דור בלוך, בהקדמה לספרו החדש על דורות שונים בכדורסל שייצא לאור – או לא ייצא לאור – הזכיר את ג'ורג' מייקן. שחקן שנישכח מזמן, וחשבתי שהגיע הזמן להחיותו מחדש במאמר שכתבתי עליו כאחד מ-"50 האגדות".

ג´ורג´ מייקן

היום ישנם סמול-פורוורדים בגובהו – 2.11 מ´. אבל כשג´ורג´ מייקן שיחק בשנות ה-40 הוא היה ה-GIANT האוטנטי של הכדורסל. אז כל השחקנים היו בסביבות 1.80. פה ושם היה שחקן בגובה 1.90 מ´. אז איך לתאר את הדומיננטיות שלו אז? תארו לכם  יאו מינג לבן עם הוקשוט נפלא, באחוז גבוה, אז אולי תבינו מה הוא היה אז.

================================================
הענק הלוחש
================================================
עד ג´ורג´ מייקן הכדורסל היה משחק קשה, אגרסיבי, ששוחק ע"י ננסים. אז לא חשבו כלל על משחק מעל הסלים, ואם משחקים מתחת לסלים, גם 1.82 מ´ עם ניתור טוב יכול להגיע לחישוק. המשחק היה מבוסס כולו על תרגילים, SET PLAYS, "שמיניות" ומה לא. במשחק כזה הענקים שלא מסוגלים להלך וללעוס מסטיק באותו זמן – אבודים.

אז מי שהיה מעל 1.95 מ´ נחשב לאיטי, חסר קואורדינציה, וספורטאי בספורט הלא נכון. להזכירכם, בשנים שמייקן שיחק במינסוטה לייקרס, זכריה עופרי היה השחקן הגבוה בארץ (1.91 מ´), והוא אפילו לא היה הסנטר. הסנטר היה אברהם שניאור שהגיע ל-1.85 מ´ רק עם נעליים עם סוליה גבוהה. הרכז היה יהודה וינר, 1.67 מ´, והוא לא נחשב לנמוך במיוחד.

הוא נולד ב-1924 בג´ולייט, אילינוי, וכבר בגיל 13 הוא היה 1.83 מ´. אבל הוא היה קצר ראייה, השתמש תמיד במשקפיים גדולות עם מסגרת שחורה, ואז אסור היה לשחק כדורסל עם משקפיים. בנוסף, הוא נחשב למין יורם ללא קואורדינציה. בנוסף, הוא שבר רגל בצורה קשה ביותר ונאלץ לשכב במיטה שנה שלמה!

הוא למד בבי"ס קתולי כי רצה להיות כומר. אחרי שנתיים בסמינר קתולי הוא החליט שברצונו להיות עו"ד. אבל אז גילו אותו. המאמן של נוטר-דאם יוניברסיטי ג´ורג´ קיגן פגש אותו קיץ אחד והתחיל לשחק איתו קצת כדורסל. הוא מיד גילה שלג´ורג´ ישנה מין יכולת טבעית ויד רכה, והוא היה מסוגל להשתמש ביד ימין באותה יעילות כמו יד שמאל (הוא היה שמאלי מטבעו).

אבל אמר לו שקצת מאוחר עכשיו לנסות לשחק בקבוצה כמו נוטר-דאם והוא הציע לו ללכת לאוניברסיטה קטנה יותר, דה-פאול יוניברסיטי, שאף היא קתולית. למזלו המאמן של דה-פאול היה ריי מיירס, אחד מהמאמנים המהוללים ביותר בארה"ב (לא אז! שנים אח"כ!). הוא עבד עם ג´ורג´ שלא היה לו כל ניסיון כדורסלני עד אז יומם ולילה. כדי לשפר את הקואורדינציה שלו הוא הכריחו לקחת שעורי בלט באוניברסיטה.

במסיבות סוף השבוע מיירס היה בא לאולם הריקודים "ומכריח" את הענק לרקוד רק עם הבנות הנמוכות ביותר כדי לשפר את עבודת רגליו. הוא גם יצר את ה-"MIKAN DRILL" (שעד היום משתמשים בו!) שהיה עמידה תחת הסל ולקלוע ברציפות 300 פעם. לפעמים הוא הכריח אותו לקלוע 500 פעם.

הוא מיד התגלה כגאון חסימות. הוביל את דה-פאול ב-1943-1944 לעונה של 22-4 כשממוצעו 23.9 נק´ עם 15 ריבאונדים. כוכב נולד! שנתיים הוביל את ה-NCAA בקליעות וניבחר פעמיים ל-´אול אמריקן´ בשנת הג´וניור והסניור שלו, דבר שלא נשמע לפני כן לשחקן שלא שיחק כדורסל עד הגיעו למכללה!

בסיום מלחמת העולם ה-2 הכדורסל המקצועני החל לפרוח. שם הליגה היה NATIONAL BASKETBALL LEAGUE שרוב שחקניה היו יהודים מניו-יורק כרד הולצמן ורד אורבך. השיקגו "גירס" החתימה אותו על סכום אדיר אז (60,000$).

אז החלה תקופה של מעבר מליגה לליגה. בתקופה ההיא היו שלוש ליגות מקצועניות וכל העסק היה פרוע לחלוטין. הוא הצטרף לליגת ה-PBLA שהיו לה קבוצות בערים הגדולות של ארה"ב, ומשחקו פרח. הוא הפך להיות שחקן הגנה נפלא, ושחקן התקפה עם הוק ימני טוב כמו השמאלי, והיה בלתי ניתן לעצירה.

משם עבר לליגת ה-NBL ובעל קבוצת מיניאפוליס מוריס שלפן החתימו לקבוצת "GEMS", ואחרי זמן לא רב שמה שונה ללייקרס. כשהוא שמע שהוא הולך לשחק במיניאפוליס תגובתו הייתה שהוא הוחתם ע"י "קבוצה מסיביר"!

שלפן הקים קבוצה נהדרת. מסטנפורד הוא הביא את ג´ים פולרד, השחקן הראשון לקלוע בניתור, והוא היה למעשה בורא הג´אמפ-שוט. הוא החתים עוד שני שחקנים שהיו אז הטובים בנמצא – טוני ג´רוס וסוויד קריסון, והלייקרס הפכה לקבוצה הטובה והידועה ביותר בארה"ב. מאחר ולא היו לה יריבות מתאימות, המשחקים הגדולים היו נגד ההארלם גלוב טרוטרס ששיחקו "משחק רגיל" נגד הלייקרס. משחק אחד של הלייקרס נגד ההארלם גלוב טרוטרס שוחק באצטדיון הפוטבול של שיקגו בנוכחות 28,000 צופים – שיא שעמד כמה שנים טובות.

מייקן היה "הענק הלבן" שכולם באו לראות. היריבה הגדולה שלהם הייתה רוצ´סטר, עם עוד שחקן לבן גבוה בשם אדולף שייס, שבנוסף היה גם יהודי! יריבה חזקה אחרת הייתה הוושינגטון קפיטולס שכוכבה היה פוינט-גארד בשם רד אורבך. ב-1949 ה-NBL התפרקה וליגה אחרת, ה-BAA "בלעה" שש קבוצות משם, כולל הלייקרס, וסירקיוז נשיונלס (שהפכה לפילדלפיה סיקסרס). ליגת ה-NBL הפכה שמה ל-NATIONAL BASKETBALL LEAGUE, וכך נוצרה ה-NBA!

מייקן הפך לשחקן דומיננטי ביותר. קלע 40 נק´ למשחק, ובגללו נוצר חוק חדש – GOAL TENDING! כשהלייקרס היו באים למדיסון סקוור גארדן השלט זעק: "הערב הניקס נגד מייקן". פעם אחת כששחקני הלייקרס ראו את השלט הם סרבו להתלבש למשחק. "זה המשחק של ג´ורג´ נגד הניקס!". כמובן שהייתה זו בדיחה.

הלייקרס הובילה את הליגה שנתיים רצופות עם 46 ואח"כ 48 ניצחונות. אבל ב-1955-1956 הלייקרס הגיעה לתחתית. פולרד החליט לפרוש, ובעונה שאחריה מייקן פרש עם קריירה של 11,764 נק´ (שיא אדיר אז) וממוצע של 23.1 לקריירה.

הכדורסל שהיה עד אז משחק של נמוכים שינה פניו לעולם. שחקנים כביל ראסל וג´ים לבלוט נכנסו לליגה, הלייקרס החתימה את אלג´ין ביילור וג´רי ווסט, ואז גם התחילה ה-DYNASTY של הסלטיקס.

מייקן, כבר עו"ד מצליח, נקרא להיות הקומישינר של ליגה מתחרה לנבא – ה-ABA. הדבר הראשון שעשה היה "ליצור" כדור חדש, לבן-אדום-כחול, שהפך למותג החשוב ביותר של הליגה. מייקן יצר ליגה טובה, מעניינת, עם שחקנים מעופפים כג´ורג´ גרווין וד"ר ג´יי, עד שה-NBA בלעה אותה. סוף הסיפור ידוע.

הוא הפך לאחד מהאנשים המכובדים והידועים בנבא. ניבחר ל-"היכל התהילה" ול-"50 האגדות" ועד יום מותו היה השגריר החשוב ביותר של הנבא. בנו לארי, שיחק באוניברסיטת מינסוטה ואח"כ בקליבלנד קבלירס בשנת הולדתם (1970).

מייקן המשיך בעבודתו כעו"ד, ונחשב עד היום לאחד האנשים שהשפיעו ביותר על הנבא לתת סידורי פנסיה טובים יותר לשחקניה. הוא ניפטר ב-2005, בגיל 81. ברור שמייקן לא יכול היה לשחק היום בנבא. שחקן בגובה 10´6 הוא לא סחורה היום. אבל בזמנו הוא היה "ענק לוחש" עם דומיננטיות מוחלטת תחת הסל בהגנה ובהתקפה.