סיקור משחקי השבת/ יונתן שגב

היו לנו שישה משחקים הלילה ב-NBA, שאם קמתם לראות אותם כנראה שקראתם את הפריוויו הנפלא של יאיר זעפרני- המועמד שלי ל-MVP. בכל מקרה, לי אין את היכולת שלו להפוך קש לזהב, אז נראה שתסתפקו במחסן חציר.

לעניין. שישה משחקים היו לנו הלילה. בראשון ניצחה בוסטון את אינדיאנה ב"משחק על 6 נקודות", במאבקי הפלייאוף במזרח אחרי משחק קשוח. וושינגטון הביסה את הקינגס בעזרת מחצית שנייה מדהימה של 67-33. הנטס ניצחו בפילי כשתד יאנג "נוקם" באקסית עם 21 נק'. הגריזליס ניצחו בקלות במילווקי כששני הרכזים הפותחים-MCW ומייקל קונלי, נעדרים. גולדן סטייט (עוד לא) ניצחה את הניקס בזכות רבע שני של 47-25 (קצב של כמעט 200 נק' למשחק!).

אינדיאנה פייסרס (35-30) 89 – בוסטון סלטיקס (29-36) 93

הפייסרס, הזמינו לביתם את הסלטיקס, בידיעה שגם אם הם יפסידו, המקום השביעי ומפגש עם קליבלנד ישאר בידיהם. בוסטון ידעו, שהם חייבים לצאת עם ניצחון בכדי להישאר מעשית במירוץ נגד שתי קבוצות טובות ממנה- ההיט וההורנטס. כל זה אכן קרה (הסלטיקס ניצחו והציבו עצמם באותו מאזן עם ההיט וחצי משחק מההורנטס) , ולדעתי הקבוצה שהייתה יותר צריכה את הניצחון הזה ניצחה.

ברבע הראשון, הקבוצות היו צמודות כמו המחנה הציוני והליכוד בסקרים- לא יותר מ-4 הפרש. התוצאה בסופו עמדה על 20-18 לטובת הבוטונאים.  ברבע השני, בוסטון החלה לפתוח פער בעזרת ריצת 8-0, כשאינדיאנה לא קולעים עד שהשעון מראה 8:20 לסיום הרבע. מנקודה זו, עד לסיום הרבע, ההפרש עמד על בערך 8-12 נק' כשבשיאו הגיע פעם אחת ל-15 הפרש, אבל החליט בסופו של דבר לעמוד על 8- 45-37 במחצית אגב, יחס האיבדוים אסיסטים של וושינגטון היה מדהים- 18 אסיסטים לעומת 2 איבודים בלבד.

את הרבע השלישי פתחה בוסטון במגמת צמצום ההפרש, וריצת 11-4 מפתיחת הרבע הורידה את ההפרש לנקודה בלבד- 49-48. הבעיה שהפייסרס לא השכילו להפוך את התוצאה וההפרש חזר לאיטו ל-7  וזה גם היה ההפרש בסופו של הרבע השלישי. אחרי ארבע וחצי דק' בלבד, ההפרש שוב הראה 12 לטובת בוסטון (80-68) ואפשר היה לחשוב שזה גמור. לא כך היה המצב- בדיוק מנקודה זו, הסלטיקס רצו 8-0, כשהדובדבן הוא שלשה ענקית של סי ג'יי ווטסון. הבעיה הייתה שהם לא הצליחו לעלות ליתרון והכי קרוב שהפייסרס הגיעו הוא לשתיים הפרש- 91-89, 5 שניות לסיום, כשהם עשו עברה על ברנדון באס, שעמד בלחץ וקבר שתיים.

 

את האינדיאנאים הוביל ג'ורג' היל עם 30 נק' (9 מ-10 מהשתיים) 5 ריב' ו-8 אס'. סי ג'יי מילס קלע 13 כשלסטאקי ולסי ג'יי השני- ווטסון היו 12 כ"א. ווסט הוסיף 11 שקטות. בצד המנצח, טיילר זלר הוביל עם 18+ 7 קרשים. עזרו לו שלושה שחקנים (אייברי בראדלי, ג'ו קרואדר+7 ריב', ברנדון באס) עם 16 נקודות כל אחד.

וושינגטון וויזארדס (28-38) 113 – סקרמנטו קינגס (43-22) 97

איזה משחק היה לנו בוריז'ון סנטר בעיר הבירה. מחצית אחת לכל קבוצה הספיקה לוושינגטון לקחת את הניצחון ולהתחיל לנשוף בעורפם של הבולס הפצועים. הקינגס? עוד עונה של כלום ושום דבר. נ"ב, כספי גאוות ישראל מס' שתיים (אחרי קינג דיוויד הישראלי מבטן ומלידה כמובן) פתח בחמישייה ושיחק 15 דק' שבמהלכן קלע שתי נקדוות, איבד שלושה כדורים, נתן 4 כיפים לקאזינס, חילק מגבות ל-8 שחקנים שונים, ובקיצור- היה פעיל, לפי וואלה.

את הרבע הראשון סקרמנטו פתחה טוב יותר, כשברובו היא מובילה ב-3 נק' ומטה. ריצת 7-0 שתי דקות לסיום נתנה להם יתרון שיא של 9 נק', אבל הוא התמוסס בזכות חמש נקודות מהירות של הוויזארדס שהורידו את ההפרש ל-4- 25-21. הרבע השני נפתח בצורה מאוד דומה לראשון, אבל אחרי כ-4 דק' של כדורסל סקרמנטו החלה לברוח, וריצת 9-0 נתנה לה יתרון של 43-32. הוויזארדס לקחו טיימאוט, שלא עזר, כי ממנו סקרמנטו יצאה לריצה נוספת- 9-2 וסך הכל 18-2 לקבוצתו של הישראלי. הקינגס שמרו בדיוק על אותו ההפרש (52-34 אחרי הריצה ו-64-46 במחצית) כשהם מוכנים לסמן W.

אבל כפי שעשו נגד פילי אתמול- עשו נגד ושינגטון הלילה. וושינגטון נגסו בהפרש לאט לאט. ג'ון וול קבע 58-72 לקינגס עם פינגרול יפהיפה. אותו הוול הוריד את ההפרש לחד ספרתי- 77-70 עם שלשה גדולה, בפעם הראשונה מזה זמן. אותו הוול שוב הוריד את ההפרש, הפעם לשתי נקודות- 79-77 עם עוד שלשה נהדרת. מי שסגר את הרבע, ב-1 הפרש לטובת הקינגס היה- נכון, ניחשתם- ג'ון וול עם עוד דאון טאון נהדר. האקס, ראמון סשנס, העלה את וושינגטון ליתרון ראשון מאז הרבע הראשון- 89-88. ביחד עם השלשה של וול הוויזארדס רצו 18-1 וזה סגר את הסיפור.

ראזינס הוביל את הקינגס עם 30 נק'- 21 מהן במחצית הראשונה. ריי מקולום הוסיף 15 ושישה ריב'+אס' כשגם דרק וויליאמס (זה שנותן לכספי כמה דקות מנוחה) קלע 15. את רשימת הקלעים הכללית הוביל ג'ון וול עם 31 נק', 12 אס' ו-4 מ-5 מאחרוי הקשת. פול פירס הוסיף 17 נק', כשבראדלי ביל (7 ריב') וראסול באטלר מוסיפים 14 כ"א. הסנטר הפולני, מרצ'ין גורטאט הוסיף 13 נק', והסנטר הלא פולני, קווין סארפין הוסיף 10 נק' באחוזים מושלמים (5 מ-5).

 

 

ברוקלין נטס (38-26) 94 – פילדלפיה 76' (51-15) 87

המשחק הזה לא מעניין במיוחד לכן לא אכנס לפרטים הקטנים. רק אגיד לכם, שהבריחה של ברוקלין הגיעה ברבע השלישי, כשפילי קלעו רק 10 נק' ברבע הזה. עוד אגיד לכם, שמי שממשיך להראות לנו את הפוטנציאל הגלום בו וממשיך לספק הייליטס בצרורת היה נרלס נואל, עם בלוקים, אליי הופים (כולל אחד מהקרש), חסימות ומה לא. הלילה היו לו 17 נק', 7 ריב' ושתי חסימות, ואם הוא היה משחק בקבוצה שאשכרה מנסה לנצח אולי הוא היה מקבל יותר כבוד מזה. עזרו לו קנאן (13 נק', 1 ל-8 לשלוש) הוליס תומפסון (12) וקונבינגטון (10) יאנג הוביל את ברוקלין עם 21 כזרו לו ג'ו ג'ונסון (15), ג'ארט ג'אק (12, 8 אס'), ועוד שלושה (לופז, וויליאמס ואנדרסון) שקלעו 10 נק' כ"א.

ממפיס גריזליס (20-46) 96 – מילווקי באקס (32-34) 83

הבאקס, הגיעו לעירו של אלביס בידיעה שכנראה המירוץ נגד וושינגטון נגמר, וכל מה שהם צריכים לעשות הוא לשמור על המקום השישי מאינדיאנה שדולקת מאחוריהם. הגריזליס הגיעו בדיוק באותו המצב: את ג"ס. סליחה את ה-ג"ס הם כבר לא יצילחו להשיג כנראה, אבל הם רוצים (או שלא?) לשמור על המקום השני מכל מיני פורטלנדים ויוסטונים למיניהם.

 

הבאקס פתחו טוב יותר עם 14-4 כבר אחרי ארבע וחצי דקות. גאסול נחת לרגע לא טוב על הרגל, מה שגרם לכמה תושבי ממפיס לעצור את נשימתם, אך הענק הספרדי שב, ועד סוף הרבע הגריזליס צימקו את ההפרש כשהרבע נגמר בתוצאה 22-20 לטובת הדובים. את הרבע השני הגריזליס התחילו חזק ואחרי קצת פחות מחמש דקות הם כבר הובילו 34-25. ג'ף גרין העלה את ההפרש לשיא שלו-13, שתי דקות לסיום הרבע, אך הבאקס צימקו ויצאו מהמחצית בזול- 49-42.

הרבע השלישי התחיל טוב, כשנראה כל פעם שהבאקס מתקרבים, אבל הגריזליס כל פעם מצליחים להתעשת ולברוח שוב. איך אומרים? נותנים לך- תיקח, מבקשים ממך- תברח. אז זה מה שהבאקס לא עשו. הם לא לקחו, ובנתיים הגריזליס שהבינו שהבאקס מבקשים יפה- ברחו, וקצת יותר משתי דקות לסיום הרבע התוצאה כבר עמדה על 75-58 לדובים. בסוף הרבע לוח התוצאות הראה: 78-61 והרבע עצמו הסתיים ב-29-19 לגריזלים. הרבע הרביעי התנהל על מי מנוחות שההפרש נע בין 12- ל-20 ובסוף נעצר על 13.

כל חמישיית ממפיס קלעה בספרות כפולות בהובלת לי עם 17. 15 היו לזי-בו וג'ף גרין ו-14 היו לבנו אודריך שהחליף את קונלי הפצוע (קרסול). מרק גאסול תרם 12 עם 7 אס'+ ריב'. את מילווקי הוביל ג'יאניס אנטטקונמפו עם 19, מידלטון הוסיף 17,  14 היו לפצ'וליה ו-12 לאיליאסובה.

 

 יוטה ג'אז (36-29) 88 – דטרויט פיסטונס (43-23) 85

משחק מותח מאוד היה בסולט לייק סיטי, בין שתי קבוצות שבהמשך העונה המתח יהיה מהן והלאה, מכיוון שהן איבדו סיכוי ריאלי להגיע לפלייאוף.

בכל מקרה, הרבע הראשון היה צמוד מאוד, כשנראה שיוטה משחקת טיפה יותר טוב, אבל בסופו של דבר הרבע נגמר בתוצאה 18 לכל. ברבע השני ההתקפות היו יותר פוריות, אבל פעם נוספת אף אחת מהקבוצות לא הצליחה לברוח לשנייה ויתרון השיא (של שתיהן, אגב) היה 6 נק' בלבד. בסופו של דבר יוטה היא זו שהובילה- 49-43 בסוף הרבע.

הרבע השלישי, או הראשון במחצית השנייה עם תרצו, נתן לנו נגרות בטעם של פעם, כשנגמר בתוצאה המחפירה 13-12 ליוטאים. ההפרש נשאר פחות או יותר על 6 נק' (התוצאה לא הייתה גבוהה מספיק בשביל שתהיה ריצה), והוא הזכיר במעט את הרבע הראשון  של ההתמודדות, אז אפשר אולי לצפות שהרבע הרביעי יזכיר את הרבע השני. וכך באמת קרה. כבר בתחילת הרבע, הקבוצה מעיר המכוניות עתה על הג'אז ובזערת שתי שלשות של טיישון פרינס הוותיק, עלו ליתרון ראשון במחצית הזו- 69-67. רודני הוד הצעיר, העלה את ההפרש חזרה ל-7, חמש ורבע דקות לסיום. ספנסר דינדוודי הוריד את ההפרש לנקודה בלבד עם שלוש נקודות גדולות, שתי דקות לסיום. אסיסט ענק של הענק- רודי גובר, לדאנק של גורדון היוורד העלה את ההפרש ל-3, שלושים שניות לסיום. גרג מונרו צימק חזרה לנק' בלבד, אבל טריי ברק החזיר בשתי נקדוות גדולות משלו. מי שניסה לקחת אחריות הוא דינדוודי שהחטיא לשלוש, גובר לקח את הריבאונד, נעשתה עליו עבירה, ואם היה קולע זריקה אחת הוא היה מבטיח את הניצחון. הוא לא עמד בלחץ, החטיא את שתיהן, אבל למזלו גם דינדוודי החטיא עוד ניסיון שלשה והג'אז יצאו עם הניצחון.

 

את הג'אז, הוביל דריק פייבורס עם 26 נק', 4 חסימות (וריבאונד אחד) כשהיוורד ורודני הוד מוסיפים 12 כ"א. הלהיט החדש של הופס ושל הליגה כולה, רודי גובר, קלע 10, קטף 19 (אולי בגלל זה לא היו לפייבורס ריבאונדים) ונתן אסיסט אחד גדול. את הפיסטונס, שיצאו (כמעט) רשמית מהמירוץ לפלייאוף ושספגו את ההפס העשירי ברציפות שלהם, הוביל גרג מונרו עם 16 ו-13 ריב'. אנטוני טוליבר קלע 14 וג'ודי מיקס 11. 10 היו לג'ואל אנטוני (כן, זו לא טעות) ורג'י ג'קסון.

 גולדן סטייט ווריירס (13-52)125 – ניו יורק ניקס (52-13)94

זה היה פשוט קל מידי. הרבע הראשון היה צמוד, ונגמר בתוצאה 27-26 לטובת הקבוצה מהתפוח הגדול, אבל שני הרבעים שבאו אחר כך (47-25), (38-21) לא השאירו ספק למנצחת. אני לא אציג לכ את סיפור המשחק, ורק אגיד שהבריחה הגיעה בזכות ריצת 16-2 לקראת סוף הרבע השני שסגרה, למעשה את הגולל על המשחק שהיה אמור להיות המותח, הצמוד והמעניין ביותר הלילה.

עכשיו, הבה הראה לכם את הדומיננטיות של הווריורס. הם היו טובים יותר בקטגוריות הבאות:אחוזים מהשדה, מהשלוש, מהקו, אסיסטים, חטיפות, איבודים, נקודות מאיבודים ודקות משחק (סתם). שימו לב לשני הרבעים 2 ו-3 שבהן הווריורס היו בדוממננטיות מוחלטת: 85-46 הייתה התוצאה בשני הרבעים הללו וזה אומר הכל.

את הווריורס הובילו הספלאש בראד'רס כשהאח תומפסון קולע 27 והאח קארי (11 אס') קולע 25. דריימון גרין תרם 12 שקטות פלאס 7 קרשים ו-5 גניבות. ג'סטין הולידיי קלע 13, לי הוסיף 10 מהספסל ובקיצור- חגיגה. את הניקס, הוביל אנדראה ברניאני עם 18 (וזה די אומר הכל) כשבמקום השני ברשימת קלעיהם ניצב אלכסיי שבד עם 14. הארדווי הבן המסכן (כי הוא בניקס) הוסיף 13 וארלי וגאלוואי הוסיפו 10 כ"א.

 

ה-MVP של הלילה: ג'ון וול

 

וול- ה-MVP של הלילה.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

    1. כנראה שלא. עם כל המזל הרע של הניקס הוא היה פורש בגלל בעיות הקרסוליים שהיו לו בהתחלה.
      דרך אגב, רק אני שמתי לב שהמאזנים של ג"ס והניקס הפוכים בצורה מושלמת?. סתם עובדה מצחיקה.

  1. לא חשוב מה סקרמנטו עשו.
    חשוב שעומרי שלנו עשה את כל ה"דברים הקטנים", והמאמן קרל, שמבין כדורסל, אוהב אותו. ולכן נותן לו לשחק הרבה ועומרי גומל עם משחקים מצוינים. (הרב שימי ריגר, האיש שיש לו 349 חברים שהם עוזרי מאמנים)

    1. והאיש שבכל זמן שידבר על שחקן מסוים, יהיה חייב להגיד גם באיזה מכללה הוא למד אפילו אם השחקן נמצא בליגה 17 שנה והמכללה בטח כבר נסגרה מזמן. מנת חלקו של כל מי שמשלם על ערוץ הלייב.

      1. נכון, אבל זה בתרבות האמריקאית שהם מדברים על המכללה ששחקן בא ממנה, זה לא רק שימי. דווקא זו תכונה יפה להזכיר לשחקן מאיפה הוא בא וכמה הוא גדל.

  2. מוחה על ההערות המבזות שלך, מצטרף למוטי, סה״כ הסיקור מעולה, אותי מעניין לקרוא על כספי, הזלזול שלך לא במקום כלל וכלל! מדוע בסיקור על קליבלנד אתה לא צוחק ככה על בלאט? אם בא לך תשבח את הופס! שהוא באמת אתר מעולה, אין צורך להתנגח בוואלה שבסה״כ הסיקור שלהם הכי טוב ברשת אחרי הופס כמובן!,
    אני גם לא חושב שאם ארצה לדעת מה עושה כספי אז אני צריך לעבור לוואלה מספיק לאזכר בקטנה כפי שנהגתם עד היום.

    1. גם נושא כספי וגם נושא בלאט אישית מעצבנים אותי. שבכל כלי התקשורת שהם מתעלמים באופן מובהק מהעובדות ופשוט מתייחסים לישראלים. לדעתי, זה שהוא ישראלי לא הופך אותו לשחקן NBA טוב או לאדם טוב. אני נגד ״הפטריוטיות״ הזו, אבל אני מקבל את ההערה לגבי הזלזול ובפעם הבאה אציין רק את הסטט׳.

  3. סיקור מצוין, למעט העובדה שמילא עומרי כספי לא זוכה לתזכורת אבל ג'ו אינגלס ???…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט