ישנן קבוצות הבונות את עצמן על טריידים. ישנן קבוצות שבונות את עצמן על פרי-אג'נטס. וישנן קבוצות שאף פעם לא בונות את עצמן (הניקס).

וישנן קבוצות הבונות על מה שיש להן, על הדראפט, וכמו ב-GREEN HOUSE (חממה כפי שאומרים בקיבוצים) – מחכות על שהזרעים יתפשו תאוצה, יהפכו לגבעולים, ואח"כ ייתנו פרחים, או גרעינים, או פירות, הכל תלוי ב-DNA שלהם (גם לצומח יש DNA? יש באתר מספיק חכמים לתת לנו תשובה!)

השיטה הזאת של לחכות ולראות כיצד בני הבית יגדלו ויתבגרו נחשבת ב-NBA ל-PASSE. לאף אחד אין זמן לחכות וכולם רוצים תוצרת מהירה. לכן רוב הקבוצות – כמעט כולן – ייקחו משכנתא העיקר להשיג משהו מיד על חשבון המחר. THEY MORTGAGE THE FUTURE OVER THE PRESENT! הלייקרס, הניקס, והנטס – שלושתן מכרו בחירות דראפט כדי לקנות סופרסטארים.

פילדלפיה מכאה את עצמה – התפשטה עד התחתונים – ומכרה את כל מה שהיה לה עבור בחירות דראפט. עתה נשארה ההוכחה שעליהן להוכיח ששיטתם תצליח.

יוטה? לא הלכה לשום כיוון בקטן או בגדול ופשוט תקעה מבט והחליטה שמה שיש לה – מספיק, וכל מה שהיא צריכה זו סבלנות לתת לצעירים להתפתח ולדברים לקרות. יוטה החליטה להיעזר בסבלנות ולבנות מהאפרוחים שקיבלה בדראפט. היו 3-4 שנים רזות, אבל פתאום החממה החלה לתת תוצרת. עדיין לא לשטוף את השוק, אבל בדרך הנכונה להיכנס לפלייאוף בעונה הבאה, ואולי להשתלט על המערב תוך עונותיים.

המורמונים הם כמו הבדואים. לא ממהרים לשום מקום. מחכים עד שדברים יקרו.

יוטה לא עשתה רעש בשוק הקניות ומכירות, והחליטה לפתח את מה שיש לה. זה היה ה-'MODUS OPERANDI' שלהם (מומי! תסביר לזקוקים עזרה) , ומאחר ומאז פברואר 7 הם הקבוצה המצליחה ביותר ב-NBA אנשים מתחילים לשים לב.

אותו דבר היא נוהגת עם מאמניה: היא נתנה לג'רי סלואן 23 שנות אימון. אחריו היא נתנה לטיירון קורבין 4 שנים לנסות ולראות אם זה המקום עבורו לאמן, ולבסוף נתנה את המושכות למאמן הצעיר, הרוקי קווין סניידר, להוביל את הקבוצה. הם אמרו לו שתפקידו לדאוג שהשחקנים ימשיכו להתבגר ולהתאקלם מאשר לנצח מיד. ראו זה פלא: הוא עושה להם את שני הדברים גם יחד. הם אמרו לו שהם לא מצפים להצלחה מיידית ונתנו לו זמן להתפתח עם הקבוצה, אך כנראה שהוא לא זקוק לזמן: הוא קיבל פירות כמעט בשלים, והקבוצה התחילה לעוף.

8 מ-10 השחקנים המשחקים יותר דקות מאחרים בקבוצה ניבחרו בתור רוקי'ס ביוטה, כשדריק פייבורס וטרבור בוקר הם היחידים היוצאים מין הכלל.

פייבורס, הבחירה ה-3 מ-2010, ובחירה ראשונה שהפכה להיות אנס קנטר היו הקומפנסציה העיקרית שהמורמונים קיבלו עבור דרון ויליאמס. כשהם עשו טרייד על קנטר יותר מאוחר, הם הבטיחו לעצמם לוטרי-פיק (LOTTERY-PROTECTED SELECTION) מאוקלהומה סיטי.

הם לא מוותרים על בחירות דראפט, ואם הם עושים זאת זה על חשבון בחירות דראפט אחרות. על בחירות דראפט יוטה לא מוותרת. זה מה שעשו עם שבאז מוחמד וגורגוי דיאנג עבור טריי בורק, הבחירה הששית  בשנה ההיא.

גורדון הייווארד ניבחר 9 ע"י הג'אז ב-2009. כולם חשבו שהם נפלו על הראש. כל מה שהיה לגורדון ברזומה היו שנתיים בקולג' עם שנה שנייה טובה עד הגמר נגד דוק (משחק שהוא היה מצויין בו), אבל הדראפט אקספרס שם אותו בחירה בין האחרונות בסיבוב הראשון או בחירה בסיבוב השני. היתה לו שנה ראשונה בינונית, ושלוש שנים שבאו אחרי שהייתי מגדיר כבינוניות-פלוס. אבל כששרלוט הורנטס הציעו לגורדון חוזה גבוה, הג'אז השיבו בחוזה מקסימום. הם שמו מבטחם בגורדון בחוזה מקסימום שגם הוא התקבל בהרמת גבות.

איש לא מרים גבות יותר. הוא הופך בהדרגה להביות השחקן הלבן הטוב ביותר ב-NBA!

מה הוא עושה העונה כולם יודעים. 19.6 נק' למשחק (עם אחוז קליעה 'אמיתי' של 57%). 4.9 ריב'. 4.2 אסיסטים. 1.5 חסימות. יש רק ארבעה שחקני ליגה עם ממוצעים כאלה: סטפן קרי, לברון ג'יימס, וג'יימס הארדן.

אלק בורק ניבחר ע"י יוטה מס' 12 בדראפט של 2011. הוא היה עבורם יהלום, כשבתחילה רק הם חשבו שהוא יהיה כזה. כשניפצע בדצמבר הזה הוא ישב על 13 נק', 4 ריב', ו-3 אס' עם 39% מדאונטאון. רק ששה  שחקנים בליגה נהנים מסטטיסטיקה כזאת מבין הגארדים.

את רודי גוברט הג'אז בחרה מאוחר בסיבוב השני של דראפט 2013. הוא הופך למפלצת הגנה ממש לנגד עינינו, וממש ברגעים אלה. הוא MONSTER תחת הסל. בן ה-22 הזה מוביל את הליגה בהורדת אחוז הקליעה של כל השחקנים האויבים תחת הסל, והוא בדרך לשבור את שיא החסימות של איש שנה שנייה בכל תולדות הליגה.

הרוקי  דנטה אקסום משתפר ממשחק למשחק, ורודני הוד מדוק שכולם אמרו "רך מדי" הופך להיות שוטינג גארד שהשמיים נראים כגבול עבורו. הוא משחק גם מס' 3, והוא בדרך להפוךל-SUPERHERO כשבחודש האחרון הוא קובר שלשות בדיוק של 50%.

אני יודע שלא כתבתי מספיק על פייבורס שהוא-הוא הכוכב בין הכוכבים הצעירים, ומשחקו הוא הקטליסט הראשי של כל משחק יוטה ג'אז. הסטטיסטיקה שלו בשיפור כל עונה, והוא היחיד מלבד אנטוני דייויד הקולע 16 ב-50% עם 8 ריבאונדים, ו-1.7 חסימות. ה-WIN SHARE שלו הוא 7.6!

את הפלייאוף הם לא יעשו השנה כי הם התבגרו מעט מאוחר מדי. אבל הם עלולים לסיים 500. ובעונה הבאה מקומם מובטח בפלייאוף או שאני מתפשט ערום במיפגש הופס של 2016.

עליהם היה לעשות כל זאת אחרי שאיבדו את אל ג'פרסון ופול מילסאפ. לא כל קבוצה היתה מסוגלת לאבד שני קנונים כאלה תחת הסל ולהינצל.

הם לא צריכים "TO REBUILD " יותר. כל מה שהם צריכים זה להשתפר עם מה שיש להם!