ביום שלישי מתחיל טורניר הכדורסל המפורסם בעולם. כל מי שחושב שנשיאי קבוצות האחראים על BASKETBALL OPERATIONS, ומנכ"לי הליגה סתם מופיעים כדי להיראות כי בחירות הדראפט קבועות בראשם – שיחשוב שוב. אני לא אומר שאילו דוק תפסיד משחק ראשון הסנטר/פאור-פורוורד שלה אוקפור ייפול ממקום ראשון בדראפט למקום חמישי, אבל אני אומר שלטורניר יש מתודיקה משלו, ושכל המרץ' מדנס אינו מטורף כפי שחושבים.
הבוסים של ה-NBA לוקחים את הטורניר הזה בשיא הרצינות.
כמעט תמיד מתגלים שחקנים שלא ידעו כמה טובים הם. שחקנים שמתעלים דווקא כשהמשחק הוא על הקו. כשהם יודעים שעשרות מיליונים בארה"ב, ומיליונים נוספים ברחבי העולם עוקבים אחרי כל צעד שהם עושים – וכמובן קבוצתם – כי הברקטולוג'י הפך למותג ידוע, ובכל רחבי העולם אנשים ממלאים את הברקטולוג'י תודות לאינטרנט כמובן.
מעט מאד אנשים ידעו מי הוא קמבה וולקר לפני טורניר המכללות ב-2011. כרמלו אנטוני רכש שם-עולם וקריירה שלמה בגלל מה שעשה ב-2003. איש לא ידע כמה טוב דריק רוז הוא לפני 2008. אני זוכר חברים שישבו איתי ואמרו, "היי, לא ידענו כמה טוב הוא!".
העובדות ברורות לחלוטין: אוניברסיטאות המצליחות בטורניר מעל ומעבר, ושחקנים מסויימים שהתעלו מעל ומעבר בטורניר, עולים מדרגה מיד בסיום הטורניר. הם עולים ברייטינג של הדראפט, והדבר המעניין ביותר הוא שהעלייה היא וולידית וראוייה לחלוטין.
הכלכלנים קייסי אישניובסקי מאוניברסיטת קולומביה ואנה פרסטון ממכללת הברפורד חקרו את טורניר המכללות, ואספו דטה בת שנים. ההיפוטזה שלהם היתה שמעבידים (מציעי העבודה) נותנים קרדיט מוגזם על פעולות והצלחות של מגישי בקשות שקרו זמן קצר ביותר לפני ראיון התעסוקה. ההיפוטזה שלהם באה בגלל שהם האמינו במה שנקרא "AVAILABILITY HEURISTIC": אנשים מגזימים בחשיבות מאורעות שקרו לאחרונה על חשבון ממוצעים לזמן ארוך. כדוגמא הם מביאים את הדוגמא שאנשים מאמינים אחרי טורנדו שהרג 50 איש שיותר אנשים מתים בטוורנדו'ס מאשר מאסטמה.
הם חשבו שקבוצות NBA סובלות מאותו 'HEURISM' והן נוטות להגזים בהעלאת שחקנים שהצליחו בטורניר שנערך ס"ה שלושה חודשים לפני הדראפט.
הם חקרו את כל ניבחרי הדראפט בשנים 1997 עד 2012, והישוו את מקומם ב-'מוק דראפט' לפני הטורניר ואחרי הטורניר. ולשיטת הלטין סקוור הסטטיסטית שלהם הם הכניסו את המשתנים שהיו הצלחת (או כשלון) האוניברסיטה בטורניר, וההבדל בין ה-PER של השחקן לפני הטורניר ובזמן הטורניר.
כמובן שתוצאות המחקר אינן מבטיחות דבר מלבד הצלחה בממוצע OVER TIME כי היו כשלונות מהסוג של מיקאל דוליאק (זוכרים? בגלל ההטורניר הוא קפץ ממקום 24 ל-14 בדראפט), אבל היו יותר המלחות עם וולקר, רוז, ואנטוני.
מבחינה מתמטית שני הכלכלנים חישבו ששחקן הקולע בטורניר בממוצע 4 נקודות מעל ממוצעו בעונה האחרונה בקולג' קופץ 4.7 מקומות בדראפט. הם השתמשו במלטיפל קורליישיון לבחון את הצלחת השחקן ב-NBA אחרי שלוש שנים, ומסתבר שב-62% מהמקרים הקפיצה מעלה בדראפט היתה מוצדקת. מסקנתם היא שלא רק שהמנכ"לים צודקים בהסתמכותם על הצלחה בטורניר המכללות כעזר בהחלטות הדראפט, אלא שהמנכ"לים לא סומכים על הצלחה בטורניר מספיק.
Berch
16 מרץ 2015 06:24:30מדהים כמה עולם כדורסל המכללות לא מוכר בעולם למרות חשיבותו בארהב.
ייתכן ובגלל שקשה יותר למכור אותו. השמות הגדולים נעלמים אחרי שנה שנתיים ולכן אי אפשר "לאהוד שחקן" לאורך זמן.
במקביל אין זיקה למקום=מכללה מסויימת…
טוב, אז אולי זה לא מדהים אלא מובן לחלוטין 🙂
Smiley
16 מרץ 2015 10:20:03לא הייתי אומר שיש "שמות גדולים", בכל זאת מדובר בהבטחות בנות 18-19, שנחשבים לשחקני תיכוניים מוצלחים.
מאז הטירוף סביב דוראנט, שגם נתן מספרים מטורפים, לא זכור לי שחקן יוצא דופן שהגיע וסחף איתו את כל יולם המכללות, וגם דוראנט פישל בטורניר (אם כי ביום נתון הכל יכול להיות וזה מה שיפה בטורניר הזה).
Berch
16 מרץ 2015 06:28:37מותר לכתוב "אני ראשון אני ראשון" בתגובה השניה, בהתחשב בזאת שגם הראשונה שלי ? תמהתני…
בכל מקרה תודה על המאמר
יוסטוני
16 מרץ 2015 10:28:00בדיוק ניהלתי על זה שיחה השבוע עם חבר… השתמשתי ממש באותם מושגים (היורסיטיקת הזמינות) ועל-כך שרכישות אחרי מונדיאל נועדות לכישלון בדרך-כלל (אל חאדגי דיוף), לעומת זאת יש תחושה שטורניר המכללות הוא יוצא מהכלל בתחום הזה. הדוגמה שלי היתה קמבה ווקר. ברור שיש דוגמאות לכאן או לכאן, אך התחושה היא שטורניר המכללות הוא אינדיקציה טובה יותר מסתם מספר משחקים רצופים. אפשר לתלות את זה בגילם הצעיר של השחקנים ובחשיפה ראשונית ללחץ במלוא העוצמה שמהווה הכנה ואינדיקציה לקראת מה שיעשו בעתיד. לעומת זאת, במונדיאל השחקנים ברובם כבר מנוסים ואין בו שום דבר ששונה מהותית ממה שהשחקנים הללו עשו בעבר.
איתי
16 מרץ 2015 12:56:55אני אוהב את הטורניר הזה בלי קשר לפוטנציאל השחקנים והשמות העתידיים אלא בעיקר בגלל שזהו משחק אחר לחלוטין וחווייה אחרת לחלוטין מהליגה המקצוענית.
הטעויות הקריטיות
הנאיביות
הקצב הבלתי נתפס
ההגנות הכי מגוונות בעולם
המאמנים הכי יצירתיים ודומיננטיים שיש
הקהל המטורף
ומעל הכל הדרמה הבלתי נתפסת בכל עשירית שנייה בכל שנה מחדש.
לצערי בשנים האחרונות מפאת קוצר הזמן אני ממעט לצפות אבל מתי שאפשר – מומלץץץץץ
Smiley
16 מרץ 2015 15:38:34יהיה עדיף במכללות לקצר את שעון ההתקפה. 35 שניות זאת התקפה ארוכה מאוד ומאט את קצב המשחק, במיוחד אם מדובר בהכנה ל-NBA אז יש לקצר את שעון הזריקות
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
16 מרץ 2015 16:43:00+ 1 כל כך הרבה דברים אפשר לבצע ב35 שניות, אחד מהם זה פוזשן וחצי.
קוין ג'ונסון
16 מרץ 2015 17:30:56אני רק מזכיר שמחזיק השיא בממוצע ריבאונדים הגבוה לעונה בהיסטוריה של בתי הפסר האמריקאים הוא לבן מרסר, עם 30.8 למשחק.
רועי ויינברג
17 מרץ 2015 12:54:02קווין בראדשואו, שיאן כמות הנקודות למשחק יחיד בדיוויזיה הראשונה (72) קלע 101 נקודות אצל גבעת שמואל ואימן בהפועל אילת 3 שנים