יומן הפלח – דצמבר 2014 / פינת הגולש איתי קדם

יומן הפלח – דצמבר 2014

(מאת הגולש המתנדב הצעיר איתי קדם)

תכנית התחקירים של הופס ליוותה את הקואץ' מתחילת חודש דצמבר והוא הסכים לשתף אותנו במה שעובר עליו בחודש האחרון:

אם לא הייתי אומר את זה כבר שנים לא הייתי מאמין לעצמי. היום אני משוכנע שהליגה לא רוצה שנהיה אלופים שוב. אני בטוח שיש יד מכוונת להגרלת המשחקים הזו ואני לא אתן לזה יד , מישהו שם למעלה השתגע לגמרי. אני לא זוכר כזה חודש דצמבר ובטח לא סבב משחקים כזה לפני החג. מה , התחרפנתם? לאנשים יש משפחות ! יש לנו ילדים,נכדים, חלקנו רוצים לנוח לפני האולסטאר כדי שנוכל לצפות בו בשקט!

תראו , זה לא שאני מפחד ממישהו כן? אבל תציצו רגע במה שעובר עלינו בחודש דצמבר – הכל התחיל עם משחק חוץ בפילי כדי להרדים אותנו… הם עשו מאמץ אבל לא עזר להם. יומיים אח"כ הפסדנו בהארכה לברוקלין(!!!) בחוץ. פה כבר הבנתי שמשהו לא בסדר כי יומיים אח"כ היינו אצל הדובים וניצחנו בלי שתכננתי וזה כבר לא מקובל.

אחרי מינסוטה יוטה והניקס (ישנתי-זה קבוע בלו"ז ) נכנסנו לרצף לא מקובל בעליל של משחקים ישירים מול המובילות במערב . תראו , אנחנו לא בנויים לזה. נכון שניסיתי לנצח כמה ולא הלך אבל באופן עקרוני לא התכוונתי לשתף עם זה פעולה!

פורטלנד בחוץ , ממפיס בבית , פורטלנד בבית , דאלאס בחוץ ועוד מחכה לנו עכשיו הקליפרס , הת'אנדר , הפליקנס , יוסטון ,ממפיס ומקנחים את דצמבר עם מפגש נוסף עם השקנאים. חברים , אני מודיע כבר עכשיו – זה לא יקרה ! אנחנו מושבתים לתיקונים עד ינואר. לא אכפת לי לרדת למאזן 50% כי בינואר ואח"כ בפברואר אנחנו עומדים לתת ריצות של 10-0 . את העונה נסיים בין 3 הראשונות ואם אלילת המזל והגוף של מאנו ירצו – נלך שוב עד הסוף על אפם וחמתם של קברניטי הליגה.

דבר אחרון – אני מבקש להודות לטוני שנפצע בזמן כדי שאף אחד לא יידע כמה אנחנו טובים באמת. לקוואי שממשיך לזייף פציעות כל שבוע כדי שלא יבחרו אותו לאולסטאר ואז יוכל לנוח. למאנו על היותו מאנו ולטימי על זה שהוא סובל את הכל בשקט.

שלכם קואץ' פופוביץ.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. מעולה 🙂 אם יש קבוצה שהליגה הרגילה היא הכי מיותרת בשבילה זאת סן אנטוניו,פשוט צריך להגיע לפליאוף לא שחוקים מידי ובין ה4 ראשונות

  2. טור בהחלט במקום!
    אני אוהב את מה שקורה בסן אנטוניו מבחינת כדורסל, ניהול ואנשים, אבל לא יודע מה לחשוב על הפופוביץ' הזה.

  3. כי בעונה הרגילה הוא חורש, עודר, זורע ומנכש עם כל הספסל שלו
    כדי שבפליאוף הוא יקצור מהם מקסימום תפוקה בדקות שההרכב הראשון צריך לנוח או לא מופיע מסיבה זו או אחרת (מאנו מטפל בילדה שצריכה להתקבל לקולג' וטימי עושה בייביסיטר לנכדה )

  4. כן בוסטון של שנות השישים. הלייקרס ובוסטון של שנות השמונים ןכמובן שיקאגו של מייקל שלקחה 6 אליפויות ובאמצע הייתה קבוצת פלייאוף ולפני כן גם

  5. איתי לא בדיוק ככה, 16 שנה, מ98 עד היום, שפופ מאמן את הקבוצה (לפני כן היה ג'נרל מנג'ר מ94). כל השנים הללו הם בטופ, 5 אליפויות, ובאותו זמן היו עוד קבוצות חזקות (ל"א עם 5 אליפויות, מיאמי- 3, דטרויט, דאלאס).
    מלבד בוסטון של ראסל ששלטה בצורה מוחלטת בליגה עם 11 אליפויות רצופות, אף אחת מהקבוצות המדוברות לא היו בכזאת רמה 16 שנה.
    שיקגו, מ84 עד 98, כל תקופת ג'ורדן, זה עדיין 14 שנה.
    התקופה המופלאה של בירד ומגי'ק בבוסטון ולייקרס, גם נמשכה 12-13 שנה, כאורך תקופת הקריירה שלהם. לא יותר.
    לדעתי זה כנראה המקרה הראשון שהקרדיט ניתן לרמה של הקבוצה למאמן ולא לשחקן, למרות שדאנקן שותף להישג הזה לא פחות מפופ.

    1. אתה צודק, הם נהיו מעצמה מאז שרובינסון הגיע. אם נתחיל לספור, נניח, מ 1992 , זה נותן 23 שנים בצמרת הליגה, פשוט מדהים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט