותצליח לרשום ניצחון חוץ בדרך לטאטא את אלופת אירופה, היוצאת.

אחרי המשחק: מכבי ידעה שזה משחק שהיא חייבת לנצח, ועלתה עם המון אנרגיה ומוטיביציה גבוהה שהספיקו לה כדי לרדת ביתרון 13-20 לאחר רבע ראשון. הבעיות התחילו ברבע השני, שם התחיל לבוא לידי ביטוי יתרון האיכות של הטורקים, שהחלו לצלוף מחוץ לקשת, ושמרו את התקפת מכבי על 11 נק' בלבד ברבע, כדי לרדת ביתרון 31-37 למחצית.

הרבע השלישי לא היה יפה לצפייה, ושתי הקבוצות התקשו לקלוע (שתיהן שמרו מצוין). מכבי ניסתה להתקרב, אך הצליחה לצמק את ההפרש בנקודה בלבד, ועלתה לרבע האחרון כשהיא בפיגור 5 נקודות (50-45). ברבע הרביעי החלה הדרמה הגדולה. הטורקים קלעו כמה שלשות גדולות, אך רוח מכבי נשבה בהיכל, והחבורה הצהובה נשארה צמודה, כאשר המהפך המיוחל הגיע לאחר שג'ו אלכסנדר האתלטי השתלט על כדור חוזר כדי להטביע אותו בדרך ליתרון 63-65.

בפסק הזמן הצהוב, המאמן גיא גודס חזר והזהיר את שחקניו מאנדרו גאודלוק, אבל ביום מוזר של חניכיו שאלתרו לא מעט ולא נראו קשובים (אני כותב זאת עקב הבקשות החוזרות מצוות האימון לעשות Hack A Vesely, שלא נענו, ומהלכים רבים שהסתיימו בזריקות קשות בסוף שעון), זה לא עזר. גאודלוק לקח את הכדור, וכמו גדול חדר לצבע של מכבי כדי להשוות את המשחק. עם 8.5 שניות לסיום המשחק, ג'רמי פארגו לקח אחריות, דרש את הכדור וקיבל. הוא התמהמה מעט בחצי המגרש הצהוב כדי להגיע לסוף שעון, והתקדם אל עבר קשת השלוש, וזרק מאחת הבלטות האהובות עליו בפרקט במטרה להכריע את ההתמודדות ולהפוך לכוכב הערב. לצערם של 11,000 אלף יושבי ההיכל, הזריקה הלכה החוצה, הולכים להארכה.

גם בהארכה נמשכה הדרמה הגדולה, כאשר ההובלה מחליפה צדדים, ואף קבוצה לא מצליחה לברוח. בשניות הסיום, גאודלוק, שוב הוא, קלע סל דרמטי והעלה את האורחים ליתרון נקודה, 74-75. ג'רמי פארגו לקח אחריות פעם נוספת, חדר פנימה, אך לא הצליח לסדר לעצמו מצב זריקה נוח, הזריקה שלו הייתה רחוקה מלהיכנס, הטורקים השתלטו על הכדור החוזר, ופצחו בחגיגות.

פארגו הוביל את הצהובים עם 21 נק', ורנדל סייע עם 19 נק' ו 10 ריב'. את הטורקים הוביל זיסיס היווני עם 19, גאודלוק עם 15, ווסלי הנהדר עם 12 נק' ו 8 ריב'.

יאן וסלי, מכוכבי הסדרה, בדרך לפיינל פור

שיקגו בולס 91 – מילווקי באקס 82 (0-2 בסדרה לבולס)

לפני המשחק: מילווקי תנסה לעצור את השוורים עם הגנה חזקה, אך השוורים יצליחו להתגבר עליהם בדרך לשמירה על הביתיות.

אחרי המשחק: מילווקי פתחה מצוין את המשחק, והגבילה את המארחת ל 11 נק' בלבד (לעומת 16 שלה), אך יתרון זה לא החזיק הרבה זמן, שכן כבר ברבע השני הבולס קלעו 28 נק' כדי לרדת למחצית ביתרון נקודה.

במחצית השנייה מילווקי פתחה טוב וכבר הובילה 71-74, אך כאן נכנס לתמונה ג'ימי באטלר הנפלא, שהוביל את הבולס לריצת 0-13, ומכאן מילווקי כבר לא הצליחה לחזור.

ג'ימי באטלר הוביל את המארחת עם שיא קריירה שני ברציפות בפלייאוף של 31 נק'.

דריק רוז התקרר מאז המשחק הקודם, אך עדיין תרם 15 נק', 9 אס' ו 7 ריב'. נואה שאב 19 ריב' משלו וחילק 5 אס' לחברים, ופאו גאסול סיים עם עוד דאבל דאבל, הפעם של 11 נק' ו 16 ריב' (שיקגו שלטה מתחת לסלים עם 64 כדורים חוזרים לעומת 48 של מילווקי).

את הבאקס הוביל פעם נוספת קריס מידלטון עם 22 נק', כאשר קרטר וויליאמס הוא היחיד מלבדו לקלוע בספרות כפולות (12 נק'). ההגנה שלהם בסדר גמור, אבל הם צריכים הרבה יותר עזרה בהתקפה מהגריק פריק, שסיים היום עם 6 נק' בלבד (ו11 ריב').

 

גולדן סטייט ווריוס 97 – ניו אורלינס פליקנס 87 (0-2 לגולדן סטייט בסדרה)

לפני המשחק: ניו אורלינס תפנים לקחים מהמשחק הראשון ותבצע התאמות מוצלחות בניסיון להישאר צמודים, אך הסגל העמוק והיתרון האיכותי של המארחת יכריעו את המשחק לטובתה.

אחרי המשחק: ניו אורלינס הגיעה למשחק ללא ג'רו הולידיי הפצוע, אך עם טייריק אוואנס הנהדר, שהתאושש מהפציעה מהמשחק הקודם. הקבוצה פתחה בצורה נהדרת את המשחק והדהימה את הלוחמים כשירדה לרבע הראשון ביתרון 11 (10 נק' לדיוויס). הלוחמים סירבו להתרגש, והגיבו עם רבע התקפי גדול של 38 נק' (לעומת 24 של ניו אורלינס), וירדו למחצית ביתרון 3.

במחצית השנייה גולדן סטייט ניסתה לתת גז ולברוח, אך בכל פעם היה שם מישהו מניו אורלינס לבלום אותה. המשחק המשיך להיות צמוד, אך דקה וחצי לסיום, קליי ת'ומפסון במהלך של סל ועבירה, העלה את קבוצתו ליתרון 9, ומכאן האורחת כבר לא יכלה לחזור.

את המארחת הוביל קליי ת'ומפסון עם 26 נק' (14 מהן ברבע האחרון), סטפן קארי נעצר על 22 (כתוצאה מהגנה קבוצתית מצוינת ואגרסיבית), דריימונד גרין היה מעולה עם 14 נק', 12 ריב' ו 5 אס', ולאנדרו בארבוסה סיפק ניצוץ התקפי מהספסל עם 12 נק'.

את ניו אורלינס המאוכזבת, הוביל אנטוני דיוויס עם 26 נק' ו 10 ריב' (לא קלע סל שדה ברבע האחרון), ואריק גורדון ביום גדול עם 23 נק'. טייריק אוואנס היה מצוין עם 16 נק', 10 ריב' ו 7 אס', וגם נוריס קול עשה עבודה טובה עם 11 טוב והמון עזרה בהגנה, אך בלי תרומה של ראיין אנדרסון (4 נק', הוגבל ל 9 דק'), הפליקנס יתקשו מאוד לנצח.

 

 

 

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. תודה על הסיקור
    אני דווקא מבסוט מדריק "השושנה" רוז…. אם המכונה עובדת הוא לא מנסה להשתלט על המשחק. אני מאמין שהוא יהיה הרבה יותר אגרסיבי אם הקבוצה תיקלע לזמנים קשים.

  2. ניו אורלינס נתנה קצת פייט אבל אין מה לעשות , גולדן סטייט גם מאומנת יותר טוב וגם בעלת נסיון רב יותר

  3. תודה על הסיקור.

    כמה חבל שהערוץ הנפלא ESPN ירד מהממיר לפני משהו כמו שנתיים. בהקשר של ערוץ הספורט- "מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להיגמל מזה". נקווה שמחר בערב יום העצמאות הם ידעו לשים את המשחק הנכון בערוץ (הפתוח) הנכון.

  4. תוספת קטנה ל No funny:

    הציטוט שלך לקוח, כמובן, משירו של מאיר אריאל (הנערץ עלי לפי התמונה):
    "מחלק המוסר – השכל" (אגדת עם מקסיקנית)

    סוף השיר:
    ————
    לפיכך מוסר השכל:
    מי שנדפק פעם אחת –
    כבר לא יכול להגמל מזה…

  5. באטלר היה יותר מטוב. הוא היה נפלא. רוז? אם השלשות יתחילו ליפול, הוא נראה כמעט כמו לפני הפציעות. אם השניים במיטבם, שיקגו תהיה אגוז קשה מאד לפיצוח.
    אגב, רק התעוררתי ואני לא יודע מה ניגמר עם הפציעה של ניקולה מירוטיץ (משהו כזה. "היוגוסלווי" המזוקן). כשהוא ניפצע זה לא נראה טוב.
    הווריורס? אותי הם איכזבו. קבוצה של אשכרה ג'אמפ שוטרס שאם אתה עוצר אותם (כפי שהפליקנס עשו בחצי הראשון) אתה מנטרל אותם לחלוטין כי אין להם כל "משחק תחת הסל". אגב, אני חזיתי במשחק עד סיום החצי ולא ראיתי את דייויד לי. הוא פצוע?

  6. בהתקפה האחרונה של מכבי (בזמן הרגיל) פארגו התמהמה יותר מדי וזרק מרחוק. הוא היה צריך לרוץ מהר למעלה ולנסות לחדור ולהוציא עבירה או לזרוק מטווח קצר. פספוס.

  7. דיוויד ליי פצוע. כאבי גב. זו לפחות הגרסה הרשמית. מבחינת גס חסרונו אינו מורגש כיוון שלחולשה שלו בהגנה התוספה השנה גם ירידה חדה בכושרו ההתקפי. כבר לפני שנה הוא איבד את הקליעה מחצי מרחק והשנה ירד לכ 50% בעונשין. הוא שיחק מעט גם כשהיה כשיר ןמעט משחק או שנים ההשפעה שלו היתה תמיד שלילית.

    הענין אחר. קר לא זכה בתואר מאמן השנה בגלל שחלק לא מבוטל מהמצביעים במזרח לא יודע כלום על מה שקיים מעבר למיסיסיפי. אפשר לראות זאת במקומות שמפרטים לי הצביע כל אחד מהבוחרים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט