מסתבר שתחת הCBA החדש משתלם להיות משוחרר באמצע חוזה. הנה הקטע מהFAQ של לארי קון על שחקנים שיצאו מהווייברס:

If another team signs a player who has cleared waivers, the player's original team is allowed to reduce the amount of money it still owes the player (and lower their team salary) by a commensurate amount. This is called the right of set-off. This is true if the player signs withany professional team — it does not have to be an NBA team. The amount the original team gets to set off is limited to one-half the difference between the player's new salary and the minimum salary for a one-year veteran (if the player is a rookie, then the rookie minimum is used instead).

For example, suppose a fifth-year player is waived with one guaranteed season remaining on his contract for $5 million. If this player signs a $1 million contract with another team for the 2011-12 season, his original team gets to set off $1 million minus $762,195 (the minimum salary for a one-year veteran in 2011-12), divided by two, or $118,902. The team is still responsible for paying $4,881,098 of the original $5 million. Note that between his prior team and new team the player will earn a combined $5,881,098, which was more than he earned prior to being waived.

והנה ההסבר המתמטי (מזהיר – חופר מאוד) – סמית ירוויח 13.5 מהחוזה המקורי + x מהמשכורת החדשה, ומזה ירד חצי מההפרש בין המשכורת החדשה לשכר המינימום לשחקן שנה שנייה, שהוא קצת יותר מ0.8 מיליון דולר. זה אומר שהרווח שלו מסתכם ב:

13.5 + x – (0.5 * (x-0.8)) = 13.5 + x – (0.5x – 0.4) = 13.9 + 0.5x

תכלס, זה אומר שסמית מרוויח 400,000 דולר יותר מהמשכורת המקורית שלו + חצי מהמשכורת החדשה שהוא חותם עליה. זה גם מסביר למה, בניגוד למה שניתן לחשוב, עדיין יש לסמית אינטרס לחתום על חוזה גבוה יותר בקבוצתו החדשה. גם לדטרויט האינטרס זהה, ולפי החישוב היא מרוויחה דולר וחצי על כל דולר מעל המינימום בחוזה החדש של סמית.