פוסט אורח מאת הדר סגל (גרייף את סגל – נכנסים לזירה), שכותב על אחד השחקנים הגדולים בליגה, דירק נוביציקי.
17 שנה בליגת הכדורסל הטובה בעולם, 12 הופעות באולסטאר האן בי איי, ארבע פעמים בנבחרת העונה של הליגה, הקלע המוביל בכל הזמנים של הדאלאס מאבריקס, הכדורסלן האירופאי הטוב של השנה, הספורטאי הכי גדול בגרמניה, אינספור תארים אישיים נוספים והדובדבן שבקצפת: אלוף האן בי איי 2011 (כולל תואר השחקן המצטיין בסדרת הגמר), כנגד כל הציפיות, וכנגד לברון ג'יימס והמיאמי היט. סיפורו של דירק נוביצקי הגרמני, בן ה – 36, יליד וירצבורג שבגרמניה, הוא בהחלט אחד המדהימים ומעוררי ההשראה בתולדות הספורט.
השבוע שבר ה"ג'רמינייטור" שיא נוסף, כאשר עבר את מוזס מאלון בטבלת קלעי כל הזמנים של האן בי איי והתייצב במקום השביעי. בכושר הנוכחי ובקצב שבו הוא מתקדם, נראה שדירק רק משתבח עם השנים והוא עוד עשוי גם לעבור את שאקיל אוניל, שאמר עליו בעבר: "הוא אחד השחקנים שהייתי נותן לבן שלי לצפות בהם ולחכות את המשחק שלו לאחר מכן", ולהתייצב במקום השישי. דירק הוא כמובן האירופאי היחיד בעשירייה הראשונה של קלעי כל הזמנים, שם הוא ממוקם ביחד עם ענקי הכדורסל: קארים עבדול ג'אבר, ווילט צ'מברליין, מייקל ג'ורדן, קובי בראיינט ואחרים.
הדרך של נוביצקי יכולה לספק השראה לסרט הוליוודי שובר קופות. כאמור, דירק נולד בגרמניה, בעיר וירצבורג, למשפחה של ספורטאים. אמו, הלגה, הייתה שחקנית כדורסל מקצוענית. אביו, יורג, היה שחקן נבחרת גרמניה בכדוריד. אחותו הייתה רוכבת אופניים ושחקנית כדורסל, וכיום היא עובדת במחלקה הבינ"ל של הליגה. דירק עצמו תמיד נחשב לילד הגבוה בכיתה. הוא התחיל בכלל בטניס וכדוריד, עד שבגיל 15 חייו השתנו.
דירק "תפס את עיניו" של כדורסלן העבר של נבחרת גרמניה, הולגר גשטווינדר, שראה את הכשרון הענק שלו והציע לו לאמן אותו באופן אישי פעמיים-שלוש פעמים בשבוע. הוא התמקד בעיקר במסירות וזריקות, מפני שמבחינתו זה היה הדבר הכי חשוב בכדי לפתח את דירק הצעיר והמוכשר. לאחר שנה משותפת של אימונים והרושם העז שקיבל מיכולתו של הגרמני, ייעץ הולגר לנוביצקי את העצה הבאה, אותה דירק יישם בצורה כל כך מדהימה: "אתה חייב להחליט עכשיו: האם אתה רוצה לשחק נגד הטובים בעולם, או להישאר גיבור לאומי ומקומי בגרמניה. אם תחליט להישאר בגרמניה, תפסיק להתאמן באינטנסיביות כי אין צורך בזה. אם תחליט לשחק נגד הטובים בעולם, תהיה חייב להתאמן על בסיס יומי". דירק, הווינר הגדול, בחר בדרך של אימון יום יומי עם הולגר בכדי להתקדם לדרגות הגבוהות בעולם הכדורסל. עקב כך, בגיל 16 הגיע דירק לקבוצה הבוגרת של וירצבורג שם שיחק עד בחירתו בדראפט. בשנת 1996, נוביצקי סירב לחתום בברצלונה, החלטה שהתבררה כנכונה מאוד מבחינתו.
בשנת 1997, קצת לפני הדראפט, שיחק נוביצקי במחנה אימונים של "נייק", מול כוכבי ענק של האן בי איי כגון: צ'ארלס ברקלי וסקוטי פיפן (שהיה אליל נעורים של דירק). היכולת של נוביצקי באותם משחקים הייתה מדהימה והוא אפילו הטביע על בארקלי האגדי שאמר עליו בצורתו הבארקלית הכל כך ישירה: "הילד גאון. אם הוא רוצה להיכנס לאן בי איי, שיתקשר אליי". המשחק בין הכוכבים האמריקאים לאירופאים הייתה נקודת שיא מבחינת דירק, ואולי הנקודה שגרמה לקבוצות האן בי איי סופית לנסות ולהחתים את הילד המוכשר: דירק קלע 33 נקודות, קטף 14 ריבאונדים והיה ביכולת מופלאה.
כבר בתחילת הקריירה שלו באן בי איי, עוד לפני הדראפט, ועל סמך: הקליעה המגוונת, לקיחת הריבאונדים וכישורי המסירה, אנשי בוסטון השוו את דירק ללארי בירד הענק. בוסטון רצתה מאוד לבחור בדירק וגם דאלאס התעניינה, אך בסוף מילווקי באקס בחרה אותו במקום השביעי של דראפט 1998. מילווקי ללא ספק מצטערת עד היום על העובדה שעקב הטרייד שנעשה עם דאלאס, היא איבדה את נוביצקי לקבוצה מטקסס, בה הוא משחק עד היום. כאשר נבחר, נוביצקי הפך לגרמני הרביעי בהיסטוריה של האן בי איי, אבל ללא ספק הוא גדול שחקני גרמניה בכל הזמנים ולפי הרבה מאוד אנשי ספורט, גם האירופאי הגדול בתולדות הליגה. חברו לשעבר לקבוצה בדאלאס, הרכז האגדי סטיב נאש, אמר עליו: "דירק היה בוודאות חבר טוב שלי גם אם היינו נפגשים בסופרמארקט".
בשנת 2012, בעת ביקורי בברצלונה, זכיתי לראות במלון את דירק נוביצקי. האיש הנחמד מאוד והענק בגובהו, ירד מרכב מלא מאבטחים. למרות זאת, הוא היה נחמד ואדיב לכל אוהדיו הרבים שחיכו לחתימה ממנו ולתמונה משותפת. הוא אפילו צילם ב"סלפי" את שנינו. זה בהחלט היה רגע מרגש מאוד מבחינתי לפגוש את אחד הספורטאים האהובים עליי והגדולים בהיסטוריה.
בשנת 2013, זכה נוביצקי לאחת המחמאות הגדולות שספורטאי יכול לקבל. מייקל ג'ורדן אמר שנוביצקי הוא אחד מארבעה שחקני כדורסל שמשחקים כרגע (ביחד עם לברון, קובי ודאנקן), שיכולים להיות גדולים כמוהו בעידן הנוכחי של הכדורסל.
הוא אמנם אוטוטו בן 37, אך אם לשפוט לפי יכולתו הנוכחית, הקליעה שעדיין איתנה ויכולת המנהיגות הבלתי מעורערת שלו, כוחו עוד במותניו,. עוד שיאים יכולים להישבר על ידו ודאלאס הנוכחית. בהדרכת ריק קרלייל, המאמן שלקח עם דירק את האליפות ההיסטורית של 2011, היא בהחלט מועמדת ראויה לתואר. האם דירק יזכה בתואר ויפרוש בשיא או שימשיך לעוד ניסיונות לשבירת שיאים וזכייה בתארים? מה שבטוח, הסרט ההוליוודי עליו יהיה נפלא ומרגש, כמו הקריירה שלו, ואולי יהיה גם פרס אוסקר. עם זאת, רק דירק נוביצקי יכול לשחק בתפקיד דירק נוביצקי.
ונסיים בציטוט של הענק הגרמני: "תמיד רציתי להיות שחקן כדורסל, לא יותר, לא פחות".
מנחם לס
9 ינו 2015 16:20:36תודה להדר על סיפור האירופאי הגדול מכולם, ושחקן שהוא גם נאמן מאד לקבוצתו, בעל חוש הומור, ומשחק ומתנהג כמו אשכרה אמריקאי מלידה.
ותודה לרון על מציאת כתבים אורחים. כן יירבו!
(רון! היזהר רק עם התמונות! לא לגעת ב-GETTY IMAGE)
המשגיח
9 ינו 2015 16:21:54שחקן ואדם גדול.
יהיה מעניין לראות את דאלאס אחרי האולסטאר.
ולדי קוגן
9 ינו 2015 17:03:42מזל טוב על הסלפי. שחקו אדיר וגם צנוע. לא חושב שהעולם חייב לו משהו כמו קובי, לברון וכל הסופרסטארים.
רועי ויינברג
9 ינו 2015 17:07:06אחלה כתבה, הדר סגל כותב מעולה, אני שמח לראות כתבים מהקורס של עמית הורסקי באתר, כן ירבו. נוביצקי אחד השחקנים האהובים עליי, בחור ענק על המגרש ומחוצה לו. אין עוד שחקנים שיוותרו על בערך 30 מיליון דולר כדי לחזק את הקבוצה שלהם היום.
דמיינו מה היה קורה אם בערב הדראפט של 1998 מנג'ר דאלאס (דון נלסון) לא היה עושה טרייד בשביל נוביצקי ונאש-היינו רואים את נאש נרקב על הספסל בפניקס והופך להיות רכז ממוצע, ואת נוביצקי במילווקי
רועי ויינברג
9 ינו 2015 17:34:40כתבה פנטסטית, הדר סגל כתב מעולה, יפה לראות שגם אצלנו משתלבים אנשים מהקורס ספורט של עמית הורסקי. שמרתי את הבלוג אצלי בפייבוריטס, אמשיך לעקוב.
נסו לדמיין איך הליגה הייתה נראית בלי הטרייד של נלסון שהעביר את נוביצקי (בערב הדראפט) ונאש לדאלאס. נאש היה פורש בתור שחקן ספסל אלמוני מפניקס, ונוביצקי היה מגיע לבאקס
יניב
9 ינו 2015 17:38:30השחקן הכי אהוב עלי אחרי מג׳יק פשוט מת עליו
טל
9 ינו 2015 17:59:12אני לא אשכח שבמקרה לפני כארבע שנים בערך קמתי בטעות בשש בבוקר ופתחתי את הטלוויזיה ושודרה ההתחלה המחצית השנייה בשידור ישיר כמובן של משחק מספר אחד בסדרת גמר המערב של דאלאס נגד אוקלהמה דאלאס ניצחו במשחק הזה נוביצקי היה מדהים עם 48 נקודות כולל 24/24 מהעונשין (שיא נבא של קליעות מדויקות בפלייאוף מהעונשין) גם j.j בראה היה מעולה באותו משחק עם 21 נקודות (אני כמעט בטוח) מהספסל וזה משחק הנבא הראשון שראיתי בחיי כמובן המשכתי לראות את דאלאס מנצחים את לברון בגמר נהדר והמשכתי לעקוב אחרי הנבא כל יום עד היום
רועי
9 ינו 2015 18:11:00כתבה מצוינת. מקנא בך על התמונה המשותפת 🙂
TheGreatWall
9 ינו 2015 18:44:06שחקן אגדי וכתבה נהדרת!
אישיות למופת, והוא צריך להיות נר לרגלי כל שחקן כדורסל. שומר על צניעות ואורח חיים נכון, שחקנים כמוהו וכמו טימי חסרים בנוף הספורט בכלל..
הצליח להפוך את הקליעה מרחוק לנשק התקפי יעיל מאין כמותו, ולבנות סביבה יכולות התקפיות שאין דומה להן
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
9 ינו 2015 19:51:53מזל שלא נולד לפני 80 שנה, איתו גרמניה הייתה מנצחת… סתם
בחור טוב, תמיד הוקיר לו על כך שחירב את מה שהייתה אמורה
להיות האליפות הראשונה של לברוגז, והשנייה של וויד אחריי
חיקוי ההשתעלות הדבילי שלהם.
Mbk
9 ינו 2015 20:11:03אחלה פוסט
ההשוואת לבירד לא במקומה . לארי ברמה מעל ללא ספק בכלל
נוביצקי מבחינה התקפית שחקן שלא היה כדוגמתו
הוא נכנס לקטגוריה של שחקנים שאני מגדיר כבלתי משוכפלים ( מג׳יק , קארים , בארקלי ,שאק ,בירד )
יהיה קשה מאוד לחזות בשחקן כדוגמתו או אפילו קרוב לבר השוואה בשנים הבאות או בכלל
עגל
9 ינו 2015 21:22:27מה, כבר נגמר ? למה לא המשכת, אפשר לכתוב עליו עוד כמה עמודים.
תודה רבה !
שחקן שכולם אוהבים ולא במקרה. מצד אחד כשרון שלא היה אף פעם בשום ליגה ומצד שני שחקן שמחויב לקבוצה המקצועית והלאומית (רק חבל שזו גרמניה).
Reignman
9 ינו 2015 21:23:05שחקן ענק, ספורטאי למופת ובראש ובראשונה – אישיות חיובית. התגובה השקולה שלו לשטויות ההשתעלויות של וויד ולברון הן דוגמא מצוינת. ובניגוד לשני אלו, הוא סחב לבד (הכוונה ללא סופרסטארים אחרים לצידו) קבוצה לאליפות.
אם הייתה לו הגנה ברמה גבוהה יותר היה יכול להציב תחרות לבירד, אבל לא זה המצב ולכן הוא לא הלבן מספר 1 ששיחק את המשחק.
אפלטון
10 ינו 2015 08:20:17מעניין לקרוא על התקופה שלו באירופה וההתחלה בליגה הייתי שמח לקרוא יותר.
אולי לא בין חמשת הפאוור-פורוורדים הטובים בהיסטוריה (ואולי כן?) אבל בטח אחד החשובים שבהם למשחק. שינה לחלוטין את הגדרת התפקיד. מחלוצי הסטרצ' 4.
רועי ויינברג
10 ינו 2015 11:33:32מי מעליו?
רק דאנקן, אולי גם גארנט ומלון
אפלטון
10 ינו 2015 12:02:59לא ראיתי אותם משחקים אבל אומרים שאלווין הייס ובוב פטיט בחמישייה הראשונה אז אני מאמין.
חוץ מזה לדעתי בארקלי לפני דירק (ויש על מה לחלוק כאן), קרל מלון בטוח, דאנקן בטוח וגארנט גם שם למעלה.
כך או כך- גם אם הוא לא שחקן טוב מכל אלה, החשיבות שלו למשחק גדולה משל רובם.
המשגיח
10 ינו 2015 21:20:02לדעתי דאנקן מס' 1.
בין הרביעייה של מאלון בארקלי דירק וגארנט זה קשה להכריע.
לגבי KG ודירק, בשיא הקריירה, לדעתי גארנט עולה על דירק כי הוא היה שחקן ההגנה הכי טוב בליגה, אבל בשקלול כולל של הקריירה, כולל השנים האחרונות כמובן, נראה לי שדירק חולף עליו
אחד העם
10 ינו 2015 18:19:21לא יכול לשכוח את התמונה שלו מאליפות אירופה הקודמת סוחב שישיות מים כמו אחרון עובדי הלוגיסטיקה בנבחרת גרמניה.
הסל שלו האהוב עלי ביותר הוא ממשחק 6(? ) בסדרת הגמר הענקית מ2011. דירק בפוסט ליד האלבו כשלברון על הגב מחכה לפיידווי ודירק בחצי חיוך מבין את החשיבה של לברון ומסבסב אותו לליאפ ביד שמאל. הסל שהגדיר את המשחק ענק!!!