קזינס. מרק גאסול. האווארד. ווצ'ביץ'. דרמונד-הורפורד/מנחם לס

 

חמישיית בליצ'ר היא:

1. קאזינס

2. גאסול

3. האווארד

4. בוש

5. הורפורד.

חמישיית הופה:

1 קאזינס (136)

2. גאסול (132)

3.הווארד (87)

4. ווצ'ביץ' (28)

5. דרמונד והורפורד (24 כ"א)

מכריז תיקו בין בלעצ'ר והופס בבחירת הסנטרים.

הופס המנצחת הכללית 3.5 נגד 1.5

אחרים עם קולות:

ג'פרסון (18), בוש (14), והשאר – פלמלי, וולונצ'יאס,  דייויס, רנדולף, סרפין, מונרו, בוגוט (נקודה או שתיים)

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. בוש לא סנטר ולא יעזור כלום.
    סנטר צריך להראות כמו טימופיי מוזגוב
    ורצוי שיהיה לו גם שם דומה.
    בוש חיית צבע כמו שמנוט בול היה… זה פשוט לא זה…
    ולהזכיר לצעירים – גם מג'יק גונסון שיחק סנטר ככה שזו הגדרה סובייקטיבית בכל מקרה….

  2. הליגה של היום חסרה מאוד סנטרים קלאסיים וקיימנו על זה מספר דיונים האם המשחק השתנה/החשיבות של העמדה פחתה/סוג השחקנים השתנה וכו'.
    לדעתי בשביל להיות סנטר דומיננטי היום אתה צריך לפחות 2 משלושה אלמנטים חשובים במשחק שלך/בגוף שלך :
    1. חייב להיות גבוה משמעותית משאר הפוררוודים ( 2.12 ומעלה )
    2. חייב משחק גב לסל משובח פלוס אחד מהשניים – קליעה סבירה מחצי מרחק או יכולת מסירה מיוחדת.
    3. חייב להיות חזק פיזית משמעותית משאר הפורוורדים.
    עכשיו תבדקו ותראו שלכל הסנטרים הגדולים בהיסטוריה היו את כל הדברים האלו שרשמתי או שהיה להם לפחות 2 אלמנטים ברמת על.

    מי מהסנטרים של היום שווה את זה ??
    1. גאסול ( גבוה +קליעה+מסירה ).
    2. קאזינס ( חזק+גב לסל ).
    3. הווארד הנקניקיה ( גבוה?/חזק?/מסירה?/חצי מרחק? )
    4. ווצביץ ( גובה+קליעה + לא יודע כמה הגב לסל שלו טוב לא ראיתי מספיק )
    5.דרמונד סוס ( מספיק גבוה?/יכולת מסירה? )
    6. הורפורד ( קליעה+מסירה )

    הערה אחרונה לגבי שחקנים שהפכו אותם לסנטרים וסנטרים שהפכו אותם לפורוורדים –
    קווין גארנט מעולם לא היה סנטר והיום כן ( רק כי הוא איטי וכבד יותר ). אותו הדבר נכון לגבי בוש. אי אפשר לומר שספליטר סנטר כי הוא קלאסי לעמדה 4 . פאו גאסול היה סנטר כל חייו ומשום מה בנבא החליטו שהוא פורוורד . כנ"ל אנתוני דיוויס שסגנון המשחק שלו הוא של פאואר או אפילו סמול וממש רחוק מסגנון המשחק של רנדולף הפורוורד… בקיצור – סלט

    1. הקטע עם גארנט מזכיר לי שחקני כדורגל, נגיד מגינים או קיצוניים, שהופכים לבלמים או קשרים מרכזיים כשהם מתחילים לאבד מהמהירות

    2. איתי, מסכים עם הכל, רק להבהיר לגבי פאו, אכן שיחק סנטר עד שבעצם ביינום פרץ והיה חבל להם לוותר עליו, עם סט הכישורים שלו כמו אינטלגנציית משחק גבוהה, יכולת מסירה, קליעה מחצי מרחק וכו׳ חשבו להרוויח גם וגם ולהזיז אותו לפאאור, בדיעבד עם ביינום זה הצליח, עם אודם זו הייתה חגיגה, עם האוורד כישלון טוטאלי… לאט לאט הוא התרחק מהצבע וכולם חשבו שהוא נחלש רק זרק מחצי מרחק ובכלל לא ראית פוסט אפ במיוחד עם פרינגלס, ההצגות מדי קייץ הבהירו בדיוק איפה הוא אמור לשחק והשנה הוא מוכיח לכולם שהוא הסנטר הטוב והמגוון בליגה, ימין, שמאל, קליעה, ריבאונד, מסירה וכו!!!!!!
      נ.ב ראיתי אותו מבצע כמה פעמים פיק אנד רול עם ביינום ? תאווה לעיינים.

  3. ההגדרות האלה הם בעיקר להתקפה. וויד ואפילו לברון יכולים להוריד שחקן לפוסט התקפה אחרי התקפה. אנדרה ומילר ושון ליבנגסטון הם עוד דוגמאות.
    היום גם גארדים חוסמים אחד לשני בפיק נ רול.
    גובה בליגה זה מושג לא רלוונטי. Shoulder hight, Wingspan ו Standing reach קובעים את "גובה". גובה הראש מקסימום מסתיר לשחקן את הנוף. בגלל זה בלייק גריפין וג׳וליוס ראנדל ואפילו קווין לאב לא גבוהים באמת וקווין דוראנט הגריק פריק ודוויט האוורד הם הרבה יותר. נכון שבניתור לגובה אפשר להשלים את החסר אבל לא בהרבה.
    הסיבה שהסנטרים של פעם מתקשים היום היא משלוש סיבות עיקריות:
    1. הכדור בידיים של הגארדים רוב השעון אין זמן למחק פוסט
    2. חוק החמש שניות עם הגו לסל שלא מאפשר דחיפות תחת סטייל בארקלי.
    3. הקליעה משלוש מצריכה מהסנטר להיות סופר מוביליביציאה לקלעים וחזרה לצבע. לשמנים או כבדים אין סיכוי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט