לאחר הניצחון על יוטה, ולמרות ההפסד המרגיז ללייקרס, עושה הרושם שאינדי מסוגלת להשתלט על המקום ה – 9 במזרח. אורלנדו ובוסטון לא באמת מעוניינות בו, שארלוט ממשיכה לאבד שחקנים (אם כי הרוויחה מחדש את קמבה ווקר שנותן הצגות לאחרונה), ודטרויט? הבוכנות כבר סופרים שישה ניצחונות ברציפות (כולל על אינדי) , אך עוד מוקדם להסיק מסקנות לגביהם. עם זאת, הדרך חזרה לשמינייה הפותחת עוד ארוכה. מלבד 4 הגדולות במזרח (הוקס,בולס,ראפטורס,ויזארדס) וקליבלנד שחווה את המשבר שלה כרגע, מקדימות את הפייסרס במירוץ מילווקי, ברוקלין ומיאמי, וכאן יש לציין שאינדיאנה ניצחה את שלושתן במהלך השבועיים האחרונים.

מילווקי המדורגת שישית במזרח, נמצאת בעיצומה של עונה מרשימה, בטח כלוקחים בחשבון שסגל די דומה לסגל הנוכחי סיים אשתקד במקום האחרון בליגה עם מאזן מחפיר של 67-15. האם הגיע הזמן להודות שג'ייסון קיד הוא מאמן לא רע בכלל? ייתכן.. . בכל מקרה, למרות שאיבדה את הרוקי המבטיח ג'בארי פארקר, ולמרות העובדה שגם השנה לארי סאנדרס אפילו לא קרוב להצדיק את חוזה העתק המופרך שלו (11 מיליון לעונה לנגר הבעייתי של הבאקס, שלפי שמועות במילווקי התבטא לאחרונה שהוא לא רוצה לשחק יותר כדורסל…), מילווקי עדיין שומרת על יציבות ולא מתרחקת יותר מדי מאיזור ה 50% הצלחה, ששווים כמובן מקום מובטח בפלייאוף של המזרח.

בנוגע לברוקלין ומיאמי, העסק מורכב יותר. על הנייר, שתיהן מוכשרות יותר מהפייסרס, ואף מנוסות יותר.

אצל ברוקלין, לא ברור כמה זמן דרון וויליאמס ימשיך לעלות בשקט מהספסל לפני שיגרום לבלאגן בקבוצה. בנוסף, הנטס עצמם כבר הודיעו שישקלו כל הצעה עבור שלושת בעלי השכר הגבוה בקבוצה וויליאמס (19.7מיל'), ברוק לופז (15.7מיל') וג'ו ג'ונסון (23.1מיל'). עם מייסון פלאמלי המצוין בקבוצה, טרייד עבור כל אחד מהשלישייה עוד עשוי לחזק את הקבוצה, אך הוא יכול לגרום גם לתוצאה הפוכה.

מיאמי, כצפוי, סומכת בעיקר על דווין וויד וכריס בוש. בעוד אין שום ספק לגבי יכולתיהם המקצועיות של וויד ובוש, השאלה היא האם הם מסוגלים להישמר מפציעות. במידה והתשובה חיובית, מיאמי ככל הנראה תהיה בפלייאוף. במידה ולא, היא תקווה ליכולת גבוהה של  לואל דנג. שחקן הרכש בסה"כ עושה את מה שעשה במרבית הקריירה, וקולע 16 למשחק בתוספת 5.3 ריב' למשחק. בנוסף, דני גריינג'ר מראה סימני חזרה לחיים, ולאחרונה הסנטר חסן וויטסייד מקבל יותר דק' ועושה רושם שהוא בדרך לתפוס את מקומו של כריס אנדרסן ברוטציה. למרות שיש כמה סיבות לאופטימיות אצל אלופת המזרח המכהנת, עם מאזן 20-15, מקומה בפלייאוף עוד רחוק מלהיות מובטח

מה שהיה

איי ג'יי פרייס, שהרשים לטובה בקדנציה הקצרה שלו במועדון (10.5 נק' למשחק ב 10 משחקים), שוחרר מהקבוצה לאחר שסי ג'יי ווטסון חזר מפציעה (והספיק להיפצע פעם נוספת) וכבר חתם בקליבלנד.

בלי פרייס, אבל עם דיוויד ווסט שחזר לשחק לראשונה העונה בניצחון על אורלנדו אי שם ב 28.11, הפייסרס, שכבר חוו רצף לא מחמיא של שישה הפסדים בתחילת העונה, שברו את שיאם עם שמונה הפסדים רצופים (כולל הפסד בנק' בהארכה לקינגס לאחר החטאת ניסיון שלשה של ווסט), לשמונה קבוצות עדיפות. הרצף נקטע עם ניצחון בית גדול על הלייקרס ב 19 הפרש, אך כאן הגיעו עוד שני הפסדים מרגיזים. אחד לקליפרס בשתי נקודות (סי ג'יי מיילס החטיא ניסיון שלשה בסיום), ועוד אחד לדנבר, במשחק עם סך הנקודות הנמוך ביותר העונה, 76-73 (סי ג'יי מיילס עם עוד ניסיון שלשה לא מוצלח בסיום).

את נמושת המערב, מינסוטה, עוד עברנו, ולאחר מכן הגיע ניצחון מפתיע על ניו אורלינס  בזכות יכולת נהדרת של ג'ורג' היל במשחק הבכורה שלו העונה (נכון לעכשיו, הוא מושבת פעם נוספת.  אולי היה כדאי לשמור את פרייס בלי קשר למחיר אחרי הכל…). כאן הגיע הפסד לדטרויט המתקמבקת ללא ג'וש סמית, ובמשחק הבא הנדנדה נמשכה עם הנחלת תבוסה  ללברוקלין בביתה (25 הפרש).

במשחק הבא אינדי אירחה את הבולס הקשוחים. שיקגו שלטה ללא עוררין במשחק, עד שכריס קופלנד שדי נשכח בספסל עלה וצלף ללא הפסקה בדרך ל 17 נק', לאחר ריצת 0-20 ונטילת ההובלה, שיקגו חזרה למשחק ועלתה ליתרון 2 דקה לסיום. מכאן, לאחר מס' החטאות של הבולס, זה היה תורו של סי ג'יי ווטסון להחטיא שלשה פנויה לחלוטין מהפינה, בדרך לעוד הפסד דרמטי של הקבוצה.

הקבוצה סיימה את שנת 2014 עם ניצחון יפה על מיאמי, ואת 2015 פתחה עם ניצחון חשוב על מילווקי. במשחק הבא, הפייסרס קיבלו הזדמנות מצוינת לנצח לראשונה העונה משחק שלישי רצוף, כשיצאו להתארח אצל הלייקרס. המשחק היה צמוד והתנהל בקצב איטי שאינדי כופה על יריבותיה. לאחר שקובי בראיינט בתצוגת קלאצ' העלה את המארחים ליתרון נקודה, לאינדיאנה נותרו 12.8 שניות להוציא לפועל מהלך התקפי יעיל, מול ההגנה הגרועה בליגה.  מסיבה לא ברורה, הכדור הגיע לרוי היברט, שלאחר שנכשל למסור את הכדור בצורה יעילה, קיבל את הכדור בחזרה, והחליט לנסות ולהושיע את הפייסרס עם ג'אמפ שוט עם הבאזר. כצפוי, הכדור היה רחוק מהטבעת, והפייסרס ירדו מאוכזבים לחדר ההלבשה.

לאחר ההפסד המאכזב, אינדי יצאה למשחק חוץ מתאגר מול יוטה. רוי היברט היה מצוין והוביל את אינדי ליתרון דו ספרתי, אך יוטה כרסמה ביתרון ככל שהמשחק התקדם, וכבר צימקה את ההפרש לנקודה בלבד. בנקודה זו, סי ג'יי מיילס עמד בלחץ מהקו, וסולומון היל סגר את הסיפור מהקו כדי להעניק לקבוצה ניצחון חשוב.

לסיכום – למרות ריבוי הפציעות, אינדי לא משתטחת העונה בפני אף קבוצה. ההגנה ממשיכה להיות בין הטובות בליגה, ולמרות התקפה אנמית, הפייסרס מצליחים להישאר תחרותיים ברוב משחקיהם עד הסוף. הבעיה כפי שקראתם, היא ברגעי הסיום. הפייסרס נוטים להוריד הילוך כשהם מובילים, ויותר מדי פעמים הקבוצה נתקעת ומאלתרת, מה שמוביל לזריקות התאבדות ל – 3 נקודות, שהולכות לרוב החוצה.  הייתי רוצה לראות את קואץ' ווגל מתכנן יותר מהלכים בסיום עבור כריס קופלנד, שחקן שמסוגל לקלוע גם ממצבים קשים, ומכל מקום. כל עוד נסמוך על היברט, ווסט וכן סי ג'יי ווטסון ברגעי האמת, לא נגיע לשום מקום.

מעקב שחקנים

בתור שחקן חמישייה, סי ג'יי מיילס היה החלש בליגה. אחוזי השדה שלו היו ברצפה, הוא זרק יותר מדי, ונדמה היה שהפייסרס טעו בגדול כשהחתימו אותו ל 4 שנים על סך 17 מיליון דולר. בתקופה האחרונה, מיילס הוא השחקן הטוב והיציב בקבוצה. הוא הרבה יותר טוב בהגנה (שגם השנה נחשבת לאחת הטובות בליגה ועוצרת את יריבותיה על פחות מ 96 נק' למשחק, מקום 1 בליגה), והפך למוציא לפועל העיקרי של הקבוצה (קולע 12.2 נק' למשחק, רק ג'ורג' היל ששותף ב 5 משחקים בלבד מקדים אותו עם 14.2).

מלבדו, רודני סטאקי ממשיך לנסות לתרום, סולמון היל ממשיך להתפתח כשומר טוב, ודיוייד ווסט אמנם מראה סימנים של דעיכה, אך זה די מובן בהתחשב בגילו (34) ובפציעות שעבר בקריירה. סי ג'יי ווטסון וג'ורג' היל ממשיכים לסייע לדונלד סלואן לקבל דקות משחק עם אי יכולתם לשמור על כשירות, אך הם לא הבעיה של הקבוצה. לפחות לא הבעיה הגדולה…

רוי היברט

רוי היברט הוא עדיין שומר נהדר ומרתיע באיזור הצבע (1.9 חס' למשחק), אך מהסנטר הענק שמשתכר השנה קרוב ל 15 מיליון דולר , ציפו ועדיין מצפים להרבה, הרבה, הרבה יותר מזה.

בתחילת העונה, כשהתברר שעקב מכת פציעות ועזיבתו של סטיבנסון היברט יהיה השריד היחיד מהחמישייה של העונה שעברה, רבים האמינו שהאיש הגדול ייקח את הקבוצה על כתפיו הרחבות וינהיג אותה בשני צידי המגרש. במציאות, היברט נראה כמו שחקן שלמרות היכרותו הארוכה עם הקבוצה ושיטת המשחק שלה, נראה מופתע מהציפיות ממנו לקחת צעד קדימה. משהו דומה לבחור החביב בסרטון הבא…

לצערם של אוהדי הפייסרס, היברט הוכיח די במהרה שהוא לא בשל להוביל קבוצה, ושגם השנה הוא לא מתכוון להציג שיפור ביכולתו. כנראה שבגיל 28, הסנטר הענק כבר לא הולך להפוך לשחקן של 15 נק' ו 10 ריב' למשחק. מי יודע, אולי הדחיפה והביקורת מקרלוס בוזר (בהמשך) תעיר אותו.

חדשות ודיווחים

זהו לא סוד שאקס הקבוצה, לאנס סטיבנסון, לא התאקלם בצורה טובה (וזה בלשון המעטה) בשארלוט מבחינה מקצועית וחברתית. ההורנטס, שגיששו בליגה בניסיון להיפטר מהשחקן, נתנו אור ירוק למו"מ עם אינדיאנה, שבעליה, הרב סימון, התבטא כי מבחינתו אין שום בעיה להחזיר את השחקן הסורר, אך הוסיף כי הוא משאיר את ההחלטה בידי הסמכות המקצועית בקבוצה, הנשיא לארי בירד. לפי השמועות, כשנשאלו האם ברצונם לראות את לאנס חוזר לקבוצה, ענו שחקני הפייסרס בשלילה, זכר להתנהגות הבעייתית שלו מחוץ למגרש (סכסוך עם היברט, מכות עם אוון טרנר) ועל המגרש (זריקות חסרות אחריות, תגובות תיאטרליות, תקרית הנשיפה באוזנו של לברון ג'יימס), וכמובן, זכר לסירובו לחתום בקיץ על הארכת חוזה בקבוצה.

רודני סטאקי, אקס דטרויט להזכירכם, נשאל לפני המפגש בין הקבוצות על תקופתו במועדון. סטאקי ציין כי לעניות דעתו, הקבוצה החלה להידרדר מאז הטרייד ששלח את צ'אנסי בילאפס לדנבר(תמורת אלן אייברסון). לדבריו של סטאקי, בילאפס היה הדבק שחיבר בין כל השחקנים בחדר ההלבשה, ולאחר עזיבתו, הקבוצה נכשלה באופן עקבי.

אינדיאנה אמנם הביסה את ברוקלין בביתה ב- 25 הפרש, אך האירוע הזכור ביותר באותו משחק אירע עת קווין גארנט.  ה MVP לשעבר של הליגה האשים את שחקני אינדיאנה בהתחזות לשם סחיטת פאולים (ובשם הלועזי הקליט: פלופינג), והחליט שהדרך הטובה ביותר להביע את מחאתו תהיה דרך נשיפה באוזנו של דיוויד ווסט. ווסט כמובן לא נשאר ודחף קלות את KG, וכתוצאה נשרקה עבירה טכנית לחובתו. ווסט נשאל על התקרית לאחר המשחק ואמר כצפוי כי הוא בכלל לא אהב את זה (ובתרגום שלי לשפת רחוב: אם הוא היה עושה את בחוץ הייתי מפרק אותו), וכשביקשו ממנו להשוות בין גארנט לסטיבנסון, ענה בהומור שהנשיפה של סטיבנסון הייתה חושנית יותר.

http://youtu.be/F46HJSgPVNs

מסיקור נשיפה, נעבור לסקר שאיפה. לאבוי אלן שיובש על הספסל אשתקד נותן עונה טובה למדי, וכעת, כשיאן מהימי האיום פצוע, אלן זוכה ליותר דק' משחק. מלבד היותו שחקן קשוח, מתברר שלדעת בחור מוזר במיוחד, אלן מריח טוב במיוחד…

סולומון היל נשאל על סל הניצחון של קובי בראיינט, ותירץ שהסיבה שבראיינט הצליח לקלוע היא שהפייסרס פחדו לגעת בו, שכן ידעו שכל מגע קטן עם הכוכב יעניק לו שתי זריקות מהקו…

 באותו משחק אירעה מיני תקרית לאחר שקרלוס בוזר דחף את היברט אל הפרקט. היברט בתגובה קם בסערה וניסה לתקוף את בוזר, שקיבל טכנית מהשופטים. לאחר המשחק בוזר הכועס אמר שהוא לא התרשם מהיברט, וציין שכולם בליגה יודעים שהוא לא באמת  "בחור קשוח".

מזל טוב לסי גיי' ווטסון, הראשון השנה להיקנס ב 5,000$ בגין התחזות. אתם מוזמנים להתרשם מביצועיו:

מה שיהיה

במשחקה הבא של הקבוצה, יהיה מעניין לראות כיצד ההגנה של הפייסרס מסוגלת להתמודד עם גולדן סטייט הנהדרת בביתה. לאחר מכן, יהיו לקבוצה חמישה משחקים חשובים ביותר  (בוסטון,פילי,מינסוטה, דטרויט ושארלוט), כאשר מצבה של הקבוצה ישתפר פלאים אם תנצח לפחות ארבעה מהם. באופן כללי, חודש ינואר לא טומן בחובו יותר מדי משחקים קשים עבור הפייסרס, ואם הקבוצה תשכיל לנצח גם את הניקס, מיאמי ואורלנדו, הכרטיס לפלייאוף יישאר בהישג יד. שיהיה בהצלחה.