ברכות למנצחים, תנחומים למפסידים, ועכשיו למסקנות.
1. מייק ששבסקי 1 – בו ריאן 0
הכי קל לומר שהמאמן המנצח הוא המאמן המוצלח. ראו את תואר מאמן השנה, שכמעט בקביעות הולך למאמן של אחת הקבוצות הטובות בליגה (שנה שעברה פופוביץ', השנה כנראה קר או באדנהולצר). אף על פי כן, כשיש נוקאאוט – מותר ללכת עם הזרם. ומה שקואץ' קיי עשה לבו ריאן האנונימי, הוא בלי ספק נוקאאוט.
בעוד ששבסקי תימרן בין הגנה אישית, איזורית ולוחצת, ניהל רוטציה של שבעה שחקנים ששיחקו יותר מ-20 דקות והתגבר על בעיית עברות של שני כוכביו הגדולים, וויסלואו ואוקאפור, מאמן וויסקונסין בו ריאן נח על הספסל, לא שינה את המערך ההגנתי וקרע את שחקני החמישייה שלו עם 30+ דקות לכל אחד. לבסוף, כ-10 דקות לסיום, מצא ששבסקי את ההרכב הנכון בשביל לסגור את הפער מוויסקונסין (ההרכב הנמוך) ואת ההרכב הנכון בשביל לפתוח פער לכיוון השני (ההרכב עם וויסלואו ואוקאפור), בעוד בו ריאן עמד פעור פה.
2. החולשה הגדולה של פרנק קמינסקי
הטעות היחידה של קואץ' קיי, אם כן, הייתה שלא הורה לשחקניו לשחק פיק & רול כל התקפה, כל ההתקפה. לקמינסקי, שהציג משחק שקרוב לשלמות בהתקפה (7-16 מהשדה ו-2-4 מהשלוש ל-21 נקודות; 2 אסיסטים), שלט בכדורים החוזרים (12 ריבאונדים) והציג משחק אחראי (2 איבודים, עבירה 1), ישנה חולשה אחת בולטת. זה לא איזה סוד גדול, ולא גילוי מרעיש שלי, אלא הסיבה בגינה למרות יכולת התקפית כזו עילאית קמינסקי לא מפצח את הטופ 10 במוק דראפטים השונים. הבחור לא מסוגל לעזור בהגנה, ולא מסוגל לשמור על הפיק & רול.
בהגנת ה-1X1, קמינסקי בסדר גמור. הוא עצר את אוקאפור על 10 נק' ועבירת התוקף שסחט ממנו מעידה על הבנה יפה של המשחק. גם העובדה שעצר כך את אוקאפור ובכל זאת הצליח לבצע עבירה אחת בלבד, מעידה על כך שהוא לא רע בתחום הההגנה האישית. לעומת זאת, בכל פעם שדיוק ביצעה פיק & רול שכלל את השחקן של קמינסקי בתור חוסם, או ששחקן עבר את המגן שלו וקמינסקי היה צריך לעזור בהגנה, הענק הראה פחדנות וחוסר יכולת וכמעט תמיד הסיטואציה נגמרה בסל של דיוק.
3. איך המשחק השפיע על תדמית אוקאפור
נכון, לפני המשחק כתבתי על זה שאני לא חושב על ה-NBA כשאני רואה את המשחק, אבל יש פעמים שזה מפתה מדי. אני זוכר שאחרי הדחתו של וויגינס בשלב מוקדם של טורניר המכללות האחרון, מישהו כתב שחבל שבזה תסתכם קריירת המכללות שלו. אז לאוקאפור – בחירה ראשונה וודאית הרבה יותר מוויגינס, שנבחר ראשון בגלל שהקבוצה שבחרה ראשונה הייתה, במקרה, מתומכי וויגינס ולא מתומכי פארקר – יהיה על מה להתסכל אחורה. עם זאת, כשמנכ"ל קבוצה מסוימת יפנה לנצל את זכותו לבחירה הראשונה בדראפט, נראה שלא יסתכל על האליפות הזה כמקור גאווה לאוקאפור. הוא אמנם הראה ווינריות, עם שני סלים חשובים בשתי הדקות האחרונות אשר השלימו את המהפך, אך בסופו של יום – לאחר שהיה מצוין בשני הסיבובים הראשונים של האליפות – קלע בסה"כ 10.75 נק' למשחק בארבעת הסיבובים המכריעים, כולל 10 נק' בלבד הבוקר, במשחק הגמר.
אולי נותנים קצת יותר מידי כבוד למושג 'פוטנציאל'?
4. שעון 35 השניות מיותר
ההיגיון מאחורי שעון 35 השניות ברור: לתת לשחקנים מספיק זמן להגיע לזריקה טובה, ולא ליצור משחק 'ראן & גאן'. הבעיה היא, ובכן, שזה לא מה שקורה בפועל. בסה"כ קלעו שחקני שתי הקבוצות 49 מתוך 112 זריקותיהם, השווים ל-43.75% אחוז מהשדה. השנה, אחוז הקליעה הממוצע ב-NBA עומד על 44.9%. כמעט אחוז יותר מ'ליגת הזריקות הטובות'. אגב, מספר הזריקות הממוצע למשחק ב-NBA עומד על 83.5, נמוך ב-28.5 (!) זריקות ממשחק הגמר הבוקר וזה עם 8 דקות משחק נוספות ושעון זריקות קצר יותר. כלומר, שעון התקפה ארוך לא אומר משחק שקול ואחראי.
בנוגע לחוק אחר עליו ה-NCAA מתעקש לשמור, והוא קשת השלוש הקרובה להחריד. כאן דווקא נראה שאין היגיון להרחיק אותה, כאשר השחקנים קולעים במשחק הבוקר ב-34.375% אחוז מהשלוש. כן, ניחשתם נכון. נמוך ביותר מאחוז מזה של ה-NBA.
א. מעניין הדיון סביב אוקאפור… באמת לא הוכיח בטורניר הזה שום דבר שמצדיק בחירה ראשונה ודאית כל-כך. מצד שני, וויגינס נתן עונת מכללות חלשה יחסית, הוא גם לא התבלט בטורניר, והוא בדרך הבטוחה להיות רוקי העונה (ויסלחו מנחם וניק מירוטיץ'). למרות הטורניר המצויין של שבאז נפייר בעונה שעברה, אין באמת ספק מי שחקן טוב יותר… למרות שהבחירה הסתמכה בעיקר על פוטנציאל.
נ.ב מאיפה הבאת את הנתון של 83.5 זריקות באן.בי.איי למשחק לשתי הקבוצות?? לא הגיוני בעליל… תבדוק שוב.
אתה צודק לגמרי. טעות קריטית.
הנתון מתייחס לקבוצה אחת, כלומר לשתי הקבוצות יש 167 זריקות. כן, זה מפריך לגמרי את הנקודה האחרונה בפוסט.
ואז נשארנו עם טענה אחרת ש-35 שניות להתקפה זה מוגזם לחלוטין, בלי קשר להאם מורידים את השניות עד הסוף או לא…
תודה, יופי של טור.
1. אני גם לא אוהב את האובססיביות של GM בנבא ל'פוטנציאל' (זאת הסיבה העיקרית שאני תומך במינימום שנה קולג' לפני דראפט). אבל לפחות במקרה של אוקאפור, אני לא חושב שזה רק 'פוטנציאל'. ברור שהוא עדיין חצי אפוי מהרבה מאוד בחינות, אבל גבוהים בגיל הזה הם תמיד חצי אפויים, ואם לא נצפה ממנו לגדולות בשנתיים הקרובות אז יש סיכוי לא רע שהוא יתפתח לשחקן די טוב בליגה. מה גם שלמרות הסיכון, אני ממש לא בטוח שיש מניות אחרות יותר בטוחות ממנו בדראפט הזה
2. לגבי קמינסקי, דווקא הייתי שמח אם הוא יפול למקומות היותר נמוכים בדראפט בשביל שבוסטון ידוגו אותו, למרות ששלושה סנטרים לבנים בקבוצה אחת זה בטח סוג של שיא. קואץ' סטיבנס יידע ללמד אותו איפה לעמוד בהגנה ומתי לבוא לעזור. זה ממש לא משהו שאי אפשר ללמד.
בראד סטיבנס הוא פשוט מאמן ענק. כל רוקי צריך לקוות להגיע לבוסטון.
אולי זה קצת פרודקסאלי אבל המשחק הזה(כמו עוד כמה לאורך הטורניר) לא משהו שאוקאפור ירצה להכניס לSHOW OFF שלו לקראת הדראפט.
בכל הימים האחרונים ניסו לסמן את המאצ' אפ בינו לבין קאמינסקי הלבן כאיזה משהו שהוא יהיה חייב לבוא ולתת בו הצהרה.
והתוצאה היא 22 דקות בלבד, הסתבכות בעבירות, משחק בינוני גם מתחת לסלים וכשקאמינסקי כרגיל עושה את כל מה שהוא יודע בלי שאף אחד מהגבוהים יקשה עליו.
המניות שלו די נפגמו עוד לפני שיצאנו לטורניר ואני בטוח שיש היום לא מעט GM שממגרדים את הראש ושואלים את עצמם עם הלבן הזה שספק בכלל אם יעשה קריירה יותר ארוכה בNBA או באירופה גרם לו להראות ככה אז איך גבוהים עם 30-40 ק"ג עודף של שרירים יגרמו לו להראות??
מעלה תהיות בהחלט.
הוא רק בן 19, ולכולם ברור שייקח לו עוד שנתיים בערך לפתח מאסת שרירים שתאפשר לו להתמודד מול המפלצות מהנבא. אני לא מסנגר עליו, אבל לכל הGM ברור שבמקרה שלו צריך להסתכל על דברים כמו כישרון ואתלטיות, ולא על המכות שהוא חוטף מילד שמבוגר ממנו בכמעט 3 שנים (שזה המון בגיל הזה, ובעמדה הזאת). וחוץ מיזה, עם כל התהיות, יש מישהו אחר שהיית בוחר במקומו במקום הראשון?
זה לא עניין של מסת שריר, בשביל פרשמן הוא בנוי כבר עכשיו טוב מאוד לביג מן, גם במחינת האורך ומוטת הידיים.
הבעיות של זה יותר עניין של ניתור, קורדינציה, הגנת פיק אנד רול חלשה.
וסתם עוד לא מעט דברים קריטיים שמדברים עליהם גם כאן:
http://grantland.com/the-triangle/eight-questions-about-jahlil-okafor-in-the-nba/
ממש לא רואה את התהיות ורק את האפסייד.ילד בן 19 עם נתונים כאלה ומיקום כזה מעולה.
הוא לא צריך להיות אלפא בכל משחק אבל הנוכחות שלו- שחקן גבוה עם מותת ידיים וכזו אתלטיות משדרגת כל קבוצה.
אני ממש מקווה שהוא יגיע לקינגס.
וכל זה ממשחק וחצי שלו שבערך ראית במשך כל העונה הזאת.
כפיים.
אני התרשמתי ולדעתי אתה ממעיט מערכו.
ימים יגידו.
ויש פה טעות גדולה מאוד במסקנות של הטור-
"בחירה ראשונה וודאית הרבה יותר מוויגינס, שנבחר ראשון בגלל שהקבוצה שבחרה ראשונה הייתה, במקרה, מתומכי וויגינס ולא מתומכי פארקר – יהיה על מה להתסכל אחורה."
עובדתית שום דבר במשפט הזה לא נכון.
איך משהו תיאורטי יכול להיות עובדתי? זה שמילווקי הייתה בוחרת בפארקר גם בבחירה הראשונה, וכמוה עוד קבוצות זו תיאוריה בדיוק כמו התיאוריה שלך (שהן היו בוחרות בוויגינס).
קודם כל הוא לא בחירה ראשונה וודאית הרבה יותר מוויגינס(ואפילו לא בדראפט חלש מאוד כמו זה של השנה).
2. דבר שני וויגינס היה נבחר שני רק אם אמביד היה כשיר, משאבמיד נכנס לניתוח זה היה וויגינס ALL THE WAY.
גם אם מילווקי הייתה בוחרת ראשונה היא הייתה לוקחת אותו.
3. וויגינס על סמך הפוטנציאל, הנתונים האתלטים שלו, ההגנה נכנס בכל אחד מ-5 הדראפטים האחרונים לטופ 3.
אוקאפור עוד לא סגור בטופ 3 של הדראפט החלש מאוד הנוכחי שזה בעצם מבטל את כל החלק הראשון של המשפט שלך.
1.* אמור להיות שהוא לא בחירה ראשונה ודאית אפילו לדראפט של השנה(שהוא חלש מאוד בהיצע שלו בלוטרי).
כמי שראה את כל המשחק 'חי' ומכיר טוב את כל השחקנים ממשחקי כל העונה ומשחקי הטורניר הקודמים , ברור שהסיבה היחידה שויסקונסין הפסידה היה יום בינוני-מינוס של כוכבה סם דקר (ושאר קלעיה, אך במיוחד הוא). לא שמירה ולא בטיח. זריקות פתוחות פשוט ניכנסו לטבעת ויצאו. יום קליעה רגיל שלו, וויסקונסין מנצחת ב-6-8, ששבסקי או לא ששבסקי.
מנחם, לא צריך לראות את משחקי כל העונה בשביל לדעת שוויסקונסין תלויה בסם דקר וכאחד שראה את כל המשחק ׳חי׳ ניתן לצפות שתבין שיום הקליעות החלש שלו נבע מהגנת דיוק. זה לא שהוא החטיא לייאפים.
יצא לי תוקפני משהו. לא התכוונתי
בקשר ל-35 שניות, ה-NCAA כבר ניסתה כמה משחקים העונה עםן 30 ו-28 שניות, וזה יקרה על בטוח בפגישה הבאה של הבוסים.
אני מקווה שאכן כך יהיה. אני לא רואה הרבה קולג' הופס, אבל מהקצת שאני כן רואה, חוק ה35 שניות יכול לשגע הרים.
קיי, לפני הדראפט האחרון רצו פה התערבויות אם וויגינס ייבחר ראשון. למיטב זכרוני הן המשיכו גם אחרי שאמביד יצא מהתמונה. תראה לי אחד, חוץ מהדיבילים של דראפט אקספרס, שמוכן לשים את הכסף שלו נגד אוקאפור.
לא רצו פה שום התערבויות, רצה פה התערבות אחת ביני לבין אחד שלא מבין שום דבר בעניין הדראפט והקולג' בסקטבול(אפלטון) שהיה מוכן לסכן 500 דולר כשהוא טוען שאם מילווקי הייתה בוחרת ראשונה היא לא הייתה לוקחת את אמביד(לפני שאמביד נפצע).
שים לב שאתה לא מבין בכלל תחבירית למה אני מתכוון.
אתה כותב שאוקאפור הוא בחירה ראשונה יותר ודאית מוויגינס.
אז כותב כל זה בכלל לא נכון, לא רק בדראפט אקספרס כרגע לא מדרגים אותו ראשון, בהרבה מוקים שאני מעריך הוא נע ונד(ואת של דראפט אקספרס אני לא מעריך) בין בחירה 1 ל-2 ואני טוען שבקומביין ובמחנים האישיים יש לו הרבה מאוד מה להפסיד(ככל שיראה פחות הוא יוכל להסתיר את הבלוף) והוא יכול גם לרדת דרומה מ-2.
וויגינס זה נאמבר 1 פרוספקט כמעט בכל דראפט ב-5 שנים האחרונות, כולל זה שהביא לפה את קיירי ואולי שני בדראפט שהביא את דיוויס.
ולו בגלל הפריקיות האתלטית שלו, הפוטנציאל לזוז בין 2 עמדות ולשמור על 3.
בדראפט הנוכחי אין אף שחקן מרשים כזה וגם בדראפט כזה שנחשב לחלש מאוד(כל מי שמבין עניין קלט את זה כבר מזמן*) אוקאפור בכלל לא בחירה ודאית לבחירה ראשונה.
הטורניר עצמו ומשחק הגמר בעיקר אפילו מורידים לו סיכויים.
עד כדי כך וויגינס היה בחירה מעוגנת ראשונה שמי שזוכר הוא הראשון שטרח לדחות את ההגעה שלו לקומביינים שזה בפני עצמו דבר חריג מאוד אצל נבחרים שמעומדים להיות ראשונים.
יותר מזה, מי שראה אותו בקנזס הבין כמעט מיד שאין שום קשר בין איך שמשחק במכללות(ובעיקר בהתקפה של סלף שהשתמשה בו בחוסר יעילות משווע) לבין איך שיראה במקצוענים.
יש לי הרגשה שהבנתי למה אתה מתכוון (״תחבירית״).
בעובדה שוויגינס כישרון גדול מאוקאפור לא פקפקתי. אגב שים לב – בפוסט קראתי להנמיך את ההתלהבות מאוקאפור והתיוק שלו כבחירה ראשונה וודאית.
כל מה שאני אומר זה שבפנקס של 30 ה-gmים בליגה, אוקאפור נמצא במקום הראשון. אצל וויגינס היה לפחות פנקס אחד בו היה רשום פארקר, ולא הוא.
מ.ש.ל
לא היה שום פנקס שוויגינס היה רשום בו אחרי פארקר.
על הוכחה כזאת המורה הייתה שולחת אותך למועד ב'.
מצד שני אין לך בכלל למה להשוות כי כרגע לא רשום שום דבר בפנקסים של הGM לגבי הדראפט של העונה כי:
1. לא ברור עוד סדר הבחירות.
2. לא עבר הדד ליין בכלל ללהודיע מי נכנס לדראפט ומי לא.
3. לא היה קומביין
4. לא היו מחנות אימון פרטיים עם שיחות אישיות.
5. אוקאפור כרגע גם בדוחות הMOCK לא מס' 1 ודאי ומהמקורות היותר אמינים שאני עוקב אחריהם- הוא בין 1-3.
ממש לא המצב שהיה עם וויגינס אחרי הפציעה של אמביד כשהפך למס' 1 ודאי, כולם כנראה הבינו את זה חוץ ממך.
לא נורא אתה עוד צעיר.
אוקאפור מוגדר כמס' 1 ודאי לא?? ממליץ לך מקרב לב לקרוא את הכתבה הבאה, בוא נגיד שאם התחילו לרשום בפנקסים אז אין GM שלא משפשף את הראש בקשר לשאלות הקריטיות האלה:
http://grantland.com/the-triangle/eight-questions-about-jahlil-okafor-in-the-nba/
קודם כל, תראה שבמעורב של מנחם הודיתי בתגובה השנייה או השלישית שהמעמד של אוקאפור כבחירה ראשונה וודאית מתערער בימים האחרונים.
לגבי הכתבה –
שאלה אחת היא בעצם מחמאה (האם הוא מסוגל לקלוע על שחקנים קטנים).
יש עוד 3 שאלות טיפשיות:
האם הוא מסוגל לקולע על שחקנים גדולים – צחקת על זיו שהוא מתבסס על משחק וחצי, הסעיף הזה מתבסס על שלושה משחקים ואפילו מודה שהוא לא היה כל כך נוראי.
האם הטורניר השפיעה על מעמדו בדראפט – שארפ הולך סחור-סחור. בתרגום חופשי: "אין לי מושג".
מי עדיף, הוא או וויסלואו? – מממ… בוא נחשוב.
עוד שאלה שהיא בעצם כל השאלות בכתבה הזאת, היא "האם אוקאפור אוברייטד".
בקיצור, שלוש השאלות האמתיות היחידות הן:
האם הוא מסוגל לקלוע מהקו (כפי שאמר שארפ, הוא לא עד כדי כך גרוע כך שלא מדובר במקרה אבוד).
האם הוא מסוגל לשמור (ברוק לופז בעיצומו של השבוע השני עם תואר שחקן השבוע במזרח ומוביל בגאון את הקבוצה שלו לפלייאוף).
האם שווה להחזיק אותו על המגרש (או במילים אחרות: האם תבנה קבוצה מסביבו?)
השורה האחרונה שכתבתי היא בעצם התשובה – יש מספיק קבוצות בתחתית הליגה שנואשות לכוכב ומוכנות לבנות סביבו קבוצה, רק שיקבלו הזדמנות. אם התסריט הריאלי ייקרה ואחת מהן תקבל את הבחירה, אוקאפור ייצא מספר 1. אם תקבל אותו קבוצה על סף פלייאוף, הימור מופרח – אוקלוהומה/ניו אורלינס או אפילו יוטה וסקרמנטו – יהיה מעניין.
סליחה על החפירה.
טוב עשית פה סלט של שטויות.
נתחיל מההתחלה, אם הודית בטור של מנחם שהוא לא בחירה ראשונה ודאית אז אתה בעצם משקר לקוראים של הטור שלך?? פה טענת שהוא בחירה ראשונה ודאית יותר מאחת מהבחירות הראשונות הכי ודאיות בשנים האחרונות(כמובן אחרי שאמביד נפצע)??
לא נאמר שם אם הוא מסוגל לקלוע על שחקנים קטנים, להיפך אחת החולשות שלו לאורך כל השנה זה שגארדים קטנים חוגגים עליו.
וזה מחשיד מאוד כי יש לו מוטת ידיים פסיכית מה שבעצם מרמז על איטיות מובנית שמקשה עליו לצאת לגארדים קטנים ולהתמודד איתם.
המחמאה שהוא קיבל זה על סמך החגיגות שהוא עושה העונה דווקא על ביג מנים קטנים(כמו למשל מול MSU ולאורך העונה מול לא מעט מכללות מהACC).
בקשר לקליעה מהקו, שים לב שהוא לא ממהר לקבוע שום דבר חד משמעית הוא מעמיד אותך מול העובדות הקיימות.
יש בערך ביג מן אחד שהצליח ממש מאין יכולת לקלוע מהקו בגילאים האלה להפוך לקלעי קו אמין מאוד(דאנקן), יש מקרים קיצוניים כמו דראמונד וג'ורדן והוא יושב על 51 אחוזים.
זה אומנם לא מהלכים של האק א שאק אבל שום דבר לא בטוח, זה יכול לרדת כמו שזה יכול לעלות.
הסעיף הזה לא כל כך רלוונטי אם הוא היה איזה פריק אוף נייצ'ר.
אתה עושה צחוק עם הברוז לופז "מוליך" את ברוקלין לפליאוף?? תגיד לי שהתחלת לראות משחקים של ברקולין בחודש וחצי האחרונים ואני אבין ולהבא נמנע מלדון בזה.
כמעט חצי עונה הוא בכלל פותח על הספסל אחרי שפלומלי פרץ אז לוהיבל הוא לא יכול להוביל, מקסימום להיות טוב בחודש האחרון וזה בהחלט עוזר להם.
מה שאגב לא מונע מהם לנסות בכל דרך אפשרית לחפש עליו טרייד, ככה שלא נראה שהם בונים עליו. מנסים להעביר אותו כל השנה לקבוצות שאין שום סיכוי שיבנו עליו כשחקן שמקימים סביבו קבוצה כי מודעים למגבלות שלו+למצבו הרפואי הבעייתי.
בקיצור אם היה פה ברוק לופז לא היה שום סיכוי שבכלל היה נשקל להבחר ראשון(וברוק לופז הגיע אחרי תקופה מרשימה דווקא בסטנפורד).
הוא מעומד להבחר ראשון מפני שחושבים שהפוטנציאל הרבה הרבה יותר גבוה ולכן זו לא הכתבה שבכלל מתחילה לשאול אם לא מדובר באוברייטד(ואני מזכיר לפני שבכלל שחקנים מאשרים את היציאה שלהם לדראפט ולפני כל המבדקים).
לא צחקתי על זיו, טענתי שלקבוע שמדובר בשחקן שחקן על סמך משחק וחצי(כשהוא הודה שראה אותו לראשונה בטורניר) זה לעשות צחוק מהעבודה.
אגב, איך הבנת שהוא הצליח בשלושת המשחקים הבעייתיים שפגש גבוהים??
בגמר הוא שיחק 22 דקות כי הסתבך בעבירות וכי ג'פרסון נתן הגנה מצוינת והצליח להאט את קמינסקי, מול גונזאגה הוא נתן 9 נק' עלובות והגנה גרועה מאוד.
וזו נורה אדומה רצינית מאוד, בגמר הוא פגש גבוהים לבנים שאין סיכוי בכלל שיהיו כוכבים בNBA אבל הם בסייז של סנטרים בNBA והם חגגו עליו, מול גונזאגה הוא פגש גבוהים עם סייז ונפח אבל נגרים שילכו מקסימום לאירופה וגם הם חגגו עליו ואפילו הוציאו בעבירות.
בעונה הרגילה היו לו עוד כמה משחקים כאלה מול ביגמנים עם סייז.
וזו בעיה לאחד שקטלגו אותו מגיל צעיר כאיזה פריק אוף נייצ'ור שאמור להיות סנטר דומיננטי.
קיי, אני לא מבין מה הבעיה. אמרתי דבר אחד בפוסט וכעבור יומיים השתכנעתי בדבר אחר. אני יכול לחזור לפוסט עצמו ולשנות אם זה מה שבאמת משנה לך. אגב "לא כל כך נוראי" לא שווה ל"לא הצליח".
***"לא כל כך נוראי" לא שווה ל"הצליח".
טור מצוין. לגבי האחוזים הלא גבוהים מהשדה למרות שיש יותר זמן להתקפה, זה נובע מהגיל הצעיר של השחקנים במכללות, חוסר הניסיון, וזה שיש הרבה שחקנים בינוניים מינוס.
ניתוח יפהפה איל
אחלה פוסט
לרוב אין קשר בין ביצועים בטורניר או בכלל במכללות לבין ביצועים בליגה
למרות שווינרים פר אקסלנס כמו מג׳יק ומייקל עשו זאת גם שם
אם אני צריך לבחור אני הולך על קרל אנתוני טאונס לפני אוקפור
תפסיקו לנבא מה יש בפנקסים של הGMים.
העובדה היא שכל השידורים בכל אתרי הספורט התחבטו בין וויגינס לפארקר (הרוב אמרו וויגנס אבל חלק לא קטן אמר פארקר – והיה קונצנזוס שלוויגינס יש יותר פוטנציאל אבל פארקר יותר מוכן לליגה).
כיום (ממה שראיתי) לא כל כך שמים את אוקפור מול איזה מועמד ספציפי. כן, יש עוד כמה דעות, אבל בגדול זה הוא שם למעלה (והאמת, ראיתי קצת – ולא התלהבתי ממנו)