עוד יום עמוס מאחורינו, כאשר לרוב הקבוצות נשאר משחק אחד בלבד, ועדיין, תמונת הפלייאוף פתוחה לגמרי. להלן סיקור היום:
שארלוט (48-33) 90 – יוסטון (26-55) 100
לפני המשחק: יוסטון זקוקה לניצחון מול הנמושה משארלוט, ותשיג אותו
אחרי המשחק: שארלוט כנראה הרגישה קצת לא נעים לבייש את עצמה מול הקהל הביתי ונשארה בתמונה במשך המחצית הראשונה, אך יוסטון נתנה גז ברבע השלישי בדרך לניצחון קליל.
כרגיל, הארדן הוביל עם עם 29 נק', ולא פחות משישה שחקנים נוספים קלעו בספרות כפולות, כאשר ג'וש סמית' מסיים עם 16 נק' ו 11 ריב', וג'ייסון טרי הוותיק, שהפך לרכז הראשון של הקבוצה עקב פציעתו של פטריק בברלי, סיים עם 13.
את שארלוט הוביל מהספסל עם 23 נק' אקס גליל עליון, ברייאן רוברטס, שאם תשאלו אותי, היה צריך לקבל השנה הרבה יותר דקות משחק. ניסו לעזור ג'פרי טיילור עם 16, ואקס יוסטון טרוי דניאלס עם 15 נק'.
קליבלנד (29-52) 109 – דטרויט (50-31) 97
לפני המשחק: הכוכבים יחזרו, ואיתם קליבלנד תחזור לנצח
אחרי המשחק: קליבלנד הופיעה בהרכב מלא, דרסה את הפיסטונס עם רבע ראשון של 13-36, ומשם שייטה לניצחון, כאשר לברון הנהיג עם טריפל דאבל שני העונה (21 נק', 10 ריב' ו 11 אס'), וראה את ג'יי אר סמית' מחמם את הידית לקראת הפלייאוף עם 28 נק' (8 מ 13 מחוץ לקשת). גם טימפויי מוזגוב נראה מוכן לפלייאוף עם 16 נק' ו 13 ריב', ורק קווין לאב ממשיך להתקשות, והפעם סיים עם 7 נק' ו 4 ריב'.
את הבוכנות הוביל אנדרה דראמונד עם 20 נק' ו 9 ריב', קארון באטלר הותיק סיים עם 19, ורג'י ג'קסון המשיך במאמציו להרשים קבוצות לקראת הקיץ וסיים עם 18 נק' ו 8 אס'.
פילדלפיה (63-18) 97 – מילווקי (40-41)107
לפני המשחק: הבאקס ינצלו את ההזדמנות להימנע מהעפלה לפלייאוף עם מאזן שלילי, וינצחו את פילי החלשה.
אחרי המשחק: מייקל קרטר וויליאמס, שזכה בשנה שעברה בתואר רוקי העונה עת שיחק בפילדלפיה והועבר ממנה בפגרת האולסטאר, חזר למגרש אותו הוא מכיר כל כך טוב, ושמח לראות שאף אחד לא הזיז את הסלים, בדרך למשחקו הטוב ביותר מאז הגיע לבאקס. הוא סיים עם 30 נק' באחוזים נפלאים (11 מ 17 מהשדה) והוסיף 5 ריב', 5 אס' ו 3 חט. זה הספיק כדי להוביל את מילווקי לניצחון חוץ יפה, וזאת למרות 25 נק' של רוברט קובינגטון ו 19 נק' של הוליס ת'ופמסון מהצד השני.
אטלנטה (21-60) 108 – ניו יורק (64-17) 112
לפני המשחק: לניקס אסור לנצח, שכן ניצחון משמעותו איבוד המאזן הגרוע בליגה (למינסוטה), והפחתת הסיכוי לזכות בבחירה הראשונה בדראפט הקרוב. חוקי מרפי אומרים שדווקא היום הניקס ינצחו את הקבוצה הטובה במזרח, אך אני אלך עם אטלנטה.
אחרי המשחק: נו מה? ברור שהניקס ניצחו! גאלוואי עם 26 נק' (6 מ6 מחוץ לקשת), הארדוואי ג'וניור עם 23, וג'ייסון סמית' עם 20 נק' ו 9 ריב', הובילו את הניקס לניצחון מפתיע ביותר, וזאת לאחר שג'ף טיג (19 נק' ו 9 אס') החמיץ הזדמנות להשוות את המשחק בשניות הסיום.
קייל קורבר סיים עם 19 משלו, ואל הורפורד הוסיף 18 נק' לאטלנטה, ששיחקה ללא פול מילסאפ המחלים מפציעה.
ברוקלין (43-37) – שיקגו (38-42) 2:30
לפני המשחק: בניגוד לבולס, לברוקלין באמת אסור להפסיד את המשחק (שכן הפסד יכול לגרום לה לאבד את מקומה בפלייאוף), אבל הקבוצה המוכשרת לא סתם תקועה בחלק התחתון של המזרח, ותאכזב היום את אוהדיה הביתיים בדרך להפסד.
אחרי המשחק: במילה אחת, א-כ-ז-ב-ה. ברוקלין לא הופיעה למשחק החשוב ביותר שלה העונה עד כה, ופשוט נכנעה בקלות במחצית השנייה לשוורים, שזכו לעוד משחק נהדר משני האירופאים המזוקנים שלה, ניקולה מירוטיץ' הנהדר שצלף 26 נק', ופאו גאסול המדהים עם עוד דאבל דאבל, הפעם של 22 נק' ו 11 ריב'. ג'ימי באטלר קלע 17, גיבסון 15, ורוז המשיך בקאמבק עם 13 נק' ו 7 אס'.
את ברוקלין הובילו בוגדנוביץ עם 17 נק', וג'ארט ג'ק עם 15. כל שאר השחקנים אכזבו בגדול.
מיאמי (45-36) 100 – אורלנדו (56-25) 93
לפני המשחק: בדרבי העצוב של פלורידה, מיאמי תנצח את אורלנדו שלא תקשה על ההיט יותר מדי.
אחרי המשחק: חסן וויטסייד היה גדול עם 24 נק' ו 13 ריב', וויד סיים עם 22, ולמיאמי נותר סיכוי מזערי להעפיל לפלייאוף. אורלנדו מצידה לא הפריעה יותר מדי, וויקטור אולאדיפו ניצל את הבמה כדי לקלוע 30 נק', וטוביאס האריס נזכר שהוא בשנת חוזה והיה מצוין עם 26 נק' ו12 ריב'.
ניו אורלינס (37-44) 100 – מינסוטה (65-16) 88
לפני המשחק: ניו אורלינס, בקלות.
אחרי המשחק: מהרגע הראשון לא היה ספק מי תנצח. אנטוני דיוויס היה מצוין עם 24 נק', 11 ריב', 5 אס' ו 6 חס', ויחד עם 44 נק' משותפות של טייריק אוואנס ואריק גורדון (22 נק' לכ"א), הפליקנס שמרו על מקומם השמיני, ויתכוננו למשחק המכריע והסופר דרמטי מול האלופה סן אנטוניו,
את מינסוטה, שתסיים במקום האחרון בליגה לאחר הניצחון של הניקס, הובילו זאק לאבין עם 24 נק' ו 7 אס', באדינגר עם 18, ווויגינס עם 15 נק'.
אוקלהומה (37-44) 101 – פורטלנד (30-51) 90
לפני המשחק: לאחר שהליגה אפשרה לו לחזור לשחק, ווסטברוק יגיד תודה, יקלע בסביבות ה 40 נק', וזה יספיק לניצחון קריטי על פורטלנד שתשחק בהרכב חסר.
אחרי המשחק: פתיחה מוחצת של המארחת עזרה לה להשיג ניצחון ביתי קל, כאשר ווסטברוק סיים עם 7 אס', 11 ריב', ו 36 נק' בדרך לזכייה לראשונה בקריירה בתואר מלך הסלים של הליגה. אניס קאנטר היה נהדר אף הוא עם 27 נק' ו 13 ריב', ואוקלהומה תחזיק כרגע אצבעות לאלופה במשחקה מול ניו אורלינס ביום רביעי.
את פורטלנד הובילו הגבוהים לאונרד עם 24 נק' וג'ואל פרילנד עם 16.
יוטה (44-38) 109 – דאלאס (32-49) 92
לפני המשחק: דאלאס תמשיך להתחמם לפלייאוף, ותאריך את רצף הניצחונות שלה.
אחרי המשחק: דאלאס סוף סוף העניקה מנוחה לכמה משחקניה הבכירים, ויוטה ניצלה זאת כדי לפתוח מבערים ברבע השלישי בדרך לעוד ניצחון מרשים. רודי גובר היה פנטסטי עם 20 נק' ו 17 ריב', ברייס קוטון האלמוני עלה מהספסל כדי לקלוע 21, ואקס מכבי הרשים אף הוא עם 15 נק'.
את דאלאס, שמחכה ליום רביעי כדי לגלות את זהות היריבה בפלייאוף, הוביל ג'יי ג'יי בראה עם 18, וסטודמאייר ווילאנואבה סיימו עם 15 נק' כ"א.
סקרמנטו (53-27) 102 – לייקרס (59-21) 92
לפני המשחק: מחילה מפני הקוראים. מאבקי הפלייאוף במערב גרמו לי לדלג על המשחק. בכל מקרה, כמו ישראלי טוב, אכתוב שאם הייתם שואלים אותי, הייתי מהמר על עוד הצגה של עמרי כספי, וניצחון בסביבות ה… בוא נגיד 10 הפרש?
אחרי המשחק: בינגו! עמרי כספי עם משחק נהדר של 26 נק', 9 ריב' ו 6 אס', הוביל את הקינגס לניצחון נחמד על הלייקרס. דרק וויליאמס סייע עם 20 נק' מהספסל.
את הלייקרס הוביל ג'ורדן קלארקסון המבטיח עם 23 נק', וג'בארי בראון וג'ורדן היל סיימו עם 18 נק' כ"א.
גולדן סטייט (15-66) 111 – ממפיס (27-54) 107
לפני המשחק: ממפיס חייבת את הניצחון, אך גולדן סטייט לא עושה השנה הנחות לאף אחת, ותשפר עוד קצת את המאזן הטוב בהיסטוריית המועדון.
אחרי המשחק: מארק גאסול שיחק למרות הפציעה שספג, אך זה ממש, אבל ממש לא הספיק לממפיס, שלא הופיעה למשחק החשוב ביותר שלה העונה. קליי ת'ומפסון עשה ככל העולה על רוחו עם 42 נק' (8 מ 10 לשלוש) בשלושה רבעים בלבד (37 נק' במחצית הראשונה, 26 ברבע השני), קרי עזר עם 15 נק' ו 8 אס', וברבע הרביעי גולדן סטייט שיחקה עם המחליפים שאפשרו לממפיס לצמצם את ההפרש עד ל 4 נק' בסיום.
ממפיס בצרות.
קליפרס (26-55) 110 – דנבר (51-30) 103
לפני המשחק: הקליפרס תרמוס את דנבר בדרך לצמרת המערב.
אחרי המשחק: אתם השתגעתם שם? עמוק בתוך הרבע האחרון, הקליפרס כבר היו בפיגור 6 (90-96), אך ברגע זה הקבוצה התעשתה, דנבר המשוחררת עד אז החלה להילחץ ורעדה, והקליפרס השיגו ניצחון בית חשוב מאוד. בלייק גריפין הוביל עם 22 נק', 9 ריב' ו 8 אס', ג'ורדן סיים עם דאבל דאבל ענק של 21 נק' ו 20 ריב' + 4 חס', רדיק צלף 20 משלו, וכריס פול קלע 17 נק' ומסר 9 אס'.
את דנבר הוביל וילסון צ'אנדלר עם 32 נק', וקנת' פאריד תרם 19 נק' ו 17 ריב'.
כעת, הקליפרס יחזיקו אצבעות לאנטוני דיוויס ולניצחון של ניו אורלינס על סן אנטוניו, כדי לעבור על פני האלופה ולסיים במקום השני במערב.
תודה.
סחטיין על הבינגו במשחק של קינגס-לייקרס 😉
דיוויד רובינסון כבר הוכיח שעד שלא נשמע הבאזר האחרון, אין לסתום את הגולל על תואר מלך הסלים.
הפעם לא נראה לי שיקרה.
המשחק הקרוב חשוב ליוסטון והארדן צריך לקלוע 33 נקודות יותר ממה שווסטברוק יקלע נגד מינסוטה, זה אומר שהוא יצטרך איזה 60 נקודות עם גובר מתחת לסל..
מה הבעיה… שיקלע מרחוק 🙂
מ-1 עד 10, כמה אוהדי הניקס עצבניים על הקבוצה בגלל הנצחון הזה? מחכה לתגובה של דובי.
תודה על סיקור סופר כיפי וקולח!
באמת שיחקת אותה עם ההימור של קינגס-לייקרס 🙂
כל פעם שאני רואה את קרי עולה לקליעה off the dribble אני נדהם מחדש! הוא עושה את זה בכזאת מהירות שאין מה לעשות נגד זה
יש בי תחושה קלה של גועל לנוכח העובדה שווסטברוק לא היה אמור לשחק ושיחק.
ירד לי החשק לראות משחקים העונה רק בגלל הדבר הזה.
רק אני משתגע מזה שנתנו לווסטברוק לשחק? עם כל הכבוד, לפי החוקים הוא היה אמור לקבל הרחקה למשחק הזה, לא משנה עד כמה הוא חשוב. הליגה בעצם נתנה את המקום בפלייאוף לOKC
גם בארי אלן משתגע מזה 🙂
זה בגלל שלגיבורי על קשה להתמודד עם חוסר צדק משווע…
נכון מאד גיא !
שמח שאני לא היחידי שחושב ככה
אכן חוסר צדק.
אגב, מה היה הטיעון של הליגה?
תודה על הסיקור המהיר!
אם לא יהיו הפתעות מיוחדות, ווסטברוק יהיה מלך הסלים.
הפעם האחרונה והיחידה שבה 2 שחקנים שונים מאותה קבוצה זוכים בתואר מלך הסלים שנתיים ברציפות התרחשה בעונת 53 (העונה השביעית לקיומה של הליגה) כאשר ניל ג'ונסטון מהפילדלפיה ווריארס זכה בתואר שנה אחרי הזכייה של פול אריזין, גם הוא מהפילדלפיה ווריארס.
הווריארס השנה מראים איך ע"י ניהול דקות נכון, גם שומרים על בריאות השחקנים, גם שומרים על מומנטום של נצחונות וגם דואגים שכל הרכב הקבוצה זוכה לדקות משמעותיות (לחלוטין ישתלם בפלייאוף)
בדיקה שעשו ESPN STATS AND INFO מראה שבעשר העונות האחרונות, בכדי לקחת אליפות צריך להיות ב-TOP 4 בנסיון פלייאוף.
הם עשו בדיקה כמה דקות פלייאוף יש לכל קבוצה, דרגו את הקבוצות לפי נסיון מצטבר, והבדיקה מעלה שלמעט עונת 2008 (הסלטיקס), בעשור האחרון רק קבוצות ב-TOP 4 של טבלת הנסיון זכו באליפות.
השנה הדרוג הוא:
1. סן אנטוניו
2. דאלאס.
3. קלבלנד.
4. ממפיס.
מזלם של הווריארס הוא שבדומה לסלטיקס ב-2008, גם הם לא ב- TOP 4, וגם להם המאזן הנדיר של 80% נצחונות והפרש סלים של +10 (5 הקבוצות שסיימו עם נתונים דומים, זכו באליפות)
לדעתי, הנפילה במיקום של יוסטון בצמרת המערב, תשכנע את המתלבטים בין הארדן לקרי להצביע לקרי בהצבעה על ה-MVP.
הת'אנדר יגיעו לפלייאוף, ויודחו בסיבוב הראשון על ה-0.
ואז יש 50% סיכוי שראסל:
* יתפרק לחתיכות אחרי 4 משחקים של 48 דקות.
* ישבור את 2 הקרסוליים אחרי עוד קרוסאובר ממוטט של קרי.
* יתחרפן ויקפוץ, אחוז אמוק, על קרי תוך שהוא מנסה לנשוך אותו בצווארו.
(צ'יטה או לא צ'יטה…)
בכל מקרה, מהבדיחה של ביטול העבירה הטכנית,
טוב לא ייצא לאף אחד.
תודה על הסיקור רון,ולגבי ההחלטה של הליגה אז נכון שמצד אחד זה מאוד מרגיז,מצד שני אולי מתחילה פה מעין גמישות מחשבתית שהכרעות צריכות להתקיים על המגרש ולא בהרחקות מטופשות.גיא בתור אוהד פיניקס רק תחשוב שהייתה קצת מן הגמישות הזאת בסדרה של פיניקס מול סן אנטוניו הידועה לשמצה.
גמישות? ששחקנים ילמדו לא לקבל טכניות טיפשיות , תחילת מעשה במחשבה תחילה.
"Don't do the crime, if you can't do the time"
לא יודע,
התחושה שלי היא שהגמישות נקבעת לפי המרחק מהצלחת.
(יש להוסיף, שאני סובל מחוסר אובייקטיביות מעוור –
אבל אני ממש לא מופתע שהצד המפסיד מההחלטות הוא בדרך כלל מהקבוצה "הקטנה"/מהקבוצה ללא כוכב העל)
אז אצלי התחושה היא דווקא הפוכה ואני בהחלט חושב שאם אותה תקרית מפורסמת הייתה מתרחשת היום כשסילבר הוא הקומישנר,השחקנים של פיניקס לא היו מורחקים למרות שהחוק היבש אומר שהם צריכים להיות מורחקים וכך פעל שטרן.אבל שוב זה רק הרגשה.
אני גם לא רואה העדפה של הליגה לגבי ווסטברוק ואוקלהומה מילא זה היה הלייקרס 🙂 מה עוד שמבחינת אסטרטגיה עדיף לליגה שדיוויס יהיה בפליאוף כי הוא מסומן כיורש האמיתי של לברון(מבחינת הפנים של הליגה) ולא ווסטברוק
אני מקווה בכל ליבי שאתה צודק, ושעידן סילבר ימחק את התחושות הרעות מתקופתו של סטרן.
כמו שאמרתי, אני לחלוטין לא אובייקטיבי בכל הנוגע לדעתי על הנהלת הליגה, ועל השיפוט ב-NBA.
אין ספק שהנתון הזה די מעוות אצל קליבלנד, חוץ מלברון )שכבודו במקומו מונח ) רוב שחקני המפתח הם כמעט ללא ניסיון פלייאוף. קיירי ולאב בלי כלום ושומפרט וjr עם מעט.
רוב הניסיון הוא של שחקנים כמו מילר, מריון וג'ונס. קצת מגוכח שהם נחשבים לקבוצה עם יותר ניסיון פלייאוף מממפיס
כיף של סיקור שמעלה חיוך על הפנים.
גם אני נגעל ממה שקרה עם ווסטברוק. זו די בושה. ניו אורלינס הייתה צריכה לעלות היום לפלייאוף.
חבל שהליגה לא מבינה שניו אורלינס בפלייאוף שווה לה יותר מהקרקס של ווסטברוק.
ווסטברוק אולי אחד השחקנים הטובים בליגה, אבל דיוויס יכול להיות אחד הטובים בכל הזמנים. הוא עד כדי כך טוב.
ניצחון על הספרס רק יעשה את העלייה עוד יותר מתוקה.
לי זה נראה מדד די אווילי. מה עוזר לבוסטון של היום שבימי לארי בירד הם לקחו 4 אליפויות עם 1500 דקות פלייאוף כל שנה?
יש אמנם משקל קטנטן ל"מסורת המועדון" אבל זה לא משפר לאף אחד את אחוזי הקליעה.
בענין ווסטברוק אני בקבוצה של מצדדי הגמישות. טכנית במשחק לא חשוב בגלל עצבים קלים על שופט שה ממש לא עביירה שיש עימה קלון וניתן לבטל אותה ולו מטעמי הגינות כלפי הקבוצות והקהלים המשתתפים במאבק הפלייאוף.
זו לא עבירה טכנית "סתמית",
זו העבירה הטכנית ה-17 שנשרקה לחובתו של ווסטברוק השנה (2 בוטלו)-
ווסטברוק מוליך את הליגה השנה לא רק בנק', אלא גם בעבירות טכניות.
אם אתה מסיים שנה אם כפול עבירות טכניות מגארנט,
כנראה שהרווחת את ההשעיה ביושר…
לגבי המדד, הוא סופר דקות מצטברות בפלייאוף של שחקנים פעילים בלבד, בירד אחלה, אבל לדיון הנ"ל, פשוט לא רלוונטי.
אצל לברון, ראו במפורש את חשיבות הנסיון המצטבר בפלייאוף ביכולתו בפלייאוף ב-4 השנים האחרונות.
אין לי ספק שהנסיון שלו יתרום רבות לשחקנים חסרי הנסיון בקבוצה.
ומילר? הוא כבר הראה את היכולת להשפיע על סדרת פלייאוף למרות שלא שיחק דקות רבות במהלך העונה הרגילה.
מוטי – כל כך מסכים איתך לגבי הקטע עם הניסיון והמסורת.
אף פעם לא הבנתי איך העובדה שנבחרת אורגוואי זכתה בשני גביעי עולם ב 1930 ו 1950 יכולה לעזור לה מול קוסטה ריקה…
זמנים שונים, אנשים שונים.
וואלה, אין לי מושג אם ניו-אורלינס יצליחו לנצח את הספרס במשחק האחרון, אבל אני כן מאוד אשמח אם זה יקרה, כי לדעתי סדרה שלהם מול הווריורס תהיה פשוט הרבה יותר טובה ומסקרנת לעומת סדרה של ווריורס-ת'אנדר. מקווה שאף אוהד של אוקלהומה לא יתעצבן עליי בגלל זה, אבל תחשבו על זה לעומק –
לניו-אורלינס יש מצ'-אפ שיכול מאוד להקשות על הלוחמים, ובראש ובראשונה בזכות אדם אחד – האיש והגבה. יש לו את היכולת לשחק מספיק רחוק מהסל בשביל לייתר את הנוכחות של בוגוט, ומצד שני האורך והגובה שלו לא יאפשרו לגרין לשמור אותו בקלות מבחוץ.
לא שהם יכולים לעשות הרבה מול הלוחמים, אבל הם כן יכולים למתוח אותם לסדרה של 6 משחקים.
מה גם, שניו-אורלינס צריכים את הניסיון פלייאוף הזה, אם ברצונם להגיע לצמרת המערב בשנים הקרובות. ווסטברוק לעומת זאת לא באמת צריך להוכיח משהו – ברור שהוא קטלני גם בפלייאוף, ושנה אחת שהם יפסידו אותו בגלל הפציעות זה ממש לא נורא.
לצערם של השקנאים – פופוביץ' ממש לא מתכוון לעשות להם הנחות. מצד שני, אל תחשבו שהשועל הזה לא ייקח בחשבון את האפשרות שהפסד שלו ושל ממפיס בערב המשחקים האחרון יעניק לו את המקום ה-5 ומפגש עם יתרון ביתיות על הבלייזרס, ככה שבאמת קשה לנבא מה יקרה.
אני בכלל חושב שעדיף לאוקלהומה לא להגיע לפליאוף,כי בלי דוראנט הם לא יעשו הרבה וככה הם יקבלו בחירת דראפט במקום טוב ואם יש דבר שפרסטי יודע לעשות זה לבחור בדראפט,אז ככל שהבחירה שלו תהיה גבוהה יותר כך הסיכוי של אוקלהומה להעמיד עוד שחקן מצויין אצלה.
נכון מאוד.
אתם כולכם צודקים