11 הדיברות ינואר / עומר מזיג

*הערת פתיחה – אני משתמש בכתבות האלה בהרבה מושגים סטטיסטיים שאני לא יודע אם בהכרח כולם מבינים. תרגישו חופשי לשאול!

מידי פעם (בסוף כל חודש) אני ארשום בפינה הזאת סט של 11 מגמות או דברים מעניינים ששמתם או לא שמתם אליהם לב בחודש החולף בNBA. לפני שיגידו – כן, עשקתי את הרעיון לפינה הזאת מזאק לואו מגרנטלנד, אבל זה כיף :-). הנה הדיברות לינואר:

הכימיה של הווריורס – יצא לי לראות [abbr title="מומלץ בחום!"]הרבה משחקים של גולדן סטייט החודש[/abbr] , ואחד הדברים שהכי בולטים לעין (ולאוזן) זו הכימיה הלא קונבציונאלית בקבוצה הזאת. קרי וקליי הם הכוכבים, [abbr title="בעיקר תומפסון, שבשביל להבין איך הקול שלו נשמע צריך לחכות לראיון בסוף המשחק"]אבל הם לא מוציאים כמעט מילה על המגרש או בפסקי הזמן[/abbr]. סטיב קר, בדרך למאמן העונה, כבר ביסס את מעמדו כאחד מהחבר'ה:

אז מי עושה את הצעקות ומעביר את הביקורת כשצריך? הרול-פליירס. קצת מו ספייטס, קצת אנדרה איגודאלה. והרבה הרבה דריימונד "verbal" גרין:

ככה נשמעת קבוצה בריאה. כשהרול פליירס שלך הם אלה שמושכים למעלה ומאתגרים את כולם להיות יותר טובים, ולא מפחדים לתת את הטון וכשצריך גם להעלות אותו. [abbr title="בקליפרס לדוגמא, העסק עובד הפוך ולפעמים זה כמעט נראה כאילו CP3 עסוק מידי בדברים האלה"]זה גם מוריד לחץ מהכוכבים ונותן להם להתרכז במשחק שלהם[/abbr], וזה עובד עבור הווריורס. יכול להיות שעם עוד כמה הפסדים זה היה נראה אחרת, אבל כרגע לא צריכים לדאוג מזה באוקלנד.

בודנהולצר משאיר את הרצועה משוחררת – הרבה דברים לקח המאמן של ההוקס מארגז הכלים של גרג פופוביץ הגדול. הנעת הכדור, ההסתמכות על הזריקה משלוש, [abbr title="אף אחד בהוקס לא חוצה את גבול ה34 דקות בממוצע לערב"]אפילו חלוקת הדקות[/abbr]. דבר אחד שהוא העדיף להשאיר אצל מורו בטקסס הוא השתלטנות – מתי בפעם האחרונה שמעתם מאמן מציע לרכז, בניסוח שלו, "פסק זמן של 20 שניות אם אתה רוצה אותו"?

מירוטיץ ב3 – בתחילת העונה הצטערתי מאוד בשביל מירוטיץ, כי היה נראה כאילו הוא הולך לשיחזור של העונה האחרונה של אשיק בבולס – שחקן שהוא Way Too Overqualified כדי להיות גבוה רביעי של 10 דקות מהספסל, אבל משחק מאחורי 3 גבוהים ברמה גבוהה מאוד ולכן לא מקבל מספיק הזדמנויות. תוסיפו לזה את השנאה העזה והמפורסמת של תיבודו לרוקיז:

ותקבלו סיטואציה מתסכלת.

אבל מירוטיץ הצליח לשבור את הקללה ולהפוך לשחקן חשוב ברוטציה של תיבודו. בתחילת העונה הרבה מזה היה פציעות של נואה וגיבסון, אבל גם כשכולם בריאים הוא מצליח לחצוב דקות בזכות היכולת שלו לשחק SF מול הרכבים מסוימים. מה1 בינואר מירוטיץ שיחק 85 דקות [abbr title="הרכבים עם שניים מתוך נואה-גאסול-גיבסון"]בעמדה 3[/abbr], ושיקאגו הייתה [abbr title="וזה בחודש רע מאוד של הבולס שבו הNetRtg הכללי היה 0.5-"]בNetRtg חיובי מאוד של 5.1+ בדקות האלה[/abbr]. כצפוי, אחוזי הקליעה האפקטיביים והדירוג ההתקפי יורדים בהרכב הזה, אבל זה שווה את העלייה בדירוג ההגנתי (92.3) ובאחוזי הריבאונד (52.9%), נתונים שהיו ממקמים את הבולס ראשונים בNBA העונה בקטגוריות הנ"ל. לבולס יש עוד הרבה בעיות העונה במיצוי הפוטנציאל והרבה מזה נופל על תיבודו, אבל חייבים לפרגן לו פה על הולדת הרכב שיהיה סיוט מאצ' אפ להרבה יריבות, [abbr title="דמיינו לעצמכם את טרנס רוס מנסה לשמור על מירוטיץ 7 משחקים"]בעיקר בפלייאוף[/abbr].

רונדו בדאלאס – עוד אין רעש של "קליק" – הציפייה שלי לפחות, הייתה שרונדו ישדרג את דאלאס למקום שבו יעלמו כל סימני השאלה לגבי היותה קונטנדרית. בינתיים ינואר של 8-7 ונפילה למקום השישי במערב מראים שיש עוד הרבה זמן עד שזה יקרה. הנה רונדו של ינואר:

8.2 ppg, 5.2 rpg, 6.4 apg, 1.6 spg, 2.7 tpg, 39-40-11%, 0.6 FTA, 19.3 USG%

ככה נראית קטסטרופה. ההתקפה של דאלאס סוף סוף קיבלה את הנפילה הצפויה החודש [abbr title="עדיין 8 בליגה, אבל נפילה גדולה מה112.2 הפסיכי שהעמידה לפני"]ומעמידה דירוג התקפי של 105.2 בתקופה הזאת[/abbr]. אמנם אי אפשר להפיל את זה עליו והמספר הזה היה חייב לרדת מתישהו, אבל הציפייה הייתה שעכשיו בקבוצה מנצחת הוא יפסיק לבצע Rondoing (לוותר על לייאפים בשביל מסירות משוגעות):

בהגנה נתונים של דאלאס השתפרו, אבל זה אף פעם לא היה קשה מידי להיות שדרוג הגנתי על פני ג'אמיר נלסון, והוא עדיין מפספס הרבה בהגנת המעבר:

לאוהדי דאלאס ולקהל מעריציו של רונדו (שאני ביניהם), הנה כל הDisclaimers מרוכזים במקום אחד – הוא שם פחות מחודש וחצי, הוא נכנס להתקפה מהמורכבות בליגה, הוא תמיד מתעורר בפלייאוף, הוא לא שיחק שנה וחצי בקבוצה תחרותית, ועוד כמה שבטח שכחתי. אבל זה נראה רע, בעיקר באזור החדירות לצבע וההגעה לקו העונשין, וכבר אי אפשר לפסול אפשרות שהוא לא יצליח לצאת מזה בזמן.

One-Legged-Jumper – אפשר עדיין לקרוא לזה "הדירק", או שזה כבר עבר להיות "הדוראנט"?

אנדרה מילר, לפעמים – כבר אין לו את זה בכמות מספיקה לעונה שלמה, אבל לפעמים אתה עדיין יכול לתפוס אותו לכמה דקות של גאונות (שנראית כמעט אירופאית) מעמדת הרכז, כמו ברבע השני מול התאנדר בחודש שעבר. לא סתם זאק לואו מגרנטלנד מכנה אותו "הפרופסור":

סטף וקליי דוחפים מומנטום – כנראה שכל חודש יהיה פה משהו של הווריורס, ועדיין לא נסכם אפילו אחוז קטן מכל הדברים שהם עושים – השדרוג שקר הביא איתו להתקפה האנמית של מארק ג'קסון הוא כל כך גדול שהוא פשוט קופץ מהמסך, גם במבחן העין וגם בסטטיסטיקות. התרגיל הבא מתאפשר קודם כל בזכות אנדרה איגודאלה, שיכול לעלות עם סטף וקליי בהרכב ולהוביל את ההתקפה מעמדה 3. ה"Splash Brothers" באים בריצה משתי הפינות, תופסים אחד את השני כדי לעצור את המומנטום לכיוון הנגדי, ואז עולים על חסימות של שני הגבוהים לשלשה:

זה כל כך פשוט ואלגנטי. מסוג הדברים שאתה חושב לעצמך בגיל 16 שיהיה מגניב לנסות בקט-סל. והנה זה עובד מול ההגנות הכי טובות בעולם.

כמה טובים מילווקי באמת – בואו נרגע. הם 24-22. עד סוף העונה יש להם את הלו"ז הקשה ביותר מכל הקונפרנס המזרחי (צריכים לשחק נגד קבוצות עם אחוז הנצחונות הכי גבוה), והם 5-15 מול קבוצות מעל 50%. נייט משחק טוב (לא "אולסטאר" טוב. רק טוב), אבל חוץ ממנו זו כרגע חבורה של רול-פליירס (כן, גם הגריק-פריק) שמשחקים עם עקרונות נכונים ואנרגיות בהגנה, ומתקשים מאוד לרווח את המשחק בהתקפה. אני לא אופתע אם הם יפלו למקום 7-8 עד סוף העונה או אפילו אם ישחזרו את ה38-44 מלפני שתי עונות. בשנה הבאה עם ג'אברי יכול להיות שתגיע פריצה וושינגטון סטייל אבל להשנה זה לא יספיק לעשות רעש בפלייאוף, אפילו שהם כבר עברו את כמות הניצחונות משנה שעברה.

קורבר לאולסטאר – זה יהיה מגוחך אם השחקן הזה לא יהיה באולסטאר. כל מי שראה קצת אטלנטה השנה יודע שהוא החלק הכי חשוב בהתקפה שלהם – זה פשוט לא ייאמן איך כל ההגנה מתרכזת בו, גם פיזית וגם מנטלית, כשהוא עולה מחסימות. הנה ממפיס, מההגנות המאומנות בליגה, נכנסת לפאניקה מוחלטת ויוצאת עליו עם 3 מגנים (ויוצאת מזה בזול בגלל החלטה רעה של טיג):

ההוקס, הקבוצה הטובה בליגה, עם NetRtg של 12.9 חיובי כשהוא על המגרש ו2.9 שלילי כשהוא לא, הפרש של 15.8 נקודות שהוא בקלות הגבוה בקבוצה. וזה חוץ מאחוזי הקליעה הפסיכיים שכולנו כבר מכירים ומהעובדה שהוא נהיה שחקן הגנה שגובל ב"טוב".

הסלטיקס של 2010-11 היו הקבוצה האחרונה שהכניסה 4 שחקנים לאולסטאר, וההוקס של השנה הם הקבוצה הראויה שנראתה מאז לשחזר את ההישג. אני אישית מקווה מאוד שהוא יהיה זה שיכנס במקום וויד הפצוע.

פילדלפיה – נשבע לכם. 4-26 עד ינואר, 6-12 בינואר כולל 5-4 חיובי בבית!שמח להגיד שלא ראיתי משחק אחד של הקבוצה הביזיונית הזאת העונה, אבל המספרים מספרים שבעוד שההתקפה נשארת הגרועה בליגה (ובחתיכת פער), ההגנה יוצאת מחודש מטורף של 18 (!!!) משחקים עם דירוג הגנתי של 102.1, הנתון ה14 בטיבו בליגה לתקופה הזאת. זהו זה כתוב. אפשר לחזור לכדורסל.

פרספקטיבה היסטורית – ההוקס ב39-8, אחוז ניצחונות של 83.0%. הווריורס ב36-8, אחוז ניצחונות של 81.8%. כדי למצוא קבוצה עם אחוז ניצחונות טוב מאלה שלא היה לה את MJ ברוסטר צריך ללכת עד לתחילת שנות ה70.

אז למה זה עדיין נראה מטורף לחשוב על גמר של אטלנטה – גולדן סטייט?

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. Berch

    1 פבר 2015 13:12:06

    יופי של פוסט… המשך בדרך זו…
    ולשאלתך האחרונה
    גמר ואטלנטה זה לא מילים שהולכות ביחד
    גולדן סטייט מעט יותר… אבל ממש מעט
    אול שנה הבאה זה יראה יותר טבעי

  4. עגל

    1 פבר 2015 13:51:52

    נפלא !
    טור מעולה, אני כבר מחכה לבא בתור.
    הקטע עם ממפיס וקייל קורבר באמת מצחיק.
    אני גם מאוכזב מרונדו (בעיקר מאחוזי העונשין) אבל אני מאמין שהם ימצאו דרך לשדרג את ההתקפה בחזרה.
    מעבר לכך המבחן עם רונדו הוא בפלייאוף. עכשיו זו עדיין הרצת המנוע.

  5. מוש השור

    1 פבר 2015 14:17:27

    גמר אטלנטה – גולדן סטייט יהיה מאוד ראוי אבל אסון רייטינג חסר תקדים, נראה לי שהליגה תעשה הכל כדי למנוע את זה.

      1. עומר מזיג

        1 פבר 2015 18:01:07

        מסכים. גם מדובר בשני שווקים גדולים יחסית אם אני לא טועה. אם יהיו שם קבוצות nba רציניות כמו עכשיו זה בטח עדיף על אוקלוהומה סיטי או סאן אנטוניו מהבחינה הזאת.

  8. מנחם לס

    1 פבר 2015 16:58:51

    זה לא סתם פוסט משובח. משובח ביותר ומראה על ראייה טובה וכושר ניתוח מצויין, אבל כמובן שעל טעם וריח אין להתווכח.
    בעיקר שלושה דברים:
    1. אני לא אתך בקשר לרונדו. אלף, הוא נראה כנזם זהב באף חזיר עם דאלאס. בעצם הוא לא נזם זהב – שחקן הקולע 30% מהקו הוא נזם חרא. אני לא הייתי מכניס שחקן כזה לשחק כי 30% מהקו נותן לך על המקום משתנה שלישי פוגע. אז הוא ההיפך מנזם זהב, ואולי דאלאס אינם טובים כפי שיכולים היו להיות בגללו. אני מקווה בשבילומ ובשבילם שהם ילמדו לשחק יחד.

    2. אנדרה מילר מזכיר 'גאונות אירופאית'…??? היום אונ' קנטקי – ילדים בני 18-19 – היו עושים מכל קבוצת יורוליג גאונית חוכא ואיתלולא. על איזה 'גאונות אירופאית' אתם מדברים שוב ושוב? על גאונות שמפסידה לנבחרת צעירים אמריקאים בהפרש ממוצע של 28 נק' באליפות העולם?

    3. אילו ראית את פילדלפיה אמש לא היית מכנה אותם "קבוצה בזיונית" כלל וכלל, ואני מנבא שתוך שנה-שנתיים הם יהיו בין החזקים ביותר במזרח ובליגה כולה.

    1. עומר מזיג

      1 פבר 2015 17:54:47

      תודה רבה על הפרגון!

      לגבי רונדו, נשמע שאתה בדיוק איתי לגביו. כתבתי שהוא קטסטרופלי בינתיים, פשוט אמרתי שיש סיכוי טוב שזה ישתפר, כי גם הוא ובעיקר קרלייל מספיק חכמים בפוטנציה כדי לגרום לזה לעבוד.

      לגבי מילר – המשחק שלו מזכיר לי משחק אירופאי בגלל המחסור באתלטיות וביכולת לפצות על כך בשכל. קצת מזכיר את תאודוסיץ ברבע הראשון מול האמריקאים בגמר המונדובאסקט האחרון. כמובן שהאמריקאים הרבה יותר טובים וקרעו אותם בסיום, כמו שברור שג'ון וול עדיף בהרבה על אנדרה מילר. הדימיון הוא בסגנונות.

      לגבי פילי – הלוואי. שוב, לא ראיתי אותם אז אני הולך איתך. הביזיון הוא בטנקינג הכל כך חסר תקדים שההנהלה שלהם עושה.

      1. עגל

        1 פבר 2015 18:01:28

        גם אני חשבתי שמנחם בעצם מסכים איתך. לגבי גאונות אירופית – לחלש אין מה להתרברב בשרירים אז הוא מתרברב בשכלו. מה לעשות שלא תמיד החזקים (האמריקאים) הם גם טיפשים . . .

  13. דרור

    2 פבר 2015 00:42:07

    חבל על הזמן. מעניין, מחכים וכתוב מעולה. (לטעמי אנדרה מילר תמיד היה ממתק מטורף לעיניים, שחקן שבשבילו קונים כרטיס). סחתיין עומר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט