הכל תלוי במשחק הרביעי/אהרון שדה

המשך הסדרה של מכבי :  הכל תלוי במשחק הרביעי ……ולא צריך לתרגש מההיסטוריה .
חלק ראשון : הכל תלוי במשחק הרביעי :
יש פעמים שכיף להיות פרשן ולא מאמן  ,כזה מבחינתי המצב כרגע.
אם הייתי מאמן של מכבי לא הייתי יכול לדלג במהירות שכזו למשחק מספר 4 לפני שכדור הפתיחה של משחק 3 שוחק.
אבל "כפרשן " יש לי את הפרבילגיה הזו (….לפחות עד אשר מכבי תפסיד בשלישי ותסתום לי את הפה ….).
בקיצור ולעניין אני מחזיר אתכם לתחילת הסדרה אז הערכתי שהטורקים יסיימו את הסיפור ב 4 משחקים.
מכיוון שהיו כאלו שהתבאסו מהערכה שלי (כאילו אני חורץ גורלות ).
באתי להסביר לכם קצת יותר ואולי לעודד את חלקכם שאולי אם מכבי תתעלה במשחק מספר 4 היא תיקח את הסדרה כולה.
בדרך כלל שואלים כידוע למה 7 ? אבל אנו נשאל למה 4 ?
התשובה היא די פשוטה .
הטורקים קבוצה טובה במקצת ממכבי וגם הגיעו במצב מנטלי ופיזי טוב משל מכבי.
לכן מראש הערכתי שמכבי לא תשכיל לנצח שם משחק וזה אכן מה שקרה.
כאשר המשחק ביום חמישי היה הרביעי של מכבי בשבעה ימים ועוד עם סגל קצר ומוגבל מאד !
מצד שני הטורקים לא כאלו יותר טובים ממכבי בשביל לנצח בסוויפ או בכלל בשביל לנצח במשחק רגיל בתל אביב.
תוסיפו לכך את העבודה הפסיכולוגית שעשה גודס בכך שרמז לשחקניו לשחק על הכבוד .
ותקבלו מכבי שתשחק על הכבוד (ויש כבוד ) ביום שני .
אני מניח שמה שלא יהיה מכבי את משחק 3 תנצח כי הטורקים הם לא ריאל ולא צסק"א וקבוצה כזו לא תביס את מכבי ללא טיפת כבוד!
לכן הניצחון יבוא בשריטות ,במכות ,בשלשות או בהטבעות .
אבל זה כאמור לא המבחן ! זה המובן מאליו !
המבחן מתחיל יומיים אח"כ .
אחרי שמכבי הוציאה את כל העצבים ,האנרגיות ויצר הנקמה ואחרי שהעומק בסגל יתחיל להיות משמעותי ואחרי שהמאמן בצד השני (הטוב ביותר כזכור ).
יבצע את ההתאמות ואחרי שהביתיות פחות תשחק תפקיד (באופן טבעי יותר קל לשחק משחק מספר 2 בחוץ מאשר משחק ראשון ).
אז יהיה למכבי הרבה יותר קשה להשלים דאבל .
אא"כ המערכת תבין  מראש שזה משחק המבחן ….כמאמן קשה לדבר על משחק 4 לפני משחק 3 אבל החכמה היא לעשות איזה תרגיל פסיכולוגי שכזה ולסחוט את הלימון עד הסוף.
(מספרים שבעבר פיני גרשון היה מצוין בזה ).
אם מכבי תנצח את משחק 4 הרי שכמובן שום דבר לא מובטח אבל למרות יתרון הביתיות של הטורקים למכבי יהיו יתרונות מובנים אחרים.
ראשית : סוף סוף מנוחה אם לא נחשיב איזה משחק ליגה אזוטרי מהליגה המקומית (הייתי נותן לאלטיט ,הררי היינס ,פורטה וכהן לשחק 40 דקות ).
הרי שלמכבי יהיו סוף כל סוף 5 ימים של מנוחה להתרענן ….בגמר הגביע בארנה ראינו כמה העניין הזה היה משמעותי .
תוסיפו לכך את "רוח המועדון " (לא יכולתי להתאפק של מכבי ) וההיפך הגמור מצד הטורקים הלחוצים והבלתי מנוסים ותקבלו מומנטום שמתהפך.
הפעם אם מכבי תפתיע ותשלוט במשחק הטורקים יתקשו לחזור (ובכלל לשחק בחוץ משחקים בסגנון שונה מבבית ככה  " שיהיה קל  " יחסית  כמובן לנצח אותה קבוצה 3 פעמים ברצף ).
חלק שני : לא להתרגש מההיסטוריה :
הפרשנים כבר מספרים לנו שלא הייתה קבוצה שחזרה מפיגור 2-0  ועושים את המבצע הזה ל "בלתי אפשרי "
ואני מציע לא להתרגש מכך יותר מדי שכן יש היסטוריות ויש היסטוריות.
למה אני מתכוון ?
כשמספרים לי למשל על כך שב נ.ב.א אף קבוצה לא חזרה מ 3-0 אני מבין שמדובר בהיסטוריה ארוכת שנים ושזה אומר משהו משמעותי .
(למרות שבמאמר מוסגר נספר שלא קל בכלל להיקלע ל 3-0 ….אך אם אתה נקלע ל 3-0 סביר להניח שאתה פחות טוב משמעותית ).
אבל 3-0 ב נ.ב.א זה לא 2-0 ביורוליג וזאת מכמה סיבות.
ראשית : 3-0 זה אומר גם להפסיד משחק אחד בבית (לפחות ) מה שלא בהכרח המצב ביורוליג .
שנית בנ.ב.א כאמור זו מסורת רבת שנים .
וכאן המקום להזכיר שגם בארץ וגם בפליאוף בליגות אירופה ואף בפליאוף ה נ.ב.א (מהעבר הרחוק שהסדרה הראשונה שוחקה בטוב מחמש ).
חזרו מספיק קבוצות מ 2-0 ל 2-3 .
אלעד אייל הזכיר את יוסטון אלופת 1995 עושה זאת ליוטה בסיבוב הראשון ב 95 (ואח"כ יצאו מ 3-1 מול פיניקס ).
אני זוכר את פיניקס מפסידה פעמיים ללייקרס ויוצאת עם שני ניצחונות חוץ (וניצחון נקודה במשחק החמישי בביתה ).
בדרך ל 2-3 הזה אני זוכר עוד כמה דוגמאות כולל ניצחונה של עפולה עם אלי רבי על ר"ג 2-3 בפליאוף ההישרדות בליגה מלפני כמה שנים.
ובכן מה הסיבה שביורוליג זה לא קרה ?
התשובה פשוטה מאד .
והיא שסדרות הטוב מחמש (לא כולל העונה המפוצלת בשנת 2001 ).
משוחקות רק החל משנת 2009 וגם אז רק ברבע הגמר (שכן הפיינל פור משוחק במשחק בודד ).
ובכן בסה"כ שוחקו עד העונה (לא כולל סדרות 2015 שכן הם בעיצומם ).
24 סדרות פליאוף בלבד .
מתוכם בדיוק מחצית הסדרות בכלל לא עמדו במצב של 2-0 שכן הם היו במצב של 1-1 .
זאת אומרת אנו מדברים על סה"כ 12 סדרות שעמדו במצב של 0-2.
גם כאן לפעמים לא היה סיכוי ממשי לחזרה מ 2-0 כי התוצאה הראשונית העידה על פערי רמות משמעותיים מאד בין הקבוצות כך שבוודאי לא היה צפוי מהפך.
ניקח למשל את צסק"א מוסקבה  היא שיחקה 5 סדרות בכולם היא הובילה 0-2 ובכולם היה לה יתרון ביתיות והיא כמובן השלימה את העבודה.
הנה הסדרות
2009 היריבה פרטיזן תוצאת הסיום 0-3
2010 היריבה לבורל תוצאת הסיום 1-3
2012 היריבה בילבאו תוצאת הסיום 1-3
2013 שוב לבורל ושוב 1-3
2014 היריבה היא פאו וצסק"א ניצחה 2-3.
בקיצור צסק"א תמיד הייתה משמעותית טובה יותר ולכן לא פלא שהוליכה בביתה 0-2 ולא פלא שסגרה את הסיפור.
דוגמה נוספת היא אולימפיקוס שהופיעה ב 4 סדרות כאלו  אצל היוונים גם בדומה למכבי בולט מאד המשמעות הביתית .
בשנת 2009  אולימפיקוס ניצחה את ריאל 1-3 לאחר שהובילה 0-2 כאמור. כנ"ל שנה אח"כ הפעם מול פורקום החלשה יחסית.
אך כשיש שוויון הביתיות מנצחת כגון 2013 על אפס 2-3 (היוונים הוליכו 0-2 בבית הטורקים חזרו ואז היוונים המנוסים ניצחו במשחק המכריע ).
העתק מדויק רק לצד ההפוך התרחש בסדרה אשתקד מול ריאל כאשר אולימפיקוס חזרה מ 2-0 ל 2-2 רק בכדי להפסיד במשחק החמישי.
בשאר הסדרות היו הבדלי רמות בולטים מהתחלה והם הסתיימו בסוויפ .
1. ברצלונה -קאזאן 0-3 (2012 ).
2. ברצלונה -גלטסאריי 0-3 (2014 ).
3. ריאל -מכבי 0-3 (2013 ).
נכון הוא שבקבוצות פחות או יותר שוויוניות התוצאה הרבה פעמים עומדת על 1-1 ולא על 0-2.
ובכל זאת זה לא כזה יוצא דופן ואני מאמין שאם מכבי אכן תנצח את משחק 4 ותשווה ל 2-2 היא מסוגלת להיות פורצת הדרך
בעיקר מכיוון ש
1. בדרך כלל הקבוצות שחזרו מ 2-0 חזרו למשחק מכריע בחוץ מול קבוצה טובה יותר …אך גם מספיק מנוסה במעמדים אלו (כאלו היו ריאל וצסק"א אשתקד ).
2. אם יש קבוצה שהיינו צריכים להמר שתהיה הראשונה שתעשה זאת היינו מהמרים מן הסתם עליה .
3. אנקדוטה קטנה מאז שהסדרות משחוקות בטוב מחמש בשנת 2009 הייתה קבוצה יחידה שהצליחה לעשות היסטוריה ולא לנצל את יתרון הביתיות
זאת בשנתיים הראשונות של המפעל …בכבוד המפוקפק זכתה מכבי תל אביב בהפסד 3-1 לפרטיזן בשנת 2010 …הגיע הזמן לעשות היסטוריה הפוכה.
מצד שני מאז 2006 בכל פעם שמכבי מגיעה לגמר היא הופכת להיות סאן אנטוניו ולא מצליחה לעשות רצף  פיינל פורים (כבר כתבתי לכם …שיש דמיון בין הקבוצות ).
כך היה ב 2007 כשמכבי מפסידה 2-1 לצסק"א בסדרת רבע הגמר
כך היה בשנת 2009 שמכבי מודחת בטופ 16.
כך היה בשנת 2012 כשמכבי מפסידה לפאו 3-2 בסרת רבע הגמר.
ובכל זאת בשביל לסיים באופטימיות .
בכל הפעמים הקודמות הפסדנו לאחר שהיינו סגני אלופי אירופה  …לאלופה (היוצאת ).
הפעם מכבי היא האלופה …וכשמכבי אלופה …היא לא מאבדת את הכתר לפני שהיא מגיעה לפיינל פור !
הנה הדוגמאות .
2002 מכבי מפסידה את הכתר בהפסד לפאו בחצי הגמר.
2005 מכבי מגנה על תארה לאחר ניצחון על ויטוריה
2006 מכבי מאבדת את הכתר רק בגמר מול צסק"א.
בנוסף אם כבר ערכנו את ההשוואה עם ס.א אז נציין שלהערכתי ס.א תשבור השנה את בעיית הרצף …האם גם מכבי ?
לו יהי !

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  2. Mbk

    20 אפר 2015 13:27:07

    איזה אמונה
    מכבי הייתה במשחק הראשון שני רבעים ושליש
    מאז זו סדרה של קבוצה אחת
    מכבי תתקשה לנצח אלא אם דווין סמית יתעלה על עצמו

  3. שי אבן-צור

    20 אפר 2015 13:33:13

    אהרון אף פעם לא מאבד את האמונה כשזה נוגע למכבי.
    אם אני לא טועה זה היה הוא שחזה שמכבי תנצח את ריאל אחרי שהסםרדים היו 0-2 בסדרה. כידוע, זה נגמר 0-3

    אם, וזה וואחד אם עצום, מכבי חוזרים לאיסטנבול יש להם סיכוי מצוין.
    מתקשה להאמין

  4. עודד

    20 אפר 2015 13:44:45

    הבעיה האמיתית שהשחקנים גם לא מאמינים,הם באים בגישה תבוסתנית וזה מתחיל מהראיונות של פיני גרשון והמאמן גיא גודס.

  5. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

    20 אפר 2015 16:27:01

    אשרי המאמין – פוסט אהדה אופטימי תמים טהור ויפה.

    הדרך הכי קלה ומהימנה לנבא אם יש סיכוי למהפך היא לנסות לבדוק אם "נס פנרבחצ'ה" מתגלגל לכם על הלשון כמו "נס מילאנו" ו "נס ז'לגיריס"

    לי לא מתגלגל, אבל אני לא אובייקטיבי, אך אין מצב שז'ליקו המזליקו מפסיד 3 רצוף.

  7. אלעד אייל

    20 אפר 2015 19:55:50

    בנימה רצינית, ז'ליקו בא עם תכנית משחק מאד ברורה איך לטפל במכבי. כשהחליט שסמית לא יכנס למשחק בכל מחיר. ועל סופו הוא הציב את ארדן וסאבאס שהרחיקו אותו מהסל, ובנוסף בגלל הלחץ על הגארדים הם התקשו להכניס לו כדורים קרוב לסל כדי לנצל את המאסה והמיקום שלו. אחד המפתחות לניצחון הוא משחק טוב של סופו שבנוסף לעבירות שהוא סוחט, הוא גם משחרר קלעים במידה והוא מקבל שמירה כפולה. לדעתי הוא יכול להסתדר לבד עם ארדן וסאבאס אם יקבל את הכדור מספיק עמוק בפנים. זה יכול לשחרר את סמית ורנדל לסלים קלים וגם את לנדסברג. בעיית הריבאונד בהגנה חייבת להיפתר אם מכבי רוצה לנצח, וזה אומר להפסיק עם החילופים האוטומטיים שמוציאים את הגבוהים החוצה. הגארדים חייבים לעבור באגרסיביות על החסימה ולמנוע יציאה של הגבוהים שמשחקת לידי וסלי ושות'. צריך להשתמש הרבה בספסל כדי לשמור על רמת אגרסיביות גבוהה ולנסות להכניס את הקהל לטירוף שידחוף את הקבוצה. והכי חשוב לקחת כל משחק בפני עצמו. בהצלחה למכבי

    1. אהרון שדה

      21 אפר 2015 14:42:52

      תודה לכולם .
      לפעמים ההבדל בין הצלחה לכישלון (כולל של הפרשנים )
      הוא דק מן הדקים …בשנה שעברה יצאתי ענק בזכות בלו ורייס והשנה אותה מכבי …ועוד פעם הארכה ועוד פעם כדור אחרון והפעם הוא הולך החוצה
      "תודות לפארגו "
      למרות הכל אני הייתי משאיר את פארגו לשנה הבאה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט