האם לברון ג'יימס ראוי להיות ה-MVP?/ יונתן שגב

תואר ה-MVP, התואר האישי הנחשק מכולם, לא תמיד חולק לשחקן הטוב ביותר. הרבה פעמים, הוא חולק לשחקן שנראה הכי טוב, שייצג הכי טוב את מה שהליגה רוצה, או פשוט לשחקן הנוצץ ביותר. התואר, לדעתי, צריך להיות מחולק לשחקן הטוב ביותר. נקודה. למי שלא היה בגלקסיה הזו מ-2003 (או לפחות מ-2005) יש לי חדשות עבורכם: לברון ג'יימס הוא השחקן הטוב ביותר בפרק הזמן שהוא מבלה על המגרשים, (כמעט) ללא ספק בכלל.

השאלה היא, האם השנה הוא הטוב מכולם. עוד שאלה, היא איך בכלל מודדים כמה שחקן טוב, וכמה מגיע לשחקן לקחת את תואר ה-MVP. באופן אישי, אני חושב שיש שני מדדים שצריכים להיכלל: ראשית- השחקן צריך להיות בקבוצה מנצחת- לפחות בטופ 5 של הליגה. שנית- ה-MVP צריך להיות בעל מספרים "מפחידים". מי עונים על הקטגוריות הללו השנה? שניים- לברון (המלך) ג'יימס וג'יימס (הזקן) הארדן. קרי? אני מצטער, אבל מספריו אינם "מפחידים" מספיק. ראסל? דיוויס? הקבוצות שלהם לא נמצאות אפילו בעשירייה הראשונה, שלא לדבר על החמישייה.

עכשיו, הבה נשווה בין שני המועמדים שלנו, שמבחינתי אחד מהם צריך לקחת את התואר. הנתונים הם ל-36 דק' אלא אם כן כתוב אחרת:

גיימס הארדן: 26.6 נק', 6.9 אס', 5.6 ריב', 1.9 חט', 0.8 חס',  3.9 איב', 44-37-86 אחוזים, 71 מש', 14.5 WS (כמות ניצ' ששחקן שווה לקבוצה), 0.266 WS ל-48 דק', 26.7 PER 

לברון ג'יימס: 25.6 נק', 7.2 אס', 5.8 ריב', 1.6 חט', 0.7 חס', 4.0 איב', 49-35-72 אחוזים, 63 מש', 9.6 WS 0.201 , WS ל-48 דק', 26.2 PER.

קבוצתי לברון: קליבלנד קאבס- 27-47, מקום שני במזרח.

קבוצתי הארדן: יוסטון רוקטס- 23-49, מקום שלישי במערב. 

 

בעניים שלי-לברון: אחרי כל הנתונים והמספרים, הקבוצתיות והאישיות, הגיע הזמן לדבר מהעניים הרואות. כל תקופתו של לברון בכדורסל, היה לו משהו שיש רק ליחידי סגולה- היכולת לשים נקודות על הלוח- מתי שהוא רק רוצה. בתחילת השנה הזו, לברון נראה לא טוב וחשבתי לי שאולי, בגיל 30, המלך ירד מכסאו. נראה היה ששומר מספיק טוב יכול למנוע ממנו לשים את הכדור בטבעת גם כשהוא רוצה בכך. נראה שקליבלנד לא מוכנה לאליפות וכל החלקים חרקו, כולל ג'יימס. איפה שהוא בתחילת השנה החדשה, כשהמשבר היה בשיאו, דווקא אחרי פציעה שהשביתה אותו ל-8 מש', דווקא שהמאזן היה בשפל חדש,  לקח עצמו לברון בידיים והחלק לשחק את הכדורסל שאנחנו רגילים לראות ממנו. אותו הלברון החזק, הגדול ועם זאת המהיר כשד, שקולע טוב מבחוץ וכמובן מוסר נהדר. דקותיו ירדו, וממוצעיו עלו. הוא החל להיות המנהיג שכולם ציפו ממנו. בגללו, ובגלל קיירי אירווינג, שעשה קפיצת מדרגה וכמו כן גם בגלל החיזוקים שהביא דיוויד גריפין, הג'נרל מנג'ר, הקאבס החלו לנצח בלי סוף. לברון הראה לכולם מנקודה זו, שהוא מוכן להביא אליפות לקליבלנד ואת זה הוא עושה כשהוא מבוגר יותר, אחראי יותר וצנוע יותר. הקסם עדיין שם.

בעניים שלי- הארדן: הארדן, החל את הקריירה שלו באוקלהומה סיטי, ונראה היה שמדובר בעוד SG טוב מאוד, אבל לא באחד שאי פעם יאיים על התואר הנחשק (ה-MVPׂ). הארדן, השחקן הכי חזק בליגה לדעתי (הוא לקח זאת מלברון), פשוט מחזיק את יוסטון על גבו. כל משחק ההתקפה סובב סביבו והוא טוב מאוד+ גם בהגנה. בוא נחזור שוב להתקפה: הארדן הוא פשוט המכונה ההתקפית המושלמת: יכול לחדור, לקלוע משלוש, מיד ריינג', כדרור נהדר, יכולת מסירה טובה, וכמובן- הליכה לקו העונשין בתדירות מדהימה- יותר מ-10 פעמים למשחק. נראה לי, כאילו הארדן צפה בסרטונים של לברון כל הקיץ, ואמר למאמניו- אני רוצה להיות כמוהו. כל הדברים שהיו ללברון בעונות הגדולות שלו- יש להארדן- הוא חזק, הוא גדול, הוא מהיר כשד, הוא קולע פשוט נהדר מבחוץ. הוא יכול לשים את הכדור בטבעת מתי שהוא רוצה. אני מאוד אוהב באופן אישי את סגנון משחקו של הארדן, והוא מצליח להתגבר על דבר אחד שללברון יש, ולו עצמו לעולם לא יהיה- אתלטיות ברמה הגבוהה ביותר. עוד דבר שאני מאוד אוהב אצל הארדן- הוא משחק כמו אחרון שחקני הספסל- קופץ לכדורים אבודים, משחק עם המון אנרגיה (בדר"כ- ולפעמים לא, כמו בסרטון למטה) בשני צידי המגרש ובקיצור- עושה הכל כדי לנצח.

 

 

סיכום: כתבתי את הפוסט הזה במטרה לשכנע אתכם שלברון ראוי ל-MVP, אבל הארדן שכנע אותי שהוא ראוי לתואר יותר מקינג ג'יימס. הוא מבחינתי עונה על כל הקטגוריות שה-MVP צריך ופירטתי אותן למעלה. בשתי הקטגוריות הוא ללא ספק יותר טוב מלברון, גם אם במעט. ואם זה לא מספיק- חשבו רגע, שאוציא את לברון מקליבלנד ואת הארדן מיוסטון- איזה קבוצה תתקשה יותר לדעתכם? לדעתי, ללא ספק יוסטון. זה עונה בדיוק על המשמעות של ה-MVP שזה אומר:  Most Valuable Player- השחקן המועיל ביותר- או בעל הערך הרב ביותר- וזה, לדעתי, ג'יימס הארדן.

 

MVP!

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. גיא

    29 מרץ 2015 21:03:17

    כאשר קבוצה נותנת עונה היסטורית כמו הווריארס העונה (ושלא יהיה ספק, העונה שלהם היסטורית – הבטיחו את המקום הראשון במערב 9 משחקים לפני סוף העונה, כאשר המערב העונה תחרותי יותר מאי פעם),
    על מנת שהשחקן המוביל שלה לא יזכה ב-MVP צריך מעומד שמשחק לפחות 2 דרגות מעל שאר הליגה. הפערים בסטטיסטיקה בין הארדן לבין קרי מינימלים (יש שיטענו שקרי נותן עונה טובה יותר), ולכן, לדעתי, קרי צריך לזכות ב-MVP.
    לגבי לברון – אפילו לא קרוב.

  2. מתן גילור

    29 מרץ 2015 21:15:27

    לברון ג'יימס, כמו עוד כמה שחקנים, ראוי לתואר ה-MVP. אבל גם נויר היה ראוי לשחקן השנה בעולם. יש הבדל בין ראוי לבין הראוי ביותר. וחד משמעית לברון אינו הראוי ביותר. יש לפחות שני שחקנים ראויים ממנו.
    לענ"ד, לברון כבר לא יזכה לעולם בתואר ה-MVP של העונה.
    האם התכוונת שהארדן הכי חזק יחסית לתקפידו? הוא לבטח לא השחקן החזק ביותר וגם לברון בשום שלב בקריירה לא היה השחקן החזק ביותר.

  4. מנחם לס

    29 מרץ 2015 22:38:17

    MVP לא ניתן לשחקן "הטוב ביותר" כפי שאתה כתבת, אלא "ל-VALUABLE" ביותר, וה-VALUABLE ביותר הוא או הארדן או קרי, ואפילו ווסטברוק אבל קבוצתו כושלת.

  6. Ish

    29 מרץ 2015 23:40:13

    הנתונים הם ל-36 דק' של קרי:

    26 נק', 8.6 אס', 4.7 ריב', 2.3 חט', 0.2 חס', 3.4 איב', 48-43-91אחוזים, 71 מש', 14.2 WS (כמות ניצ' ששחקן שווה לקבוצה), 0.292 WS ל-48 דק', 28 PER

    זה המספרים הלא מפחידים של קרי.

    תמצמץ שניה עליהם ליד המספרים של הארדן ולברון ובבקשה תנסה לכתוב את הכתבה שוב.

    4. יונתן שגב

      30 מרץ 2015 13:22:44

      צודק. מתקן. כשאני ״ממצמץ״ עליהם ליד המספרים של הארדן, אני מבין שעשיתי טעות. קארי ראוי כמו הארדן לתואר.

  7. מתר

    30 מרץ 2015 00:55:43

    הסיבה שלברון לא יקבל את ה-MVP היא די פשוטה, הוא ויתר על זה עוד לפני שהתחילה העונה. די ברור למי שרואה את המשחקים של קליבלנד (והאמת של לברון בכלל בשנים האחרונות) יודע שלברון משחק ביכולת נמוכה הרבה יותר בעונה הרגילה מאשר מה שהוא מסוגל ומביא בפלייאוף.
    השנה בכלל ראו כמה חוסר חשק היה במשחק שלו בתחילת העונה. אחר כך אחרי המנוחה (שכמו שכבר טענתי היתה יותר נפשית מפיזית) הוא חזר עם יותר אינטנסיביות. ועדיין, לא היו הרבה משחקים שראיתי אותו נותן את כולו למשחק. לדעתי הוא פשוט הפנים כבר בתקופה במיאמי שאת האליפות לא לוקחים בעונה הרגילה.
    לכן אני מסכים עם גיא, אני לא חושב שלברון ייקח עוד MVP, ואני חושב שהוא לגמרי בסדר עם זה.

  9. גיא

    30 מרץ 2015 04:26:17

    גם לדעתי לברון לא זכאי לתואר. בשביל לזכות צריך "פאשן" תשוקה, ועקביות בזה.
    לברון, לא במוד הזה.

    התואר צריך ללכת או להארדן או לקארי. לדעתי לזקן. להערכתי לילד היפה ירוק העיניים.

    אגב יוסטון כבר במקום השני במערב !

  10. צביקה

    30 מרץ 2015 09:53:12

    באמת לא הגיוני לעשות כזה דיון בלי קארי..חוץ מזה סבבה, כמו שמתן אומר ללברון לא אכפת התואר הזה. הוא רוצה טבעת. זה הכל.

  12. דניאל

    30 מרץ 2015 10:46:32

    דוק – זה נכון שטכנית ה- MVP משמעו הכי valuable.
    וזה אפילו לא ברור מה בדיוק הכוונה ב- valuable. האם הכוונה היא לשחקן שנותן הכי הרבה ערך לקבוצה שלו? או אולי לשחקן שהערך שלו בליגה, לעומת כל השחקנים, הוא הכי גבוה (שתי האפשרויות האלה ממש לא זהות). הטור של Trade Value של סימונס, למשל, מנסה להתייחס לשאלה השנייה (הערך של שחקן בתוך הליגה כולה).

    אבל לדעתי, התואר הזו בכל מקרה לא מוענק על סמך המשמעות הישירה שלו, ולדעתי גם לא צריך להיות ככה.

    זה פשוט לא מספיק מעניין להכתיר את השחקן שיש לו את הערך הכי גבוה, בין אם עבור הקבוצה שלו, או בליגה כולה.
    יכול להיות, סתם לצורך הענין, שטייסון צ׳נדלר היה השחקן הכי valuable, או הכי פחות ניתן להחלפה, בעונה ההיא של דאלאס (למרות שלא באמת, ברור שדירק). יכול באמת להיות ששחקן כלשהו בקבוצה בינונית, יהיה יותר valuable לקבוצה שלו מכל שחקן אחר. מה כל כך מעניין בזה?

    לכן הפרס ניתן, כמו שבעצם נכתב בתחילת המאמר, לשחקן שעמד בראש הליגה באותה שנה. זה לא אחד-לאחד עם השחקן הכי טוב. זה שילוב של הסיפור, הקבוצה, השחקן, המספרים, הסגנון, ההיסטוריה, התדמית, מה שנרצה לזכור מאותה עונה. ככה זה צריך להיות, וככה זה מעניין. אני מתעסקים פה בסיפורים בסופו של דבר, בנרטיב. פחות מעניין שג׳ורדן או לברון יזכו בפרס כל שנה, כי הם באמת הכי טובים (למעט אולי איזו הבלחה של דוראנט באמת שנה שעברה). יותר מעניין לזכור את המשמעות של העונות של אייברסון, או למשל של בארקלי של 93, שאולי לא היה יותר טוב מג׳ורדן, ואני ממש לא יודע אם הוא היה השחקן הכי valuable. אבל הוא היה אדיר, הוא היה תופעה, הוא היה המלך של הליגה, או לפחות עשה קולות של מי שיכול להתמודד מול ג׳ורדן, ובאמת הוביל את הקבוצה שלו לעונה נפלאה ולהתמודדות אדירה בגמר. זה MVP…

    אז בסופו של דבר, פשוט מכניסים את כל המרכיבים האלה למיקסר, במינונים לא ממש ברורים, ואז יוצא איזה תבשיל, נגיד ברוטב קארי… 😉

    1. יניב.

      30 מרץ 2015 11:06:27

      1+ תשובה מדויקת וממצה ונכון שזה נראה שמבחינה אישית הארדן נותן עונה יותר טובה מקארי אבל כמו שהראה Ish זה ממש לא נכון ומכיוון שגולדן סטייט הקבוצה הטובה ביותר לאורך כל העונה מבלי לחוות נפילות מתח וזה עוד במערב הרצחניףומי שמנצח על המקהלה בגולדן סטייט זה קארי אז צבחינתי גם כן נסגר הויכוח וקארי הוא ללא ספק הMVP ובזכות וללא טובות של אף אחד

  13. מולי

    30 מרץ 2015 13:25:35

    שאלה לי אליכם:
    נניח שמישהו קולע ממוצע של חמישים נקודות למשחק, מוסר 14 אסיסטים למשחק וחוסם שש פעמים בממוצתע למשחק.
    רק מה, הוא נפצע באמצע העונה ולכן קבוצתו בראיית כלל העונה לא ממש הצליחה.
    האם הוא יכול להיות ה MVP של העונה הסדירה?

    2. מתר

      30 מרץ 2015 15:12:19

      לדעתי לא, אם בדיעבד מסתכלים אחורה ואומרים ששחקן אחר שהיה משחק את כל העונה היה עוזר יותר אז לו מגיע יותר.
      זה עונש כפול, אבל זאת המציאות. אם שחקן נפצע התרומה שלו לקבוצה ירדה.

  14. אשך טמיר המקורי

    30 מרץ 2015 14:19:35

    קרי צריך להיות ה-MVP, הארדן יהיה זה שיקבל אותו.
    לברון? שילמד קודם להניע כדור ולמסור בסיומי משחקים ולא לזיין את ההתקפה של הקבוצה שלו כל פעם מחדש.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט