אנטוני דייויס – המגה סטאר הבא / מנחם לס

antho9

 

ללא הרבה קישקושים, מי הוא השחקן הטוב ביותר ב-NBA כיום?

מבחינה סובייקטיבית, לכל אחד דיעה משלו. מבחינה סטטיסטית, ה-PER של הולינג'ר הוא עדיין הציון הנאמן והוולידי ביותר הקיים מבחינה מתמטית, והנה הם עשרת הראשונים בליגה נכון להיום, ה-12 לינואר:

1

 Anthony Davis,
3535.8 .616 7.2 6.3 24.1 8.1 25.0 16.4     31.12=PR

2

Russell Westbrook, OKC
23 31.0 .531 19.9 10.6 39.6 6.8 12.5 9.7     29.59=PR
3

Kevin Durant, OKC
14 30.4 .646 13.7 12.3 31.2 0.8 21.1 11.1    29.11=PR       
4

Stephen Curry, GS
34 33.3 .627 27.2 10.9 27.7 2.2 13.1 8.0      27.13=PR
5

James Harden, HOU
37 36.5 .595 19.9 12.1 31.1 2.8 15.2 9.0      26.44=PR
6

DeMarcus Cousins, SAC
25 32.9 .567 10.4 14.4 31.4 11.7 30.5 21.6    26.33=PR
7

Chris Paul, LAC
37 34.3 .592 36.1 7.5 23.5 2.5 12.7 7.7      25.47=PR
8

LeBron James, CLE
29 37.5 .584 23.1 11.6 30.3 2.0 14.6 8.2      25.16=PR
9

Dwyane Wade, MIA
28 32.9 .560 18.5 11.5 32.8 4.7 10.3     24.52=PR
10

Brandan Wright, BOS/DAL
35 16.9 .738 8.4 8.4 13.6 10.9 13.0  12.0      24.25=PR

 

אז מה? הגבה הוא השחקן הטוב ביותר בעולם?

הסטטיסטיקה עונה "כן". אני עונה "כן" בפאור פורוורד, ובקשר לשאר זה עניין של נטייה אישית. לא ניתן לעשות השוואה בין ווילט צ'מברליין וראסל ווסטברוק ולא משנה כיצד מסתכלים על זה.

אבל אם תשאלו את מומי הוא ייתן לכם דוגמא של נהרות. איזה נהר יותר 'טוב', נהר הירקון – אוקיי, נחל הירקון – או נהר אלכסנדר – נחל אלכסנדר לדקדקנים. בנחל הירקון יש יותר מים. אבל הוא מלוכלך ואין בו דגים. נחל אלכסנדר (יש בכלל דבר כזה? כן, חתיכה קטנה ליד בית ינאי!) הוא קטן, אבל נקי ויש בו כמה דגים. ז"א – מומי יגיד לכם – שערך או טיב לא נימדדים רק על ידי מספרים. ישנם עוד משתנים.

מצד שני, לא משנה כיצד תסתכלו עליו, ולא משנה אם הגבה אחת או שתיים מחוברות, אנטוני דייויס הוא הצעיר המצויין שהביא חיים חדשים לליגה.

הוא קולע העונה 23.8 נק' (רביעי בליגה) בדיוק של 56.6% ב-35.8 דות משחק עם 10.5 ריב', 2.9 חסימות (ראשון), 1.5 גניבות, ו-81% מהקו. ה-PER שלו הוא 31.12, הראשון בליגה.

אני חוזה בו, בגבה, שאני לא מכיר נאחד שלא אוהב אותו. הנה הוא קולע אחת ברכות עם הזכוכית. הנה ג'אם בשתי ידיים על הפרצוף של טים דאנקן. וידיאו אחר. HE BLOWS BY הסנטר אניס קנטר עם צעד ראשון מהיר ביותר לפני שקנטר יודע מה היכה בו. הנה הוא שם את מייק קונולי על עכוזו עם חסימה נפלאה כשהוא מגיע לטופ אוף דה קי בשני צעדי ענק מאזור הצבע. היי, תן מבט כאן…עכשיו אריק גורדון מוסר כדור אל-על וה-2.10 מ' הזה מגיע משום מקום לאלי-הופ אדיר המרעיד את הסל ומקפיץ את כל האולם.

אנטוני דייויס הגיע לליגה לפני שלוש שנים והיום הוא אחד ממוקדיה החשובים ביותר. אנשים קונים כרטיסים בערים רחוקות רק כדי לראות אותו. בגיל 21 הוא הפך ל-"IN" של הליגה.

 

ANT3

כל כמה שנים ה-NBA מציגה בפנינו ילד פלא חדש. יש לו כשרון סופר-טבעי ומוטיבציה עליונה. אומרים עליו שהוא "CANNOT MISS YOUNGSTER". הוא 2.10 ויש לו מוטות זרוע כמו יאו מיטנג. יש לו אורך צעד שתריסר מהם מכסה אולם ומלואו, ועוד נשאר חצי צעד הצידה. הספקנים אומרים שאלוהים כבר יצר את ה-"WONDER KID – קווין דוראנט – ואלוהים צריך כמה שנות מנוחה.

בדרך כלל הספקנים צודקים יותר מאשר הם טועים. לא ש'ילד הפלא' מפשל, אבל הוא הופך לעוד אנדרו וויגינס – שחקן שללא ספק יהיה שחקן טוב בליגה, אבל לא יותר מזה. הדוגמה האחרונה היה אנדרו וויגינס, שחקן טוב ללא ספק, אבל בשום אופן לא ירעיד את הליגה כמו שסיפרו לנו. לפניו היה זה אנטוני בנט.

עם אנטוני דייויס זה היה בדיוק ההיפך:  כשהפליקרס בחרו בו ב-2012 איש לא כינה אותו 'ילד פלא'. למעשה דיברו על הפלגמטיות-מה במשחקו ובאישיותו. "הוא יותר מדי חייכן, יותר מדי 'יורם', יותר מדי אומר יס סיר ונו סיר, ויותר מדי נותן כבוד למבוגרים וזרים", כתב סקאוט אחד עליו. הווה אומר שחקנים – ומוטב שתקשיבו טוב – לא כדאי להיות נחמדים ואדיבים כי הסקאוטים רוצים רק 'ווילדה חיי'ס' ב-NBA! ובנוסף לכל הצרות יש לו גבה מחוברת פור גאד סייק. מה עוד תביאו לנו, ל-NBA? שחקן עם שלוש אוזניים?

 

ANTHONY 2אפילו שיניו הפכו לנושא שיחה

אז בשקט וללא הופלה, הוא כבש את כל הליגה – שחקני קבוצה, יריבים, מאמנים, מנכ"לים, ובעלים – ויחד איתם את העולם כולו. בארה"ב הוא כבר ניבחר ל-"השחקן האהוב ביותר" ע"י משאל שעשה "ספורטס אילוסטרייטד פור קידס", המגזין לנוער – משהו דומה למעריב לנוער. אני כמעט בטוח שגם בין המבוגרים הבחירה תהיה דומה, עם תחרות-מה סטפן קרי, מקווין דוראנט וראסל ווסטברוק. הם היום 'הפנים הטובות' של הליגה לפי הסדר: 1. אנטוני דייויס, 2. סטפן קרי, 3. קווין דוראנט, 4. ראסל ווסטברוק. חמישי? אני לא יודע מי 'הטוב' החמישי ב-NBA. אני לא מדבר על יכולת משחק; אני מדבר על 'פנים טובות'.

(אני משוכנע שאשך כועס עלי שלא הכנסתי את לברון לרשימת 'הפנים הטובות').

את אנטוני משווים ל-GUMBY DOLL, הבובה שאתה מטעין בקפיץ, והיא עפה לאן שאתה מכוון. "כשאני זורק כדור לאנטוני לאלי-הופס, אני מכוון את הכדור לסוף הקרש, ומשחרר. הוא מגיע לכל כדור, אפילו לאלה שעפים בטעות TWO FEET מעל סוף הקרש", אומר טרו הולידיי, הפוינט גארד שלו.

יש לנו תמיד מנתרים קטנים. זה התחיל עם 'טייני' ארצ'יבלד ולא ניפסק עד היום עם נייט רובינסון. אבל ענקים מרחפי שחקים? בכל הליגה היום ישנם שניים: ד'אדרה ג'ורדן וג'בל מגי. בלייק גריפין נחשב בעיני לסוג אחר של 'ביג-מן', אבל אפילו אם נכניס אותו, אז זה רק הארבעה. בכל ההסטוריה לא היו LEAPERS גבוהים רבים. היו, אבל לא רבים.  למעשה מלבד ג'ק סיקמה, בוב מקדו, ולארי נאנס אני לא יכול לחשוב על אף ביג-מן בסדר גודל של דייויס עם יכולת LEAPING כשלו (הדוקטור היה סמול פורוורד בגובה 6'6).

אני גם לא זוכר אקרובטים כמוהו בגובהו המקפיצים בין הרגליים בקרוס אובר, מסוגלים לקבור פיידאוויי, ושולטים בכדור כמו פוינט גארדים. גם לא היה ביג מן כמוהו שהיה בין עשרת הראשונים בליגה באותו זמן בנקודות, ריבאונדים, גניבות, חסימות, ואחוזי קליעה. ה-PER שהיה לו לפני שבועיים – PER=3.3 – הוא הגבוה אי-פעם בין כל השחקנים, גבוהים או קטנים.

"HE DOES NOT TAKE A BAD SHOT", אומר עליו הפלח. "ויש לו עוד יתרון גדול: הוא לא פוגע אחד בדבר אחד או שניים. הוא פוגע בך בכל הדברים המגדירים את המשחק הזה, וזו מחמאה גדולה לצעיר בן 21".

אני יכול להפביק את הפוסט כבר כאן, אבל ישנם לי עוד דברים לומר.

השחקנים לא מכנים אותו 'הגבה'. הם מכנים אותו "ANT", הנמלה. מאמנו מונטה אליס מסביר שהוא בן 21, ורק בכדורסל הוא מתנהג כבן 30. בטיסות, בנסיעות, במלון – הוא בדיוק בן 21. הוא קורא CARTOONS, משחק 'מלחמה', ומפציץ שחקנים עם קש ונייר מגולגל. הוא חושב שזה שיא הבידור להכניס נשיפה של כדורון נייר מגולגל בקש ישר לפרצופו של עומר אסיק כשהוא אוכל מרק. הוא נשבע שעדיין לא היה אף פעם ב-BOURBON STREET, הברודוויי של ניו אורלינס עם כל מועדוני הג'אז והסטריפטיז. "אני מעדיף "PIZZA HUT" הוא אומר.

אבל במקרים אחרים הוא טים דאנקן המתקרב לגיל 40. אחרי  שהשתתף עם הנבחרת בזכייה בזהב באליפות העולם בספרד, הוא לא לקח יום חופש אחד, ומיד הצטרף לאימוני הקבוצה, אפילו שמונטה ויליאמס מאמנו אישר לו שבוע חופש. "החופשה הטובה ביותר שלי היא להתאמן עם חברי". בטיים-אאוטס הוא לא יכול לשלוט בעצמו ואומר לחבריו כשכולם מחובקים: "אתם מאמינים שמשלמים לנו עבור זה?"

חברו לקבוצה ריאן אנדרסון אומר שאין בכלל שאלה שהוא המגה-כוכב הבא של הליגה. "כל משחק הוא תורם לפחות 10 נקודות אקסטרה מלבד נקודותיו בגלל אהבת המשחק והאינטיליגנציה שלו. הוא עושה זאת ע"י שהוא מגיע למקומות לפני יריביו, נע בזמן שהם עומדים, יוצר שטחים פתוחים, ומגיע ראשון ל-LOOSE BALLS ומצליח לגעת בהם, אפילו אם לא לתופשם. הוא בעצמו לא מבין כמה הוא טוב, אבל אפילו אם היה יודע, זה לא היה מזיז לו. הוא אחד האנשים הנעימים שפגשתי בכל ימי חיי".

רפי הבנה כבר התחילו לקשקש: "כן, אבל האם הוא יכול גם לנצח את 'THE BIG ONE'.

לדוראנט לקח חמש שנים עד שהצליח להראות אם הוא יכול או לא. ללברון לקח 10 שנים להראות אם הוא יכול לנצח את 'המשחק הגדול'. כשהוא נישאל הוא רק מחייך ומגיב, "כשיגיע היום תחליטו בעצמכם". היום יגיע ללא ספק. לדעתי גם יגיע היום בו הוא ייחשב לאחד מהגדולים ביותר. הוא מחייך כשאומרים לו שהוא כבר אחד מהגדולים אי-פעם: "אתה יודע ואני יודע שזה לא נכון. אבל זה מחמיא לי שאני בכלל בשיחה על זה כי אני לא בין הגדולים אי-פעם, אבל מטרתי היא להיות בין הגדולים אי פעם. זאת צריכה להיות המטרה של כל אול סטאר!".

**********

אנטוניגדל בדרום שיקגו, 6 בלוקים ממגרש המשחקים מוריי פארק שם ליהטט דריק רוז עם הדריבלים שלו. הוריו של אנטוני לא הירשו לו לא רק ללכת את ה-5 בלוקים, אלא אפילו לצאת מהבית לבד, בגלל כנופיות הגנגסטרים וכל הסביבה המלאה המסריחה מקוקאין והרואין. אביו – נגר במקצועו – בנה לילד סל חוקי עם חישוק בחצר בית הדירות שהיה מוגן עם שומר שהדיירים שכרו.

המדרגה הבאה היתה ביקורים באולם שכונתי שנוהל ע"י דודו. בתחילה הוא סתם בא לבקר. אח"כ החל למכור קוקה קולה ונאצ'ו עבור המזנון. כשהוא התבגר הוא החל להתחבר לשחקני תיכון וקולג' שבאו להתאמן שם. אחד מהיותר מבוגרים, אנטווון קולינס, לקח את תפקיד 'הדוד הגדול' (הוא היה מבוגר ב-12 שנים מאנטוני), והחל להביאו מביתו ולהחזירו הביתה אחרי כדורסל. לפעמים זה היה חצות. קולינס היה שחקן לא רע שגילה שלאנטוני יש כשרון מיוחד, והשניים בילו שעות במשחקי אחד-על אחד.

השלב השני היה קבוצת AAA בכיתה ח'. אחרי זה תיכון ללא אולם כדורסל, והקבוצה התאמנה באולם של כנסייה עם סלים שבורים.  התיכון של הכנסייה זה עתה שכר מאמן צעיר חדש בן 25 בשם קורץ הייל.  כשהוא הגיע, הכומר המנהל את בית ספר הכנסייה אמר לו: "יש לך סופומור ממושקף הנראה קצת כמו גמל. הוא PRETTY GOOD. שים אליו לב!".

 

avisבקבוצת הכנסייה

-"אני אסתכל עליו!".

זה שהייל ראה היה מין איטריה רזה קצת כפופה מרכיבה משקפיים. ילד בן 15 בגובה 1.87 מ'.

את הסיפור של הצמיחה מ-1.87 בגיל 15 ל-2.10 בגיל 17 כבר ספרתי כאן באריכות. אקצר הפעם. בגלל שהוא שיחק בקבוצת כנסייה, נקודותיו לא עשו רושם על אף אחד, והריבאונדים עוד פחות. כשהוא סיים את שנת הג'וניור שלו, היתה לו רק הצעת מילגה אחת, מקליבלנד סטייט.

אנטוני ניזכר: "התכנית היתה ללכת אז לשנהלקליבלנד סטייט, ואז ליגת D או לחו"ל". למזלו קבוצת  AAA בשם "MEAN STREET" גילתה אותו. במשחקו הראשון איתה הוא לא שיחק הרבה במחצית הראשונה. אבל במחצית השנייה המאמן העלה אותו בחמישייה, והוא שיחק עד סוף המשחק. מה שקרה הוא שצעיר בן 19 בשם דניאל פונמן – אחד משלנו – שהחליט שהוא רוצה להיות 'מגלה שחקנים' כשיגדל, צילם את כל המחצית  ב-FLIP VIDEO, וכמו כן כתב: "אולי תחשבו שאני מגזים, אבל במחצית ראיתי את הצעיר בן ה- 17 הטוב במדינה שאף אחד לא מכיר. הוא לא זכה בשום אליפות ובמקדונלד לא שמעו עליו. ועדיין היום ראיתי דברים שלא ראיתי מעולם. הנה הוא חוסם שלשה, מוביל את הפאסט ברייק, חוטף כדור, מעופף לכדור בלתי אפשרי וקובר אותו כאילו בקלות. ראיתי פנומן, ואני לא מגזים!".

הוא מיהר הביתה ושם את הקליפ בפייסבוק שלו תחת הכותרת "מפלצת מ-MEAN STREET".

אנטוני דייויס נעשה מפורסם תוך 12 שעות. על הבוקר הוא קיבל 12 צלצולים ממאמני דיביזיה I מהמכללות. מאמן אחד הרוצה בעילום שמו הגיב בפייסבוק, "או, אלוהים, האם זה אמיתי?". השאר הוא הסטוריה. אחד מהמאמנים ששמע עליו דרך הוידיאו של צעיר בן 19 היה ג'ון קליפרי מאמן קנטקי, וכשמאמן קנטקי רוצה שחקן, הוא ב-90% שלו כי הדרך מקנטקי ל-NBA היא הקלה ביותר מכולן.

כשאנטוני הגיע לניו אורלינס הוא שקל 212 פאונדס. קרלוס דניאל, האחראי על הכושר גופני של הקבוצה אמר לו: "בני, אתה מתחיל להרים ברזל ומפסיק לאכול המבורגרים. אתה אוכל סטייקים, ומרים ברזל. זה כל מה שאתה עושה 12 שעות ביום".

משקלו עלה ל-240 פואנדס (חלקו ב-2.2). שרירי רגליו מרימים אותו לגבהים מדהימים בגלל הסטייקים. הוא לא ממהר לשום מקום. הדבר היחיד שחסר לו היא המשפחה.

עד אז? החברה החדשה תשמש כמשפחה!

 

ANTHO11

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. מומי שאוהב חציל בטחינה

    12 ינו 2015 05:19:00

    החברה החדשה נראית כמו מישהי שעשתה גבות + ניתוח לשינוי מין

    מומי נדהם מהסיפור . מי היה שומע עליו אם היה נתקע בקליבלנד ולא מגיע לקנטקי ???
    מזכיר למומי את הברווזון המכוער למרות שאנתוני נשאר לא מי יודע כמה בלוק

  2. אשך טמיר המקורי

    12 ינו 2015 05:35:50

    אני מניח שזה לא הלוק שמשך אליו את החברה החדשה.

    2 אפשרויות – או שזה אורך החציל (חציל-ספאן של 21 סנטים לפי אתר דראפט אקספרס), או שזה גודל המרשרשים

    1. אשך טמיר המקורי

      12 ינו 2015 06:09:08

      אגב במרשרשים אני לא מתכוון למה שיש בתחתונים (זוג הפעמונים או פעמון הכנסייה הבודד במקרה שלי)

      עוד מתון מעניין – הוא ניחן בכפות ידיים פריקיות שיכולות לאחוז בטוסיק של סרינה כאילו היה אשכולית קטנטנה

  5. איתי

    12 ינו 2015 07:31:14

    היחיד שאני יכול לחשוב עליו זה שון קמפ שהיה אתלט אדיר לא פחות באותו הגןבה רק עם קליעה מחצי מרחק וצעלה והגנה הרבה פחות טובה כמו גם ראש מסובב לגמרי

  8. Berch

    12 ינו 2015 09:01:04

    מה שהכי מקסים בו בעייני זו הצניעות שלו. זו מעלה גדולה.
    אולי זה קשור לשנותיו בכנסיה. הכיתוב על החולצה (פרספקטיבות) נראה לי שנטמע בו. המספר שהוא בחר… 23… הראה שהוא שואף גבוה…

  11. עגל

    12 ינו 2015 14:36:46

    איזה שיניים, מפחיד.
    יופי של סיפור. מרגיש שהוא נקטע באמצע. הוא בחור שכולם אוהבים ובצדק.
    כמות החסימות שלו מדהימה בינתיים (אם כי היא במגמת ירידה).
    בואו נאמר שכבר היה מישהו בליגה שהיה בין עשרת הראשונים בליגה בנקודות, ריבאונדים, גניבות, חסימות, ואחוזי קליעה.

  12. יונתן שגב

    12 ינו 2015 16:25:18

    מל אני יודע שאתה אוהב את זה יותר מכדורסל, אבל אתה חייב להפסיק לקטול את וויגינס (ובכללי) לפני שנתת לו זמן. דיוויס נראה לא משהו בגלל בעונת הרוקי שלו ועכשיו הוא הנושא של הפוסט…. תן לו עוד שנתיים!
    בעל מקרה תודה על הפוסט!

    1. אלי לס

      12 ינו 2015 18:59:14

      יותר מזה,
      כל מי שרואה את וויגינס בעיקר ב5-7 משחקים האחרונים רואה שחקן עם סל כשרונות שאי אפשר ללמד בעיקר עבודת רגליים ברמה הכי גבוהה ומשחק פוסט די מדהים לרוקי בעמדה שלו
      ובכן, אני חולק עליך מנחם וחושב שוויגינס יהיה ה-כוכב של העשור הבא ביחד עם דייויס וברמה שלו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט