הפלח שוב מסבך לי ת'חיים / מנחם לס

התעוררתי הבוקר על הכיפאק, חיבקתי את הזקנה שהביאה לי למיטה קפה אמריקאי מהביל (מצאתי קפה אמריקאי "TRUE DARK" ששם את כל הקפה טורקי, אירופאי, וקולומביאני בכיס ההקטן!) עם ביסקוויט אנגלי, וחשבתי שיש לי בוקר כמו שכתוב בספרים על כסא נוח בחוץ בשמש (כל ארה"ב קפואה אבל כאן בדרום אנחנו רואים את ה-4 מטרים שלג בבוסטון רק בטיווי) כשהעיזות מלככות דשא, ומדי פעם באות אלי לליטוף בזמן שאני קורא את העתון.

אז מה קרה? בעמוד הספורט האחורי של USA TODAY תמונה של הפלח מתרועע עם טימי דאנקן, ומלחשים על מה? על "WE ARE READY TO MAKE A RUN".

הזקן הבנזונה פתאום אומר לסם אמיק שראיין אותו שעד עתה חצי העונה לא היתה יותר מחימום. מין אימון פרה-סיסון לעונה האמיתית המתחילה עכשיו, אחרי האול-סטאר. אני קראתי את כל הראיון, לא רק מה שהופיע בעתון, ואני חייב לציין שהפלח הרס לי ת'בוקר. חשבתי שניפטרתי ממנו ומקבוצתו הזקנה והמדדה, והוא מודיע פתאום שהכל היה רק "אימון"?

"יתרון בית?", הוא אומר בחצי חיוך, "יתרון בית" חשוב רק לאחרות.  לסן אנטוניו ספארס יותר חשוב להגיע טרייה, רעננה, ומוכנה, מאשר עם יתרון בית, שנימחק בנצחון חוץ אחד!".

"אני יודע שמי שמסתכל על הטבלה מרגיש שמשהו לא טוב קרה לנו. אבל זה ממש לא כך!".

מסתבר שהפלח רצה להתחיל לאט. רצה לתת לפציעות להירפא ולרגליים העייפות לחדש את הפיברילים בסיבי השרירים, בדיוק הדבר שאני מלמד עתה את הסטודנטים שלי בקורס לביומכניקה בלנדר יוניברסיטי.

"בכלל לא איכפת היה לי להיראות MEDIOCRE ('בינוני', כמו בינוני ההבנה באתר). לא היה איכפת לי להיות בסוף הטבלה של הניכנסות לפלייאוף".

לא שהספארס הם הניקס. אחרי הכל הם ניצחו את 11 מ-15 משחקיהם האחרונים, והפלח מודיע לעולם ש-"WE JUST GOT STARTED!" (רק התחלנו!).

אגיד לכם מה: אולי כפלח הדבר היחיד שנשאר לו עתה הוא להמציא ספורי אלף לילה ולילה במטרה להפחיד את היריבות, אבל אם הוא מאמין (ויודע) באמת ובתמים שהספארס רק התחילו, אלה חדשות מפחידות לשאר המערביות. אם הספארס הם לא כל כך זקנים ולא כל כך עייפים כפי שהם נראו לי לאחרונה, והכל נעשה רק כהצגה של הפלח שנתן לשחקניו אור ירוק "TO TAKE IT EASY", והם באמת לא עייפים אלא רק שיחקו אותה עייפים – זה די מפחיד (אם כי אני לא מאמין שאפשר 'לשחק אותה זקנים ועייפים', ודעתי היא שהוא FULL OF SHIT, כרגיל).

ניתן לפלח לדבר.

"הדומיננטיות של דנקן ב-18 השנים האחרונות לא עומדת להסתיים כלל וכלל. היא רק מתחילה להתעורר מחדש!"

BULL SHIT, פופוביץ'. אתה פתאום תעשה מהמפלצת המדדה בת ה-38 מפלצת בת 28? אולי בקולחוז יאמינו לשטויות שלך, אבל אנחנו בארה"ב וישראל, ולא באיזה קולחוז בצ'יצ'קודבוסקיה בסיביר.

הוא ממשיך: "כולם חושבים שזאת השנה האחרונה של דנקן. שיחשבו. ישנם משחקים וישנם רגעים בהם בא לו לשחק, ואז הוא שוב הכוח הדומיננטי מספר אחד תחת הסל. הוא כל כך CONSISTENT העונה שאין כל סיבה שיפרוש. כמובן שנדבר על כך הקיץ, אבל אני לא מתכנן שום מסיבת פרידה בינתיים". הוא ממשיך: "אף אחד לא יגיד לטימי מתי לפרוש. הוא יפרוש כשהוא ירגיש שהוא עוצר את הקבוצה. הוא לא ישחק לסיים את חוזהו כמו שחקנים אחרים. הוא טיפוס אחר מאלה שמשחקים רק עבור הכסף. הוא יפרוש בעצמו ברגע שהוא ירגיש שהגיע הרגע, אבל אני בטוח שהוא מרגיש – כמוני – שהרגע עדיין לא הגיע. יותר מזה: הרגע רחוק מלהגיע!".

הפלח עצמו חתם הארכת חוזה ל-5 שנים. "היי, אני עלול לפרוש לפני טימי. הארכת החוזה לא היתה רעיון שלי. זה היה דבר שבעל הקבוצה פיטר הולט רצה. חמש שנים? אני לא בטוח אם ארצה להישאר מאמן חמש שנים. למעשה הסכויים שאשאר 5 שנים אינם גדולים".

לא משנה מתי פופוביץ' יתלה את הג'קט שלו (שכשהוא לובש אותו הוא נראה כאילו קנה אותו ב-'סנרייז פלי מרקט', שוק הפישפשים שלושה מייל מריבר-וולק של סן אנטוניו, השוק המתפאר – כמו כל שוק פםשפשים אחר – שהוא "שוק הפשפשים הגדול בעולם"), הוא כבר קנה את מקומו (ועולמו) כאחד המאמנים הגדולים מכולם, שהצליח שנה-שנה לבנות קבוצה שהיא-היא הנבחרת כל שנה ל-"קבוצת הספורט המקצוענית מס' 1 בעולם" ע"י כל מי שבוחר דברים כאלה. עם כל הצחוקים על הפלח, אני יודע טוב יותר מרובכם מי-הוא, כמה טוב הוא, וכמה פיקח הוא.

אגיד לכם כאן ועכשיו דבר שתמיד ידעתי אבל לא רציתי לגלות לעולם כי העדפתי להתבדח על חשבונו: אילו היתה לי קבוצה לעונה אחת וזה היה עניין של חיים ומוות, הייתי רוצה את גרג פופוביץ' כמאמן קבוצתי. לפני רד אורבך…לפני פט ריילי…לפני רק הולצמן…רק צ'אק דיילי היה ניכנס לראשי כמתחרה לגרג פופוביץ', אבל בסוף הייתי בוחר בפלח המרופט הזה שבתוך תוכי אני יודע שהוא גדול המאמנים בכל הזמנים, BAR NONE!

הוא אימן 5 קבוצות לאליפות NBA כשכולן משחקות SELFLESS STYLE של כדורסל, והוא 3 נצחונות מנצחון ה-1,000 שלו, ס"ה המאמן התשיעי שהגיע לכך.

"העונה הזאת היתה אחת הקשות עד עכשיו", הוא אומר.  "היתה תקופה שהפסדנו 8 מ-11. התחלנו את העונה 14-19. אבל אמרתי לבחורים לא לדאוג. לשחק נורמלית בלי לקרוע את הגוף והנשמה. לחכות שהפצועים יבריאו. לקחת את כל ראשית העונה כפרה-סיסון. לאט לאט הפצועים הבריאו. המרגש שלי הוא שלמעשה אנחנו מתחילים את העונה עכשיו, הערב. מה שהיה עד עכשיו היה רק לרפא את הפצועים ולא להתרחק מדי מהפלייאוף!".

מה יהיה העונה, הוא נשאל ע"י סם אמיק.

"איש לא יודע. האמת? ישנן 6-7 קבוצות מערביות שיכולות לנצח את הכל. למה אני אומר זאת? כי יש הרבה טובות, אבל אין אף אחת יוצאת מין הכלל. אין אף קבוצה מצויינת, וזה כולל אותנו. אולי היחידה שנראית היום מעל השאר היא גולדן-סטייט, וגם ממפיס משחקת טוב מאד. אבל שתיהן לא ברמה כזו שאין כמה – וביניהן אנחנו – שלא יכולות לנצח אותן. אבל אגיד לך מה: ללא דאנקן היינו היום במקום 10 או 11 במערב. אין לי כלל ספק בדבר! מאנו ג'ינובלי אינו במיטבו בינתיים. טוני פרקר היה פצוע ומשחקו מלא עליות וירידות. קאווי לנרד היה בחוץ רוב הזמן וכמובן שכשהוא בריא הוא הפך לכוח-אש החזק ביותר שלנו, אבל הוא בקושי שיחק העונה. הוא למעשה רק מתחיל את העונה. פטי מילס חזר רק בינואר והוא עדיין לא חזר לעצמו. לטיאגו ספליטר אין בינתיים עונה טובה במיוחד ואני לא בטוח מה הבעייה. בלינלי אף הוא היה אאוט הרבה זמן. אז זה משאיר את דאנקן, סלע הגיברלטר שלנו. לעונה זאת, ואני בטוח שגם מעבר לעונה זאת!".

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. 1) הוא ענק
    2) אני לא סובל אותו

    הספרס רחוקה 3 משחקים בלבד ממקום שלישי ו-5 ממקום שני, לדעתי הם יכולים להגיע לשם. המשפט הזה מעולה מבחינה מנטלית, יכול להיות שהוא מסמל יציאה מהאדישות שהייתה להם עד עכשיו.

    אני רואה אותם מגיעים למקום השלישי לפחות.

  2. מנחם כל מה שהיית צריך זה לצטט את הפוסט שלי מלפני כמה ימים… כאילו הייתי בחדר ההלבשה של הספרס חחח
    הנחת העבודה לחודש פברואר שסן אנטוניו מטפסת למקום הרביעי במערב הפרוע. שקט תנו לעבוד

  3. עכשיו האמת יצאה החוצה, מנחם בעצם מודה שהוא מעריץ את פופ ושונא אותו בו זמנית. איך קוראים לזה בפסיכולוגיה ?
    אני לא מאמין שהם שיחקו אותה כאילו הם גמורים ובעצם שמרו כוחות. אין דבר כזה, כששחקנים מהדרג הראשון עולים לשחק הם משחקים כמו שהם יודעים, הן לא מזייפים. מסקנתי היא שהקבוצה באמת זייפה עד עכשיו. פופוביץ' מנסה להעיר אותם ויש סיכוי טוב שהם אכן יתעוררו, ככל שהמאני טיים יגיע כך הם ישתפרו.

  4. אהבה ושנאה מאוד קרובים אחד לשני כשאדישות בקצה האחר. היה ילד בגן של בתי שהציק לה כל הזמן עד ששמו אותם כזוג במסיבת חנוכה. כל המסיבה הוא ניסה לחבק אותה ולתת לה נשיקות…
    מנחם האם אתה מודה שעד עכשו משכת לגרג פופוביץ׳ בצמות?

  5. תענוג לקרוא, הקטע המודגש כסקנדל זמני בראשו של
    מנחם שמודה שהוא גדול המאמנים.
    שנים על שנים הובילו את הליגה בפלייאוף קרה משהו אחר
    למדו את הטריק ועכשיו להפך.
    פופ הוא מורד בתקשורת וזה כיף.

  6. הבעייתיות היא בעיקר בכך שהספרס לא הריצו את אותה חמישייה כמו שאר הקבוצות. החמישייה ששיחקה הכי הרבה סמן בספרד נכון לשבוע שעבר היתה דקאנן פרקר דיאו גרין וקוואי. פאקינג 150 דק החמישייה בערך ה25 בליגה מבחינת מס דק. לקליפרס מובילי הרשימה ביחד עם אטלנטה היתה עוד חמישייה לפניהם. הפציעות הרגו אותם.
    לגבי הזקנה, בלי פרקר בשיאו הם לא עוברים סיבוב. הם חייביםנאת טוני שיפרק הגנות ויגמור משחקים לפחות פעמיים בסיבוב.
    טימי? נותן עונת הגנה ענקית ושומר על אחלה מספרים לא סתם אולסטאר. בטח עדיף על דמרכוס קאזינס שמנפח מספרים חסרי משמעות בסקרמנטו.
    פופ ענק ונקווה שהם יתניעו כי עד עכשיו זה לא נראה טוב.

  7. מעולה מנחם
    פוסט למחר – למה הלייקרס של שנות השמונים היא קבוצת הכדורסל הטובה בהיסטוריה וזו אחלה סגירת מעגל

  8. קודם כל שיגיעו לפלייאוף. גם זה עוד לא בטוח.
    אחרי שראיתי את תצוגת הזוועה שלהם מול הקליפרס לפני שבוע קשה לי להישאר אופטימי. הכלח אבד, הסוס נגמר, הידיים רפו והכוחות אפסו.

  9. מנחם הוא כמו פרופסור שמנווט את תלמידיו בשביל ההפתעות. .
    לא מאמין שלקחו באיזי, היה להם קשה לצבור מומנטום עם חמישיות לא יציבות בהרכבן. הדברים נאמרו יוצר כחיזוק מנטלי ונתינת ביטחון קריטי לשחקנים ופחות כתיאור המציאות. בכ"מ, אני בעד..

  10. לכל מי שמתקשה בהבנת הנקרא : פופ אומר בפירוש שהוא לא לחץ על אף שחקן לעלות לשחק ונתן לכולם לנוח כפי צורכם כדי שיהיו בריאים ונפשית וגופנית. טוני פארקר הוא השחקן הכי שחוק בכדור הארץ במקומו הייתי לוקח שנה חופש מהכדור הכתום…
    וזאת הסיבה היחידה לכך שההרכב היה לא יציב . שאין חמישייה שרצה הרבה דקות. שאין רצף נצחונות מיוחד. שמפסידים לקבוצות נחותות. והכי לשוב שבגלל כל האמור יש לפופ את הסגל הכי מחוייב בליגה שייתן הכל עד סוף העונה לא משנה מה ממוצע הגיל בו.

  11. איזה תותח
    זה היתרון בקבוצה "קבוצתית"… אפשר לקרוע את כולם באופן שווה 🙂

    וכל הכבוד לדוק על וידוי האהבה… ריגשת

כתיבת תגובה

סגירת תפריט