שיקגו, דנבר, והלייקרס – הקבוצות התמהוניות והאסטרונאוטיות של הליגה / מנחם לס

1. שיקגו – ה-WACKIEST TEAM (תמהונית; אסטרונאוטית) מכולן!

כשהתוצאה היתה 89-98 ללייקרס עם 1:21 דק' לסיום הייתי בטוח שהבור שנחפר לקבירת ת'יבודו התעמק בעוד 30 ס"מ.

בסדר: עייפות, מסע מערבי. אבל משחקים נגד הלייקרס, לא נגד קבוצת כדורסל אמיתית. חשבתי שזהו זה. מההפסד הזה ת'יבודו לא ייצא חי.

לפתע שתי הארכות. למעשה את ההארכה הראשונה הבולס יכלו לנצח אחרי הטיפ-אין של פאו גאסול שהישווה, ואז דריק רוז החמיץ הזדמנות לנצח כשזריקתו החמיצה במעט בסוף ההארכה הראשונה.

טוב. הלייקרס ניצחו בהארכה השנייה 118-123 וניצלו משיא קבוצתי של 10 הפסדים רצופים.

אנחנו מצטערים, לייקרס של 1993-4. הרקורד הוא עדיין שלכם!

אבל מה עם השוורים האלה? ביום שלישי הם ניצחו בחוץ את קבוצת ה-NBA הטובה ביותר, הווריורס (שוב בהארכה) כשדריק רוז מאבד 11 כדורים ואז ככפרה מכה את סל הנצחון אחרי שהחמיץ איזה מאה זריקות. במשחק הקודם לנצחון על הווריורס הם הוכו חזק בישבן ע"י מיאמי כששחקן ששיחק בשנה שעברה בלבנון – לבנון? – אוכל אותם עם 12 חסימות. שלושה ימים לפני מיאמי הם ניצחו את דאלאס וסן אנטוניו גב-לגב. בשלב אחר העונה הם ניצחו 10 מ-11, אחרי שהפסידו 6 מ-8.

במילים אחרות, זוהי קבוצה חולת נפש. MANIC DEPRESSION? BIPOLAR? לך תדע. דובי יחליט. אבל בטוח שמשהו לא בסדר איתם. הבוקר כל העתונים יצאו עם ההצהרה של דרק רוז ש-"זה לא נכון שנוצר בקע (RIFT) בין קוץ' ת'יבודו ודרק רוז", אבל כמו שמומי יודע, אנשים לא יוצאים בהצהרות על דברים שלא קרו רק אם הם קרו.

בכמה משחקים יואקים נואה נראה זקן ופצוע. במשחקים אחרים פאו גאסול נראה כאילו הוא לא היה מצליח לשמור על K-700 כשאפילו האשך עובר אותו בדריבל פשוט. והכי מוזר מכולם הוא דרק רוז בעצמו – יום אסל ויום באסל. יום אחד הוא משחק כמו בימים שהיה MVP ויום אחרי אין לו מקום בבית"ר גן שמואל, או מכבי שער העמקים – שני הקיבוצים השמאלניים ביותר במדינה.

לפני שאטלנטה זרחה במזרח (אני, אגב, עדיין לא מאמין בה!), ועכשיו עם לברון וקיירי, שיקגו היתה הדרלינג של המזרח. היא עדיין מסוגלת לזכות ביתרון בית בסיבוב הראשון של הפלייאוף, אבל עם ה-INCONSISTENCY שלה, איש לא ייקח אותה ברצינות גדולה מדי.

כולם יודעים שהעונה הזאת היא WACKY SEASON. עונה מטורפת, מוזרה, ובלתי ניתנת לנבואה. שיקגו עושה את כל מה שביכולתה להיות ה-WACKIERST מכל ה-WACKIES!

הבולס היא היום ההגדרה של בהייה, בלבול, בעתה, ופלצות. לך תדע  מה האקסצנטריות שלה. כנראה כל הקבוצה כולה חלתה בחריגות של מאמנה. המורה שלי קווינט לימד אותנו בכיתה ג' אף פעם לא לשחק קלפים עם אדם המכונה 'דוק', 'בוס', או 'סקיפר'; אף פעם לא לאכול במסעדה שקוראים לה 'אמא', ואף פעם לא לשכב עם נקבה שיש לה יותר בעיות מאשר לך. הוא שכח להוסיף "ואף פעם אל תשחק עם מאמן שהוא יותר פסיכי ממך!".

2. דנבר – ה-SECOND ווקייסט

אם שיקגו היא ה-WACKIEST, דנבר היא השנייה במוזריותה. הם לא קבוצה דפוקה. הם לא קבוצה איומה. למעשה – תסתכל על הסגל שלה ותגיד 'פלייאוף על בטוח'.

Denver Nuggets Roster
NO. NAME POS AGE HT WT COLLEGE 2014-2015 SALARY
10 Arron Afflalo SG 29 6-5 215 UCLA $7,500,000
00 Darrell Arthur PF 26 6-9 235 Kansas $3,457,149
21 Wilson Chandler SF 27 6-8 225 DePaul $6,757,913
35 Kenneth Faried PF 25 6-8 228 Morehead State $2,249,768
4 Randy Foye SG 31 6-4 213 Villanova $3,000,000
8 Danilo Gallinari SF 26 6-10 225 $10,854,850
1 Alonzo Gee SF 27 6-6 225 Alabama $915,243
11 Erick Green PG 23 6-4 185 Virginia Tech $507,336
14 Gary Harris SG 20 6-4 210 Michigan State $1,519,200
7 J.J. Hickson PF 26 6-9 242 North Carolina State $5,381,750
3 Ty Lawson PG 27 5-11 195 North Carolina $11,595,506
34 JaVale McGee C 27 7-0 270 Nevada $11,250,000
28 Jameer Nelson PG 32 6-0 190 Saint Joseph's $2,732,000
23 Jusuf Nurkic C 20 6-11 280 $1,762,680

Coach: Brian Shaw

 זה רוסטר ללכת איתו למלחמה. לשלב השני של הפלייאוף. במקום זה הרוסטר הזה יהיה בין הראשונים להתחיל לשחק גולף.

זה רוסטר שהחליט שהוא הולך למלחמה ב-NBA עם קסמים במקום רובים וחרבות. הקבוצה הזאת הפכה למין חלב חמוץ. אפילו מאמנה בריאן שואו – רד אורבך הוא לא – הגיב לשאלה מתי הוא חושב שהגיע הזמן לפרוש הגיב, "כשראיתי את קבוצתי משחקת נגד ממפיס".

להפסיד 69-99 במשחק NBA?

זו לא בושה. זה בזיון. חרפה, כלימה, וקלס. אחרי משחק כזה הייתי שולח את כל השחקנים ערומים ל-24 שעות למרומי הרי הרוקי'ס בקולורדו מדינתם. לדעתי המרואנה ששם אתה יכול לקנות בסופרמרקט עשתה זאת אחרי שבסופרמרקט "אינגילס" בדנבר היה "SALE OF THE YEAR ON  POT – הנחה 40% על גראס!"

לפני זה הם ניצחו את הפליקרס, אבל לפני הפליקנס היה להם רצף 7 הפסדים. השחקן היחידי בכל הקבוצה העלובה הזאת הוא הצעיר Jusuf Nurkic. מה שקרה לקנת' פאריד – הקנון הגדול של אליפות העולם האחרונה בקיץ – הוא הדבר המוזר ביותר שקרה לשחקן כדורסל: מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, כמו שאומר מומי (אולי טעיתי מעט בארמית אבל גיא או עגל יתקנו אותי).

זה רוסטר מלא בווטרנרים שהגיע זמנם לפרוש או להיות מועברים בטריידים, אבל רק פסיכים ירצו סחורה כדנילו גלינרי, וילסון צ'נדלר או רנדי פוי.

 

 

3. הלייקרס, ה-THIRD WACKIEST

 

הלייקרס הפסידו 9 רצופים. ג'יני באס ומיץ' קופצ'אק אומרים במקהלה של שניים: "KOBE IS WORTH IT!!!"

קובי שווה הכל. אפילו 20 הפסדים רצופים. אפילו עוד 5 שנים של ציפוי חרא, מספוא, קיא, ונזלת. העיקר שהשם 'קובי בריאנט' יישאר צמוד ללייקרס עוד שנתיים, ואחר כך נראה.

דבר אחד חיובי על קובי: אשתו נעשית חתיכה של ממש מיום ליום. לפי התמונה אפילו אני מוכן לתת בה מבט היום. תראו אותה ואת קובי אמש במשחק הנצחון על הבולס. וואללה ששווה מבט:

 

 

 

הקבוצה העלובה, אומללה, בזוייה, ומושפלת זאת נראתה ממש טוב אמש. הרוקי ג'ורדן קלרקסון (K-700: "אמרתי לכם עליו כבר לפני שנתיים!!!") היה ממש – אבל ממש טוב. ג'ורדן היל? שם 26 חיצים בפיו של פאו גאסול ועוד 12 קרשים לדחוף את החיצים עמוק פנימה לקיבתו, והלייקרס זכו בנצחונם הראשון מאז ה-9 לינואר.

אפילו וויין אלינגטון שיחק כמו מיני סקוטי פיפין וקבר 23.

אני מציע ללייקרס להיזהר: עשרת משחקיהם הבאים הם נגד קבוצות לוטרי, ואם הם מתחילים לנצח את הנמושות – ופה ושם קבוצה WACKY כמו הבולס, הם עוד יפסידו את ה-TOP FIVE PICK! זו תהיה מכה שלא כתובה בתורה, בנוסף למכה שלא כתובה בתורה ושמה 'לייקרס'!

 

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. בוא לא נשכח גם את סקרמנטו, שאחרי פתיחה חלומית (ופנטזיות פיילאוף) וירידה צפויה כשקאזינס בחוץ החליטו לפטר את המאמן ועוד בשביל טיירון קורבין….

    גם הם נעים בין הפסדים לבוסטון לניצחונות על לאוקלהומה

  2. רק לידיעתכם: ממש הרגע היה ראיון של ESPN עם דרק רוז, והוא נתן לת'יבודו את מלוא הכבוד והערכה. הוא אמר: "ת'יבו הוא אחד המאמנים הטובים ביותר בליגה. הוא מכיחן אותנו הכי טוב שיכול להיות. אז מה הבעייה? הבעייה היא בנו השחקנים, והלוואי והייתי יכול לשים אצבע ולומר מה היא. חלק מהבעייה היא שמשך כל העונה שיחקנו רק 12 משחקים עם חמישייהמ מלאה בגלל פציעות".

  3. לגביי שיקגו –
    אולי אם אחרי האול-סטאר סוף-סוף הסגל שלהם יהיה בריא 100%, נוכל לקבל תמונת מצב יותר טובה. נכון שלא הייתה שם פציעה משמעותית ומתמשכת של שחקן או שניים במהלך העונה, אבל כן יש שם רוטציית פציעות קטנות של שחקנים כמו נואה, רוז ולאחרונה גם באטלר, וכאמור עדיין דאנליבי חסר.
    כל זה, פלוס העובדה שעם או בלי פצועים ת'יבודו אוהב לשחוק את הכוכבים שלו, יוצר מצב שהקבוצה הזאת מגיעה להרבה משחקים עייפים לאללה, ואז לא פלא שהם בועטים בדלי, גם אם לדלי קוראים לייקרס.
    בקיצור – בואו נקווה שמתישהו הסגל שלהם יהיה פחות או יותר בריא, תיבודו ינהל רוטצייה נורמלית, ורק אז, לפי התוצאות, נדע עד כמה הקבוצה הזאת שפויה או לא.

    לגבי דנבר –
    האמת? אף פעם לא הבנתי איך הלך להם כל-כך טוב לפני שנתיים.
    זה הזוי שיש לא מעט שחקנים בסגל שלהם שכן שיחקו בקבוצה שהוגדרה כ"סוס השחור" לפני רק שנתיים, והם נראים כמו איך שהם נראים.
    מי לא ישכח את האנרגיות הפסיכיות שהיו שם? הגנה קשוחה, יציאות מהירות לאללה להתקפה, עם ספרינטים לא נתפסים של שחקנים דוגמת פאריד.
    אבל לדעתי, כן אפשר להצביע על 3 שינויים משמעותיים בין הקבוצה שלפני שנתיים, לבין זאת של העונה ועונה שעברה:

    1. איזון בין הצעירים והאתלטים, לשחקנים פחות נוצצים אך מנוסים יותר –
    לפני שנתיים שיחקו בסגל שלהם 2 חב'רה נחמדים – אנדרה מילר, ואיגודאלה. שני וטרנים כישרוניים, כל אחד בעמדתו שלו, שכבר חוו לפני אותה עונה מס' פלייאופים, וידעו לתרום יפה מהניסיון שלהם, ולהוות דמויות בוגרות בין הילדים הנמרצים והאתלטים של אותה קבוצה.
    כמו כן, מלבד מגי, איישו את הסנטר גם מוזגוב וקוסטה קופוס – שני חב'רה אולי לא הכי אתלטים, אבל יודעים לעשות גם את העבודה האפורה והפחות נוצצת.

    2. גלינרי – כאמור, לקראת סיום אותה עונה (12/13) הוא חווה פציעה נוראית. בדומה לרוז, עושה רושם שגם גלינרי צריך עוד זמן בשביל להתאושש ולחזור לעצמו, אם בכלל הוא יצליח. וכאמור, בדנבר של לפני שנתיים, הוא היה שחקן משמעותי מאוד, ונתן שם ככל הנראה את עונתו הטובה בקריירה אולי.

    3. עמדת המאמן –
    דיברו פה לפני כמה זמן על ת'יבודו – אחד המגיבים (סליחה, לא זוכר מי) ציין שלעתים קידום של אדם במקום העבודה נעשה לא על סמך ראייה כיצד הוא יתפקד בדרג הגבוה יותר, אלא רק על סמך הראייה – האם הוא עושה טוב את מה שהוא עושה עכשיו? ושראייה שכזו הרבה פעמים פסולה. כך טענו אנשים מסוימים לגבי ת'יבודו – הוא אולי מומחה הגנה מעולה, וללא ספק כל מאמן ישמח לעוזר מאמן כמוהו על-מנת ליצור הגנת ברזל לקבוצה שלו. אבל האם זה בהכרח מעיד על היכולת שלו לקחת את המושכות ולהיות הד-קואוץ'?
    אותו דבר אולי לגביי שואו – היה עוזר מאמן מעולה. אבל יכול להיות שזאת התקרה שלו. כנראה שבתור הד-קואוץ' הוא לא מצליח לנהל שיטה שתניב קבוצה מנצחת, בעוד שג'ורג' קארל, לפחות בעונה הסדירה , ידע לעשות זאת מצויין.

    לגביי הלייקרס –
    האמת, שאני ממש לא מופתע כשהם מנצחים פה ושם קבוצה חזקה.
    למרות הסגל המעפן שלהם, הם עדיין משחקים עבור מועדון מפואר. זה כמו שבכדורגל בארץ, לא משנה כמה קבוצות כמו מכבי והפועל ת"א, מכבי חיפה או בית"ר ירושלים יהיו בעלות סגל עלוב, עדיין – הם לא ירדו ליגה. גם אם באמצע העונה הן מתחת לקו האדום, מתישהו יגיעו גם ניצחונות, והם ישרדו עוד עונה.
    אז ב-NBA אין סכנת ירידת ליגה, אבל עדיין יש כנראה מעין רוח לייקרית שמונעת מהקבוצה הזאת להיות לגמרי פח.
    בנוסף, חשוב לזכור שיש שם המון חב'רה צעירים שרוצים להוכיח את עצמם, לצד שחקנים יחסית מנוסים כמו לין ובוזר, שיודעים פעם ב להבליח ולתת הופעה.
    ככה שהלייקרס בניגוד לקבוצות כמו פילי או מינסוטה היא לא לגמרי נמושה. אני אוהב לכנות קבוצות כאלה כמוקש – אתה חושב שמפגש מולה הוא W בטוח, אבל פה ושם הם יוכיחו לך אחרת.

      1. תודה, זה ללא ספק מחמיא לי 😉
        אני מקווה שמתישהו אמצא זמן אצליח לחשוב על משהו מקורי ולכתוב עליו.
        בינתיים אני נהנה לקרוא ולהגיב על שאר הפוסטים המעולים באתר הזה.

    1. כשאתה מפריד מהקבוצה שלך את איגי וקורי ברואר ומחליף אותם באוויר אל תתפלא שפתאום ההגנה שלך נראית הרבה פחות טוב. לדנבר פשוט אין כרגע סגל מספיק טוב בשבעל להתמודד במערב. עד אז קשה לדבר על מה שאו יכול או לא יכול לעשות בתור מאמן.

      הלייקרס מגרדים נצחונות פה ושם כי אף קבוצה לא מגיעה למשחק מולם עם סקאוטינג מינימלי, פשוט מתייחסים אליהם כמו נמושות שאין צורך לבוא עם תכנית משחק מולם בכדי לצאת עם ניצחון, ואז יוצא שמדי פעם הם מצליחים לנצל את חוסר המוכנות הבסיסי הזה לנצח.

  4. 1. מסכים איתך, ת'יבודאו לדעתי קשוח עם השוורים יותר מדי, וזאת הסיבה לחוסר היציבות שלהם. הייתי בטוח שהם יגיעו לגמר, אבל עכשיו לא בטוח בכלל שהם יגיעו לשם. כפי שזה נראה עכשיו, לא יהיה להם יתרון ביתיות אבל מאזן טוב יותר מהראפטורס שישוריינו כראש בית בן 4 הראשונות

    2. הם מעמד הביניים של האנ.בי.איי. יכולים להעביר את הרוב בשביל סופרסטאר וליצור קבוצה חזקה שתלוייה בכוכב, אבל כרגע הם תלויים במאמן הבינוני שלהם. אם ג'ורג' קארל היה נשאר, הם היו הופכים לקבוצת על.

    3. הלייקרס קבוצה לא רעה, ואם מבחינת המכירות קובי נותן להם רווח של יותר מ-20 מיליון בעונה הוא שווה את זה. אם יתן עונת פרישה לצד רוקי כלשהו ויהיה מעין מנטור עבורו בעונה הראשונה שלו, זה יוכל לתרום ללייקרס. גם אם יפרוש, הם לא ישיגו כלום בעונה הבאה, וג'יני אנד קופצ'אק יודעים את זה.

    1. רועי, לגביי ראשות בית –
      נכון שטורונטו אוטומטית ימוקמו בטופ 4, אבל אם הבולס יהיו בעלי מאזן טוב יותר, אז לעניין הביתיות זה לא משנה שהם מקום 5 וטורונטו 4 – עדיין הביתיות תהיה של הבולס.
      מקום 4 לראש בית הוא רק ייצוגי. אני מניח שזה כדיי לעודד תחרותיות, ולא להגיע למצב ש-5 קבוצות מאותו בית יעשו טנקינג ויוותרו על הפלייאוף. (תחשוב על סיטואציה בה לאורי, דרוזן, ואסקס וג'ונסון מסיימים פתאום את העונה – לולא הקטע של הבטחת פלייאוף בהשגת ראשות בית, כנראה שכל 5 הקבוצות בבית העלוב הזה לא היו מנסות בכלל לנצח עד סוף העונה).

  5. לא אמרתי על קלרקסון לפני שנתיים אבל כן אמרתי בקיץ שהוא יהיה אחד מהסליפרים הכי טובים בדראפט הזה ואני לא טועה.

    יש לו את היכולת לעלות לקליעה אולי הכי אינסטנסיבית מהדראפט הזה(קצת מזכיר את קליי), מכדרר לא רע, מתקיף טבעת לא רע ופוטנציאל הגנתי מצוין.

    אני שמח מאוד ששסקוט עשה את השינוי הזה בחמישייה.

    קודם כל העיף את הכוכב פורנו האסייתי לספסל כי הוא לא מסוגל לשמור על אמא שלו כשהיא מכדררת עם צ'ופסטיק.

    דבר שני הוא הפך גם את בוזר לשחקן ספסל כי גם לו אין רגליים להגנה.

    המהפכה השנייה היא שקלרקסון הפך לשחקן חמישייה בערך בסמוך לפציעות של קובי וגם ווסלי ג'ונסון הפך לשחקן ספסל וגם פה המחשבה לטעמי נכונה מאוד.

    אין צורך להגנה של ג'ונסון כשחקן חמישייה.
    הקבוצה הזאת לא הולכת להיות טופ 5 הגנת פרימטר איתו בחמישייה ובהתקפה הוא בינוני מאוד.
    מצד שני הוא יכול לעזור קצת יותר להגנה של החמישייה השנייה ליד שני רוחות הרפאים(לין ובוזר).

    וויל אלינגטון הוא שחקן חמוד, אני חושב שמה שסקוט אוהב בו זה היכולת לעלות לקליעה מאחורי סקרינים ולקלוע באחוזים טובים את הזריקות.

    כרגע עם הדרעק שיש לו לדעתי סקוט עשה שינויים טובים ובסך הכל מנהל לא רע את המחראה.

    קופצ' כבר אמר אמש שקובי יחזור למחנה אימונים.

  6. לגבי שיקגו- אין צורך לכתוב בדיעבד כי אני כבר שבועיים מפזר בכל פוסט פה מה הבעיות איתם ולמה אני חושב שתיבודו הוא לא יותר מסוג של דאנטוני.

    הנתונים ממחישים מצוין את מידת הכישלון שלו.
    איתו אתה לא תגיד הם קונטנדרים גם אם אתה תחת השפעת תרופות ואלכוהול וזה בעצם אומר הכל.
    אם סגל כזה לא מצליח להגיע בפברואר למצב שהוא מעומד לאליפות אחרי כמה וכמה שנים שהם מתפקדים ביחד ובזוהמה של המזרח- אז אתה נכשל.

  7. תיבודו ללא חיבור הבנה קירבה אבחנה וידיעה לשחקניו.
    בעיני זה מינוס גדול, ומנחם ורועי צודקים.
    זה חלק מאהבה שצריך מאמן לתת לשחקניו
    כמו פיל ג'קסון בשיגקו כמו סטיב קאר בגולדן סטייט.
    אהבה זה הדבר החשוב להצלחת הקבוצות.
    והמאמן תפקידו לתת אותה ולחבר בין כולם.

  8. אני חושב שגם שיקגו וגם אוקלוהומה יצטרכו בסוף העונה הזו לעשות
    רוויזיה משמעותית בעיקר בזהות המאמן שיעשה התאמות של שיטת המשחק לסגל, וגם התאמות בחלק קטן מהסגל.
    אני חושב שגם ת'יבודו וגם ברוקס הגיעו לתקרת הזכוכית שלהם
    ומאמן איכותי אחר שיגיע יוכל לנפץ אותה ולהתקדם את המייל החסר שיביא אותם לגמר .
    המודל : הלוחמים בעידן מארק ג'קסון לעומת הלוחמים בעידן סטיב קר.

  9. הלייקרס משוגעת אבל ג'ורדן היל נתן את המשחק של החיים שלו נגד פאו
    כאילו להגיד – אמיגו אתה לא חסר

    מומי היה שולח את דנבר לעשות סקי במדרון של קולרודו ספרינגס בלי סקטים
    קבוצה הניתנ בית שימוש מאז בעטו לג'ורג' קארל באשך שמאל המקורי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט