מה הסיבה להתעוררות של הקליפרס?/רועי ויינברג

בתחילת העונה, כולם דיברו על הקליפרס כפייבוריטית הברורה ללקיחת המערב, לאור הפציעה של קווין דוראנט וההזדקנות/הירידה במוטיבציה של סן אנטוניו. למרות מאזן לא רע, 26-14, הקליפרס עדיין חלק מהגוש שנמצא בין מקומות 2 ל-6 במערב (2.5 משחקים בין מקום שני לשישי), ולא נראה שיתרוממו. 5 ניצחונות, שהעלו אותם ל-31-14, מעלים את השאלה מחדש-האם הקליפרס עונים סוף כל סוף לציפיות?

*

ראשית, נעשה סדר בקשר למערב. כמעט בודאות, גולדן סטייט תסיים בין 4 הקבוצות הראשונות (מאזן 6-36, רק ירידה מטורפת תמנע מהם את הביתיות). גם פורטלנד (13-32) צפויה להיות שם, משום שיש שריונות ל-3 ראשי הבתים, ופורטלנד היא ראש הבית הצפון מערבי, כאשר רק אוקלהומה יכולה לאיים עליה ולשדוד לה את הביתיות, אבל פער של 9 משחקים בין הקבוצות מקשה על הסיטואציה להתממש.

על 2 המקומות שנותרו, מתחרות ממפיס, סן אנטוניו, הקליפרס, יוסטון ודאלאס, שכרגע במרחק 4.5 משחקים אחת מהשנייה. לשם השוואה, המרחק בין המקום השני לשביעי במערב הוא 7 וחצי משחקים. לכן כל קבוצה תנסה לעלות מן האפר, ונראה שהקליפרס עושים את זה, עם 5 ניצחונות רצופים.

אז מה השתנה בלוב סיטי? בתור התחלה, לוח המשחקים. בוסטון, סקרמנטו ודנבר לא יריבות קשות במיוחד, וגם קבוצות פלייאוף כברוקלין ופניקס לא צפויות לאתגר את הקליפרס יותר מדי. המבחן האמיתי של הקליפרס יהיה ב-31 לחודש, במשחקם נגד סן אנטוניו, שיראה כמה האנרגיות שבאות לידי ביטוי לאורך הרצף שוות מול קבוצת פלייאוף מנוסה.

אבל מעבר לזה-מה השתנה בקליפרס? ההוספה של אוסטין ריברס, למרות הביקורת המוצדקת שהמהלך הזה (נמל אשדוד, גרסת הנבא-נפוטיזם במיטבו) חטף, נראה שהוא השפיע לטובה-ויתרה מזאת, החתיכה של ג'ורדן פארמר, שלפי השמועות השפיע רעה על חדר ההלבשה. עם ריברס, הקליפרס הפסידו פעם אחת בשישה משחקים. הוא נותן 3 נק' עם 2.2 אס' ו-1.8 ריב' ב-16 דקות לערב, לא שונה במיוחד מהסטט' של ג'ורדן פארמר (4.6 נק', 1.9 אס', 1.3 ריב' ב-15 דקות לערב).

מה שכנראה עשה את ההבדל זה ההעברה של רג'י בולוק בטרייד המשולש, מה ששינה לגמרי את החמישייה השנייה של הקליפרס-לא עוד ג'ורדן פארמר, שחקן שמשחק יותר כשוטינג גארד מאשר פוינט גארד, בתפקיד הרכז המחליף, אלא רכז טבעי יותר, אוסטין ריברס. הקליפרס של פול-גריפין-קרופורד הצליחה כאשר היה רכז טבעי מאחורי פול (דארן קוליסון) יותר מאשר שוטינג גארדס בתחפושת של רכזים (פארמר, קוליסון).

ההעברה של בולוק, שעל הנייר התאים לחמישייה השנייה, מאפשרת לריברס לשנות את ההרכב המחליף שלו, ולתת לדאנטיי ג'ונס, הוטרן שלאחרונה חתם במקום בולוק ותורם ניסיון והגנה, לשחק בהרכב המחליפים, כאשר גם סי ג'יי וילקוקס, הרוקי של הקבוצה, תורם בעמדה זאת.

ג'ונס משלים בצורה טובה מאוד את קרופורד, ויחד עם ביג בייבי (גלן דיוויס) וספנסר האווס, לקליפרס יש חמישייה שנייה עם הרבה גמישות טקטית, בין אם זה בידודים לקרופורד או מהלכים פשוטים יחסית כהכנסת כדורים להאווס/דיוויס לצבע, ההרכב הזה עובד.

קרוב לודאי שזה מה שעשה את ההבדל עבור הקליפרס,לצד היכולת הגבוהה כרגיל של כריס פול, בלייק גריפין ושות',ומדובר במהלך מבריק, נכון לעתה (הוא יכול להתברר כנוראי בהמשך) של ריברס, שאיתר את הבעיה בלי לפגוע באיזון הטוב של החמישייה הראשונה.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  2. עגל

    27 ינו 2015 20:53:08

    איזו כתיבה, ללקק את האצבעות !
    גם הניסוח וגם התוכן.
    ממש כאילו לקחו מאתר מקצועי והדביקו (כאילו שיש אתר יותר מקצועי בשפה העברית ?)

  4. bobby

    27 ינו 2015 23:42:53

    קודם כל – נהניתי לקרוא.
    לגבי הקליפרס – ההבאה של דאנטיי ג'ונס ללא ספק יכולה לתרום, תמיד טוב שיש לך איזה וטרן טוב על הספסל, או כזה שיודע לעשות הגנה טובה, או כזה שיש לו ידית קטלנית.
    משום מה אני עדיין מרגיש שחסר שם משהו. לעתים נראה שללא יכולות אישיות גבוהות של פול, גריפין וקרופורד, הקבוצה הזאת נמצאת בבעיות.
    זה בולט במיוחד כשזה בא מהכיוון של קרופורד – כי כשקרופורד מציל את הקבוצה, זה בדרך-כלל מתבטא בכך שהוא קולע שלשות מטווחים לא הגיוניים עם 20 ידיים על הפרצוף.

    בכל מקרה, להימצא ברצף ניצחונות זה תמיד נחמד, ואכן המפגש מול סן-אנטוניו יהיה מסקרן, כיוון שגם הספרס נראים כמו קבוצה שהתעוררה לאחרונה, כנראה שבין היתר כי הם לא מעוניינים חס וחלילה להגיע למצב שפיניקס ואוקלהומה יאיימו על המיקום שלהם בפלייאוף.

    1. bobby

      27 ינו 2015 23:45:34

      רק מחדד את הנקודה לגבי קרופורד (הניסוח שלי קצת היה קלוקל) –
      הוא קלע מעולה והכל, אבל הרבה פעמים הוא קולע זריקות לא הגיוניות, בניגוד לדוגמא לקייל קורבר שמצליח להגיע למצבים נוחים לזריקת שלשות.
      עצם העובדה שההבדל בין הפסד לניצחון של הקליפרס נובע לעתים מאותן קליעות בלתי-הגיוניות בעליל של קרופורד, לאו דווקא שם את הקליפרס באור חיובי.
      הרי מה שהולך בעונה הסדירה, לא בהכרח עובד בפלייאוף.

  5. שגיא נאור

    27 ינו 2015 23:58:40

    אני מבין את הצורך להסביר רצף של נצחונות (כמו גם רצף של הפסדים או תופעות אחרות) אבל כמו ציינת, לוח המשחקים הוא הסיבה העיקרית ובעיניי היחידה ל5 נצחונות הללו. מודה שלא ראיתי את הקליפרס באותם משחקים ויכול להיות שהשינוי בחמישיה השניה באמת עושה את ההבדל אבל בשורה התחתונה חוץ מפיניקס הנצחונות היו על קבוצות בשליש התחתון של הליגה. הלילה הם חילצו בקושי ניצחון על הנאגטס שלא מפסיקים להפסיד לאחרונה, בבית. דאנטיי ג'ונס לא שיחק וחוץ מקרופורד, שמשחק כמו שחקן חמישייה, הספסל תרם 19 נקודות. לא להיט גדול.
    בניצחון על פיניקס ווילקוקס וג'ונס שיחקו פחות מ-2 דקות כשהמשחק כבר היה גמור. הספסל היה כולו מ+- שלילי חוץ מהשלושה שניכנסו כאמור לשתי דקות זמן זבל.
    נגד ברוקלין זה נגמר באמצע הרבע השני כשהתוצאה היתה 52-27 ומשם זה עלה ל-40.
    נגד בסלטיקס כל הספסל סיים עם +- שלילי ו-17 נקודות משותפות.
    נגד סקרמנטו הספסל (בלי קרופורד) תרם 10 נקודות משותפות כשרובו עם +- שלילי.

    בקיצור, למרות שאני נהנה מאוד מהכתיבה שלך, אני חושב שהפעם זה היה ניסיון קצת מאולץ למצוא הסבר מסובך לשאלה שהתשובה שלה די פשוטה. והלוואי ואני טועה כי אני אשמח שהמועדון הלוזרי הזה ימצא כבר הצלחה.

    1. IDO

      28 ינו 2015 00:15:20

      אנחנו יהודים, אם לא נתפלפל על קוצו של יוד מה עשינו פה?

      קליפרס באופן שמנוגד לדיאנד איי שלה התחילה לנצח משחקים צמודים כולל אתמול… זה קקשור בשימוש היותר חכם בגמל קרופורד

  6. אחד העם

    28 ינו 2015 01:39:22

    זו התעוררות לצורך הפעלת הנודניק בשעון מעורר, מייד חוזרים לישון כלומר עוד רגע חוזרים לשחק מול הגדולים….

  8. p

    28 ינו 2015 02:58:59

    תודה על הטור.
    הייתי מחכה קצת עם להגדיר את זה התעוררות כמו שכתבו פה.
    יש הבדל תהומי בין החמישיה של הקליפרס לספסל.
    החמישיה נמצאת כולה בין 15 המובילים בליגה ב+\- ממוצע למשחק. החמישיה הפסידה ב3 מתוך 28 משחקים האחרונים.
    ריברס מתעקש על לשחק בפורמט של שתי חמישיות. ולא מערבב יותר מדיי.

  9. Ish

    28 ינו 2015 03:25:44

    רגע, אני מבולבל קוליסון הוא רכז טבעי או שוטינג גארד בתחפושת של רכז?

    הקליפרס מתניידים בהילוך שני עד הפליאוף מתוך תקוה שהם ימצאו איזה הילוך נוסף כשיהיו שם, אם זה יקרה או לא נגלה עוד מספר חודשים.

  12. Yavor

    28 ינו 2015 06:01:06

    רועי – אתה מתייחס לקוליסון פעם כרכז טהור ופעם כקלעי בדמות רכז. לדעתי הוא רכז קלאסי, כמו גם פארמר שמשום מה אתה טוען שהוא לא.
    הייתי מחפש את המטבע מתחת לפנס, ולא הולך על תאוריות קצת מופרכות ולא ממש הגיוניות.
    בכל מקרה – אהבתי את הסדר שעשית בהתחלה לגבי המצב של הקבוצות השונות במרוץ הפלייאוף המערבי. תודה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט