יומן האליפות של דיימו (??) – בדרך החומוס

פשש.. המון זמן כבר לא עדכנתי את יומן האליפות של דיימו ומסיבה טובה! החברה מאורוגון תפסו ראש ויצאו לחופשה קטנה כמו שמעריצי ניקי מנאז' יוצאו לחופשה מהמוח שלהם. המקום הרביעי מובטח, וחלילה לא לאבד עוד שחקנים. תראו מה קרה למיאמי…

בזמן שהקבוצה שלי בקרוז קונטרול מתכוננת לעשות עקיצה בממפיס, גם אני יצאתי לקרוז קונטרול בארץ ישראל לנגב חומוס. ויש לי כמה תובנות.

את חמשת השנים האחרונות שלי בישראל עשיתי בקורדובירו 8 בפלורנטין, על הבית כתוב: "מעון יום פלורנטין!" כיוון שבלילות הייתי עסוק הבית התאים לי אש. והחומוס השכונתי הוא ביפו אצל עלי (מרכז החומוס האסלי. יפת 135). חומוס יפואי מתקדם למיטיבי לכת שלא נותנים לטרנדים לבלבל אותם. 12 שנה באוז לא שינו בכלום את הפורמולה המנצחת ולא את עלי שכמו שראה אותי עשה פרצוף של נעלב ושאל אם החלפתי את החומוס שלו כי כבר איזה עשר שנים אני לא מגיע… .

החומוס הבא שראוי איזכור זה אצל אדי בואדי ניסאנס מתחת לגן הבהאי (גיא בטח יודע יותר פרטין), בניגוד לחומוס היפואי שמבוסס על טחינה החומוס החיפאי הוא יותר מוצק וקשוח (השפעות מיוון? אולי) אבל הפיתה, אךךך טעים.

מחיפה נסענו לאילת דרך בית שאן, אין לי שום דבר לציין שם כי את החומוס אחלנו מקופסה שהיה רשום עליה אחלה חומוס מסעדות (שקרנים !!).

את הדרך הבייתה לאשקלון עשינו דרך מקום נחמד על כביש 40 שמגיש אוכל אורגני, וחומוס אורגני זו שטות מוחלטת. לא כל חומוס הוא אורגני? מה הטחינה והלימון צריכים ריסוס? ואני מצפה שהטחינה תגיע בלי הקליפות… אי אפשר לעשות טחינה אורגנית טעימה?

ציון הדרך הבא מגיע מירושליים. הלכנו לעיר העתיקה וקנינו צ'יפס והילד לקח חומוס. טעים מתקתק מריר, שאלתי את ראפאל הבלביית למה החומוס שלו כזה שונה מזה של עלי ביפו, והוא אמר… בוא אני אקח אותך לחומוס שאני אוכל בו. הוא הוביל אותי לשער שכם וייה דולורוזה נקודה 8, ושם יש חור בקיר שקוראים לו לינא. חומוס אוורירי ומתקתק שיורד עם פיתה חלומית. במטבח עומד סיר עם גרעינים בגודל של בייצי גמל ופלסטינאי שמקלף אותם. המנה הזאת לבד היתה שווה לי את ה $2000 כרטיס טיסה. איזה טעים. אם אני חוזר איי פעם לארץ אני הולך לגור בעיר העתיקה!

אבל אז נפגשנו עם חברים בפסח שני והם לקחו אותנו לאבו חסן (זאת רשת. יש בהרצליה כפ"ס וטירה) חומוס מהמשולש וטעם ייחודי קצת תוסס (מערבבים בו סודה, אוליי…) שגם נכנס אצלי ישר לטופ 3. הבחור שפתח לנו את המקום החליף איתי טיפים על חקלאות אורגנית והתפאר שהוא מגדל עגבניות בלי להשקות למה בכפר שלו אין עוד מיים, ומדיי פעם יש סגר. הלכתי לראות . זה יצא אזור בסיכון נמוך מעל שכם… אחרי שצילמתי את הגינות של העגבניות הלכנו לנגב חומוס. גם שם זה אבו חסן רק שהטחינה עושים במפעל מאחורה. עוד חומוס טופ – 3 שמצדיק את הכרטיס טיסה. וגם דוחק את עלי מיפו מחוץ לרשימה.

בחיי איזה ארץ יפה ומוצלחת ואיזה אוכל טעים, לכו תתרגלו החזרה לקציצה עם שועית בתוך פאי.

Image result for ‫חומוס לינא העיר העתיקה‬‎

מה הטופ 3 שלכם?

לפוסט הזה יש 58 תגובות

  1. לא מבין למה אנשים באתר פה מתעקשים לקרוא לו דיימו. יש לו הרבה ניק ניימס, אבל דיימו הוא לא אחד מהם. מקסימום דיים (Dame).

    1. איש הזעם – אני האשם, מאז שדיימו יצא לאור אני קורא לו דיימו ולשמחתי זה תפס. הסיבה היא שדיימיאן זה שם מכוער להפליא. לדאבוני לזואי הבת שלי יש חבר שקוראים לו דיימיאן וכמו דיימיאן אחרים בוואלי כאן באוסטרליה שם החיבה זה דיימו. בכלל רוב אצלנו זה רובו. כריס זה ריסו ועידו זה עידו ..

  2. יופי של פוסט.
    בחיפה, ההעדפה האישית שלי היא או פאדי (רח' הבנקים, ליד תחנת הרכבת השמונה) או משוואשה אצל נבילה (ואדי ניסנאס)

    אבל לדעתי, ההחמצה שלך היא עכו.
    סוהילה בכניסה לשוק בעיר העתיקה, עם החומוס שתמיד חם, תמיד נטחן במקום.
    או כמובן חומוס סעיד, שהכי כיף לאכול ב-5 לפנות בוקר, יחד עם פועלי הבניין לפני יום עבודה, או עם דייגי עכו העתיקה, שרק חזרו מהדייג. בסעיד החומוס טוב מאוד, אבל המנה ללכת עליה היא המחלוטה – מעדן.

    ופורטלנד? יש לי תחושה שהם מבשלים הפתעה לממפיס…

    1. סעיד לא פתוח בחמש בבוקר. חומוס ראשון באוויר לכל המוקדם בשש (מבדיקה אישית, לא שמועות). מחלוטה זה משאוושה עם פול במקום חומוס. גם טעים.

    2. טוב זה עניין של העדפה.

      לפי דעתי ישראל מחולקת ל-3 אזורים
      החומוס פלסטינאי שיש בי"ם והשטחים אותו מסתבר אני הכי אוהב (זה שאכלתי בי"ם כפ"ס ושכם)

      החומוס הערבי ישראלי כמו זה של יפו שעד הפעם הייתי בטוח שהוא מעולה אבל הוא רק שני לירושלמי

      והחומוס הלבנוני שמבלבל את תושבי הצפון שהוא עם פחות טחינה. אותו אני הכי פחות אוהב, למרות מעריצי סעיד.

      יש גם חומוס נוסף וזה הישראלי.. יש אפילו טובים.

  3. עידו, תן כמה מילים על טורניר מונטה-קרלו. נולה נתן בראש לנדאל אתמול במשחק אדיר !

    חומוסיות:
    ———–
    חומוס אשכרה (ירמיהו ת"א) – מעולה + אוירה מיוחדת.
    אבו חסן ביפו – כפי שציינת
    חומוס קלבוני (לא ברחוב יפת אלא סימטא ליד) – יש שם שלט: "כאן מוכרים בריאות".
    לא משנה כמה אנשים ומה תזמינו – בסוף יוצא 80 ש"ח.

    1. אני אמרתי אבו חסן מהמשולש (זה שיפודייה) ועוד דוכן בקסבה בשכם שגם לה קוראים אבו חסן… בכלל חסן הזה אבות רבים לו.

      ביפו אני לקוח שבוי של עלי ממרכז החומוס האסלי (זה לא עלי קארוון שהוא גם מעולה)

  4. "מל גיבסון וואנבי" התגעגעתי

    בשבילי רק אבו חסן, כל השאר סתם יהודים שחושבים שביצה קשה זה חלק מהקטע…

    אגב גם סעיד לטעמי אוברייטד בטירוף.

    ומסכים עם כל התובנות שציינת בכתבה הזו לגבי פורטלנד… הם יכולים ללכת לעשות חומוס…

        1. המעניין בחומוס, זה איך הרבה פעמים הזכרון שלנו אודות אותה מנת חומוס מדהימה, קשור לחוויה שהיא הרבה פעמים רחבה בהרבה.

          הכרתי איש מדהים, מצרי במוצאו, במקום העבודה שלי בעכו, מייד אחרי שהשתחררתי מהצבא.
          עכשיו, אני – אני אשכנזי חננה, מה אני מבין בחומוס?

          אותו איש מדהים (נכנה אותו "היווני" – כי הוא מצרי שמשפחתו הגיע למצרים מיוון בזמן מלחמת העולם השנייה) עבד באותו מקום עבודה כמוני כמנהל האחזקה במקום, והיה מבוגר ממני ב-45 שנה.
          במפתיע, נהיינו ידידים – לשניניו הייתה (עדיין יש) חיבה עזה לאוכל.
          "היווני" סיפר לי על נפלאות המטבח המצרי והיווני, ואף יצא לי לאכול ממטבחו – חצילים שמולאו אריסה ואז נכבשו, עגבניות ופלפלים חריפים שנקלו על גחלים, ואז בתוספת שום ושמן זית הפכו לסלט פשוט אבל נהדר (מוגש חם, כמובן)
          מכל המאכלים, המומחיות של "היווני" הייתה דגים.
          אילו דגים! פרידות שרוקנו משדירתן המרכזית, מולאו בעשבי תיבול, ואז הוכנו על גריל גחלים, סרדינים ממולאים, מטוגנים בשמן עמוק.
          והכי מיוחדים – סולטן אברהים קטנים, קטנים, מצופים בתערובת של אריסה ופירורי לחם, ואז מטוגנים עד שהם הופכים לפריכים ובעלי טעם גן עדן.
          כאשר בקשתי ממנו ללמד אותי להכין את הסולטנים, הוא אמר שהסוד טמון בטרייות של הדגים. לצורך השגת דגי סולטן איברהים הטריים ביותר, נפגשנו ב-4 לפנות בוקר בעכו העתיקה, על מנת לחכות לדייגים שחוזרים מהים.
          בזמן שחכינו, ישבנו בסעיד (שפתוח באמצע השבוע לפני 5 בבוקר, ומאכיל את פועלי הבניין שמתחילים את היום)
          אכלתי שם, לראשונה, מחלוטה – פול מבושל, מוגש חם, על מצע טחינה, והרבה, הרבה שום.
          אחר כך פגשנו דייג שחזר מהים, וקנינו ממנו ארגז שלם של סולטן איברהים, שבזמן שאני אכלתי מחלוטה, הם עדיין שחו ליד אי הזבובים.

          עד היום, במקרים שאני צריך דג מיוחד, להזדמנות מיוחדת, אני מגיע לנמל בעכו העתיקה, מוקדם בבוקר, קונה שם את הדגים הטריים ביותר (ובמחיר מצחיק) ואוכל מנת מחלוטה בסעיד.

          ולעד, בדרוג החומוסיות הפרטי שלי, חומוס סעיד זוכה למקום של כבוד.

  5. שתי הערות. סליחה, שלוש:

    1. החומוס בעכו הוא חומוס עליון כבר משנת 1949, הפעם הראשונה בחיי שאכלתי שם (בגיל 12). כל ביקור בארץ כולל ביקור בעכו לאכול חומוס בחור קטן שקיים שם כבר יותר מ-60 שנה (אפילו אין לו שם) וסרטנים במסעדה ליד הנמל (לא אבו כריסטו!) שהחליפה שם כבר עשר פעמים אבל מנת הסרטנים שלה תמיד מעולה ביותר (מבושלים עם חמאה ושום).
    2. ואדי ניסנאס הוא מתחת התחלת רח' הגפן ולא מתחת הגן הבהאי.
    3. אחד החומוסים הטובים ביותר הוא אצל החברה הירדנית החדשה שמצאתי בגרינוויל, במסעדתה 'הולי לנד'.

  6. סוף סוף דיון בנושא שאני קצת מבין בו!
    במקום השלישי- החומוס שאני לא זוכר את שמו ביקנעם. חומוס בוייב נ נח נחמן שהוקם על ידי חוזר בתשובה. היומוס נחמד אבל האווירה זה מה שעושה את המקום למיוחד.
    מקום שני- חומוס נוגה, קרית שמונה. חומוס על טהרת החומוס (ללא טחינה), טהור, סמיך וזך
    במקום הראשון- אבן אדהם סניף קרליבך. ללא תחרות.

  7. חבורת כלום ושום דבר. רפי הבנה זה מחמאה לשטויות שאתם כותבים פה!!
    אבו חסן זה רשת בראש שלך!!
    אין שום קשר בין המקומות שציינת לאבו חסן . אבו חסן או עלי קרוואן יש שלושה וכולם ביפו, אחד ברח הדולפין ושניים ביהודה מרגוזה.
    כל החסרי שום הבנה שחושבים שיש חומוס שמתקרב לאבו חאסן, תעשו לי טובה ותעופו לי מהרשתית…

      1. חומוס נגה בקרית שמונה? נו באמת….
        עכשיו אני מבין עם מי יש לי פה עסק, כבר עדיף השטוײַות של הדוקטור שטוען שיש לו טחינה הכי טוב. כי המוכרת הירדנית עושה לו עיניים.
        מוריה- תתמקד בציד של קנגורו וקואלה, חומוס זה לא תחום שאתה מבין בו. אגב חומוס לינא הוא היחיד שסביר מהרשימה המזעזעת שאכלת בה.

        יש רק חומוס אחד (בניגוד למסבחה) שבימים מסוימים היה נותן פייט לאבו חסאן, וזה הסורי בכרם התימנים.
        אבל אין עם מי לדבר פה. מנחם לס אוכל חומוס צבר ובטוח שהוא זכה בלוטו……

  8. מסכים שזה קשור לחויה. עד היום אצלי מספר אחד, זה טעמי מירושלים (לא ללעוס, לבלוע), שאכלתי לפני כ30 שנה בטיול של שבועיים שעשיתי עם חברתי אז בכל הארץ בחופשת השחרור שלי.
    בתכל'ס זה שעושה חמותי הוא משהו אדיר.

  9. אף פעם לא הבנתי למה להזמין חומוס כשאפשר לאכול מסבחה.
    באיזור שלי מומלצים יוסקו בזיכרון ובלו באס בפרדס חנה.
    הכי טוב שאכלתי היה כמובן עלי קרוואן ביפו.

    1. מסכים ומחזק בקשר למסבחה, מאכל הראוי לאלים, במיוחד כאלה שאוהבים לנמנם בצהרים. כמי שגר ליד רמלה, ההמלצה האישית היא, עדיין, המנה בחליל. למרות חוסר עקביות קל בשנה האחרונה, ו העובדה שזו מסעדת תיירים מפוצצת בכל עת, הם עדיין יוצרים את התרביח הראוי ביותר. סולטן, שבעיני אחרים נחשבת לא פחות, מגיעה אצלי למקום השניז

    1. משהו שם כבר לא פעם
      גם חומוס אסף שנמצא ממול היה בסדר גמור
      יש חומסים בשוק הפשפשים שנקראת חומוס דני יש שם חומוס טוב למרות שלא ביקרתי שם שנים

  10. והסביח הטוב בארץ הוא ברח' רמתיים בהוד השרון. אפילו השלט אומר "הסביח הטוב במדינה". (זה שברמתיים הוא לייקים)

  11. אלו החומוסיות שלדעתי הכי טובות בארץ:
    חומוס אבו-סאבר-כפר עראבה
    חומוס חמודי-עכו
    חומוס סוהילה-עכו
    המשוואשה הכי טעימה-אבו מארון מתחת למסגד צמוד לשוק-הפשפשים בחיפה

    אבו-אדהם-כפר יאסיף

  12. מול הסנוקר זה השם המצחיק שלו, מנה קומפלט בשוק הכרמל,
    לא אומר שהוא הכי טוב אך רבים חשבו כך. שנים לא ביקרתי.
    אבו חסן תמיד טוב מאד, וכנראה הכי טוב בעולם
    סעיד תותח וגם הכי טוב שיש
    ביקנעם מול הקניון חומוס ברסלבי פיצוץ,
    היום אכלתי ליד כפר יונה שבשרון חומוס מצוין שנקרא חומוס עברי,

  13. הטיב בחומוס משתנה לפי ההכנה של אותו יום,
    מישהו ידוע אמר את זה ואני לא בטוח בזה.
    מת על השיח על החומוס.
    מת לנסות את כל המקומות שהצעתם.
    תודה

  14. הסביח הכי טוב המקורי בפינת הרואה נגבה בר"ג
    המשכו של המקורי בשנת תרפטו של עוזיאל פינת שד ירושלים ר"ג
    יותר טוב משל עובד שגם טוב
    לא טעמתי את של רמתיים שנשמע גם טוב.

  15. אני פה בקנדה הרחוקה מפנטז על החומוס של מסעדת פטרה הלבנונית (כן, כן, פטרה הלבנונית), פעם אחרונה שאכלתי שם היא הייתה בבית האדום בנס ציונה, חומוס אדיר עם פיצוחים

    1. איפה בקנדה?
      אולי אין חומוס טוב (לא יודע, קנדה היא מדינה של מהגרים, הכל יכול להיות) אבל בונקובר מגישים את הדגים הכי טעימים שאני מכיר.

      1. אני אכלתי מדוזה מטוגנת בצ'איינה טאון בטורונטו. טעם דומה לבצל מטוגן. לא אזמין שנית אבל הייתי חייב לטעום

  16. אם למישהו מזדמן להגיע לונקובר, The Fish Counter זו מסעדת פיש אנד צ'יפס מדהימה, שמגישה הליבוט טרי בחמאה, וצ'יפס קריספים נהדרים. מנה פשוטה שמוגשת ברמת הכנה שלא נופלת מכל מסעדת יוקרה.

  17. אבו אדהם בכפר יסיף ועימאד בנצרת, מלינא קצת התאכזבתי.
    בהצלחה במשחק השני בממפיס,הראשון לא היה משהו בכלל…

  18. רבותיי, החומוס הכי טוב בחיפה (ולדעתי בעולם) הוא אבו שאקר ליד כיכר פאריז, משאוושת גן העדן האוריגינלית. גם פארג׳ השכן לא רע (במיוחד בגזרת הפול). אבו מארון חומוס חביב ואגוזי יותר. כל השלושה האלה לא רואים שום חומוס תל אביבי אולי מלבד הסורי ז״ל. הסורי החדש מפוצץ בטחינה מר וממוסחר. היחיד שנותן עבודה בכרם זה החומוס מול הסנוקר. בגזרת יפו עלי קרוואן ואבו חסן, שגם האסלי לא קוטל קנים במיוחד אם רוצים קצת סלטים.

  19. טעם זה עניין של טעם 🙂

    וגם לחוויה יש מקום – אני עד היום אוהב את "חומוס עם טחינה" בקופסת שימורים של תלמה…..
    יופי של זכרונות נעורים.

    תצחקו עלי שאני לא מבין כלום… לא אכפת לי לא להבין. כל עוד לי טעים ונעים 🙂

  20. אתם לא מבינים כלום.

    החומוס הכי טוב הוא של אבו-בכרי ובנותיו על האש בביר זית פינת מוסתאווה בעותמאן.
    בשביל להגיע יש הסעה של אבו בכרי עצמו. את הטרמפ אפשר לקחת רק בשעה 9:22 ביום הרביעי של הרמדאן. החומוס הוא פשוט תענוג לחך ולצוואר.
    את גרעיני החומוס פולים במיוחד מגרוגרת של פיניקס לאחר שהושרתה יומיים במרינדה. לאחר שהגרגרים מוכנים עשרות ליליפוטים דורכים עליהם בשביל המרקם הרך והעדין.

    את הצנוברים מלקטים מהמטעים של רספוטין באלבניה הדרומית.

    את הפטרויות מייבאים במיוחד מעיר הבירה של ליכטנשטיין, קטמנדו.

    שלא לדבר על הטחינה והלימונים שמייבאים אותם היישר מהמושבה הטרינידדית על אוריון.

    די ברור מאין הבשר מגיע. רק נציין שמזל שבעותמאן ביגמיה מותרת בחוק אחרת חומוס עם בשר לא היה אפשרי…

    מי שלא אכל חומוס זה לא אכל חומוס מימיו…

    1. בדיוק ברמדאן האחרון אכלתי אצלו!

      רק 2 תיקונים קלים:
      ברור לכל שלא יכול להיות שליליפוטים טוחנים את החומוס ברגליהים העדינות, הרי הליליפוט האחרון נכחד בשלהי המאה ה-18, כאשר דמו הוקז לצורך הכנת מצות…
      כיום אבו בכרי נעזר באומפות לומפות (אבל רק כאלו שנימולו לאחר יום הולדתם ה-13)

      https://www.youtube.com/watch?v=PZhs7w-FzeI

      והתיקון השני,
      הבשר,
      במנת החומוס עם בשר האלמותית של אבו בכרי,
      הוא בשרן של ה"פרות הקדושות"
      ששחטנו ב-2 התגובות יחדיו…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט