כמה נקודות לסיכום עונה ממבט מלמעלה/אהרון שדה

הקדמה והסבר למה לא הייתי בעניינים.

חולה ספורט הייתי ונשארתי וכנראה שאשאר ככה עד סוף ימי, ובכל זאת בחודשיים האחרונים הורדתי הילוך בפעם השנייה בחיי. הפעם הראשונה הייתה לפני כ 25 שנה כשעליתי לישיבה התיכונית …כיתה ט' אז זה נעשה למשך כחצי שנה עקב קשיי הסתגלות לשינויים השונים, אבל הפעם בראשונה בחיי התנתקתי מרצוני לכמה חודשים מהספורט (לא ממש …כמובן שעקבתי אחרי תוצאות ונכנסתי לקרוא פה ושם ).
היו לכך כמה סיבות אך הסיבה המרכזית הייתה התרוקנות ורצון להתמלא מחדש לאחר חודשי הספורט שהיו אולי הדרמטיים, המרתקים והמעניינים בחיי.

איני יודע כמה מכם מזדהים איתי אבל בערך ממרץ אשתקד ועד גמר המונדיאל אכלתי ,נשמתי ,ישנתי ,חלמתי ועבדתי ספורט,
ספורט ,ספורט , ספורט דרמה רדפה דרמה אקשן רדף אקשן והכל ביום אחר יום ולעיתים שעה אחרי שעה ולעיתים רגע בתוך רגע.

אני זוכר למשל יום אחד בפסח אתה מחזיק את השלט ולא יודע איפה להיות …ברגע אחד מכבי עושה ניסים במילאנו ברגע אחר גמר גביע ספרד הקלאסיקו הגדול שם במקביל בארץ משוחק חצי גמר הגביע כשבלילה מחכה המתאבן של מחזור המשחקים האחרון בנ.ב.א, וככה במספר חודשים חווינו דברים מדהימים .
הנה המרכזיים שבהם:

1. הזכייה המדהימה של מכבי ביורוליג לאחר הניצחון הדרמטי (המתוח בחיי כאוהד ) על ריאל בגמר כשלפני כן צסק"א בחצי הגמר וכמובן מילאנו והנס, (בתור אחד שהתערב כאן באתר עם כל העולם ואשתו כבר מינואר אשתקד שמכבי תיקח ההנאה והמתח היו פי כמה וכמה ).

2. הזכייה של מכבי בארץ כשאולי לראשונה בהיסטוריה המפסידה במשחק המכריע בגמר זוכה באליפות….במשחק שנכנס להארכה.

3. הטירוף בסיבוב הראשון המטורף בנ.ב.א וכמובן הזכייה המתוקה של ס.א לאחר הרמיסה בגמר על מיאמי.

וגם כדורגל היה לנו כולל הזכייה המדהימה של אתלטיקו באליפות ספרד והטרגדיה שלה בגמר הצ'מפיון כאשר היא רחוקה חצי דקה מלהניף את הגביע.
גם ההחלקה של ג'רארד וה 1-7 של גרמניה על ברזיל בחצי הגמר (וכמובן הזכייה המאכזבת שלהם כ"כ …מבחינתי לפחות )
הם אירועים היסטוריים .

אם כל זה לא מספיק אז תזכרו שגם בפגרה לא נחנו לרגע. כל הסיפור של לברון ועוד לפני כן ההחתמה המדהימה של בלאט בקליבלנד (ומבחינתי גם החתמת פיני במכבי ).

גרמו לי לתחושת רוויה שאף פעם לא חשתי …אחרי כל הדרמות הללו גם לי לא היה את האנדרלין לראות את משחקי פתיחת העונה בליגות ובענפים השונים.

אבל עכשיו כבר אמצע ינואר רגע לפני האולסטאר כאשר הסופרבול בפתח וגם בטניס הגרנד סלאם הראשון משוחק אני מרגיש שהגיע הזמן להתעורר מהתרדמה .

ובכן למה סיפרתי לכם את כל ההקדמה הזו ?

א. כי זה מעניין ורציתי לשתף .

ב. בכדי לומר מראש קחו בחשבון שלא עקבתי אחרי כל נתון וקחו אותי בערבון מוגבל ….ובכל זאת לפעמים דווקא המבט מלמעלה ..המבט הכולל שלא נכנס לדקויות הוא המבט היותר נכון להסתכל על דברים ותופעות .
והתופעה המרכזית מבחינתי שזוהי עונה יוצאת דופן שאיני זוכר כמותה בכמה מובנים אליהם התייחס עכשיו.

1. המובילות :

את הליגה מובילות כרגע במזרח אטלנטה ,וושינגטון וטורנטו .
ובמערב ג. סטייט ,פורטלנד וממפיס.

4/6 הודחו אשתקד בסיבוב הראשון בפליאוף …גם השתיים שהמשיכו אמרו שלום סיבוב אחד לאחר מכן. יתרה מכך, בשנים האחרונות אף קבוצה מהרשימה למעט ממפיס לא הצליחה לעבור יותר מסיבוב פליאוף בודד, וגם ממפיס הבליחה פעם אחת בודדת לגמר האזורי ושם זה נגמר בתבוסה מהדהדת לספרס.

בקיצור ולעניין אף פעם לא זכורה לי תופעה שכזו שכל שלושת המובילות מכל צד לא נחשבו למועמדות לקחת את הטבעת.

2. ממפיס גריזליס:

ממפיס גריזליס
מארק גאסול וזאק רנדולף. יכולים ללכת כל הדרך לטופ?

מבחינתי לפחות (ושוב לא ראיתי את הקבוצות ) הנתון הזה לא השתנה אני אופתע מאד אם אחת מן הקבוצות הללו תלך עד הסוף וזה כולל את גולדן סטייט המדהימה. אבל בכל זאת אם קבוצה אחת אופתע פחות, ולקבוצה הזו קורים ממפיס.

ממפיס היא קבוצה קשוחה קבוצה בכל מובן היא אולי הקבוצה שהכי מזכירה לי את הקבוצה האחרונה שזכתה כקבוצה באליפות את דטרויט של לפני כעשור (גם ס.א הייתה קבוצה אך דטרויט וממפיס מזכירות אחת את השנייה בקשיחות ).

ממפיס היא קבוצה שבאופייה הייתה מתאימה למזרח הקשוח …אך היא במערב גם שם עשתה צרות ואף הדיחה בשנים האחרונות מדי פעם את הגדולות באמת באזור זה (אוקלהומה וס.א). ממפיס בעיני זו הקבוצה לנצח בדרך לקצפת האליפות.

3. אטלנטה הוקס:

אטלנטה היא אולי התופעה הכי לא מובנת לי בחל"ת שלקחתי.
לא ברור לי איך קבוצה שהלכה ודעכה בשנים האחרונות ובעיקר במהלך השנה שעברה …דעיכה שכמעט והותירה אותה מחוץ לפליאוף, קמה פתאום לתחייה שכזו עם 0-13 ו 2-27 . באמת שאשמח להסבר בתגובות. איני זוכר איזה מהלך יוצא דופן שבוצע …אולי פספסתי משהו אודה עזרתכם .

4. המועמדות האמיתיות:

במזרח מדובר בשיקאגו ובקליבלנד.
במערב ראשית בס.א, כשגם את אוקלהומה אסור לפסול.
כמו"כ בעיני לדלאס ואף לקליפרס ויוסטון יש לא פחות סיכוי ממובילות המערב, וכרגע אף קבוצה לא מדורגת גבוה יותר מהמקום הרביעי באזורה, וככל הנראה האלופה תצטרך לעשות מעשה דומה למעשה יוסטון 95 ולקחת את התואר ללא יתרון ביתיות. יהיה לי חבל לראות את שיקאגו-קליבלנד כבר בשלב הראשון במזרח…אני עדיין מאמין שאם הם לא ייפגשו לפני כן, הן ישחקו בגמר המזרחי.

5.אוקלהומה סיטי ת'אנדר:

עדיין לא הייתה קבוצה שמסיימת 8 באזורה והולכת כל הדרך לזכייה בטבעת. נראה לי שהשנה יש לכך צ'אנס יוצא דופן.
מדובר כמובן באוקלהומה שחוותה פציעות של שני כוכביה אולי הכוכבים הגדולים כיום בליגה (טוב עם העריק שחזר).
בלעדיהם היא הייתה הבדיחה של הליגה לפחות של המערב (יחד עם הלייקרס וקובי).

איתם היא כבר במאזן מאוזן ..למזלה השמינית במערב לא בקצב של שמינית ממוצעת מהשנים האחרונות (כ 50 ניצחונות ).
ככה שאוקלהומה כבר היום במרחק נגיעה ממקום שמיני.

מכיוון שמקום שביעי בכל זאת קצת רחוק ומכיוון שכפי שראינו כל המועמדות ממילא יהיו ללא יתרון ביתיות.
יש מצב לא רע שאוקלהומה תוכל ללכת עד הסוף, בטח עם השמועות על צירופו של ברוק לופז יתאמתו.
אני אעקוב אחריהם ומציע גם לכם להשתעשע ברעיון (ואף להמר עליו) שהנה לראשונה בהיסטוריה השמינית והאחרונה להגיע לפליאוף תנצח אותו.

6. האם וי פי:

לא זכור לי דבר כזה- הטובים באמת כמו לברון ודוראנט לא באמת רלוונטים כרגע לתואר הזה.

מי כן ? באמת שממבט העל שלי לא מצאתי שם שכזה שמאפיל על כולם .
אנטוני דיוויס מצוין אך קשה לתת תואר למי שקבוצתו לא תגיע כנראה לפליאוף, אני משום מה חושב שזה מגיע לקרי אך גם השותף שלו מדהים השנה כך שזה כבר שני מועמדים, באמת שאשמח לשמוע מעכברי הופס ובעיקר מהעכבר הראשי מנחם מי האיש הראוי .

7. דיוויד בלאט:

אם יש מישהו שבכל זאת לא יכולתי שלא לעקוב אחריו זה האיש.
אני רוצה להגיד שני דברים הסותרים זה את זה:

א.ייתכן והוא נדון לכישלון מכיוון שמעמד המאמן בארה"ב שונה לחלוטין שם הרספקט הולך לשחקנים כשגם ההנהלה לא מתחשבת יותר מדי במאמן …אא"כ הוא בעל מעמד שלא ניתן לגעת בו.(פופוביץ ,ג'קסון ).

ב. מצד שני אני בהחלט אופטימי וזאת מכמה סיבות:

1. לא יפטרו אותו כ"כ מהר בטח לא באמצע עונה בטח לא בקבוצה קמצנית שכבר משלמת שכר פיטורים למאמן הקודם.

2. בלאט היה צריך את ההסתגלות הזו ועכשיו הוא חווה אותה יש לו זמן עד הפליאוף אליו תגיע קבוצתו בכל מקרה.

3. הקבוצה כרגע חווה יותר מדי שינויים כתוצאה מטריידים והחלטות הנהלה שונות. (וכמובן פציעות שהם חלק מהמשחק ).
באיזה שהוא שלב יגמרו הטריידים ותיכנס למערכת קצת יציבות בשלב הזה אחרי שבלאט כבר יחווה את תקופת ההסתגלות ואחרי שיש לו זמן לבצע התאמות ממשחק למשחק מול אותה קבוצה זה יראה אחרת.

4. לסיום אני נזכר במכבי אשתקד …בינתיים זה בדיוק אותו דבר הרבה דיבורים שליליים על בלאט, בנוסף להרבה כישלונות, הרבה בעיות הסתגלות, אך גם הבזקים וניצוצות והכי חשוב הוא וקבוצתו עדיין במשחק, ולכן גם הסיום יכול להיות מדהים לא פחות. בכל הכבוד לאטלנטה ,טורונטו וושינגטון אני לא חשוב שקליבלנד תפול מולם זאת בהנחה שהיא בריאה וקצת יותר מתואמת.

הקבוצה המאיימת באמת היא שיקאגו יש סיכוי שהם ייפגשו כבר בשלב הראשון …אך אם ימנעו בכך הם יוכלו להיפגש רק בגמר המזרח.
אם בלאט יגיע עד לגמר המזרחי הוא ימשיך לדעתי בקליבלנד …בנוסף עד לשם הוא כבר יתאקלם יתעשת ועם סיכוי טוב ללכת עד הסוף.
לסיכום בלאט עוד לא אמר את המילה האחרונה !.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

    20 ינו 2015 18:18:06

    לברוגז רלוונטי מאוד, הוא חזר לאכול דגניי סטרואידים ועכשיו הוא במנצ'יז לנתונים סטטיסטים

    "אל תספידו את בלאט, ואל תבקרו בחוצות אשקלון"

  2. מתר

    20 ינו 2015 18:20:49

    פוסט מצויין! ברוך השב 🙂

    אגב, מחשבה שרצה לי כבר כמה זמן בראש וברשותך אנצל את הפוסט כקרקע לכתוב אותה. אני חושב שאולי לא תאהב את ההשוואה אבל לדעתי כמוך, גם לברון היה זקוק למנוחה מנטלית גם כן.
    לכן אני חושב שזה שישב שבועיים עשתה רק טוב (ולא, לא סטירואידים חומרים אסורים או דיאטה כזו או אחרת כמו שאנשים נוטים לזרוק קונספירציות).
    לברון בגיל 30 עם ק"מ של שחקנים ששיחקו בליגה (לאחרונה שדר אמר שהוא עבר במספר הדקות את אנדרה מילר מוושינגטון שזו עונתו ה-18 בליגה). להוסיף לזה, 4 שנים רצופות עם הגעה לגמר יכולות לגמור מבחינה מנטלית. אני משוכנע שחלק מהפרישה הראשונה של ג'ורדן נבעה גם כן מאותה סיבה, התשישות הנפשית.
    בכל מקרה, זה לדעתי ההבדל העיקרי בין לברון לפני השבועיים מנוחה ואחרי.

    1. עגל

      20 ינו 2015 18:25:48

      ברור שאתה צודק, כל שאר הדיבורים זה קשקוש שלנו אוהדי הכורסא שרגילים לפלייסטיישן.
      אהרן הפסדת הרבה דברים מעניינים, כדאי שתפנה זמן כי הליגה רותחת

  3. צביקה

    20 ינו 2015 19:08:57

    6. התחרות צמודה בין הזקן לבין סטף. שניהם ראויים ביותר.
    3. בודנהולצר.
    5. הכל נכון, אבל פיניקס לא פריירית. יש לה יתרון של 5+ ניצחונות ו2- הפסדים…. זה עלולה להיות עונה שקבוצה שהיא קונטדורית אמיתית תישאר בחוץ בגלל הפציעות בהתחלת העונה.
    4. במזרח אתה חייב להוסיף את אטלנטה, היא אמיתית לגמרי. במערב ס"ג לגמרי מובילה במירוץ. שיקאגו ממש מתנדנדת לאחרונה ולא מראה יציבות. קליפרס ממש מבאסים, לא מראים שום כיוון של שיפור משנים עברו. יוסטון – יש מצב.

  4. shay

    20 ינו 2015 19:50:39

    חבל, הפסדת המון דברים מעניינים.
    2. ממפיס טובים אבל חסר להם משהו
    3. למה שקרה באטלנטה קוראים שיטה, שקט תעשייתי והמשכיות: גייס מאמן שלמד את המקצוע מהגדול מכולם במשך 17 שנה. תן לו שקט וזמן לבנות סיסטם הגנתי והתקפי(באטלנטה, כידוע, יש המון שקט וזמן), תוסיף לזה שחקנים טובים ואינטליגנטים(בשום פנים ואופן לא Head cases). תן להורפורד זמן להחלים בשקט ואז שלב אותו בחוכמה עם מה שנבנה עד כה. מה קיבלת? אטלנטה מודל 2015 – קבוצה שלמה – שלא לומר מושלמת!
    4. לא הייתי ממהר לפסול את המובילות הנוכחיות
    5. אין לי מה לומר. הכל יכול לקרות
    6. סטפן קרי? כל אחד מהניצים?
    7. בלאט יכול להצליח ביג טיים אם לברון יהיה איתו

  5. גיא

    20 ינו 2015 21:09:52

    אטלנטה מאוד מזכירים לי את דטרויט 2004,
    שניהן קבוצות עם הגנה חזקה, הנעת כדור נהדרת, וחדר הלבשה מגובש.
    אני חושב שאטלנטה נמצאת מרחק טרייד אחת מלהיות קונטנדרית.
    ב-2004 דטרויט הביאו את ראשיד תמורת חלקי חילוף, והשלוב של מאמן דומיננטי וחדר הלבשה מגובש ניטרלו את הטרוף שלו. בסוף אותה עונה הם זכו באליפות.
    אני לא חושב שאטלנטה צריכה "כוכב", היא צריכה שחקן שיאפשר לה להעלות הילוך בפלייאוף.

      1. אחד העם

        20 ינו 2015 23:03:19

        יכול להיות, ועדיין חשוב לקבוצה שחקן שיכול לשמור על עמדות 2-3 ברמה הבוהה ביותר ושמביא אתו גם יכולות כנף התקפיות.

  6. אלעד אייל

    20 ינו 2015 23:12:02

    אהרון אני מאד מזדהה עם תחושת המיצוי שלך. העונה הקודמת הייתה שיא נדיר של אירועים מסעירים, וגם לי לקח זמן להתאושש מהרצף הבלתי נגמר של שיאים. אבל עכשיו העסק מתחיל להתחמם בהרבה גזרות, והגיע הזמן לחמם מנועים.
    גם אני חושב שאוקלהומה יכולה להיות סוס שחור העונה אם תצליח להעפיל לפלייאוף. דווקא לממפיס חסר משהו כדי ללכת עד הסוף למרות שזו הקבוצה שאיש לא רוצה לפגוש. בכלל המערב השנה עמוק מאד ויהיה שם מאבק איתנים.

  7. מנחם לס

    21 ינו 2015 01:41:17

    ברצוני להודות בפני עם ועדה את רועי ויינברג על עבודת עריכה נהדרת. אני יודע מה זה לערוך את אהרן שדה שראשו מלא כרימון, אבל כתיבתו לא תמיד מאורגנת ומסודרת.
    אז רועי הפך את מאמרו של אהרון שדה לקריא מאד, וברור מאד.
    תודה, רועי.

    1. אהרון שדה

      21 ינו 2015 09:34:20

      תודה רבה .
      חייב לציין שעקבתי אחרי האתר גם כשלא הייתי פעיל ככותב.
      וכן הגבתי לעיתים על מאמרים כאלו ואחרים.

  11. אייל קינג כהן

    21 ינו 2015 10:39:38

    יאלה ג'ורדן פארמאר ל קליבלנד…
    שיחררו את גו האריס..
    או שריי אלן הולך להפתיעה את כולם ולחבור
    לחבריו גונס את מילר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט