אחד המצבים המוזרים והבלתי טבעיים ביותר בספורט – מדובר בגיל תיכון ומעלה – הוא כשהאבא הוא גם המאמן.
תשאלו את אוסטין ריברס מה ההרגשה כשבאימון הקליפרס דוק הוא גם אבא וגם מאמן. או אולי מאמן אבל לא אבא? או אבא אבל לא מאמן? אולי ההרגשה היא שבקליפרס הוא לא אבא וגם לא מאמן?
תשאלו את דאג מקדרמוט מהבולס כיצד הוא הרגיש לפני שנה באליפות ה-NCAA כשאביו – מאמן אוניברסיטת קרייטון – צרח עליו על פאול מתקיף שביצע. ברגעים כאלה הכל מתבלבל בראש.
********
אתגרון: רישמו בתגובות שמות אבא-בן מפורסמים כשהאב אימן את בנו.
*******
שלשום ברייס אלפורד קלע את השלשה שהביאה נצחון ל-UCLA. היתה זו שלשה שהוחמצה, אבל הסנטר של SMU קטף את הכדור בירידה לפני שהגיע לכיוון הטבעת והזיברה שרקה לגול-טנדינג. השלשה ניתנה לברייס אלפורד, השלשה התשיעית שלו במשחק. 9 מ-11. אפילו אביו סטיב – שלקח אליפות NCAA עם אונ' אינדיאנה ב-1983 ומדליית זהב כשחקן נבחרת ארה"ב ב-1984 יחד עם מייקל ג'ורדן – שהוא במקרה מאמן UCLA ואחד הפיור שוטרס הטובים בהיסטוריה של המכללות, וכן קלעי לא רע בכלל בשנותיו ב-NBA לא קלע 9 שלשות בשום משחק. 8 הם השיא שלו.
ברייס סיים עם 27 נק' – כולן שלשות – ולארי בראון מאמן SMU אמר בסיום המשחק ש-"כשליריב יש קלעי נפלא כמו ברייס שלדעתי לא נופל מאביו ואולי יסיים כטוב יותר מהאבא, אין הרבה שאתה יכול לעשות מלבד פאולים. אבל כשהוא קולע 90% מהקו, מה הטעם לעשות עליו פאולים?".
כשתקראו מאמר זה UCLA תתחיל את משחקה – או שכנראה כבר תהיה בחוץ עם הפסד ל-UBA (המשחק מתחיל ב-6 בערב, זמן נס ציונה) – אבל היא עם צ'אנס להיות בין ה-16 רק בגלל הבן של המאמן.
היש לכם מושג כמה חצץ אכל הילד בעונה שעברה?
סטיב אלפורד משתכר ב-UCLA יותר מ-3 מיליון דולאר לעונה. הוא עשה כמה גרושים כשחקן NBA. הוא יכול לשלם את שכר הלימוד של בנו. אבל הוא היה צריך שוטיטנג גארד לקבוצתו כמחליף לזאק לוויין, וכל שחקן שהמאמן מביא ל-UCLA בא על מילגה מלאה. הוא חיפש – ולא מצא – שוטינג גארד טוב מבנו שהיה 1.90 מ' בלונדיני בן 17.
בעונה שעברה – עם זאק לוויין וקייל אנדרסון – ברייס אכל מרורים. מה לא עשו ממנו? ילד שמנת ששוחה בתוך משפחה מלאה בכסף, והוא גונב מילגה מאיזה שחקן עני מהגיטו של וואטס הסמוך לאוניברסיטה. כל מה שברייס עשה היה לקלוע 8 נק' למשחק בגראבג' טיים.
אבל העונה ללא זאק לוויין וללא קייל אנדרסון הוא הפך (יחד עם נורמן) לכוכב ההקבוצה. העונה הוא קלע 15.4 נק' למשחק, 4.9 אסיסטים, ו-3.2 ריב', והוא הפך מהשחקן השנוא ביותר בקמפוס לשחקן האהוד ביותר. אגב, סטיב אלפורד הוא בעל קרן התורמת יותר מ-$500,000 לשנה לבני מצוקה, אז הוא עושה די והותר עבור המילגה לבנו. והדבר החשוב ביותר היא העובדה שברייס אלפורד מצדיק כל פרוטה שהאוניברסיטה משלמת עבור שרותיו.
האם הוא טוב מספיק ל-NBA? לא עתה. הוא שחקן שמוטב לו לסיים ארבע שנות מכללה ואז כל קבוצה שתיקח אותו מובטח שיהיה לה מין קייל קורבר מס' 2. אגב, אחיו הבוגר קורי שהוא "WALK ON" (בא ללא מילגה ועשה את הקבוצה) משחק ב-UCLA אף הוא, אך ללא מילגה.
"לא קל להיות 'THE COACH'S KID'" הוא אמר אחרי המשחק. "אתה תחת זכוכית מגדלת לטוב או לרע. מלכתחילה הודעתי ובקשתי שימדדו אותי לפי מעשי והישגי. שישכחו שאבי הוא סטיב אלפורד. אני לא מנסה 'TO LIVE UP TO HIM'. אני מנסה להיות 'ברייס. שחקן כדורסל'. אבל זה כמעט בלתי אפשרי. כל מה שאני מנסה לעשות זה 'TRYING TO BE MY OWN PLAYER'".
כנראה שזה בלתי אפשרי. כנראה שצבעי האבא תמיד יהיו מותזים על בגדי הבן.
בסיום המשחק סטיב לא יכול היה להתאפק וחיבק את בנו כאבא, לא כמאמן. הוא אמר: "אחרי כל כך הרבה שנים שאתה מחבק בנים של אנשים אחרים זה כזה תענוג לעשות זאת לבנך. כשחיבקתי אותו בסיום המשחק הרגשתי הרבה יותר כאבא מאשר מאמן".
גיא
21 מרץ 2015 17:36:07הדוגמא הבולטת ביותר הוא פיסטול פיט מארביץ, ששיחק ב-LSU כאשר אביו אימן את הקבוצה.
פיסטול פיט שיחק 83 מישחקים ב- 4 עונות בקבוצה וסיים עם ממוצע של 44.2 נק' למישחק.
רועי ויינברג
21 מרץ 2015 18:06:34אוסטין ודוק ריברס מן הסתם
נחם לס
21 מרץ 2015 19:34:15מן הסתם הם הראשונים שהזכרתי במאמר
עידו גילרי
21 מרץ 2015 18:39:48השנה יש גם את ההאנטרים שהופכים את הקשר הזה של אב ובן לסוג של קרקס בג'ורג'יה סטייט. RJ צריך לשקול טוב טוב אם הוא קולע עוד סל ניצחון כי הוא עלול להרוג את אבא שלו בקצב הנוכחי.
אלן יוסטון שיחק את כל קריירת הקולג'ים שלו תחת שרביט האימון של אביו שהיה מאמן די גרוע ששרד פחות או יותר את התקופה של הבן שלו שם.
נחם לס
21 מרץ 2015 19:33:22לאלה שלטא יודעים כדאי שתכתוב מה קרה למאמן כשבנו קלע את סל הנצחון!
עידו גילרי
21 מרץ 2015 22:35:26הנחתי שמי שקרא עד כאן עוקב אחרי מה שקורה בטורניר.
בכל אופן ג'ורג'יה סטייט היא תוכנית כדורסל די עלומה. אני לא מצליח לחשוב על בוגר אחד שלה ששיחק במקצוענים בארה"ב או באירופה אפילו.
הם הגיעו לטורניר המכללות רק פעמיים בהיסטוריה עד העונה וניצחו רק משחק אחד. למעשה אני לא חושב שאי פעם ראיתי משחק של הפנתרים עד העונה והסיבה היחידה שאני מודע לקיומם היא שלשם עבר קווין וור מלואיוויל (כן זה עם עצם השוק המתפרקת).
בקיצור עצם ההגעה לטורניר היא הישג עצום עבורם. העונה הם היו הקבוצה מספר אחת בקונפרנס הסן-בלט הנידח. במשחק הגמר של הקונפרנס שמעניק את הכרטיס לטורניר הם הצליחו להיות הקבוצה הפחות גרועה וניצחו 36-38 כשהם קולעים ב-32% מהשדה (עדיין טוב ב-10% מהקבוצה השנייה). 20 שניות לסיום אר-ג'יי האנטר הבן של המאמן רון קלע שתי זריקות עונשין שהיוו את ההבדל כשדרום ג'ורגיה היריבה מפספסת שתי הזדמנויות לנצח מהשלוש. המאמן האנטר כל כך התרגש שהוא קרע את גיד אכילס ונאלץ להסתובב מגובס מאז המשחק.
לטורניר הם הגיעו כאנדרדוג עצום מדורגים 14 מול ביילור החזקה. רון האנטר נאלץ להדריך את שחקניו על כיסא בעקבות ההתרגשות המוגזמת כמה ימים קודם. אחרי שג'ורגיה סטייט נשארו צמודים רוב המשחק ביילור ברחה ל-12 הפרש שלוש דקות לסיום . הפנתרים לא נכנעו וסגרו למינוס 2 כשעם 3 שניות על השעון RJ עלה לשלשה מסוף העולם שנכנסה ונתנה לג'ורג'יה סטייט את ההישג הגדול ביותר בתולדותיה. רון האנטר שוב לא הצליח לשלוט בעצמו ולהכיל את השמחה והתרסק בעוצמה ממרום מושבו על הפארקט מה שגרם לו לשבור את הגבס.
נראה לי שאם הפנתרים עוברים גם עאת אקסיוייר בעוד כמה שעות כדאי שיהיה אמבלונס זמין בסביבה.
עגל
22 מרץ 2015 13:54:13חחח זה אמיתי הסיפור הזה ?!
עידו גילרי
22 מרץ 2015 15:10:25אמיתי לגמרי:
https://www.youtube.com/watch?v=fyeIiCs0TFw
https://www.youtube.com/watch?v=3yng5ud4Iwc
והסיום העצוב (אבל למעשה שמח כי לפחות כולם נשארו בחיים):
https://www.youtube.com/watch?v=KnsmmEWjjco
עגל
22 מרץ 2015 20:53:08אמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות
7even
22 מרץ 2015 20:54:02האמת מטורף!!
מנחם לס
21 מרץ 2015 19:11:13וכמובן הבנים של המאמן הארלי
מנחם לס
21 מרץ 2015 19:22:18מייק דנליבי מאמן את בנו מייק דנליבי ג'וניור.
בבייסבול יש די הרבה. גם בפוטבול יש כמה. בכדורסל NBA לא ידוע לי על עוד אם כי ב-NCAA היו המון אב-בן.
זיו
22 מרץ 2015 05:45:49ריי מקהלום וריי מקהלום גוניור באוניברסיטה בדיטרויט
זיו
22 מרץ 2015 05:45:53הקלידו את התגובה כאן…
זברה
22 מרץ 2015 10:48:25איזו כתבה מצוינת
אסף
22 מרץ 2015 20:43:00מעולה. תודה!