סיקור משחקי השבת/ יונתן שגב

שמונה משחקים היו לנו הלילה, כשמהם ארבעה היו מפגשים ישרים בין המזרח למערב ( 2-0 למערב ).  ההורנטס הלא יציבים ניצחו את המג'יק, בזכות תצוגה של קמבה ווקר. הבולס נתנו לג'ימי באטלר לנוח ובכל זאת גברו על הסלטיקס- בהארכה. הרוקטס התפוצצו על ההיט בנצחון מרשים של כמעט 30 הפרש. הג'אז ניצחו את הטימברוולבס במיניסוטה, כשג'ו אינגלס- מיודענו, פותח בחמישייה. הספארס הצהירו כוונות עם ניצחון מרשים על וושינגטון שבו הם קולעים ב-55% מהשדה. בהפתעה של הערב- הנאגטס הראתה את מלוא הפוטנציאל שלה כשהיא הביסה/השפילה/דרסה (מחק את המיותר) את הגריזליס. שני משחקים עדיין מתרחשים ברגעים אלו- אטלנטה-פורטלנד בתחילת הרבע הרביעי וקליפרס-פילדלפיה במחצית.

בנוסף, החלטתי להוסיף פלפל לסיקור ובכל יום ראשון בבוקר/שבת בלילה, לבחור את השחקן המצטיין של ליל אמש. השחקן יכול לבוא גם מהקבוצה המפסידה והוא לא קשור לקבוצה כלל.

אורלנדו מג'יק (24-13) 90 –  שארלוט הורנטס (24-11) 98

לקראת סיום המחצית ההורנטס החלו לברוח. החלו לברוח זה אנדרסטייטמנט. ההורנטס החזיקו את המג'יק על 9 נקודות בחמש הדקות הראשונות של הרבע ו-0 בשבע האחרונות שלו, כשהם קולעים בדקות האלה 22 נקודות ו-30 בסך הכל באותו הרבע. למחצית ירדו הקבוצות בתוצאה הלא שגרתית: 52-29. גמור? לא אם שואלים את וויקטור אולדיפו שהראה את כל סט המהלכים שלו והוביל קאמבק ברבע השלישי. לרבע המכריע ירדו הקבוצות בתוצאה 70-54. שם, המג'יק לא הצליחו באמת להתקרב וההפרש שאתם רואים הוא השני הכי נמוך |(היה 91-84 באמצע הרבע הרביעי).

את המנצחים הוביל קאמבה ווקר עם תצוגה של 30 נק' והוסיף להן 7 ריב' 6 אס' ו-2 חט'. מייקל קיד גילקריסט הוסיף 17 ו-12 ריבאונד. גארי ניל קלע 16 מהספסל וקודי זלר הוסיף 12 חיצים ו-7 קרשים. את המפסידים הוביל וויקטור אולדיפו עם 21 להן הוסיף 4 חטיפות. ווצ'וויץ' עזר לו עם עוד דאבל דאבל לאודף הפעם 20 (נק') 10 (ריב') טוביאס האריס הוסיף דאבל דאבל משלו עם 11 ריבאונדים ו-18 נקודות.

שיקגו בולס (10-24) 109 – בוסטון סלטיקס (20-11) 104

בסך הכל המשחק היה מאוד צמוד, למרות שהרבעים נגמרו בתוצאות חד צדדיות. כמו למשל הרבע השני של הבולס שנגמר 29-17 והוביל אותם ליתרון 46-40 בסיום המחצית. במחצית השנייה, המשחק החל להיות התקפי יותר. לרבע האחרון הקבוצות ירדו בשיוויון- 69. הרבע הרביעי לא יכל להיות יותר מותח משהיה. הכדור הגיע לידיו של ג'ף גרין שחדר לסל. הוא כמעט איבד לגיבסון והצליח איכשהו לשחרר את הכדור שפספס את הטבעת, אבל הגיע לידיו של ג'ארלד סאלינג'ר שקבר את סל השיוויון בפוטבאק- 99-99 בסוף הזמן החוקי. בהארכה דריק רוז נכנס לעניינים ועם סל חשוב, 24 שניות לסיום, העלה את שיקאגו ליתרון 4- מה שסיים את המשחק.

גאסול היה מדהים עם 29 נקודות, אחוזים נהדרים מכל הטווחים, 16 ריבאונדים, חמש חסימות, אבל גם חמישה איבודים. גיבסון ורוז הוסיפו 12 כ"א כשהגארד קולע באחוזים נוראים. מירוטיץ' שתפס את מקומו של דאנליבי בחמישייה קלע 10 וקלט 8. ארון ברוקס קלע 19 מהספסל ונואה הוסיף את השורה שלו עם 8 נק', 12 ריב', 6 אס', 3 חט' ו-2 חס'. אצל המפסידים טרנר בלו עם 29 ושישה אס', אבל גם- שבעה איב'. אברי בראדלי הוסיף 17- נקודה יותר מסאלינג'ר שקלט גם 16 ריבאונדים. 11 נק', 9 ריב' ואחוזים רעים היו לג'ף גרין. 10 היו לקראודר.

 

יוסטון רוקטס (10-23) 115 – מיאמי היט (20-14) 79

הרוקטס נכנסו לתקופה פחות טובה אחרי הפתיחה המסחררת שלהם והפסידו, לפני הלילה שישה מעשרת המשחקים האחרונים. דוויט הווארד לא אוהב את זה- גם לא ג'יימס הארדן. מקהייל החליט לעלות בחמישייה עם מוטיונאס הצעיר במקום חברו הטוב של ההווארד- ג'וש סמית'. בסופו של דבר, סמית' היה מאוד יעיל והיה לו + 26 לעומת +8 של מוטיונאס באותן דקות משחק. הרבע הראשון היה מאוד צמוד ונגמר בתוצאה 27-23 לקבוצה מסאות' ביץ'. הרבע השני היה כולו של דוויט הווארד שקלע 19 נקדות ברבע זה והוביל את קבוצתו ל- 38-22 ויתרון 61-49 במחצית. אחרי המחצית יצאה אותה היוסטון ומעכה את מיאמי 33-11 ברבע השלישי ומכאן הרבע האחרון היה גרבאז' אחד גדול. יוסטון ניצחו ברבעים 2 ו-3 בסך הכל 71-33 וזה אומר הכל.

ברוקטס, הארדן קלע 28 נק', הווארד הוסיף 23 נק' ו-13 ריב'. 12 היו לפוואר פורוורדים של מקהייל (מוטיונאס וסמית') ו-11 לבברלי וברואר. בצד השני, שני החברים וויד&בוש קלעו 15 כ"א, אבל אספו רק 8 ריב' משותפים. דנג קלע 10 והאשים וויטסיאד ניצל את הגארבג' בכדי לקלוע 14.

 

מינסוטה טימברוולבס (27-5) 89 – יוטה ג'אז (22-12) 101

משחק שהתנהל על מי מנוחות. כל קבוצה הציגה את כישרונותיה הצעירים והטי-וולבס ירדו למחצית בפיגור שש. הפיגור הפך ל-16 אחרי רבע שלישי מצויין של הג'אז. ברבע האחרון הפערים הצטמצמו מעט, אבל לא מספיק בכדי לאיים ממשית על היתרון של יוטה.

את הג'אז הוביל טריי ברק עם 28 נק' 6 אס'+6 ריב' 15 ו-8 היו לדריק פייבורס ורודי גובר, ידידו של מנחם היה נהדר עם 13 נק', 11 ריב' ו-6 חסימות. עוד חמישה שחקנים הוסיפו 7 או יותר. אצל הטימברוולס, וויגינס ומו וויליאמס קלעו 20 כל אחד. ג'נג הוסיף 10 משלו.

סן אנטוניו ספרס (14-21) 101 – וושינגטון וויזארדס (11-22) 92

לרבע האחרון ירדו הקבוצות בשיוויון. שם, דווקא ההגנה של הספרס החלה לפעול כשעצרה את הוויזארדס על 15 נקודות בלבד, כשההתקפה קולעת 23 ובזה ניצחה את המשחק. ריצת 7-0 בדקות הסיום סגרה את המשחק. לפני כן, נראה היה שאנחנו הולכים למשחק עם סקור מטורף כשהרבע הראשון נגמר בתוצאה 35-31 לקבוצה מעיר הבירה, אך הבייתים הקשיחו את ההגנה שלהם והורידו לאט לאט את הסקור של וושינגטון ברבעים הבאים ל- 19,23 וכאמור 15.  הספרס, נטולי כל הכוכבים- פארקר, קוואי, דאנקן וג'ינובילי שהיו על המגרש, אבל לא באמת שיחקו השיגו ניצחון יפה נגד הוויזארדס שממוקמת כעת במקום הרביעי במירוץ הצמרת במזרח. הספרס קלעו ב-55% מהשדה.

קלעו לספארס: 19 לג'וסף, 16 לספליטר, 14 לדיאו (לשלושתם ביחד היו 22 מ-26 מהשדה, ללא אף זריקה מהשלוש!) 15 היו למילס גם כן באחוזים גבוהים, 12 לבלינלי 10 לגרין. דאנקן וג'ינובילי קלעו 4 ו-5 בהתאמה כשהפוואר פורוורד מוסיף 9 ריב'. אצל הוויזארדס בלטו ביל ו-וול עם 15 כ"א כשלבחירה הראשונה בדראפט 2010 היו גם 8 אס'. לגורטאט וננה היו 12 כ"א, אוטו פורטר נתן 11 והאמפריס 10 ו-8 כ"ח.

 

 

דנבר נאגטס (20-14) 114 – ממפיס גריזליס (9-24) 85

דנבר בבלו אאטוט מול הדובים שנראה שנכנסו לשנת חורף במשחק הערב בקולרדו

דנבר הובילה מהרגע הרשאון ועד האחרון וממפיס לא היוותה יריב ראוי

טיי לאוסון נצץ עם 25 נקודות ו-11 אסיסטים, ארון אפללו עם 23. מארק גאסול הוביל את ממפיס עם 18.

 

פורטלנד טרייל בלייזרס (8-26) 107 – אטלנטה הוקס (8-25) 115

נצחון חוץ ענק להוקס שתחת הראדר מתבססת כאחת הקבוצות הטובות בליגה

הפסד בית שלישי בלבד העונה לפורטלנד שנהנתה מ 30 + 12 של אולדריג'

מילסאפ הוביל עם 27 , טיג הוסיף 22 משלו

 לוס אנג'לס קליפרס (11:23) – פילדלפיה (28:4) 91:127

יש סיבה להרחיב על המשחק הצפוי של הלילה ?

הקליפרס ב 36 . כריס פול חכם על חלשות עם 24 + 12 היה רחוק 2 ריבאונדים מטריפל דאבל

טוני רוטן שיפר את מהספרים עם 27  לפילי

ה-MVP של הלילה

השחקן המצטיין: טיי לאוסון.

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. תודה על הסיקור הזריז!
    מעניין אם וויגינס ימשיך לקבל ביטחון במינסוטה.
    אם יצליח לשמור על יציבות ומשחקים של 20+ נק' למשך העונה, אפשר להתחיל לדבר על מימוש פוטנציאל ופרנצ'ייז פלייר למינסוטה.
    מצד שני מבנט ציפיתי שיקח את ההזדמנות בשתי ידיים ובינתיים הוא בקושי נראה כמו רול פלייר לגיטימי.

  2. כמובן שהמשחק של קליבלנד דאלאס משודר בספורט לייב ככה שסטודנט עני כמוני לא יוכל להנות מהמשחק, תודה לכם אנשים רעים ורודפי בצע תודה

    1. דייל עזוב אותך מהם. יש המון לינקים איכותיים, ומניסיון עבר, זה לא שאתה מפסיד משהו מהשידור הישראלי (חוץ מתקצירים מליגת העל בכדורסל, ואני לא ציני, זה דווקא נחמד).

  3. תודה רבה על הסיקור!
    צדקתי הפעם בהימורים שלי – שהספרס וההוקס ינצחו 😉
    כמו כן, טוב לדעת שמקהייל לא נכנע הפעם לסמית, והעלה אותו מהספסל – אין מה לעשות, זה פשוט עובד טוב. הוא מסוג השחקנים שצריכים את הכדור בידיים, וכשהוא פותח לצד הארדן קשה לו להיכנס לקצב. כשהוא עולה מהספסל זה עובד יותר טוב, גם אם בהמשך המשחק הם משחקים יחד.

    1. הכי אני מעודד זה מהחזרה של הווארד לעניינים שמאז שחזר מהפציעה נראה חלש ועייף. למרות שמול האין גבוהים של מיאמי זה לא מדד, הווארד דווקא כיכב יחד עם החמישייה השנייה.
      מקהייל צריך לבדוק את האופציה של הארדן יחד עם סמית' ודי-מו והווארד עם חבורת שלשנים שירווחו, משהו כמו ברואר, אריזה, פאפאניקולאו וקאנאן/בברלי.
      מול שיקגו נראה אם הווארד של לפני הפציעה חזר לעצמו

      1. אם כבר אם ציינת את קנאן – נחמד היה לראות שהוא חזר הלילה. הקבוצה סך הכל זקוקה לו, במיוחד בשביל שטרי לא יתעייף עד הפלייאוף.

  4. לאפלטון, מה שאתה מציע עם הווארד בחמישיה השניה ועם זורקי שלשות הוא חיקוי של מה שהיה באורלנדו. כאילו שברגע אחד כל הקבוצה הופכת את עורה, זה מעניין. רק שזה דורש חילוף של 3-4 שחקנים בו זמנית.

    1. להזכירך דבר דומה אך שונה נוסה בהצלחה פה בארץ ע"י המאמן שלברון לא אוהב.מכבי שנה שעברה היו 2 חמישיות ששיטת המשחק של כל אחת הייתה שונה לחלוטין.אחת הייתה עם סופו והשנייה הייתה עם טיוס

  5. אטלנטה משחקת קבוצתי אין שם טיפת אגו וזה כל הקסם!

    לגבי יוסטון האוורד בחיים לא יסכים לעלות כמחליף ועם זה הם יצטרכו לחיות, מקבילי יצטרך לדעתי לפתוח עם האוורד ודי מו , ולעלות את ג׳ונס וסמית בחמישיה השנייה

    1. לא לעלות כמחליף, זה ברור.
      אבל להוריד אותו לספסל אחרי 5 -7 דקות ואז לפתוח את הרבע השני כשהארדן על הספסל והווארד כמרכז ההתקפה כמו שהיה היום.
      שוב, מיאמי זה לא אינדיקציה אבל הייתי שמח לראות עוד פעם ליין אפ כזה מול שיקגו, לראות אם זה עובד.
      וכן- אטלנטה היא על אמת, לדעתי היו מדברים חזק גם אם היו משחקים במערב

  6. לדעתי מאמן צריך לשמור על מרווח של חופש בבחירת הרכבים לפי כל משחק או לפחות איך שהמשחק מתפתח, בכל מקרה ליוסטון יש "צרות" טובות

  7. עוד דבר ששמתי לב זה איך לעזאזל שמו את סמית' כ-3 בדטרויט?
    אין לו אפילו חצי יכולת לשחק בעמדה הזאת. מדהים אותי שאשכרה שיחקו ככה עונה וקצת. אני מקבל עקצוץ בלב בכל פעם שהוא עומד במרחק של יותר מ-3 מטרים מהסל

כתיבת תגובה

סגירת תפריט