כריס בוש כנראה ניצל / מנחם לס

 

החדשות על מצבו הקשה מאד של כריס בוש הגיעו אלי אתמול בעת שניסיתי לעשות סדר בכל הטריידים המשוגעים. מי זכה ומי הפסיד.

הייתי בהיי כזה מלהיב בגלל שהטרייד שהביא  את  גורן דראג'יץ' למיאמי הגיע כחדשה מפוצצת ובלתי צפוייה. ואז בום! כריס בוש נמצא בבית חולים עם קריש דם בריאה. הוא עלול למות כל רגע – עד כדי כך מסוכן מצבו. אם הקריש סותם את אחד הוורידים, זה הסוף.

פתאום כל הטריידים נראו לי כל כך לא חשובים.

רק לפני כמה שבועות ג'רום קרסי עבר ניתוח רוטיני ביותר – מיניסקוס קרוע בברך השמאלית. רופאים עושים ניתוחים כאלה בעיניים עצומות. אבל המזל הרע החליט לשחק את משחקו: קריש דם מרגלו זרם עם הדם לעבר הריאה, וג'רום נחנק ומת. הוא היה בן 52.

כריס בוש הוא בן 30. אחד השחקנים החביבים ביותר בין כל שחקני ההיט שלקחו שתי אליפויות (את כריס אנדרסון אני לא מכיר). תמיד מחייך, תמיד סבלני עם כל העתונאים, וכשאמרתי לו לפני איזה 4 שנים שאני ישראלי הוא חייך ואמר שיש לו הרבה חברים שמשחקים בישראל וידע להזכיר את שמות מכבי ת"א והפועל י"ם.

הוא שחקן מצויין, וצעיר אינטיליגנטי מאד שתחום התעניינותו רחב. אולי הוא היה רק הגלגל השלישי באליפויות מיאמי, אבל בלעדיו אין אף אליפות.

אני איבדתי אישה יקרה למחלה ממארת בשנת 1973 כשהיא בת 34, שנתיים וחצי אחרי שסיימה את ה-PH.D בפסיכולוגיה קלינית, ואמא לשתי בנותי שהיו בזמן מותה בנות 6 ו-3. אני יודע את הכאב. את גודל האסון. אבל אני גם יודע שאין ברירה והחיים ממשיכים, וניתן למצוא אושר מחדש.

למזלו ומזלנו הוא כנראה ניצל, אבל איבד לפחות את העונה הזאת אחרי שחתם חוזה ארוך-שנים במשכורת מקסימלית בקיץ  זה. לי ישנה הרגשה שכריס בוש לא ישחק יותר כדורסל – מכה קשה למיאמי שקיוותה פתאום שישנם סכויים ללכת רחוק – ואני מקווה שאני טועה.

כשדברים כאלה קורים אתה ניזכר שכריס בוש, לברון ג'יימס, ואפילו מייקל ג'ורדן הם בשר ודם כמונו. הם מרגישים טוב, ומרגישים לא טוב. כואבת להם הבטן, הם חייבים סתימה וגשר בשיניים, והם לפעמים מדופרסים, לא מסוגלים להירדם, ניכנסים לפניקה בגלל פחד פתאומי. הם מקנאים, אוהבים, שונאים, נעלבים, ופוחדים להזדקן ולהישכח.

לכריס בוש יש בוודאי משהו בסביבות 60 מיליון דולארים אבל הוא היה בר מזל לא לאבד את נשמתו שלשום. הוא עדיין לא יצא מכלל סכנה, אבל הרפואה המודרנית מסוגלת להשתלט על קריש בדם כשמוצאים אותו בזמן.

רק בגלל שהוא מפורסם יותר אנחנו לא זוכרים ששחקן הנטס מירזה טלטוביץ' נאלץ לפרוש מהעונה הנוכחית בגלל אותה בעייה רפואית בדיוק ממנה סובל בוש.

כולנו אשמים באותו דבר: בטריידים לפני יומיים, ובתקופת החתמת השחקנים החופשיים הם מאבדים צלם אדם והופכים לשמות עם סטטיסטיקה וחוזים. המשכורות מעניינות יותר ממה שמתחולל בנפשם, וחוזים הופכים למין כרטיסי קנייה ומכירה. כששחקן מועבר מקבוצה לקבוצה, כל מה שעניין אותנו היום היה אם גורן דראג'יץ' הצליח לעבור למיאמי בזמן ואם הוא ישחק הערב. ואני חייב להודות שמיד עם ההודעה על הסימפטום שלו, מיד קפצה לי בראש המחשבה החולנית, "מה יהיה עכשיו? את מי אפשר להביא במקומו?".

כעבור כמה דקות נשבעתי לעצמי שאסור לי לחשוב ככה. העיקר שיהיה בריא. אז מיאמי היט ייעלמו מהמפה לכמה שנים. ביג דיל.

כששחקן ניפצע קשה, חולה במחלה קשה או עובר פתאום בטרייד, אנחנו לא מקדישים רבע מחשבה לצורך לסגור דירה (פעם מישהו עשה מחקר ש-65% משחקני הליגה לא מחשיבים את העיר בה הם משחקים כ-"עירם"), לומר שלום לחברים ומכרים – ואולי אפילו בני משפחה שהגיעו מסרביה לגור בסביבתו שהוא עוזב לנפשם ועתה עליהם לעזוב את מקום מגוריהם ולמצוא שכונה חדשה בעיר זרה. ושחקנים עם ילדים בבת ספר? האשה והילדים חייבים לעבור לבית ספר חדש, מורים חדשים, חברים וחברות שעזבו ועליהם להתחיל הכל מחדש.

אנחנו שוכחים לגמרי שמדובר בבני אדם, ילדים, משפחות, חברים – ופתאום הכל מתהפך על ראשו. המחשבה הראשונה בראש היא:

" Who should I add when I drop him from my fantasy team?"

ההיט אמרו היום שבוש הוא מחוץ לסכנה ושהוא אמור להחלים לחלוטין ממה שקרה.

אבל "להחלים לחלוטין" ולחזור לשחק הם שני דברים שונים.

אני החלטתי בכל הרצינות לא להתעסק יותר עם המחשבה הזאת. שמיאמי יסתדרו כיצד שהם יסתדרו.

העיקר שכריס בוש החביב והחייכן יהיה בריא, ויהיו לו עוד שנים רבות להיות אבא לילדיו.

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  3. האוהד הממוצע

    22 פבר 2015 09:52:39

    קודם כל כיף לשמוע חדשות טובות על הבוקר , שרק יהיה בריא , השאלה היא למה היו לו כמה קרישי דם , האם יכול להיות שהוא הזריק EPO על מנת לשפר סיבולת? אם כן חשוב לדבר על זה על מנת למנוע את האסונות הבאים…

  5. john

    22 פבר 2015 10:29:56

    בגללך ואחרים פה אני אוהב את האתר הזה מנחם. בגלל הרגש והאנושיות. אתרי הספורט בארץ מגדלים כתבים רובוטים שיודעים לעורר בקוראים מנעד מצומצם של רגשות. זה נע בקוטביות בין פרגון לזלזול כשתוצר הלוואי הוא שהקורא יחשוב שלכתב יש את כל התשובות והוא בכלל בטעות הגיע לאתר במקום לאמן או לנהל קבוצה.

    פה אנחנו אוהדים של המשחק ושל הספורט. היום אנו באופוריה ומחר בדפרסיה. לעיתים אנחנו שולפים תשובות ולעיתים נשארים עם שאלות. פעם אנחנו צודקים ופעם טועים ובעיקר לומדים ומתעניינים. כריס בוש לא הפך לשחקן החביב עלי בעקבות המקרה אבל אני בהחלט מתחבר לקריאה לפרופורציה.

  6. Smiley

    22 פבר 2015 12:07:50

    כריס בוש ידוע בתור אחד האנשים החביבים בעסק ומאחל לו רק בריאות והחלמה מהירה.

    הייתי מקווה שריילי יצליח להביא למיאמי איזה שחקן במקומו (אם כי אין אפשרות למצוא תחליף ראוי), אולי אנדרי בלאטץ'

  12. יפת

    22 פבר 2015 20:27:06

    צודק 100%.

    הוא צריך לפרוש, חבל סתם לקחת סיכונים.
    10 שנים, שתי אליפויות, אחלה הספק, קח את החברה הננסית שלך ולך תגור באיזה חוף מבודד בשקט ושלווה.

  13. אפלטון

    23 פבר 2015 10:50:41

    מנחם רק עכשיו הגעתי למאמר הזה לחייב להגיד שריגשת אותי.
    באמת אנחנו שוכחים לפעמים שהשחקנים האלה הם קודם כל בני אדם צעירים מאוד ולא פיקסלים במחשב.
    רק בריאות לבוש ולך ולכל הקוראים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט