פריוויו פלייאוף – וושינגטון וויזארדס / דור בלוך

ברוכים הבאים לקבוצה שתפתח עבורינו את הפלייאוף, מול טורונטו, הוושינגטון וויזארדס. בואו נכיר אותם קצת יותר טוב, כי ביני לבינכם, להוציא ג'ון וול, אתם לא יודעים עליהם יותר מדי, קצת יותר מלגבי טורונטו כנראה, אבל לא יותר מדי.

מאזן: 36-46 (מקום חמישי במזרח, לו היו במערב היו מסיימים במקום ה-8 ביתרון של משחק על ניו אורלינס ואוקלהומה, אלא שכמובן שהם היו מסיימים עם מאזן טוב הרבה פחות כי הם היו משחקים יותר משחקים מול קבוצות מהמערב, סתאם חשבתי שתרצו לדעת).

מאמן: ראנדי וויטמן.

נפתח עם סטטיסטיקה למתחילים. וויטמן מחזיק במאזן הטוב ביותר בפלייאוף, בהיסטוריה של הפרנצ'ייז (!!!) עם 54.5% (6 נצחונות ו-5 הפסדים). הוא מחזיק במקום ה-3 במאזן העונה הסדירה בקבוצה ב-30 השנים האחרונות.

רנדי וויטמן נבחר בדראפט של 1983 ע"י הוושינגטון בולטס, גלגולה הקודם של הוויזארדס, אבל הקבוצה העבירה את זכויותיו לאטלנטה. אחרי מספר עונות לא רעות (12 נקודות למשחק) בקו האחורי של ההוקס הוא עבר לסקרמנטו ולאחר מכן לאינדיאנה שם מיעט לשחק.

לאחר פרישתו, הפך וויטמן לעוזר מאמן, בתחילה בפייסרס, ובהמשך בדאלאס, אורלנדו ומיניסוטה. משרתו הראשון כמאמן ראשי הייתה בקליבלנד, בשנים שבהן היה ממש לא כיף להיות מאמן קליבלנד, ולאחר מכן במיניסוטה, בשנים בהן היה ממש ממש לא כיף להיות המאמן של מיניסוטה (אבל זאת יכלה להיות כל תקופה בעצם).

וויטמן קיבל את הוויזארדס בתחילת עונת 2011-2012 כאשר הקבוצה פתחה עם מאזן של 15-2 והצליח להביא אותה לסיום חזק של העונה שהקנה לו הארכת חוזה. בעונה שעברה הביא וויטמן את הקבוצה לפלייאוף, עם מאזן של 38-44, ואפילו הוביל את קבוצתו לעבור את הבולס החבולים, עם ניצחון 1-4, אלא שבסיבוב הבא המתינו להם הפייסרס שניצחו אותם 2-4 בדרך לגמר המזרח.

חמישיה פותחת:

במבט ראשון, וושינגטון נראת כמו קבוצה אפורה, ולא מעניינת במיוחד, אבל כשמסתכלים על החמישיה שלהם מגלים ש… ובכן, מדובר בחבורה אפורה ולא מעניינת במיוחד. קבלו אותם.

ג'ון וול: עוד שחקן בשרשרת הבלתי נגמרת של פוינט גארדים בליגה שהפכה כבר מזמן לליגה של רכזים. 18 נקודות שלו העונה, עם 10 אסיסטים, 2 חטיפות, ו-4.5 ריבאונדים מציבים אותם בליגה שמתחת לרכזי העילית ב-NBA.

עם זאת אפשר להרגיש תחושת חמיצות מסויימת סביב וול, תחושה של חוסר מיצוי, אולי זה רק אני, אבל אחרי עונת רוקי של 16.5 נקודות ב-38 דקות למשחק, עם 4.5 ריבאונדים 8.5 אסיסטים ו-2 חטיפות, ציפיתי להתקדמות מסויימת של וול, שלאחר הצטרפותו של בייל אליו, היו אמורים להפוך את הקו האחורי של וושינגטון לאימת הליגה מה שפשוט לא קרה.

זה לא קרה בין היתר כי לוול אין טווח לקליעה מ-3, 30% מהטווח הזה העונה, מהווה אפילו ירידה מהשנה שעברה בה עמד על 35% מהשלוש, וכשהרכז שלך לא יכול להיות איום מרחוק אתה בבעייה מסויימת, ולכל הפחות זה מצמצם את האפשרויות ההתקפיות של הקבוצה.

לעומת זאת וול הוא חודר נפלא, אין הרבה מה לעשות נגדו במתפרצות, והוא קולע לא רע מחצי מרחק העונה, ובכל מקרה, לוושינגטון, כפי שמייד נראה, אין יותר מדי כלים אחרים כך שהיא תלך רחוק ככל שוול ייקח אותה. ספוילר: לא מאוד רחוק.

בראדלי ביל: עוד אחד מאותם שחקנים שהפציעות דרדרו את היכולת שלהם הרבה מתחת לפוטנציאל (אלוהים תקצרו כבר את הליגה או משהו). ביל שיחק השנה ב-63 משחקים בלבד, הוא קולע 15 נקודות למשחק והקליעה שלו טובה אבל עקבות הפציעות ניכרים בו, והוא לא מסוגל לחדור באותה אקספלוסיביות שאפיינו אותו בתחילת דרכו בליגה.

וול יצטרך את יכולת הקליעה שלו מבחוץ כדי לרווח עבורו, ועבור הגבוהים של הוויזארדס את המשחק, אחרת הם יהיו קבוצה שקל מאוד לעצור.

פול פירס: "האמת", מאיפה בא הכינוי? כמו רוב הדברים הטובים והמצחיקים בליגה, משאקיל אוניל. אוניל תפס כתב מבוסטון לאחר משחק בין הלייקרס של שאק לסלטיקס של פירס, ואמר לו: "שמי הוא שאקיל אוניל, ופול פירס הוא האמת ה*****, תצטט אותי ואל תשמיט דבר, ידעתי שהוא יכול לשחק, אבל לא ידעתי שהוא יכול לשחק ככה, פול פירס הוא האמת"

זה היה לפני 14 שנים.

אחרי קריירה ארוכה ומפוארת בבוסטון, פירס עבר לברוקלין, איתה הצליח לעבור סיבוב אחד בפלייאוף, כולל חסימה הירואית בסוף משחק 7 מול טורונטו שניצחה עבור ברוקלין את הסידרה, אותה טורונטו אותה יפגוש פירס כעת עם קבוצתו החדשה.

פירס כמובן איבד את המהירות והאתלטיות שלו, אבל כמו הגדולים באמת גם הוא מוצא את הדרך לתרום לקבוצה שלו. עם 12 נקודות ב-45% אחוז מהשדה ו-39% מהשלוש, יחד עם 4 ריבאונדים ו-2 אסיסטים למשחק, פירס הוא חלק חשוב בהתקפה של קבוצתו, בגיל 37, בואכה 38, זה לא מעט.

ננה: עוד עונה סולידית של הברזילאי שסבל מלא מעט פציעות השנה, ושותף ב-67 משחקים בלבד. בגיל 32 הפוואר פורווארד הקשוח מעמיד את אותם מספרים שהעמיד לאורך כל הקריירה עם 11 נקודות ו-5 ריבאונדים לשחק (עונת השיא שלו הייתה 14.5 נקודות ו-7 ריבאונדים למשחק בימיו בדנבר).

המאפיין העיקרי שלו כגבוה הוא יכולת המסירה הטובה שלו, שיחד עם משחק טוב עם הגב לסל הופך אותו לכלי התקפי משמעותי לצד תפקידו החשוב בסתימת הצבע כאחד מתוך צמד גבוהים איכותי, בטח ביחס למזרח.

מרצ'ין גורטאט: גיבור העם הפולני, והזוכה הלא רישמי בתואר השחקן המכוער ביותר בליגה. עם זאת היכולת של גורטאט בשנותיו בליגה לא מכוערת כלל ועיקר. בגיל 31 הסנטר שיחק את כל 82 המשחקים של קבוצתו בממוצע דקות של 30 למשחק. עם 12 נקודות ו-9 ריבאונדים למשחק, הוא ממשיך לעשות את מה שתמיד: להגן על הטבעת (1.5 חסימות למשחק), לשנות זריקות, לצאת למהלכי פיק אנד רול בהתקפה, לחסום, ולקלוע בפוסט.

וושינגטון תישען עליו לא מעט, בטח בפלייאוף כשהאחוזים יורדים, והמשחק הולך יותר פנימה בהשוואה לעונה הסדירה, נרחיב על כך בהמשך.

מובילים מהספסל: כריס האמפריס תורם ניסיון וגם לא מעט יכולת, בעיקר בריבאונד ובמלחמה מתחת לסלים עבור וושינגטון. רסואל באטלר הוא ידית שאסור לזלזל בה עם 39% מהשלוש העונה, קווין סראפין נותן לגורטאט את דקות המנוחה שלו, ורמון סשנס עדיין מסוגל לדקות איכותיות מהספסל למרות ממוצעים לא מרשימים. כלי שבו וושינגטון עשויה להשתמש יותר בפלייאוף, הוא דרו גודן שבתור סטראץ' פור יכול לתת גיוון להתקפה של וושינגטון הנחוץ לה כאוויר לנשימה.

לא נמשיך הלאה לפני שנציין שבסגל של הוויזארדס יושבים לבטח, אם כי לא משחקים יותר מדי, דחואן בלייר  (שקלע את הסל ששלח את המשחק של קליבלנד וושינגטון להארכה ביום סיום העונה) ומיודעינו וויל ביינום.

סיפור העונה:

ב-22 בדצמבר הוושינגטון פוסט פירסם מאמר שקרה לקוראים לקפוץ על העגלה של הוויזארדס. וושינגטון עמדה על מאזן של 7-19, וג'ון וול היה מועמד ל-MVP, אולי הרמיזות לאליפות היו מוגזמות, אבל וושינגטון בהחלט נראתה בדרך למקום ה-3, בתור הקבוצה שאף אחד לא רוצה לפגוש בחצי גמר המזרח.

זה לא קרה.

שורה של פציעות, בין היתר של ביל וול, דירדרו את הקבוצה בחצי השני של העונה, כשההתקפה האפרורית שלה מתקשה להסתגל.

החוזקה של הקבוצה היא בלי ספק ההגנה שלה, האקטיביות של וול בשמירה על הגארדים, והעוצמה של ננה וגורטאט מתחת לסל הם אתגר לכל קבוצה, ויש להם את הגנת הצבע השלישית הטובה בליגה (אחרי שארלוט וממפיס). המפתח מבחינתם הן בהגנה והן בהתקפה הוא ריבאונד ההגנה, הם מצויינים בקטגוריה הזאת, והיא שמאפשרת להם לרוץ, כי כשהם עומדים, זה לא מראה יפה לעין.

איך נאמר, לא מדובר פה בקבוצה מאסכולת פופוביץ'. עם שני גבוהים קלאסים, וושינגטון היא קבוצה סטאטית. מעט חיתוכים, הרבה בידודים, פה ושם פיק אנד רול ובערך זהו במחצית המגרש. אין פלא אם כן שמדובר בקבוצה שממוקמת במקום ה-25 בליגה ביעילות התקפית מאז פגרת האולסטאר. החתיכה החסרה בפאזל לטעמי הוא טרבור אריזה, שעזב את הקבוצה כדי לפנות מקום בתקרת השכר, אבל ראסוואל באטלר, פירס ואוטו פורטר לא יכולים עד כה למלא את החלל הזה. אם באטלר יתחמם שוב כמו בתחילת העונה זה בהחלט יכול להיות מעניין.

תחזית:

למרות כל שנאמר פה ולמרות שטורונטו נתנה להם סוויפ עונתי (0-3), אני מעריך שוושינגטון היא הקבוצה המותאמת יותר לפלייאוף והיא תעבור 2-4.

אחר כך אטלנטה תקרע להם את הצורה, וזה יהיה הסוף.

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. מנחם לס

    17 אפר 2015 18:44:39

    אמנם הם מוזרים, אמנם מבוגרים (פול פירס), אבל אתה מסתכל על החמישייה ונוצרת הרגשה שביום טוב הם מסוגלים לנצח כל קבוצה בליגה.

  3. דובי

    17 אפר 2015 20:37:24

    הסדרה הכי צמודה בסיבוב הראשון. שני גוונים של אפור נפגשים בסטקייה על שיפוד פרגיות.
    וול הוא חתיכת אכזבה. עם קצת מאמץ והשקעה הוא היה יכול להיות דרק רוז בריא. זה כבר לא יקרה.
    גם בראדלי ביל כבר לא יהיה קליי תומפסון, ופול פירס רק מזדקן.
    אולי יעברו סיבוב..

    1. רועי ויינברג

      17 אפר 2015 21:58:38

      כל המחלקת פיתוח שחקנים שלהם זוועה, שחקנים כמו וול וביל בקושי התקדמו מאז שהגיעו לליגה, ושחקנים בוסריים כמו אוטו פורטר לא הגיעו לכלום-ההייליט שלו בקריירת הנבא היה עד עכשיו שאקטין.

      בפריוויו קדם עונה כתבתי שאם פורטר יפרוץ השנה הם יצליחו בגדול. זה לא קרה, ובגלל זה הם ככה. גם זה שאין להם ספסל הורס אותם

  4. אפלטון

    17 אפר 2015 20:39:59

    פריוויו מצויין!
    הפציעה של ביל יחד עם סוג של התמוטטות מנטלית לא מובנת ממש דרדרו אותם. למזלם הם במזרח.
    בהחלט יכולים לעבור את טורונטו, תלוי בכושר של ביל יותר משל וול.
    אפילו את הוטלנטה הם יכולים לעבור אם הכוכבים יזרחו עליהם. ודוראנט מגיע אוטוטו, העתיד וורוד בוושינגטון

  5. ברץ

    17 אפר 2015 20:49:13

    עם כל הנבואות זעם האלה נשאר רק לקוות שהקנדים הטובים ינצחו.
    ואם אפשר שהשנה (בניגוד לשנה קודמת) השופטים לא יתנו לקבוצה של פירס במתנה משחקים (בעיקר משחק 6 שנה שעברה).

  7. אהרון שדה

    19 אפר 2015 00:16:54

    מעולה הערכתי כמוך.
    טורונטו עוד לא עברו שלב בפליאוף.
    ואשתקד נבלמו במשחק 7 מול הנטס בעוד וושינגטון עברו ב5 את שיקגו …זה אומר הרבה גם על העונה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט