אנחנו רואים העונה גרג פופוביץ' שונה מבדרך כלל. המאמן האגדי ממשיך לנצח, אבל הצליח להוציא את הקבוצה שלו מתוך בועת אדישות בדיוק בזמן המכריע, בניגוד למאמן המשמים שייבש את הכוכבים שלו לקראת הפלייאוף בשנים עברו.
האתגר הגדול ביותר לקבוצה אלופה, לפי ג'ון וודן, מאמן המכללות האגדי, הוא לשחזר את ההישג. האליפות השנייה קשה הרבה יותר מהראשונה, "זה הופך את האנחנו כקבוצה בחזרה לאני", אמר על זה ג'ורדן. מי שחווה את זה על בשרו היה פופוביץ' והספרס, שלקחו אליפויות ב-2003, 2005 ו-2007, ולא הצליחו לשחזר את ההישג בשנה לאחר מכן עקב אדישות מסוימת, והתפרקות הקבוצתיות (אותה ניסו הספרס למנוע באמצעות השארת כל השחקנים מהקבוצה של 2013/14).
לאחר שנתיים אינטסיביות במיוחד שכללו הגעה אחת לגמר, והפסד בזכות שלשה הירואית של ריי אלן, ונקמה מתוקה במיאמי היט בגמר, נראה שהספרס הולכים ליפול פעם נוספת. לכן פופוביץ', ביופורד (מנג'ר הספרס) ופיטר הולט (הבעלים) החליטו לשמור על הקבוצה ביחד ככל שניתן, ואף שחקן לא עזב את האלופה.
למרות זאת, עד ינואר היה ניתן לראות חוסר אכפתיות מסויים בספרס. כצופה מן הצד היה אפשר לחשוב שהספרס מאמינים שיש מעין כפתור, שברגע שילחצו עליו יחזרו לשחק את המשחק המושלם ששיחקו בגמר האחרון. פיל ג'קסון אמר שקרה מצב דומה בלייקרס של שאקובי, והשווה את עונת האליפות השלישית של הלייקרס, ב-2001/02, לרומן הרוסי "אובלומוב" שמספר על אדם חסר מעש שמבלה את רוב זמנו במיטה. גם פופוביץ' תאם את המצב עם הצהרות כמו "אנחנו לא רוצים לזכות באליפות השנה" שהעידו על אדישות מצטברת, ולצד מכת פציעות המצב לא נראה טוב.
ואז, באמצע העונה, קרה מהפך. הספרס שקעו למקום השביעי במערב במהלך פברואר, ושחקנים כטוני פארקר וקוואי לאונרד נראו כצל חיוור של עצמם, בנוסף לבוריס דיאו שעדיין לא נכנס לכושר לאחר אליפות עולם מוצלחת ועונה סדירה נפלאה. יחד עם חזרתו של טיאגו ספליטר לכושר, נראה שהדברים צריכים להשתנות מהר עבור סן אנטוניו.
והוא הצליח לעשות את זה. החזרת טיאגו ספליטר לחמישייה במקום ארון ביינס החביב הראתה לליגה את הרצינות של הספרס, פארקר נראה סוף סוף כמו השחקן שגרם לדווין וויד להראות כמו שחקן נערים ג' בגמר האחרון, לאונרד שם בצד את הפציעה ואי ההסכמות על חוזהו ונראה כמו MVP גמר מכהן, ומאז הראשון במרץ המאזן של סן אנטוניו עומד על 4-13, כאשר אף שחקן לא עובר את החצי שעה למשחק. לספרס יש שני משחקים נגד הרוקטס, כרגע במקום השני במערב, ומאוד יכול להיות שהספרס יצליחו להחליף מקומות עם יוסטון ולהגיע למקום השני/שלישי.
פופוביץ' עצמו הודה במהפך שעברה הקבוצה במהלך העונה, והוציא את השחקנים מהאדישות שלהם-"לקח לנו הרבה זמן לחזור לקצב, ומתי כשאנשים (הפצועים-ר.ו) חזרו, האנרגיה שלנו חזרה כקבוצה. אנחנו עדיין לא משחקים ברמת אלופה, אבל אבל אנחנו משחקים טוב יותר מכפי ששיחקנו עד עכשיו". הוא האחראי המרכזי להצלחה הזאת.
שי אבן-צור
4 אפר 2015 16:25:29כולנו חיכינו בכיליון עיניים להתעוררות הזאת שתגיע.
איזה יופי שזה סופסוף קרה. עכשיו נשאר לראות אם זה לא מאוחר מדי.
Berch
4 אפר 2015 17:00:53ציפו שזה יקרה
וזה קרה
איזו קבוצה משעממת 🙂
מאיר אריאל
4 אפר 2015 17:03:49רועי, הספרס לא שחזרו את האליפות עד עכשיו מהסיבה המאוד פשוטה שלא קל לקחת אליפות בליגה הזאת.
כמובן שהתנאי הראשון זה יכולת אבל במקרים רבים פציעות ומזל מהווים חלק בלתי נפרד מהנוסחה המנצחת .
אז לא אדישות ולא התפרקות . יוטה של מאלון וסטוקטון הייתה אדישה והתפרקה במשך שני עשורים ?? הקבוצות של בארקלי? יואינג? מילר ?נאש?
ב2000 אחרי האליפות הראשונה דאנקן החמיץ את הפלייאוף מה שגרם לספרס לעוף בסיבוב הראשון מול פיניקס .
ב 2004 הסגל של הספרס היה אמנם דומה לשנת האליפות מינוס סטיבן ג'קסון ורובינסון אבל בסופו של דבר הם הפסידו ללייקרס שהייתה מפוצצת בכשרון עם שאק קובי מאלון ופייטון ורק סל מהתחת של פישר הכריע אותם . מזל נטו .
ב2006 הם הצליחו לחזור מ3-1 ל 3-3 בסדרה מול דאלאס ולכפות משחק 7 . באותו משחק דאלאס באה לסן אנטוניו וקלעה באחוזים לא הגיוניים במחצית הראשונה ופתחו פער של 15-20 נקודות הספרס צמצמו את כל הפער לאט לאט ואפילו עלו ל3 הפרש עד שנוביצקי עשה סל ועבירה מטופשת של מאנו וכפה הארכה שבסופה הפסידו .
לא רואה כאן שום אדישות אלא הרבה מזל . לולא הסל הזה הספרס היו פייבוריטים ברורים לזכות באליפות נוספת .
רק ב2008 אפשר לייחס אדישות והתפרקות קבוצתית מול הלייקרס בגמר המערב וגם שם לולא הפציעה של מאנו שהיה אז מאוד דומיננטי בכלל לא בטוח שהלייקרס עוברים למרות שלדעתי בוסטון הייתה זוכה באליפות בכל מקרה באותה שנה .
בכל מקרה לפי החישובים שלי יהיה לספרס קשה עד בלתי אפשרי לעלות למקומות 2 או 3 .
ממפיס כרגע עם 24 הפסדים ואני לא רואה אותה מפסידה יותר מ2 משחקים מה 6 שנותרו . למה ? את וושינגטון הלילה בבית היא צפויה לנצח . אחר כך מול ניו אורלינס בבית ויוטה בחוץ נגיד שהיא תנצח אחד ותפסיד אחד . במשחק לאחר מכן מול הקליפרס בחוץ היא תפסיד .
במידה והיא תמצא את עצמה במצב של 26 הפסדים כשנותרו 2 משחקים היא תיתן הכל על מנת לנצח בחוץ את גולדן סטייט שתימנע ממלחמה שעלולה לסכן מי משחקניה בפציעות ובמשחק האחרון בבית מול אינדי היא פייבוריטית אלא אם אינדי תגיע למצב שזה המשחק שיקבע אם היא תיכנס לפלייאוף או לא ולכן אני לא רואה מצב שממפיס מסיימת עם יותר מ26 הפסדים .
יוסטון תשחק במשחק הבא מול אוקלהומה שכבר רואה את הפליקנס צמודים ( ועם יצרון במידה והמאזן דומה עקב 3-1 עונתי ) . נגיד שהרוקטס יפסידו למרות שקשה לי להאמין אבל נגיד .
אחרי זה יש להם משחק חוץ מול הספרס שזה יהיה בשבילם באק טו באק אחרי אוקלהומה בחוץ . נגיד שגם את זה הרוקטס יפסידו .
עדיין הם יהיו תלויים בעצמם כשיארחו את הספרס והפליקנס והם כמובן פייבוריטים בבית . 2 המשחקים האחרונים מול שארלוט בחוץ ויוטה בבית אני לא רואה אותם מפסידים בכל מקרה .
זאת אומרת שאם הספרס ירצו לעקוף את הרוקטס בדירוג הם יצטרכו לנצח את שני המפגשים מול יוסטון כשהנסיבות לא קלות בשני המפגשים . זה אפשרי עבורם אבל הסיכוי שזה לא יתממש גבוה בהרבה .
הקליפרס כרגע עם מאזן זהה לספרס 50-26 אבל במידה ויסיימו במאזן דומה לקליפרס יש עדיפות כי המאזן שלהם מול קבוצות המערב עדיף .
יש להם הלילה בחוץ מול דנבר וזה לא כוחות . אחר כך 2 מפגשים מול הלייקרס אתה יכול לסמן 2 נצחונות לקליפרס .
אחר כך יש להם 2 משחקי בית מול ממפיס ודנבר ובמשחק האחרון הם ישחקו מול פיניקס שאיבדה עניין בחוץ .
אם שואלים אותי אז הם לא מפסידים אף משחק עד סוף העונה ובמקרה הכי גרוע מפסידים משחק אחד . בשביל שהספרס יעברו אותם בדירוג הם צריכים לנצח את כל ששת המשחקים שנותרו להם וגם אז לקוות שהקליפרס יפסידו אחד .
את פורטלנד הם לא יכולים לעקוף כיוון שהיא ראש בית ונעולה במקום הרביעי ללא קשר למאזן .
לסיכום : בשביל שהספרס יעלו למקומות 2 3 או אפילו 5 ומפגש מול פורטלנד ( עם או בלי ביתיות ) הם צריכים לנצח את כל המשחקים .
וגם במידה וינצחו הכל עד הסוף זה יכול להבטיח להם רק את המקום ה5 . בשביל מקומות 2 או 3 הם צריכים בתוספת כל הנצחונות מעידה רצינית של ממפיס והפסד לא מחויב של הקליפרס .
אפשרי? כן . סביר? לא ממש .