דיון הופס מיוחד/ רון טחן

בעוד עונה נהדרת של ה NBA, קבוצות הליגה ממשיכות להתחמם ולהתחמש לפני פגרת האולסטאר. רגע לפני שנתפנה להתעמק מחדש במירוץ לפלייאוף, אנו מעלים שלוש שאלות קצת אחרות בפוסט הבא. כולכם מוזמנים לקרוא, לחשוב, לענות, והכי חשוב – לנסות להנות.

 

ניקס

בזמן שפיל ג'קסון ממשיך בניקוי האורוות, הניקס סופרים כבר את הפסדם ה – 13 ברציפות, ומאזנם הנוכחי הוא 33-5 (13.2% הצלחה), הגרוע בליגה. מס' הניצחונות הנמוך ביותר אליו הגיעה הקבוצה בעונה של 82 משחקים הוא 23. זה קרה 3 פעמים.

הפעם הראשונה הייתה בעונת 1985/6, עונה בה הרוקי פטריק יואינג כיכב על הפרקט (20 נק', 9 ריב' ו 2 חס' למשחק), ורוקי אחר, ג'ראלד וויליקנס (אח של דומיניק)' בלט לטובה עם 12.5 נק' למשחק. למי שמתעניין, הקבוצה קיבלה את הבחירה מס' 5 בדראפט, והשתמשה בה כדי לבחור את קני וולקר מקנטאקי (לא מימש את הציפיות). בעונה הבאה הם ניצחו 24 פעמים, כאשר גם ג'ראלד הנדרסון (אבא של ג'ראלד מההורנטס) לא הצליח לסייע. בעונה הבאה הם כבר השתפרו משמעותית ועלו ל 38 ניצחונות שהספיקו כדי לעלות לפלייאוף, אבל רגע אחד, זו לא חוכמה.  בנוסף למאמן ריק פיטינו, היו להם בסגל עוד שלושה מאמנים ראשיים עתידיים. ריק קארלייל, והרוקיס' בילי דונובן ומארק ג'קסון.

הפעם השנייה הייתה בעונת 2005/6. בעוד טרבור אריזה ומאט בארנס הצעירים יובשו על הספסל, הסנטר בשנתו הראשונה בליגה, צ'אנינג פריי התחבב על הקהל הביתי  עם 12.3 נק' ו5.8 ריב' למשחק (הצלף הגבוה קלע בשתי עונותיו בניקס 6 שלשות בלבד), אך "מנהיג" הקבוצה היה סטפן מארברי. הקבוצה זכתה בלוטרי בבחירה השנייה בדראפט, אבל זו כבר הייתה שייכת לבולס, ששלחו לניקס בתמורה בין היתר את אדי קארי הזכור לשמצה. בחירת הדראפט הגיעה לבסוף לפורטלנד, שניצלה אותה כדי לבחור בלמרקוס אלדריג'.

שחקן גדול. פיזית. בלבד.

הפעם השלישית לא איחרה לבוא, וכעבור שנתיים, הניקס סיימו את עונת 2007/8 במאזן דומה. ה"כוכב", מארברי, הוגבל ל 24 משחקים עקב הפציעות, ובהיעדרו, למרות סגל שמנה חברים דוגמת זאק ראנדולף, דיוויד לי וג'אמאל קרופורד, הקבוצה המשיכה להיכשל.

העונה, לניקס אין בסגל רוקי מוכשר שזוכה לדק' משחק, אין לה שחקנים צעירים שמנצלים את הבמה כדי לפרוץ (כן טימי הארדוואי ג'וניור, אני מדבר עליך. עכשיו בלי שאמפרט וג'יי אר סמית' בקבוצה, זו באמת הזדמנות חייך), ועל הברך של מלו כבר קראנו מספיק.

אתם בטח זוכרים שעד לא מזמן התייחסנו לפילדלפיה כאחת הקבוצות הגרועות בהיסטוריה של הליגה. כרגע, בלי ואולי פילו עם מלו, הניקס לא באמת יותר טובים. כדי להשוות את מס' הניצחונות הנמוך בהיסטוריה של המועדון, הניקס צריכים לנצח 18 משחקים מתוך 44 שנשארו לה העונה, כלומר, 40% הצלחה. וכאן אני שואל אתכם: האם יש לניקס סיכוי להגיע ל 23 ניצחונות?

לעשות, או לא לעשות(עבירה)? זו השאלה

כל מי שצפה אי פעם בגרסא זו או אחרת של "המלט" של וויליאם שייקספיר, לא ישכח את השורה האלמותית "להיות או לא להיות, זאת היא השאלה?".כל אוהדי ס"א ומתנגדי מיאמי בעידן לברון, לא ישכחו את הרגע בו ריי אלן כפה הארכה עם אחת השלשות הגדולות בתולדות הפלייאוף. רבים שאלו מדוע טים דאנקן לא היה על הפרקט כדי לקחת את הריבאונד, ורבים שאלו שאלה אחרת: ביתרון 3, ולקראת סיום המשחק, מדוע לא לבצע עבירה על שחקן הקבוצה היריבה, ובעצם למנוע ממנו אפשרות להשוות את המשחק?

נושא זה עלה לדיון אינספור פעמים, כולל באתר זה, וההנחה הרווחת הייתה שבניגוד לאירופה, ב NBA  ההוראה היא פשוט לא לעשות פאול, לפחות לא באותה תדירות.

בשלושת הימים האחרונים יצא לי לצפות במס' משחקים צמודים שהוכרעו בשניות הסיום, כאשר שלושה מהם משכו את תשומת ליבי: יוטה – אינדיאנה (מיום שני, הסתיים בתוצאה 105-101) , סן אנטוניו – דטרויט (שלישי,  הסתיים בתוצאה 105-104), מינסוטה – פיניקס (רביעי, הסתיים בתוצאה 113-111).

מלבד העובדה שבשלושת המשחקים הנ"ל הקבוצה האורחת היא זו שניצחה, נמצא מכנה משותף נוסף – הקבוצה שהובילה ב 3 נק' בשניות הסיום, ביצעה עבירה כדי לשלוח שחקן יריב ל 2 קליעות עונשין, ובכך למנוע ממנו ניסיון זריקה ל3.

להלן התוצאות:

1.אינדיאנה שלחה אל הקו את גורדון היוורד, שעמד עד לאותה נקודה על 11 מ 11 מהקו. היוורד החטיא את הזריקה הראשונה, אינדיאנה הלכה אל הקו במהלך הבא וסגרה עניין מהקו בדרך לניצחון ב 4 הפרש.

2. סן אנטוניו שלחה את ג'ודי מיקס אל הקו. לאחר שדייק בשתי הזריקות, טים דאנקן מסר לידיים הלא נכונות כדור שהגיע אל ברנדון ג'ניגס, שקלע סל ניצחון גדול עם הבאזר לפיסטונס הלוהטים.

3. פיניקס שלחה את הרוקי זאק לאבין אל הקו, והוא דייק בשתי זריקותיו. במהלך הבא מינסוטה ביצעה עבירה מהירה על איזייה תומאס, שיכול היה להחזיר את היתרון ל 3 נק' עם 6 שניות לסיום המשחק. תומאס החטיא את הזריקה השנייה, הזאבים התנפלו על הטרף והעבירו את הכדור במהרה לחצי המגרש השני ומצאו את אנדרו וויגינס חופשי מחוץ לקשת. הרוקי המוכשר (עם משחק חמישי ברציפות של לפחות 20 נק') זרק מבלי להסס, אך הכדור שלו פגע בטבעת ויצא החוצה, ופיניקס נחלצה מהפסד מיותר במירוץ הקשה שלה לפלייאוף.

אז מה אתם חושבים, האם מדובר במגמה חדשה בליגה שרק תתרחב, או שמא מדובר בצירוף מקרים ותו לא?

שיא השלשות

סטפן קארי הפך לפנות בוקר לשחקן שצלף 1,000 שלשות בזמן המהיר ביותר (369 משחקים). קארי קלע עד כה 1,003 שלשות, ממוצע של 2.7 שלשות למשחק, עם אחוזי דיוק בלתי נתפסים של 43.5%.  הצלף הכל כך מוכשר הזה מחזיק גם בשיא השלשות לעונה (272), וגם אשתקד הוליך את הליגה עם 261 שלשות. השיא של ריי אלן למס' שלשות בקריירה, 2973, עוד רחוק, אבל מי יודע, שיאים הרי נועדו להישבר לא? אז במקום לנתח את שיא השלשות של אלן, בוא ונדבר לרגע על השיא הטרי של קרי, ונשאל: האם יש בעתיד הקרוב שחקן שמסוגל להגיע ל 1,000 שלשות בזמן מהיר יותר משל קרי?

ברשותכם אציג את שני המועמדים הקרובים ביותר:

המועמד הראשון הוא חברו של קרי לקבוצה, קליי ת'ומפסון. הקלע האדיר מגולדן סטייט, עומד כרגע  על 641 שלשות ב 261 משחקים, ממוצע של 2.5 שלשות למשחק בקריירה (41%), כאשר השנה הוא עומד על 3 שלשות למשחק באחוזים נפלאים (44%). כדי לעבור את חברו, עליו לקלוע 359 שלשות ב 107 משחקים, כלומר, 3.3 שלשות למשחק. האמת? נשמע קשה מאוד עד בלתי אפשרי. בנוסף, קרי הוא הרכז של הקבוצה, והוא תמיד יכול להחליט שלא למסור לו יותר J

המועמד השני הוא דמיאן לילארד. לילארד הפך השבוע לשחקן הצעיר ביותר לקלוע 500 שלשות. הוא עשה זאת ב 199 משחקים, בהם קלע 2.5 שלשות למשחק ב 38.3%. כדי להמשיך ולשכתב את ספרי השיאים, על לילארד יהיה להגביר את הקצב (אם זה בכלל אפשרי) ולצלוף 500 פעמים ב 169 משחקיו הבאים, כלומר, 2.9 שלשות למשחק. עלייה קטנה מה 2.8 שלו השנה. קשה מאוד, אך אפשרי.

 

זהירות, לילארד מאחוריך

 

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. אחלה פוסט עם נקודות מעניינות לגבי הניקס אז כמו שזה נראה הם ישברו שיא מועדון של הפסדים .בכלל תוך כדי שאני קורא את הפוסט חשבתי על משהו אחר,תראו איזה גרועה פילדלפיה כבר שנתיים שהם עושים הכל בשביל להיות הקבוצה הגרועה בליגה ושנתיים שהיא לא מצליחה בכך.שנה שעברה מילווקי והשנה הניקס.

  2. 1. המטרה של הניקס היא לא להגיע ל23 נצ' השנה…

    2.ברור שהלקח נלמד, כל כך הרבה כסף, דם יזע זרע (בבתי מלון) ודמעות
    נשפכים לאורך עונה, רק בשביל שהכל ילך פייפן בשנייה האחרונה.
    מתפלא על פופ איך לא עשה זאת ראשון, בדרך כלל הוא לא מפספס הזדמנות להיות פורץ דרך, לעצבן את כולם, ללעוג למסורת
    ולספוג את כל האש בו זמנית.

    3.לא

  3. תודה רבה.
    הניקס מקרה אבוד ,ולהבנתי אין להם באמת בחירות דראפט אבל הם יכולים לדוג פריי אייגנט טוב.
    ג.גו ליליארג גו .

  4. הניקס מארגנים את האמא-של-כל-הטנקינג (בערבית: אום כול טונג), בסוף העונה נפרדים מאמרה סטודמאייר והחוזה המנופך שלו, ומסתמן קיץ חם במיוחד עם בחירת לוטרי, וקופת מזומנים שתעמוד לרשות מתק שפתיו של פיל ג'קסון לפיתוי פרי אייג'נטס.

    באשר להנחה הרווחת שבאנ בי איי לא עושים פאול – בתרגום דבריו של פופוביץ' לעברית: "עשיתי טעות אידיוטית".

  5. 1. אם הכול ילך לפי התכניות של הניקס הם לא ינצחו יותר עד סוף העונה. 2.לדעתי מגמה בעליה וטוב שכך. 3. אין לי מושג… אולי יש איזה רוקי חולה שלשות כזה?

  6. כתבה מעולה!
    הניקס לדעתי יגיעו לאיזור ה 15 נצחונות אם כרמלו ימשיך לשחק העונה ועוד פחות אם לא ישחק.
    לעשות או לא לעשות?לעשות!
    לגבי השלשות לא יודע להעריך..מבחינתי the mor the better

  7. שום שחקן לא ישבור את השיא של קארי לפחות לא מהשחקים שנמצאים כרגע בליגה בגלל שהוא זורק כ״כ הרבה אבל ביעילות לא הגיונית (לא כולל העונה כי הוא בפחות מ 40%), כי את רוב הזריקות הוא לוקח אוף דה דריבל שהוא אחד הטובים בזה והכי טוב משלוש

  8. הניקס לא יקחו 23 ניצחונות העונה. בשביל זה הם צריכים לנצח 18 פעמים ב-43 משחקים, וזה לא ריאלי, עוד יותר בלי שומפרט, דלמברט וסמית'.

    לדעתי יותר מצירוף מקרים, בגלל המוחות האירופאים שמטפטפים לליגה-מסינה בספרס, בלאט בקאבלירס וספאחיה בהוקס. לאט לאט יש אירופאיזציה של המשחק בנבא, וטוב שכך.

    לילארד יכול לעשות את זה, אבל לדעתי לא ריאלי, תחושת בטן

  9. יופי של כתבה, מעוררת מחשבה. הניקס כנראה ישברו את השיא השלילי של עצמם. קרי בדרך להיכל התהילה אם רק ימשיך בקצב הנוכחי, אבל לצערי אני לא מאמין שהוא יכול. הוא נראה לי שברירי מדי להמשיך ככה עוד שנים רבות כמו ריי אלן (טפו טפו).
    הזכרת לי נשכחות מהניקס של פאטריק יואינג, אוקלי ומייסון. למרות שאהדתי את היריבה שלקחה ליואינג את האליפות (יוסטון) תמיד הערכתי את חבורת הלוחמים שהוא היה הלב שלה. נתנו את הכל על המגרש ופיצו על המחסור בכשרון. אם הוא היה משחק היום הוא היה קורע את הליגה בקלילות. איפה ישנם עוד שחקנים כמו האיש ההוא.

    1. האמת, יש לקרסול שלו מוניטין ממש רע, שלא בצדק. עונה אחת באמת הלכה לו על פציעות, אבל חוץ ממנה, הוא ממש בסדר.

      בכל מקרה, ריי אלן זה משהו מיוחד. הוא התאמן ושמר על עצמו בצורה מדהימה.

  10. קארי בדרך להיכל התהילה ועוד ישבור שיאים רבים. אין כרגע מישהו שמאיים על השיאים שלו.
    עבירות – צעד טקטי מתבקש. ברור שימשיכו לעשות זאת.
    ניקס השנה – אין מה לדבר. לא מעניין.

  11. 1) אין מצב. לדעתי הניקס יסיימו את השנה עם 15 נצחונות גג.
    2) בהחלט יש מגמה כזאת, וטוב שכך. הבעיה כמו שראינו היא שמשלוש דוגמאות שהבאת אחת הצליחה, אחת נכשלה(האיבוד של דאנקן), ואחת כמעט התפקששה(השלשה של ויגינס). אני חושב שזה רק יתגבר ואנו נראה יותר ויותר קבוצות שעושות את זה.
    3) לילארד נשמע יותר הגיוני מקליי, אבל זה יהיה מאוד קשה. אני נותן לו 20% סיכוי.

  12. 1. בקשר לניקס, הם לא יגיעו ל-23 נצחונות, אבל מה זה משנה? פיל ג'קסון החליט על ניקוי בית כללי, ומס]פר הנצחונות כלל לא מעניין אותו.
    2. באתר הישן הבאתי תוצאות של מאמרים המוכיחים שלא כדאי לעשות פאול מכוון במקרה שתארת. הבאתי מספרים, והוכחות, כולל הסברים. אתם חושבים שמאמני ה-NBA לא שמעו על פאול מכוון? אבל בפאול מכוון קולעים ראשון, מחמיצים שני בכוונה עם פגיעה נכונה בטבעת שתאפשר ריבאונד באזור הפאול ומשם זריקה ל-2 ראו כניסה ל-2, ואולי אפילו סל ופאול לנצחון.
    חישבומ ומצאו שהסיכוי לכך גבוה מאשר שחקן יקלע שלשה תחת השמירה המאד לוחצת בשניות האחרונות כשהקבוצה המגינה יודעת שהולכים לזרוק שלשה, ואז אפילו דאבל טים על 2 מהזורקים הטובים אפשרי.

  13. אחלה דיון התפתח פה!
    אז ככה:
    1. דעתי כדעת הרבים. לא מגיעים לכמות כזו של ניצחונות העונה. הקבוצה פשוט כל כך גרועה שזה יהיה נס אם יחצו את רף ה-20 ניצחונות…
    2. אני הייתי עושה עבירה, אבל אולי אני מושפע יותר מדי מהכדורסל האירופי. אשמח להסבר (מנחם) יותר מפורט למה יותר נכון לא לעשות עבירה
    3. אני לא רואה מישהו שעובר את סטף. הוא שחקן שלשות מטורף שהפך את הנשק הזה לאומנות של ממש. מעולם לא ראיתי מישהו שמשתמש בקליעה הזאת בצורה כזאת כמוהו!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט