משחקי הכס נוסח הינקי /יומן צפייה של אוהד פילי

עשרה משחקים אחרי הטרייד דד ליין , נראה שהסיקסרס יצאו מההלם של חלון ההעברות. אני מוכן להתערב שהינקי הוא ככל הנראה חובב מושבע של סדרת הטלוויזיה "משחקי הכס" (המבוססת על סדרת ספרי פנטזיה "שיר של אש ושל קרח"), ולכן מעצב את תהליך הבניה של הסיקסרס על שלושה  מוטיבים מרכזיים מהתסריט של הסדרה:

1. העלילה כל כך מסובכת ומסועפת ודומה שהסדרה לעולם לא תגמר – בדיוק כמו תהליך הבנייה של הסיקסרס בעידן הינקי.
2. ג'ורג' ר. ר. מרטין (מחבר הספרים) דואג כל עונה לחסל את הגיבורים הראשיים – הינקי כל כמה חודשים דואג להעלים מהקבוצה את הכוכבים תמורת "נכסים עתידיים" ( ע"ע דרו הולידיי, תאד יאנג ו- MCW .)
3. במשחקי הכס ישנה כמות דמויות עצומה ובכל עונה מקפידים להכניס עוד כמה טיפוסים "צבעוניים" לתוך העלילה המורכבת –29 שחקנים רשומים כמקבלי משכורת ממערכת השכר של הסיקסרס השנה , מתוכם 25 שיחקו במדי הסיקסרס – הינקי בשיאו .

בסוף מי ששורד לאורך כל הסדרה הוא הפריק נמוך הקומה ה"שמדון" טיירון לניסטר, טיפוס ערמומי וחכם שמצליח לסובב כמעט את כל הדמויות בסדרה כרצונו – נו? תגידו שזה לא מזכיר את היורם המעונב שמשחק בהרכב של פילי כמו במגרש המשחקים שלו……

תביאו לי לימונים ואעשה מהם לימונדה –

האגדה מספרת שכשהינקי פנה לברט בראון בקיץ הקודם להגיע ולאמן את הסיקסרס, זה היה באוגוסט אחרי שכולם ידעו שהסיקסרס נכנסים למוד בנייה מחדש. בראון שהיה עוזר מאמן אצל הפלאח בסן אנטוניו פנה אליו להתייעצות. הפלאח ייעץ לו להסכים לאימון הקבוצה רק בתנאי שהחוזה הוא ל-5 שנים, כי לדעתו השלוש שנים ראשונות הולכות להיות קשות ושנה אחת להריץ קבוצה טובה לא מספיקה לדעתו , בראון  לבסוף הסכים לחוזה  של 4 שנים מתוך אמונה שגם בתנאים קשים של קבוצה בבנייה הוא יוכל להראות שהוא ראוי ללהיות מאמן ברמות הגבוהות בליגה.

מה שהינקי עושה לבראון זו פשוט התעללות (הם טוענים שהם מתואמים – אני לא מאמין שזה כך בכל האירועים…), למרות פתיחת העונה המזעזעת וההרכב המוגבל בכשרונות, הוא הצליח לבסס את הסיקסרס בחודשים ינואר – פברואר סביב משחק הגנה חזק והם רצו עם מאזן של 13-8.

אחרי הטרייד דד ליין הצטרפו 5 שחקנים חדשים להרכב של הסיקסרס : ג'וואל  מק'גי , איזאה כנאען, ג'יי ריץ' שחזר מפציעה, איש סמית ותומס רובינסון שנלקח מרשימת המנופים של דנבר.

בראון בחן את מה שנשאר לו ביד  אחרי ה-20 לפברואר, הוא הבין שעם המצטרפים החדשים כנאען וג'יי ריץ' יחד עם קובינגטון והוליס תומפסון זה כח אש מבחוץ שלא היה לו עד היום בקבוצה,  והרבה יותר עדיף להריץ התקפה מהירה עם הרבה נסיונות לשלוש נקודות. במשך עשרת המשחקים האחרונים הסיקסרס קולעים ב37% לשלוש, 6% יותר ממה שקלעו לפני הטריידים, הם עדיין לא מתואמים (הגנה מזעזעת לפעמים) אך עדיין נותנים פייט לכל קבוצה  שעומדת מולם – בראון מחזיק אותם יפה והם מפתיעים רק בזה שהם לא התפרקו.

בואו ונגיד שלצפות בעשרת המשחקים האחרונים של פילי לא היתה חוויה קלה, כמויות איבודי הכדור והחורים בהגנה מתסכלים (המאזן הוא  8-2 מאז). אחרי שלושה משחקים ראשונים מול אינדי, אורלנדו ומיאמי (אין מה להרחיב יותר מדי על המשחקים הללו פרט לזה שאינדי ומיאמי הולכות למרר את החיים למי שישחק מולם בסיבוב הראשון בפלייאוף) , הגיע המשחק מול הבאקס וכל סערת הרגשות סביב המפגש ראשון עם MCW  – ארבעה משחקים ראשונים – פשוט חושך!

המשחק הבא מול וושינגטון היה מזעזע , שתי הקבוצות קלעו באחוזים נוראיים והדבר החיובי היחידי שלקחתי מהמשחק הזה, פרט לנצחון, הוא שהצלחנו לעצור את וושינגטון על פחות ממאה נקודות .

בנוסף המשחק מול וושינגטון היווה נקודת תפנית,  והסיקסרס נראו בו לראשונה כקבוצה.

מאז המשחק עם וושינגטון, שבו רשמית ראינו שיצאו מהלם הטריידים, הם עלו לתת פייט בכל משחק ונתנו הכל כולל במשחק התבוסה לאינדיאנה לפני שבוע (הם היו צמודים עד לארבע דקות האחרונות).

המשחק מול OKC היה פשוט פספוס, הסיקסרס שלטו בו ואלמלא קאמבק אדיר בראשות די ג'י אוגוסטין וויטרס (כן כן – קראתם נכון ), שמחקו פיגור של 18 נקודות בסוף הרבע השלישי, הסיקסרס היו רושמים נצחון.

ראויים  לציון שני שחקנים שהעלו את רמתם בתקופה הזו והתבלטו במשחקים האחרונים:

נרלס נואל –

הבחור עדיין בן 20 ושיחק את משחקו ה-53 בליגה היום, הוא במסלול התקדמות מרשים. בעשרת המשחקים האחרונים הוא עם ממוצעים של 12 נק', 9.5 ריבאונד , 3.2 חסימות, 2.5 חטיפות ולקינוח 2 אס'.  מתחילת העונה הוא העלה את מסת השרירים שלו  ופיתח את משחק ההתקפה שלו (כולל קליעות מחצי מרחק). נכון להיום הוא מוליך את טבלת הסטטיסטיקה של הרוקים בריבאונד, חטיפות וחסימות. כל משחק מול קבוצה פיזית כמו אינדיאנה ויוטה מקדם את נואל יותר והוא צובר יותר נסיון ובטחון.

אחרי הטרייד דד ליין, מרבית העול בהגנה נופל עליו ונראה שהוא נענה לאתגר. יש לו עוד הרבה מה לשפר במשחקו, אך הוא מהווה נקודת אור גדולה במשחקים האחרונים של הסיקסרס.

את המשחק מול OKC הוא כמעט וניצח בתום הזמן החוקי, (בדקה האחרונה הוא חטף כדור לווסטברוק שחשב לעבור אותו בדרך לסל – זה הפך לשלשלת שיוויון , בהתקפה אח"כ הוא דפק גג לווסטברווק והיה גם זה שזרק את אח"כ את הזריקה האחרונה לפני ההארכה – אך!!! אם זה היה נכנס….).

היום ברבע הרביעי מול אטלנטה הוא השתולל וחנק את הגבוהים של אטלנטה בהגנה, מה שהכניס את כל שחקני פילי לטירוף. פשוט תענג.

תומס רובינסון – תמיד יזכר כשחקן שיוסטון בחרה בדראפט  2012 בבחירה 5, בחירה אחת לפני דמיאן לילארד.

הוא הגיע ממכללת קנזס עם הייפ גדול לליגה, אך איכזב ביוסטון ונשלח אח"כ בטרייד לפורטלנד , שם גם לא הצליח להתבלט. בטרייד דד ליין האחרון הוא נשלח לדנבר כחלק מהחבילה תמורת אהרון אפללו ומיד נחתך לרשימת ה- Waivers , בילי קינג מהנטס חיכה שתסתיים תקופת ההקפאה של רובינסון וכבר סגר עם הסוכן שלו טיוטת חוזה להצטרפות לנטס במחשבה  שאף קבוצה לא תיהיה מוכנה לקחת את המשכורת של רובינסון. כמה שהוא טעה, להינקי ובראון הבחור התאים בול,  וכמה שעות לפני תום הדד ליין הם הודיעו שהם לוקחים את רובינסון עם החוזה המקורי שלו למגינת ליבו של קינג (פעם שנייה השנה שהסיקסרס דופקים את בילי קינג, בשביל אוהדי פילי זה שווה ערך כמו נצחון על הלייקרס….)

לרובינסון זה התאים, בפילי הוא יקבל זמן משחק ובמה להוכיח את יכולתו. בשבעה משחקים עד עתה בפילי הוא מעמיד ממוצע של 8.5 נק', 9 ריבאונד והמון אגרסיביות ואנרגיה ב-16 דקות משחק. למרות זאת רובינסון צריך עדיין להתפתח, בחירת הזריקות שלו לעיתים תמוהה והוא יעדיף זריקה מחצי מרחק על כניסה בכח לסל. בקיץ הקרוב הוא יהיה שחקן חופשי, ותיהיה לו הדילמה של חתימה בפילי על חוזה סביר, יחד עם דקות משחק או לקבל סכום יותר גדול בקבוצה אחרת (נטס? ניקס?).

בסך הכל אחרי עשרה  משחקים ניתן לאמר שבראון ייצב את הקבוצה (שוב) , פילי ממשיכה לשחק חזק ולא לעשות הנחה לאף אחד (עכשיו קראתי שפילי החתימו את גלן רובינסון ה- III  , ברוך הבא שחקן מספר 30 העונה).

האוהדים ממשיכים להאמין בתוכנית של הינקי ( למרות התקפי הלב שהוא עושה לנו….) , נהנים  לראות איך בראון ממשיך לעשות ניסים מכלום.  ויותר מהכל  מדמיינים איך תראה  השנה הבאה כשג'ואל אמביד יצטרף לסיקסרס הלוחמים.