קבוצות ליגת העל בכדורסל ושחקניהן ומקביליהם ב-NBA/ יונתן שגב

לאור בקשתו של מנחם, להפוך את האתר ל"ישראלי יותר" החלטתי להכיר לאלו מאיתנו שלא בעניינים את השחקנים בקבוצות. לקחי העבר לימדו אותי שאני לא מצליח לסיים סדרת כתבות שאני מתחיל, למרות זאת החלטתי שהפעם אסיים את הסדרה הזו ויהיה מה. בכל קבוצה אסמן את כל החמישייה+ שחקן משפיע מהספסל, אמצא להם שחקן שלדעתי דומה להם ב-NBA ואפרט עליהם ועל סגנון משחקם מעט. מטרתי היא להכניס את מי שטיפה "לא בעניינים" לליגה הישראלית ומהצד השני להצית לאנשים כמו מנחם, שנמצאים בגלות, את הדמיון. לא רק השחקנים יקבלו את כבודם אלא גם הקבוצות שיקבלו השוואה אף הן לקבוצות מה-NBA.

בני הרצליה- שארלוט הורנטס

נכנסו לעונה עם ציפיות לעשות את הפלייאוף, אולי אפילו "לגנוב" יתרון ביתיות והכל פשוט התפוצץ להם בפנים. עם כמה החתמות נוצצות כמו ג'וש סלבי, דוויט איבנקס (שוחרר כבר) ויובל נעימי הציפיות היו בשמיים. למרות זאת הקבוצה כשלה באופן טוטאלי והיא ממוקמת במקום הלפני האחרון בליגה. הקבוצה סופגת הכי הרבה נקודות בליגה (85.4) ונראית פשוט חסרת חשק. בביתם הם סופגים 89.3 (!) נק' למשחק (שווה ל- 107.2 ב-48 דקות) ובקיצור, הקבוצה קורסת למרות (בגלל) הציפיות הגדולות. מאמן אותם מולי קצורין- מאמן שעבר כבר 19 קבוצות (כולל הרצליה) ומתהדר בתואר "מאמן נבחרת ישראל לשעבר". יש שיאמרו שועל ותיק ויש שיאמרו אחד שכבר גמר את הסוס. אתן לכם לבחור.

יובל נעימי (מימין) וג'וש סלבי- הקו האחרוי של ההרצליאנים
[/caption]

יובל נעימי- ג'רו הולידיי

נעימי הוא רכז בגובה 1.88 מ' (2'6) שיכול לעשות את הכול על המגרש. הוא לא ריבאונדר גדול, אך הוא מוסר טוב קולע לא רע מבחוץ ויכול לחדור ולסיים מתחת לטבעת. כל הדברים לעיל מדברים על המשחקים שבהם הוא טוב. כשהוא לא טוב- הוא רע. כשהוא טוב הוא מצויין. גם מקבילו ב-NBA מחפש קצת יציבות. נעימי, שעבר כבר בכמה וכמה קבוצות הוא לא שומר טוב כמו הולידיי, אך בעזרת ידיים זריזות הוא חוטף 1.5 חט' למשחק. הוא קצת כבד ולא מהיר באופן מיוחד.

סטט': 11.7 נק', 36% מהשדה, 28% מהשלוש, 85% מהעונשין, 2.8 ריב', 1.5 חט', 2.4 איב', 5.4 אס', 0 חס', 13.6 מדד

ג'וש סלבי- קיירי אירווינג

מכירים את השחקנים שיש להם גוף של רכז וכדרור של רכז, אבל אתה לא סגור על זה שהם באמת רכזים? אז לדעתי שני החברה למעלה (סלבי ואירווינג) עונים על ההגדרה. סלבי, שהיה הבטחה גדולה בימי התיכון שלו, הגיע להרצליה הקטנה. יש לו (1.88 מטר, 2'6) כדרור מצויין וקליעה טובה מבחוץ. הוא תוקף את הסל פחות מבעבר, אבל כשכן החדירות שלו מאוד טובות. הוא פותח בעמדת ה-SG למרות גודלו, אבל הרבה מההתקפות של הרצליה הוא מנהל בעצמו.

סטט': 16.7 נק', 46% מהשדה, 43% מהשלוש, 62% מהעונשין (זו לא טעות), 2.5 ריב', 2.0 חט', 2.5 איב', 3.1 אס', 0 חס', 13.7 מדד

קייל וויבר-דמארה קרול

אני מודה, שלא ראיתי אותו מספיק, אבל אחרי שחיפשתי בנרות לדעתי הוא דומה לדמארה קרול. אתלט, תוקף את הסל,  וריבאונדר סולידי. מהצד השני הוא בעל קליעה מאוד חשודה. בצד השני של המגרש הוא מרוויח את לחמו. סמול פורוורד בגובה 1.98 (6'6) שאת רוב נקודותיו עושה על העונשין. הוא כמעט ולא נוגע בכדור בזמן ההתקפה וכשהוא כן נוגע, זו כנראה תהיה התחנה האחרונה.

סטט': 10.7 נק', 40% מהשדה, 23% מהשלוש, 86% מהעונשין, 5.0 ריב', 1.7 חט', 1.8 איב', 2.6 אס', 0.5 חס', 13.5 מדד

עוז בלייזר- צ'אנדלר פארסונס

עוז בלייזר, שחקן צעיר ומבטיח משחק בעמדה 4 כסטרץ' פור, למרות שהוא יותר 3 לדעתי. קולע טוב מאוד מבחוץ, אך גם יכול לחדור ועושה עבודה לא רעה בקרשים. הוא לא אתלט מדהים, אך יכול לסיים מעל הטבעת ובנוסף הוא שומר לא רע, אך גם מזייף לפעמים. רול פלייר קלאסי שפותח בחמישייה של הרצליה. גובהו (1.99, 6.5'6) מטעה בגלל ידיו הענקיות שאורכם אינם ידוע, אך אני זוכר שהוא יכול לקשור שרוכים כשהוא יושב על כיסא (ורגליו אינן מכופפות) בלי להתכופף כלל!

סטט': 8.6 נק', 41% מהשדה, 32% מהשלוש, 71% מהעונשין, 4.9 ריב', 1.2 חט', 1.1 איב', 1.1 אס', 0.4 חס', 9.1 מדד

מאגנום רול- רוי היברט

גבוה מיתר הליגה, הסנטר (2.11, 11'6) עם השם המגניב, הוא רך משהו. אוהב שמאכילים אותו בפיק-אנד-רול, אבל הוא לא מסיים מספיק חזק לדעתי ואחרי כל מגע קטן הוא מתקפל. הוא לא ריבאונדר מספיק טוב לעמדתו וגובהו,מה שמוכיחים רק 4.5 קרשים בממוצע (לזכותו יאמר שהוא משחק רק 21.9 דקות) והוא רזה כמו מקל. הוא די מהיר לעמדתו וגובהו ויכול לרוץ הלוך חזור. מהצד השני, הוא מאוד לא יציב ולצד משחקים של 20 ו-10 יש גם כאלה של 3 ו-1.

סטט': 12.0 נק, 46% מהשדה, 33% מהשלוש (2 ל-6), 66% מהעונשין, 4.5 ריב', 1.1 חט', 1.4 איב', 0.9 אס', 1.3 חס', 10.8 מדד

ג'ספר ג'ונסון- פול מילסאפ

האם השחקן הטוב ביותר של הרצליה עולה מהספסל? הפוואר פורוורד (2.03, 8'6) יודע לעשות הכל. הוא ריבאונדר טוב, קולע מבפנים ומבחוץ, חוטף טוב, יודע למסור וקולע עונשין נהדר. בגלל החוק הרוסי (חייבים שני ישראלים על הפארקט בכל רגע נתון) הוא עולה מהספסל. הוא קצת קטן לעמדה, אך לא בצורה רצינית. יכול ליצור מכדרור ומפיק-אנד-רול (כשהוא החוסם כמובן) והוא יכול להתגלגל פנימה או החוצה.

סטט': 15.1 נק', 50% מהשדה, 41% מהשלוש, 94% מהעונשין, 6.4 ריב', 2.0 חט', 2.2 איב', 3.1 אס', 0.3 חס', 18.7 מדד

הפועל אילת- לוס אנג'לס קליפרס

האילתים, אחרי כמה עונות בצמרת נראים שבעים מעט. עם תקציב שחקנים מאוד גבוה – בעצם הגבוה בליגה (ירושלים ומכבי בליגה משלהן) המקום השישי שלהם מאכזב קצת. הם הביאו מאמן חדש, השאירו את הישראלים שלהם (לא דבר של מה בכך) וחשבו ש"הנה, הפעם נגיע לארץ המובטחת, גמר ה-NBA" אה, אופס הפלגתי לקליפרס. תנו לי לקחת את זה שוב. בלה בלה בלה, חשבו ש" הנה, הפעם נגיע לארץ המובטחת, גמר הליגה הישראלית". אוי, נשמע קצת עלוב. לא נורא. בכל מקרה, אילת זו קבוצה ללא תארים (טוב, בסדר, יש להם את "גביע האיגוד", שאלוהים יודע מה זה) וכעת עם קבוצה חביבה שבנוייה על אפיק נסים הבלתי נגמר ואלישי כדיר הסולידי, האילתים חשבו שזו העונה שלהם. בינתיים? לא כל כך.

מספר 10- אפיק ניסים, מימינו- קאליף וויאט, מס' 15- בריאן אסברי, מס'-11- אלישי כדיר, מס' 7- קווין פאלמר

אפיק ניסים- טוני פארקר/דמיאן לילארד (לא הצלחתי להחליט)

השוט קריאטור (shot creator) הכי טוב בליגה. אין ספק. יש לו זריקה מצוינת מקו השלוש (כ- 60% מזריקותיו הן מאחורי הקשת) ומהמיד ריינג' בנוסף על פלואטר טוב ומסירה לא רעה. ה-שחקן ב-ה' הידיעה של הנבחרת במוקדמות אליפות אירופה האחרונה הוא אחד הישראלים הטובים בליגה. הוא כבר שמונה שנים בליגה, אבל חווה רק פעמיים פלייאוף- עם אילת בשנתיים האחרונות. למרות גובהו (1.85- 1'6) וחוסר האתלטיות שלו, הוא שחקן נהדר שהצליח גם ברמות הגבוהות של אירופה. המנוע של אילת מעמדת הרכז-גארד ולמרות חוסר ההיפ מסביבו הוא נותן עונה טובה מאוד.

סטט': 12.6 נק', 42% מהשדה, 35% מהשלוש, 88% מהעונשין, 2 ריב', 1.2 חט', 1.6 איב', 3.6 אס', 0 חס', 12.9 מדד

קאליף וויאט- קייל לאורי + 10 ס"מ

הוא לא השחקן הכי אתלטי בנמצא, הוא לא "פלאשי", אבל הוא נהדר. חודר טוב, חותך טוב בלי הכדור, מנהל את הפיק-אנד-רול, קולע מדאון טאון ושומר סביר. ה-1.93 מ' (4'6) הזה הוא גם מוסר נהדר. לדעתי, הוא הוא השחקן הכי טוב באילת העונה. הוא מאוד יציב וירד רק פעם אחת מדאבל פיגרס העונה. הוא סוחט עבירות טוב (כמעט 5 למשחק) ובאופן כללי הוא שחקן מאוד שלם שכנראה לא יישאר בארץ בשנה הבאה.

סטט': 18.3 נק, 46% מהשדה, 41% מהשלוש, 85% מהעונשין, 2.8 ריב', 1.3 חט', 2.5 איב', 5.4 אס', 0.1 חס', 20 מדד

בריאן אסברי- מייקל קיד גילכריסט

סמול פורוורד 2 מטר (7'6), חזק, מהיר, אוכל קרשים. שומר קשוח. אתלט ברמות מעל הליגה שלנו. מזכיר לכם מישהו? (רמז: השם שלו שבר כמה שיניים והא כתוב אחרי בריאן אסברי ומקף). לאסברי, שהגיע לאילת אחרי שבעה מחזורים, ומוכיח עצמו כחיזוק טוב, יש רק בעיה אחת; הג'אמפ מעבר לקשת. ב-7 משחקים ו-253 דקות בריאן זרק פעם אחת מדאון טאון וכמובן, החטיא. אני מניח הערכה גסה שכ-50% מהגבוהים באירופה יכולים לזרוק לשלוש. אסברי, הוא לא גבוה- הוא שחקן כנף. הערכה גסה נוספת היא ש-97% משחקני הכנף בליגה כל שהיא באירופה או ב-NBA יודעים לזרוק מבחוץ. אבל היי,מישהו צריך לייצג את השלושה אחוז, לא?

סטט': 13.3 נק', 63% מהשדה, 0% מהשלוש, 55% מהעונשין, 6.3 ריב', 1.5 חט, 1.3 איב', 1.0 אס', 0.3 חט', 17.4 מדד

אלישי כדיר- דיוויד ווסט

רגוע, שקט, מנהיג. לפורוורד הזה (2.02 מ', 7'6), יש הכול. הוא אוכל ריבאונדים, הוא מוסר טוב בעל אינטליגנציית משחק גבוהה, הוא יכול לזרוק מחצי מרחק מצוין וחוש סלי הזבל שלו אף פעם לא היה טוב יותר. הוא מסיים עם שתי הידיים ומצליח לעבוד לא רע בפוסט אפ. לרוב הוא לא מסיים חזק וקצת מתקפל מסנטרים חזקים וגבוהים, אבל מדי פעם הוא נותן את הסבתא של ההטבעות ואתה ממצמץ כמה פעמים לבדוק האם השם "כדיר" באמת רשום על הגופייה או שצריך להחליף את המשקפיים… בצד האפור של המגרש כדיר לא מאיים במיוחד. לא הייתי מגדיר אותו כ"חור", אבל גם לא כמישהו שמפחיד שחקנים אחרים. שומר בינוני מינוס.

סטט': 12.8 נק', 49% מהשדה, 50% (1 ל-2) מהשלוש, 65% מהעונשין, 7.1 ריב', 1.3 חט', 3 איב', 3.1 אס', 0.2 חס', 15.2 מדד

אדריאן יוטר- קנת' פאריד

יוטר, שמזוהה בליגה שלנו בעיקר עם ראשון לציון הגיע במחזור השמיני ולא אכזב. למרות ה- 2 מטר שלו (7'6, בסוף הכתבה אני עושה לכם בחינה של תרגום פיט למטר) הוא ריבאונדר משובח ונותן דאנקים נהדרים כל שבוע ושבוע. הוא מביא שחקן פיק אנד רול נהדר, גוף גדול, הרבה לב ונשמה וגם אתלטיות נהדרת. הוא יכול גם לשים את הסלים מחוץ לצבע עם מיד ריינג' חמוד, אך לא שם נמצא עיקר כוחו. הוא מגיע הרבה לקו, ומדייק משם ב(כמעט)-80% נהדרים. הוא גם שחקן טוב בהגנה שיודע גם לחסום, גם לחטוף וגם לשים גוף. אה כמעט שכחתי. מדובר באחד הפלופרים הטובים של הליגה.

סטט': 13.9 נק', 53% מהשדה, 40% (2 ל-5) מהשלוש, 79% מהעונשין, 8.4 ריב', 1.1 חט', 2.1 איב', 2.3 אס', 0.9 חס', 20.1 מדד

קווין פאלמר- טרבור אריזה

פאלמר, עבורו זו השנה השנייה באילת בשני המשחקים האחרונים הפך ל- 6th man (הוא כן פתח במשחק הראשון מתוך השנים הנ"ל, אך שיחק רק 18 דק') של הקבוצה. למרות זאת הוא ללא ספק שחקן ההגנה הטוב באילת ושומר פרימטר נהדר. ככל שהעונה מתקדמת נראה שהוא במגמת ירידה, אך הוא עדיין אחד השחקנים החשובים של אילת. בשלושת המשחקים האחרונים, הוא נטש לחלוטין את הזריקות ל-2 נקודות וזורק כמעט אך ורק מבחוץ. הוא ריבאונדר טוב מאוד וחוטף נהדר ועל כל אלה בחרתי להשוותו לטרבור אריזה.

סטט': 11.1 נק', 45% מהשדה (58% מהשתיים), 37% מהשלוש, 72% מהעונשין, 5.0 ריב', 2.1 חט', 1.7 איב', 1.6 אס', 0.6 חס', 14.3 מדד

הפועל גלבוע גליל: יוטה ג'אז

בתחילת העונה, המנהל הנצחי שלה- עמית גל, התפוטר וגלבוע/גליל יצאו לדרך חדשה. מטרתה של הקבוצה מהצפון, הוא לפתח ולקדם את צעירייה של ישראל- יוזמה של הבעלים העונה לשם חיים אוחיון. היא לקחה את הצעירים מהפועל ירושלים ומכבי תל אביב והחליטה שהיא בונה קבוצת נוער. הישראלי היחיד שנולד בשנות ה-80 (המאוחרות, כמובן) הוא עודד ברנדווין. הבנייה ניראת מאוד יפה, למרות שסביר להניח שהם יאבדו את כל רכושם בשנים הבאות וימצאו רכוש חדש ונקווה שגם צעיר. מי יודע? אולי זו התחנה הבאה של דראגן בנדר הצעיר- הכוכב הצעיר שנמצא במחלקת הנוער החצי רשמית של מכבי ת"א- הפועל ר"ג.

עודד ברנדווין- די ג'יי אוגוסטין

הרכז (179 מ', 8.5'5) הוא אחד מהשחקנים הנמוכים בליגה, אם לא הנמוך מכולם. הוא אנרגטי, מנהיג אמיתי וקולע טוב מבחוץ (למרות שהוא קצת 'Shot happy' מבחוץ). קולע טוב גם מהעונשין כמובן ומוסר לא רע בכלל. הוא מהיר כשד ומנהל את הפיק-אנד-רול נהדר ויודע ללכת עד הסוף כשצריך ולסיים בפוסטריזרים מטורפים, שמגנמונם רול, מיודענו הוא מהחביבים עליו. אני צוחק אתכם חברים, אז אל תתחילו להזיל ריר. הוא באמת מהיר כשד ויודע את העבודה בפיק אנד רול, אך הוא אתלט סביר ביותר וכמובן שהוא אינו יכול להטביע.

סטט':  10.4 נק', 36% מהשדה, 36% מהשלוש, 82% מהעונשין, 1.4 ריב', 0.7 חט', 1.6 איב', 3.5 אס', 0.0 חס', 11.1 מדד

נמרוד טישמן- גריוויס וואסקז

טישמן- קומבו גארד(שנוטה יותר להיות רכז), נחשב היה להבטחה גדולה שמעט התפספסה לאורך השנים, אבל השנה הוא מונה לקפטן הגלבוע וסומן כמי שיצעיד את המועדון על כל ישראליו, קדימה. הוא גבוה (1.97, 6'6), אך לא אתלט במיוחד ויש לו קליעה לא-מי-יודע-כמה (אנדרסטייטמנט) מדאון טאון. בכל זאת, מדובר בשחקן שממלא את דף הסטט' יחסית לדקותיו. למרות כל זאת, ציפו מטישמן להרבה יותר מ-5 נק' למשחק.

סטט': 5.1 נק', 37% מהשדה, 15% מהשלוש, 56% מהעונשין, 3.1 ריב', 0.9 חט', 1.8 איב', 3.8 אס', 0 חס', 7.1 מדד

אלכס יאנג- שאבאז מוחמד

הסווינגמן האתלטי הזה (1.98 מ', 6'6) החל את העונה על הספסל, אך עד מהרה הגיע לחמישייה של הגלבוע. הוא שמאלי, חזק ובעל קליעה לא יציבה כל כך. הוא הולך הרבה לקו ומצויין ביציאה לטרנזישנ'ס. הוא שומר טוב, למרות שהסטט' לא מראה זאת. הוא אתלט מצויין ואוהב לסיים מעל הטבעת. למרות כל תכונותיו הטובות הוא סובל ממחסור בריבאונדים ובנטייה להגזים עם הזריקות לשלוש.

סטט': 13.6 נק', 36% מהשדה, 22% מהשלוש, 71% מהעונשין, 3.1 ריב', 0.6 חט', 2.0 איב', 1.8 אס', 0.4 חס', 9.7 מדד

ווין צ'יזם- סרג' איבקה

צ'יזם בולט בליגה שלנו בעיקר בצד האפור של המגרש- ההגנה. הוא מקום שני בחסימות ומצויין גם בחטיפות ובריבאונד הגנה. הפוואר פורוורד/ סנטר (2.06, 9'6) יודע לשחק טוב גם בצד השני. הוא סופר מגוון ויכול לתרום נקודות בפוסט אפ, קליעה מבחוץ וחצי מרחק, דאנקים, ריבאונד התקפה ובעיקר פיק-אנד רול. מספריו אינם כה מרשימים, אבל הוא לא אשם בכך, אלא הדומיננטיות של הגארדים שאם הסתכלתם על אחוזיהם מהשדה- הבנתם מי לוקח את רוב הזריקות. יש לו בעיה אחת: הוא מוביל את ליגת 'ווינר' סל בעבירות.

סטט': 10.5 נק', 51% מהשדה, 46% מהשלוש, 61% מהעונשין, 7.5 ריב', 1.2 חט', 2 איב', 1.4 אס', 1.5 חס', 14.4 מדד

ג'רמייה וילסון- קווין לאב

מוביל את הליגה בריבאונד התקפה. מקום שני בריבאונד באופן כללי. וילסון (2.03, 8'6), יודע את העבודה. הוא יודע לצלוף טוב מאוד מדאון טאון וכמעט חצי מזריקותיו מגיעות משם. הוא נותן את תפוקתו יום יום, אך לא מתפוצץ (לא ירד מ-5 ריב' ורק פעמיים מדאבל פיגרס, לא עלה על 20 נק'), הוא המנהיג השקט של הקבוצה בהיותו משמש כסלע היציב. הוא עדיין לא מספיק טוב בהגנה, אבל יש לו את צ'יזם שיחפה עליו.

סטט': 13.1 נק', 43% מהשדה, 45% מהשלוש, 67% מהעונשין, 8.9 ריב', 0.7 חט', 1.6 איב', 1.7 אס', 0.7 חס', 16.6 מדד

אנטוני גודס- ג'אמאל קרופורד

עם אחת הזריקות היפות שראיתי, גודס, כבר כמה שנים בישראל (און-אנד-אוף) הוא ה-6th man של גלבוע (הייתה לו תחרות עם רפי מנקו, אך למרות הפטריוטיות נאלצתי להודות שגודס הוא האיש). סקורר פר אקסלנס שיודע גם ליצור מכדרור וגם לחדור. הוא קומבו גארד (הנוטה יותר ל-2) ויודע ליצר לעצמו מכדרור, או לדפוק קנץ' אנד שוט. שחקן הגנה לא טוב כל כך ודי "רך". יודע לסיים גם מעל הטבעת. עדיין לא פוגע יותר מידי השנה, אבל זה יבוא.

סטט': 11.3 נק', 40% מהשדה, 29% מהשלוש, 78% מהעונשין, 3 ריב', 0 חט', 1.8 איב', 0 חס', 11.5 מדד

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. יונתן לדעתי עדיף לכתוב רק על השחקנים הישראלים כי כל השאר הם זרים בינוניים ומטה שמתחלפים כמו גרביים…
    גם ככה אין הרבה ישראלים בגלל זה הליגה מאבדת עניין לחלוטין. תודה על ההשקעה!

  2. שאפו על ההשקעה.

    אני מצטרף לאיתי. אפשר להתמקד בישראלים (ובזרים "קבועים", שכאן כבר כמה עונות טובות).

    גיא פניני – סטיבן אדאמס – שני טרולים שלקחו שיעורי משחק, שמוצאים עצמם בקבוצות כשרוניות.

  3. השקעה נהדרת וניכרת בפוסט
    כל הכבוד !
    לא כל כך מסכים עם ההקבלות
    בשנות ה 90 שיחק במכבי ראשלצ שחקן העונה לשם אנדריי ספנסר , דברמה 2 טיפות מים לג'ורדן

  4. מעולה יונתן, גם מבחינת הרעיון וגם מבחינת הביצוע. השוואות מענינות, גליל/גלבוע קצת מזכירה באמת את יוטה בבחינת ההיסטוריה הנחמדה וקבוצת הקולג'ים של העבר ועדיין אבל היא הרבה יותר סיאטל שתמורת כסף מכרה את העבר של הקבוצה.
    את נעימי הייתי משווה לברנדון ג'נינגס. שחקן עם יכולות וירטואזיות ומנהיגות שכל אחד מעדיף שלא יהיה בקבוצה שלו, כי ניצחונות הוא לא מביא.
    אפיק ניסים רחוק בעיניי מלהיות לילארד. הוא יותר כמו אנדרה מילר. ואלישי כדיר הוא בכיוון של ניק קוליסון במקרה הטוב.

  5. מחמיא על ההשקעה כמו כולם, לא מסכים עם רוב ההשוואות..לדוג׳ יוטר הוא סנטר נמוך וחזק ההשוואות המתבקשות הם לסר צארלס, וותרספון למי שזוכר, אפקיד הוא פאאור אתלטי במיוחד ולא ככ חזק סטייל טיוס…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט