מנוחת הלוחם / אלעד אייל

 

מנוחת הלוחם

יש שחקנים עטורי תהילה שהתקשורת נוהגת לסקר כל צעד ושעל במהלך הקריירה שלהם, וכל שכן כשהם פורשים. מאידך יש שחקנים שיורדים מהפרקט בצניעות ובשקט ורק חדי עין מבחינים בלכתם.  היום נתקלתי בידיעה קטנה שצדה את עיני והעלתה בי ניחוח של נוסטלגיה. דרור חג'ג' החליט לתלות את הנעליים בגיל 36 לאחר פציעה קשה.  .

דרור חג'ג' לא סומן מעולם ככוכב. גובהו 1.78 מ' נמוך אפילו לתפקידו כרכז, לא הייתה לו קליעה יוצאת דופן, או איזושהי תכונה כלשהיא שיכולה הייתה להעיד על הקריירה העתידה לבוא, אבל לחג'ג' יש תכונות שאותן אי אפשר ללמד – לב ענק, מוסר עבודה, וצניעות. חג'ג' טיפס את דרכו מלמטה, עבד קשה מכולם, ובסופו של דבר העפיל גם על מוכשרים וטובים ממנו, ואף על שחקנים זרים שהגיעו ככוכבים, וראו את הגב של הלוחם הנפלא הזה.

חג'ג' היה לוחם קשוח שמירר את החיים לכל רכז שעמד מולו. הוא היה נדבק לרכז היריב לגופיה עד שהיה מתחנן לרדת לספסל לשאוף קצת אוויר.  במהלך השנים שיפר חג'ג' אלמנטים רבים במשחקו כגון קליעה.

באמצע העשור הקודם הוא גם שיחק ביורוליג במדי א.א..ק אתונה, וסיים במקום השלישי בליגה היוונית החזקה באסיסטים וחטיפות אחרי דיאמנטידיס וספאנוליס.

חג'ג' שימש פעמים רבות שחקן שישי שעולה למגרש ומשנה משחקים, בזכות הבנת המשחק הגבוהה שלו והיכולת למשוך את חבריו לקבוצה למאבק בלתי מתפשר. על המגרש דרור חג'ג' היה לוחם אדיר שהקריב את עצמו למען הקבוצה, אבל מחוצה לו היה אחד האנשים החביבים והנעימים ביותר.

המשחק שאני הכי זוכר מחג'ג' באחת מעונות השיא שלו היה בגמר גביע המדינה ב2008. מכבי ת"א של צביקה שרף הגיע באותה עונה שלוש פעמים לבאר (3 גמרים – יורוליג, גביע, ופלייאוף), אבל נשארה צמאה שוב ושוב. בגמר גביע המדינה פגשה מכבי בהפועל ירושלים של דן שמיר שהייתה מחזיקת הגביע. מכבי שלטה במשחק באופן מוחלט וכבר הובילה במהלך הרבע השלישי ב- 22 נקודות יתרון, ונראתה בדרך הבטוחה להחזיר את הגביע הביתה, אבל אז החל הקאמבק המדהים של ירושלים בראשותו של מי אם לא דרור חג'ג' שהפעיל לחץ אדיר על רכזי מכבי הלפרין וקאמינגס, ניהל בחכמה רבה את המשחק הירושלמי. כשירושלים החלה להתקרב באמצע הרבע הרביעי, שחקני מכבי איבדו את הראש ואת המשחק, וירושלים חגגה זכייה שנייה ברציפות בגביע המדינה.

תקציר גמר גביע המדינה 2008

המשחק הזה מסמל בעיני את הקריירה של חג'ג'. שחקן שלא קיבל שום הנחות ומתנות. הוא לא הוכתר מעולם כנסיך או שחקן עתיד וכל מה שהשיג הגיע מעבודה קשה ובלתי מתפשרת.

זה הזמן להיפרד מאחד הרכזים הגדולים שהיו לנו בעשור האחרון, שחקן שמהווה דוגמא ומופת לכל שחקן צעיר, אחד שהיה ונשאר צנוע במשחקו וגם בפרישתו.

 

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. כל הכבוד על הכבוד שנתן פה הכותב, לשחקן, שלנו אוהדיי הפועל ירושלים, העניק רגעים שלא ישכחו לעולם !

  2. +1 לבן השחור.
    הייתי במשחק המדובר, ביציע הכבוד של נוקיה מעל יער צהוב.
    ג'יימי ארנולד עשה וויליס ריד כאשר חזר מפציעה בשביל להוביל את קבוצתו לניצחון עם 30 נקודות (הרגיש כמו 200).
    טימי "המעלית" באוורס ושרון ששון (השחקן האהוב עליי אי פעם, זוכרים את ה-35 נקודות מול נהריה?) היו נהדרים גם הם וכמובן מושא הפוסט, דרור חג'ג', שמקבל ממני איחול מכל הלב לחיים נפלאים של אחרי הפרישה.
    אחרי עבירת התוקף של ביינום אוהד מכבי ביציע מתחתינו התעלף ואבא שלי שפך עליו כוס סודה.
    אחרי הניצחון ארז מרקוביץ', שוויתר באצילות ובטבעיות על מקומו בחמישייה לטובת ג'יימי ארנולד הפצוע, לקח את המיקרופון ושר עם ה-MVP של המשחק (הקהל האדום, כמובן) "מכבי שלום, מכבי שלום, איך זה לראות, גביע אדום?"

    1. חחח

      איזה עצוב זה להיות אוהד מכבי, ההנאה הכי גדולה שלך זה לא לקחת אליפות, אלא למנוע אותה מקבוצה יריבה. עצוב. עצוב. עצוב.

      ברוך שלא עשני מכבי.

  3. כל הכבוד לאלעד על המאמר המהיר.
    דרור חג'ג' היה מבחינתי פורץ דרך לא קטן
    הנה כמה נקודות ציון שמייחדות אותו
    1. תמצאו רכזים של 177 (או 1.78 ביום טוב …) שעשו כזו קריירה
    2. בהיותו בהפועל תל אביב 2004 הוא היה שותף לעונה אדומה נפלאה שהסתיימה עם סגנות בליגה וחצי גמר ומדליית ארד ביורופליג .
    חג'ג' עשה היסטוריה קטנה שנבחר לחמישיית העונה בליגה למרות היותו שחקן ספסל בהפועל .(איתו שיחק לובין וגרין וקצת מחמיץ לב שדרור פורש כשלובין מפוטר וגרין נפצע וייתכן וגומר גם כן ).

    3. הוא היה אחד הישראלים הבודדים שהגיע ליורוליג לא ממכבי ולא בגלל שהיה איזה כוכב כמו קטש..הוא שיחק שם באא"ק ובפאוק

    4. גם בארץ יש לו שני גביעים נפלאים עם הפועל ירושלים ועוד אליפות פוסטר עם מכבי ….גם נבחרת ישראל נהנתה ממנו לא מאמין.

    בקיצור לא רבים השחקנים שלקחו שני תארים בארץ ועשו זאת מחוץ למכבי (גורדון ,פפי ,שפע ,יזרעלי ,אבישי גורדון ועוד כמה שמן הסתם שכחתי ).

    5. שיחק בכל הגדולות בארץ במכבי תל אביב ,הפועל ירושלים ,הפועל תל אביב ואם תרצו במכבי חיפה (כן שיחק בראשון ,ג"ש ואשדוד …כמובן נבחרת ישראל ובאירופה ).

    לסיכום הייתה לו קריירה נפלאה בטח בחס לגובהו אם היה היכל תהילה בארץ היה צרך להיכנס לשם על סעיף נחישות !
    אהבתי אותו מאד כי הוא גם היה אדם נחמד ללא מניירות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט