על ההיררכיה/ אסי שלם

בס"ד

 

 

 

יומן אליפות קליבלנד(יא"ק) #1 / על ההיררכיה – אסי שלם

הקדמה

אני מדמיין את הקוראים של הפוסט הזה מתחלקים לשניים:

  1. שונאי לברון והקאבס המאושרים מזה שה"מנחס הראשי" (אני) לקח על עצמו לכתוב את היומן הזה. תשאלו את אוהדי הקליפרס משנה שעברה איך זה נגמר.
  2. אוהדי לברון שמחפשים קבוצה חדשה…

אני אביא לכם פה הרבה מהקבוצה מזוויות שונות, בעיקר מכיוון המאמן. אנסה(קצת יומרני אבל בכל זאת, כמעריץ גדול של בלאט) להביא לכם את המשחק מהחשיבה של האיש על הקווים.

כמה אתה זורק במשחק ומה זה אומר עליך ועל הקבוצה

אחוז הזריקות של שחקן מסך הזריקות של הקבוצה כולה הוא נתון המעיד על מעמדו ההתקפי של השחקן. לפני שנרוץ לבדוק את הנתון הזה צריך לשים לב לשני סוגי שחקנים:

  1. שחקן ה"חושב קליעה" –SHOOT FIRST PLAYER- ה"תחנה האחרונה" בלשון החבר'ה. כרמלו, ראסל ווסטברוק, קליי ת'ומפסון, הארדן.
  2. שחקן ה"חושב מסירה"- PASS FIRST PLAYER- זה שיוותר על סל שלו כדי לעשות את האחר מרוצה. ראג'ון רונדו, כריס פול. לעיתים גם תשמע את המאמן מסנן לעצמו "שששיייאללה, תזרוק כבר!!!".
תמיד חשב מסירה קודם. סטוקטון

האתגר הגדול הוא לעשות את המיקס משני הסוגים האלה. חייבים חיילים משני הסוגים. יותר מדי סקוררים והמשחק יהפוך לסלט לא טעים במיוחד. יותר מדי מסירות וההתקפה הופכת צפויה ולא יעילה, סוג של הסגנון היווני שסבלנו ממנו ב90' עם פנתינייקוס, אולימפיאקוס ועוד חצילים אהובים על מומי. אין הרבה זריקות "מושלמות" בכדורסל. לפעמים ויתור על זריקה סבירה יוליד זריקה קשה תחת לחץ של זמן.

נראה שעם ההיררכיה גם לשחקנים הרבה יותר מובן צפוי וקל מה הולך לקרות במשחק. התוצר הישיר של זה הוא ריבאונד ההתקפה. ריבאונד ההתקפה משמעותי משתי סיבות: הוא מאפשר הזדמנות נוספת(possession) לקבוצה לקלוע סל, והוא מונע התקפה מתפרצת ליריבה.

בקאבס יש לנו סקוררים מהסוג של לאב, קיירי, וסמית' כמובן. השלמת החמישייה עם לברון – סקורר היכול לעשות סל מתי שירצה ומצד שני מוסר בחסד וקורא משחק מצויין מקל מאוד על עבודת המאמן. נוסיף את מוזגוב שיזרוק רק כשיהיה פנוי ובכל מצב אחר ימסור והעסק נראה קבוצתי למדי.

הקפיצה באיכות המשחק הקבוצתי של קליבלנד קרתה כאשר גם הסקוררים קיירי ולאב פשוט הבינו את מקומם.

אז מה בלאט עשה בקבוצה

כאשר פותחים בחמישייה עם לברון, ה'מלך' יהיה האופציה הראשונה. הוא ייגע בכדור הכי הרבה ויצור את המצבים, יחדור וימסור כשיחליט. שבירת ההגנה תאפשר לקלעים להתפנות לקליעה ולשחק את מהלכי החיתוך(back door) האהובים על בלאט. קיירי הופך לאופציה ב' בחמישייה אחרי לברון ומקבל את הכדור אחרי שלברון עושה את המהלכים שלו. יהיו לו זריקות פנויות הרבה יותר אבל פחות כדורים שחלק מהן לברון ייקח בעצמו לסל.

זה מותיר את לאב כאופציה ג'. הוא יקבל את הכדור אחרי קיירי, וכמויות הבידודים שלו קרוב לסל(Low post) יורד.

ניתן לראות בטבלה את השינויים בכמות הזריקות למשחק אצל השלישייה המובילה של קליבלנד בעונה הנוכחית לעומת קודמתה.

כמה זריקות לוקחים הכוכבים של בלאט
כמה זריקות לוקחים הכוכבים של בלאט

למה זה לא הלך בהתחלה? כי כמו כל נער בפגישה ראשונה גם שחקנים מאוד מעוניינים להרשים. הם מכריחים זריקות כדי להראות יכולות התקפיות וגם מנסים להיות האריה הכי חזק בשבט. כמו בג'ונגל עם הזמן מבינים את חוקי השבט ולברון הוא המלך. כשמתיישרים עם החוקים הכל נראה יותר פשוט. מבינים את הסגנון, את ה'טיימינג' של החדירות והזריקות וכשהמשחק יותר צפוי קל יותר להשתלב.

כ"פיצוי" לסקוררים המסורסים הם מקבלים את דקות המנוחה של המלך לטעום מה"טרף". לברון נח בדרך כלל בתוך הרבע הראשון(תשימו לב לתופעה הקבועה כאשר אין בעיית עבירות) בין הדקה ה8 ל11. בזמן זה קיירי ולאב יקחו פיקוד וכל הכדורים יעברו דרכם. כשלברון חוזר במקום קיירי זה משאיר את לאב כאופציה ב' וגם אז הוא יזרוק לא מעט לסל. לקראת סיום המחצית(כ-8 דק' לסיום) החמישייה חוזרת ושם הסדר חוזר על כנו.

כשהכדור נמסר לj.r השחקנים מתמקמים אוטומטית לירידה להגנה(גארדים) ולריבאונד התקפה(שחקנים המצויים בפוסט). כשלברון מקבל ומכווץ את ההגנה האחרים פותחים לקליעה מ-3(סמית', קיירי ולאב) או נעים לקבל מסירה לסיומת בסל (מוזגוב ות'ומפסון).

נראה היה שדווקא לברון הוא הבעיה האחרונה של בלאט. משימות האילוף המשמעותיות ביותר יהיו עם סמית' ולאב. אם ילמדו להיות שחקני PASS FIRST כשהם משחקים לצידו של המלך הם אולי יזרקו פחות אבל ינצחו יותר.

 

מנבא אליפות רק ב2015-16. הפרשן סמית'

סטיבן א. סמית' הגדיר את הקאבלירס בשתי מילים: "אלופת 2015-16". אבל האם זה יקרה כבר העונה? הקסמים שבלאט יעשה על השניים האלו יקבעו כמה זמן זה ייקח.

 

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  3. ולדי קוגן

    2 מרץ 2015 13:18:13

    טוב שחזרת. לומר את האמת אני די מופתע שסמית בשליטה. אם אני לא טועה, הוא עוד לא זרק 10 שלשות במשחק אחד וזה כבר סימן טוב.

    1. asi

      2 מרץ 2015 15:18:28

      ולדי אני חושב שהיה עוד יותר מעניין לעשות את המאמר הזה על OKC. מצד אחד טענות חוזרות ונשנות על הצ'יטה שמשחק עם עצמו יותר מאשר עם האחרים. מצד שני הוא שחקן עצום ביכולותיו וכולם רואים שבלעדיו OKC יותר גרועה מאשר בלעדי דוראנט(ממש חילול הקודש)

  4. ניר

    2 מרץ 2015 13:23:17

    תענוג.
    ממה שראיתי את קליבלנד עד עכשיו, זה נראה הרבה יותר טוב כשיש הנעת כדור – מה שמפתיע זה שלעיתים נראה שלברון הוא היחיד שלא חלק מזה, ודווקא סמית׳ מייצג את זה יותר מכולם בקליבלנד.
    יש לשקול בכובד ראש האם לתת לבלאט פרס נובל על זה…

  8. מנחם לס

    2 מרץ 2015 16:11:07

    כרגיל – מצויין. כה טוב שאני דוחה את המעורב שלי ליותר מאוחר כדי שאסי לא יירד לשורה השנייה עד הערב.
    אני – לעומת רובכם – רואה שינוי משמעותי בקליבלנד כל זמן שלברון רוצה. ברגע שהוא חושב שהגיע הזמן לשחק לבד ולנצח לבד – הוא משחק לבד ומפסיד לכולם, כולל בלאט (כמו אמש נגד יוסטון), ולבלאט אין יכולת (או רשות) להוציא הגה.
    מצב עגום לבלאט.

    1. נתן

      2 מרץ 2015 20:09:23

      במה המצב שונה מבלייקרס עם בראיינט, ניקס עם אנתוני, אוקלהומה עם ווסטברוק וכו'? לא טוב, אבל קיים בהרבה קבוצות.

  10. asi

    2 מרץ 2015 17:03:21

    אהרון היקר, אני עומד מאחורי הנבואות שלי. ראה דאלאס 2010-11, לצערי הנבואה הוכחדה באתר הישן. אשמח אם יש למישהו קישור לנביא מציון, מנחם פרסם את זה באתר שאסור להגיד את שמו…

  11. asi

    2 מרץ 2015 17:05:15

    אגב לדעתי הגמר הקלאסי יהיה קליבלנד – גולדן סטייט. אבל בגלל שהמערב כל כך צפוף, ובמידה שOKC בריאה נכנסת לפלייאוף היא יכולה לטרוף את כל הקלפים. לא חושב שיש קבוצה מבחינת סיכוי שעוברת את ה20% ניחוש שזו היא. אבל ההימור שלי(פרוע לגמרי) – פ ו ר ט ל נ ד.

    1. אהרון שדה

      3 מרץ 2015 21:09:17

      לא מאמין שזו תהיה פורטלנד אולי ג.ס
      אך לפניה הייתי שם את הכסף הוירטואלי על אוקלהומה ,ס.א ואפילו ממפיס.

  13. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

    2 מרץ 2015 18:02:15

    תודה

    דיוויד בלאט זה כמו עשב, איפה שתזרוק אותו הוא יצמח. למרות שבתור אוהד הפועל אל קודס הבן אדם אחראי לכמה מהרגעים היותר עצובים שלי בחיים, אני מוצא בכל זאת מקום בלב לסמפט ולהעריך בעיקר את העקשנות ההישרדותית שלו.

    הדבר היחיד הטוב שאני יכול לומר על סטיבן איי סמית', זה שהפרטנר שלו יותר עלוקה מטומטמת ופתטית ממנו.

  14. אלעד אייל

    2 מרץ 2015 19:01:01

    אסי תודה על מאמר נהדר. תענוג צרוף לקרוא אותך ואני מקווה שתכתוב יותר עכשיו לקראת השלבים המכריעים של העונה.
    אני חושב שאחת התכונות המנצחות שלבלאט היא היכולת שלו לרתום את השחקנים לשחק עבור המטרה שהוא מציב להם. זה הצליח לו כמעט בכל קבוצה שבה אימן החל מגליל, מכבי, סנט פטרסבורג ובנטון וכמובן נבחרת רוסיה שהייתה מפוררת חברתית לפני שהגיע. היו מקומות שזה הצליח פחות כמו באפס פילזן אבל זה בהחלט היוצא מהכלל

  15. עגל

    2 מרץ 2015 19:44:02

    תודה על הטור, לו ירבו.
    הפתיע אותי שלברון וקיירי זורקים כמו בשנה שעברה (בערך) אבל רק לאב משמעותית פחות.
    לברון יכול לשחק בכל שיטה שיבחר. קיירי צריך להקשיב וללמוד. הבעיה האמיתית היא לאב, שחקן כזה מוכשר, אם יצליחו להתאים אליו את השיטה, הם יזכו בכל הקופה. כאן דיוויד ולברון צריכים להחליט מה עושים.

  16. נתן

    2 מרץ 2015 19:57:48

    חייב לציין שכל העניין בכלל לא מובן לי, שחקן עם כל כך הרבה ניסיון מנסה לנצח את המשחק לבד ברבע האחרון. זה לא הלך ללברון במיאמי, זה לא הלך לאף שחקן אחר בהיסטוריה, גם לא לג'ורדן. אולי למשחק אחד או שניים, לא ליותר. אז או שזה עוד ישתפר העונה, או שהוא לא למד כלום מההפסד לס.א.

  17. יואש בן טולילה

    3 מרץ 2015 01:09:58

    לבאון שיחק לבד אבל בלאט לא דאג לעצור את זה או לעשות עם זה משהו, הוא פשוט לא התערב.

    במזרח, לאור הפציעות וההחלשות של כל שאר הצמרת שפתחה מצוין ונעצרה, זה עדיין כנראה יספיק לגמר הקונפרנס לפחות.

  18. מוש השור

    3 מרץ 2015 01:53:11

    פוסט נהדר ומלמד כתמיד, קליבלנד נראית לא רע בכלל ולדעתי יש להם עוד פוטנציאל התקדמות אדיר.. פויינט גארד מחליף טוב יכול להיות שדרוג מהותי עבורם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט