גולדן סטייט פחות טובה מהרקורד שלה (2) / מנחם לס

Andre Iguodala profile pic

אחרי נצחונה של גולדן סטייט על דאלאס, החלטתי להוסיף פוסט חדש על נושא 'גולדן סטייט' במקום להמשיך היכן שסיימתי לפני כמה שעות.

לווריורס ישנן שלוש בעיות רציניות ביותר, ורק לשלישית יש – אולי – פתרון. הנה הן כדלקמן (מומי! הסביר להם את מקור המילה ומשמעותה):

1. חוסר סנטר אמין ובריא

לא אחזור על מה שכתבתי לפני כמה שעות בקשר לאנדרו בוגוט. יש לו 'טנדנייטיס' בברכיו, והמנכ"ל שלו מאיירס יכול לבלבל במוח כמה שהוא רוצה ש-"זאת לא בעייה רצינית". טנדנייטיס היא דלקת בגיד המחבר את השריר לעצם, והדלקת גורמת לנפיחות, חום, וחוסר יכולת לנוע. הבעייה יכולה להפוך כרונית, כפי שקרה לביל וולטון בכף רגלו וללארי בירד בכף ידו.

לי נראה שאנדרו בוגוט נגוע בטנדנייטיס בברכיו בצורה כרונית, ואחרי שעזב את המשחק ביום שני נגד יוסטון אחרי שתי דקות ולא חזר, הייתי מאד סקפטי אם יחזור לשחק היום.

צדקתי. הוא לא חזר. שני מחליפיו – איזלי וספיטס – הם סנטרים של 10-15 דקות. היום הם שיחקו פי שניים יותר, ותרמו כפי שהם תורמים תמיד – 4 נק' ו-2-4 ריב'. זהו לא חרדל מספיק לקבוצה המתחילה לחשוב על אליפות בגדול. אני פשוט לא מאמין שללא בוגוט הווריורס יכולים לעשות זאת. הם חייבים בוגוט בריא, ובוגוט הוא שחקן פגיע כמו מנורת קריסטל. איתו השאלה היא לא "אם ייפצע" אלא "מתי ייפצע" ומה תהיה חומרת הפציעה. שהוא ייפצע זה GIVEN!

2. תלות גדולה מדי  בקרי ות'ומפסון

סטפן קרי וקליי ת'ומפסון  עשו זאת שוב נגד דאלאס:

ompson G 41:15** 10-21 5-11 0-0 -7 0 5 5 3 3 1 2 1 0** 25
S. Curry G 37:11 9-22 3-11 8-9 +13 0 3 3 8 1 2 1 0 0 29

שניהם – אבל במיוחד סטפן קרי – הם מוכשרים ברמת כשרון שאין גבוהה ממנה, אבל שניהם אינם אוכלי אדם כלארי בירד, מג'יק, מייקל, או עכשיו קובי. הוא וקליי הם סקוררים גדולים, אבל לא בכל מחיר, וגאוותם האישית לא תלוייה ביכולתם לעשות זאת ערב-ערב כמו למשל קובי. כשיש להם ערב של 16 נקודות הם לא מתחילים לחשוב מחשבות ציאניד או מוות בתלייה.

אין להם – ובמיוחד לסטפן קרי – את הקילר אינסטינקט. אני משוכנע ש'אחרי צהריים מטרפים' עבורו הוא טיול בפארק וחיפוש אחרי פרפרים תוך שהוא קוטף פרחי 'טוליפ'. אני בטוח גם שהוא מגדל שני חתלתולים סיאמיים, וכלב השמירה שלו הוא 'פודל' בגובה עשרה סנטימטרים. במקום קפה הוא שותה תה צמחים עם עוגיונת.

לשחקנים כמו דריק רוז, קובי, ראסל ווסטברוק, ואפילו ג'ון וול ישנו מבע פנים אחר. אתה יודע שהם רוצים לקבור אותך ואז לירוק על הקבר. סטפן קרי? יקבור אותך,ואז יבקש סליחה. הם גם אתלטים הרבה יותר טובים ממנו: לסטפן קרי אין ניתור מעל הממוצע (אולי פחות מהממוצע ב-NBA לשחקנים בגובהו); אין מהירות; הוא לא זריז, ואני שם כסף שקיי 700 שלנו מנצח אותו ב'הורדת ידיים'. תסתכלו עליו, על קרי: הוא הפרסומת של מגזין 'פרנדס' – מגזין היורמ'ים – נגד פיתוח שרירים!

תראו. אני יודע את האמת. אני יודע שהוא שחקן גדול. אך אני לא משוכנע שיש לו את הרוע והכוח הנפשי להוציא מים מהסלע, כשצריך.  אני מת עליו ואני רוצה שיוכיח לי שאני טועה לחלוטין לגביו.

מה שכן, בזמן שהקבוצה תלוייה יותר ויותר בשניהם, דריימונד גרין הופך לכוכב בזכות עצמו. היום 20 נק' עם 8 ריב'. קרי ות'ומפסון יזדקקו לו. הם לא יוכלו לעשות זאת בלעדיו, ברמה גבוהה!

3. סטיב קאר חיסל את איגודלה בייבוש על הספסל

לא משנה מה אגיד על סטיב קאר (ומאמר חיובי ביותר עליו כבר כתבתי!), כל מה שעליו לעשות זה לנפנף בפני את רקורד הקבוצה: 20 נצחונות, 2 הפסדים. נצחון 15 רצוף – שיא ווריורס (שאפילו וילט צ'מברליין הגדול לא עשה).

אבל בתהליך הזה הוא הרס שחקן מצויין כשהוציאו מהחמישייה, עשה ממנו 'שחקן ששי', ומאז הוא קולע 6.5 נק' עלובות  ב-43% דיוק ב-27 דקות משחק (29.8% מה-3), עם 3.1 ריב', ו-2.6 אסיסטים. היום נגד דאלאס הוא שיחק 29 דקות, וקלע 2 נקודות. במילים אחרות, תוך רבע עונה הוא הצליח להפוך את המגן הטוב ביותר בקבוצתו ואחד משחקניה הטובים ביותר (והשחקן האתלטי ביותר שלה, שהיה אול סטאר, ושיחק בנבחרת ארה, והפך אותו ל…נמושה.

כששואלים את איגודלה על  איך הוא מסתדר עם להיות 'שחקן ששי' ולא לעלות בחמישייה, הוא מסרב לענות. הוא רק מגיב: "זוהי החלטתו של קוץ'". אז המראיין שואל אותו על ההשפעה הפסיכולוגית עליו כשחקן כשהוא לא עולה בחמישייה. התשובה? "MAN. אני לא מבין בעניינים כאלה. אני לא פסיכולוג. אני שחקן כדורסל שעושה מה שמבקשים ממנו כמיטב יכולתי".

-האם הוצאתך מהחמישייה השפיעה לרעה על משחקך?

"אתה המומחה. תחליט אתה!"

בגלל שאיגודלה הוא אחד מהשחקנים השקטים והנוחים ביותר בליגה, הוא קיבל את הגזירה בשקט ולא עשה ממנה עניין גדול. שחקן אחר ברמתו היה מזעזע את גשר הזהב עם תגובתו. איגודלה שותק, עושה את שלו, ותורם.

אבל ברור לכל הדיוט שאיגודלה הוא שחקן אחר לחלוטין כשחקן ששי מאשר הוא כשחקן חמישייה חשוב. ישנם מקרים רבים אחרים של שחקנים שלא הצליחו להתרגל למושג 'שחקן ששי', ומשחקם ניפגע בשל כך. ישנם אחרים – ג'ון הבליצ'ק הוא הדוגמא הידועה ביותר – הפורחים יותר כשהם עולים מהספסל כ-'שחקן ששי' וכל פעם עם משימה חדשה. הבליצ'ק מת בזמנו (והעדיף!) על לעלות מהספסל במקום בחמישייה, ופעם כסמול פורוורד, פעם כשוטינג גארד, פעם כפאור פורוורד, ופעם אפילו כסנטר.

את איגודלה זה הורג. אני לא יודע מה הולך בראשו, אך לא יפליא אותי אם מחשבות של "כנראה אני כבר לא טוב מספיק להיות שחקן חמישייה" ו-"עלי להוכיח שאני עדיין טוב" – מחשבות מסוג אלה הידועות כהרסניות לרוב השחקנים.

עד עתה הוא קיבל את הגזירה בשקט וכאילו עם הסכמה. אבל איגודלה הוא לא אהבל, הוא לא טיפש, ולא מפגר. הוא לא יבוא בטענות למאמן המוביל את קבוצתו עם 2-20. אבל אני מוכן לשים כסף שעוד לפני תחילת האול-סטאר תחלנה הטענות והאשמות. "השחקן הששי השקט" יהפוך לפגע רע בקבוצה כי הוא ירצה לחזור למה שהיה פעם: המגן הטוב ביותר ואחד משחקני הקבוצה הטובים ביותר.

זה לא קורה כשקבוצה היא 20-2. אבל חכו רק לתקופה שפתאום הווריורס תתחיל לצלוע עם 5 הפסדים רצופים, ותקופות של 10-9. לפתע 'האדם השקט' יהפוך לאויבו של סטיב קאר, והבעיות האמיתיות בקבוצה תתחלנה. איגודלה לא מאמין שהריסון בארנס טוב כמוהו (או, אפילו, דריימונד גרין), והוא ידרוש לחזור לחמישייה, ושאחד משניהם יעלה כ-'ששי'. על סטיב קאר יהיה להחליט אם להקשיב לאיגודלה, או לגרום לקרע עמוק בקבוצה בחלק השני של העונה.

לך תדע. אולי כשדייויד לי חוזר מהפציעה בשריר ההמסטרינג, אנדרה איגודלה יהפוך להיות פתיון לטרייד? לך תדע מה מתחולל בראשו של מאיירס.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. נתן גולד

    14 דצמ 2014 06:25:38

    דווקא את איגי הם צריכים להשאיר לדעתי. טרייד על האריסון בארנס ודייויד לי בעד סנטר מחליף טוב ו3 מחליף טוב יעשה להם טוב.

  2. נזיר הנשמה

    14 דצמ 2014 07:50:34

    טרייד נחוץ ודחוף. הם צריכים ללכת בכל הכח על גרג מונרו
    מה לתת תמורתו חוץ מקרי ותומפסון כל אחד בא בחשבון
    בארנס או איגודלה יהיו טובים מאוד לדטרויט , לא בעיה להוסיף לדטרויט עוד שחקן למיקס , או בחירת דראפט.
    כל הכבוד ללס שמעז ללכת נגד הכיוון , ולצנן את האופוריה הקיימת כרגע.

  4. IDO

    14 דצמ 2014 09:03:16

    מה תעשה שדיאנדרה גרין יצא מציאה? והאריסון בארנס נכון להיום שחקן התקפה יותר טוב.

    מנחם אתה בית ספר ישן, אז אתה מתעלם מכל הג'אמפרים ל-3 שעליהם ג"ס תנצח או תמות רק שיש להם 2 מהטופ 03 ועוד גרין ספייטס ובארנס שסתם משחילים אותם באחוזים גבוהים.

    עוד מעט דיוויד לי יחזור איזלי מתפתח להיות בנטר רציני, והשנה נותנים לבוגוט לא לשחק הרבה שיגיע לפליי אוף וייתן את הריצה שלו שם.

    1. מנחם לס

      14 דצמ 2014 15:34:30

      תגיד לי עידו, אתה באמת מאמין שאני "בית ספר ישן" ושישנו דבר אחד – אחד!!! – בעולם המודרני הזה, שאתה יודע שם בחור בו אתה נמצא (שלא נדע!), ושאני לא יודע עליו, כולל סמים?

      1. IDO

        15 דצמ 2014 05:49:32

        אז מה נדבקת לשחקן האתמול איגודלה? ואיזה קבוצה בהיסטוריה של המשחק היתה עם נשק יותר קטלני מה-3 ?

        בסמים אני לא מבין כלום, חוץ מזה שזה לאנשים עצלנים …

  5. amitlahev

    14 דצמ 2014 09:41:54

    1. אני מסכים שקיימת בעיה בעמדת הסנטר הפותח, אולם לפחות לגבי ספייטס המידע לא מדויק: הבן אדם יציב כמו סלע וקולע 12 נקודות למשחק באחוזים נהדרים וגם תורם הרבה בריבאונד וכל זאת בלא יותר מ-20 דקות להערכתי. נכון שהמשחק האחרון שלו היה נפילה, אולם זה ממש לא מעיד על ממוצעיו. לא ברור למה הוא לא משחק יותר דקות. היו משחקים בהם שותף יותר הוא וקלע 27-28 נקודות.

    2. לגבי הקילר אינסטינקט של קרי – אני חושב שיש לו את זה בגדול. הוא לא מהסס לקבור שלשה מטר-שניים מאחורי הקשת בטיימינג הכי כואב מבחינת היריב.

    3. הירידה במעמדו של איגודאלה זו אכן בעיה משמעותית אם כי אני מאמין שבפלייאוף הוא יהיה פקטור משמעותי הרבה יותר בזכות היותו שחקן הגנה מצוין.

  7. שגיא נאור

    14 דצמ 2014 10:37:53

    לגבי איגואדלה – הוא בירידה עקבית בשלוש ארבע שנים האחרונות, בערך מהעונה האחרונה שלו בפילי. לא סתם דנבר לא האריכו לו את החוזה אחרי הטרייד המרובע הגדול וגם בג"ס הוא נתן עונה די מאכזבת. הוא אולסטאר ושחקן נבחרת לשעבר אבל ימיו הגדולים הרחק מאחוריו. לצערי, הוא איבד את המקום בחמישיה בצדק לשחקן צעיר עם פוטנציאל גדול שכבר הוכיח את עצמו בעונת רוקי נהדרת כולל פלייאוף ענק.

    1. מנחם לס

      14 דצמ 2014 15:39:14

      אתלט ברמתו ושומר ברמתו אתה לא מוצא כל יום. הם לא יוכלו ללא איגודלה טוב בחמישייה בפלייאוף. זאת דעתי.

    1. אלי זחלוואי

      14 דצמ 2014 17:50:18

      כל הנתונים האלה פשוט זיון מוח אחד גדול,
      35.5 לפי הכתבה הזאת, אז גם על בלייק גרפין רשום שהוא מנתר 35.5, בדיוק כמו סטפן קרי, זה נשמע למישהו פה הגיוני?!
      הכל חארטה אחת גדולה כל הנתונים, אגב גם רשום שם לג'ורדן היל גם יש ניתור של 35.5…
      זה כל הנתונים ההזויים האלה שמנחם לפעמים מביא והם לא נכונים, אף פעם לא בודקים נתון רשמי שאפשר להסתמך עליו

  11. עגל

    14 דצמ 2014 13:42:57

    רוב הדברים כבר נאמרו לפני, רק אוסיף שהנקודות שהעלית על הנחיתות של קארי בגזרה האתלטית הן דווקא נקודות לזכותו, כי זה אומר שהוא חכם ומשחק נכון. ממה שראיתי הוא בהחלט קילר. לא חייבים להיות רע אמיתי, גם אולג'וואן היה קילר נחמד. עדיין כמועדון אני רואה שיפור בסה"כ קטן משנה שעברה והמבחן יגיע בסוף מאי וביוני.

  13. אלי זחלוואי

    14 דצמ 2014 17:51:51

    מה שכתבת על קרי ואיגוודלה, יפה מאוד ונכון.
    הרבה זמן לא פירסמת מאמר שלא מלא בשטויות והבל הבלים.

  14. bobby

    14 דצמ 2014 20:15:50

    קודם כל – נעים מאוד, אני מגיב חדש כאן.

    עכשיו, לגבי הטור – אני תוהה אם הנטייה לחשוב על קרי כ"נייס גאי" נובעת באמת בגלל ההתנהגות שלו, או יותר בגלל המראה שלו? כי ללא ספק הוא נראה כמו בחור רכרוכי, אבל זה ממש לא מעיד על האופי שלו. נכון, הוא לא מביע הרבה רגשות התלהבות כמו שקובי יודע להראות, אבל זה לא מצביע על התהליכים שעוברים לו בראש. ישנם המון אנשים פרפקציוניסטים שאולי לא יביעו את זה בקול רם, אבל הצורך שלהם להיות הכי טוב ולנצח כן מניע אותם בסופו של דבר.
    חוץ מזה, שבוגוט וגרין כן מביאים הרבה רוע "קלאסי", סטייל טראש-טוק, פאולים מלוכלכים וכ'ו, ככה שבסך-הכל לא הייתי אומר שהווריורס הם קבוצה רכה, ולדעתי הם כן בשלים לתת פלייאוף טוב. אסור גם לשכוח שלפני שנתיים הם הגיעו כאנדרדוג מול דנבר ובכל זאת ניצחו אותם באופן דיי מרשים.

    לגבי איגי – זאת באמת נקודה מעניינת. להיות שחקן שישי זה סוג של אופי. ג'ייסון טרי לדוגמא, מצליח לתת תפוקה יפה מאוד ברוקטס, ומצליח להזכיר בקצת את הימים היפים שלו מדאלאס. איגי לעומת זאת פחות רגיל לתפקיד, ואני מקווה בשביל קר שהוא באמת לא מושפע מזה לרעה.

  15. רומיאו

    14 דצמ 2014 20:30:14

    הבעיה של איגי וגולדן סטייט היא שאיגי הוא לא שחקן שישי קלאסי כמו
    לו ווילאמס או קרופורד, כזה שיתן 18 נק ב25 דקות יש לו אופי של שחקן חמישייה אולארואנד כזה שלא מתאים לבוא מהספסל

    1. bobby

      14 דצמ 2014 20:49:06

      נכון מאוד, זאת בדיוק הבעיה. שחקן שישי קלאסי הוא כזה שיודע להביא אתו הרבה אנרגיות, בדרך-כלל באמצעות היכולת לקלוע הרבה בקצת דקות. וויליאמס וקרופורד הם ללא ספק כאלה, האמת שאצל הווריורס דווקא ספייטס הוא סוג של שחקן כזה רק בגרסה של עמדה 4, מזכיר מאוד את קרל לנדרי ברוקטס של 2010 כזה, וגם את טאג' גיבסון אצל הבולס.
      האמת שלעתים שחקן שישי הוא גם כזה שמביא הרבה אנרגיות בהגנה, לאו דווקא בהתקפה, אבל לדעתי לאיגי בגילו פשוט אין את הכוח המתפרץ הזה שנחוץ משחקן שישי.
      בארנס או גרין, בגילם הצעיר, צריכים לקבל את התפקיד הזה, ולדעתי זה יהיה WIN-WIN – גם לקבוצה, וגם ליכולת של איגי לתת תפוקה נורמלית.

  16. רן הנרגן

    14 דצמ 2014 22:18:27

    השיפור בגדול במשחקו של בארנס השנה (נגזרת מהחלפת המאמן) גורם לכך שלטוח שמעבר לעונה הנוכחית איגואדלה הוא מותרות עבור הווריארס. הם חייבים להשתחרר מהאחד החוזים: איגואדלה או לי. עדין נותר לראות האם לי יצליח להתאושש מהפציעה (המסטרינג זו פציעה שלוקח חודשים להפתר ממנה) ולתרום עוד השנה. בכל אופן אחד מהם לא יהיה בקבוצה בשנה הבאה אחרת גרין לא יהיה ודבר כזה לא יקרה תחת ההנהלה הנוכחית של הווריארס.

    הפציעה של בוגוט עלולה לחייב את ההנהלה לנקוט בצעד הזה עוד העונה בכדי להוסיף שחקן משמעותי לרוטציה של הגבוהים.

    לגבי הורדתו של איגואדלה לספסל הרי שבארנס בחמישיה טוב מאוד בהתקפה ובהגנה + איגואדלה על הספסל טוב מאד בהגנה וחלש בהתקפה עדיף על איגואדלה בחמישיה מצוין בהגנה ובינוני מינוס בהתקפה + בארנס בינוני מינוס על הספסל.

    בארנס רק בן 22 ואיגואדה מעבר ל 30 והיכולתו האטלתית דועכת בחדות.

  17. john

    15 דצמ 2014 11:08:57

    מנחם אני עוכב אחרי כתיבתך כבר מעל ל-23 שנה. אני צופה במשחקים כבר כמעט 30 שנה. כיום אני צופה ב2-3 משחקים ליום. אני אף אוהב לצפות במשחקים ישנים. אבל הנה משהו לפרספקטיבה. המשחקים שאתה רואה על בסיס יומי לעולם יהיו נחותים ממספר משחקי נוסטלגיה שחקוקים בזכרונך. לך צפה במשחק אקראי משנת 1994-1998 של קבוצות צמרת בעונה הרגילה. כדורסל גדול אין שם. גם לא של שיקגו. אני מזכיר לך את שלל המאמרים שלך שכתבת בשנות ה-90 על הכדורסל היצירתי היחודי של שנות ה60-80. חזית אז שהכדורסל של הניקס ושארלוט (עם LJ ) ישלוטו בליגה ושנראה משחק חד גוני. אפילו די צדקת. הליגה שוחקה כמו קרבות איגרוף משעממים עם תוצאות של 86-82. ולא זו לא רק הגנה. הקליעה מבחוץ היתה כל כך מזוויעה אל מול משחק הפנים שקרבו את קשת השלוש כדי לאפשר לקלעים לצלוף ולהקשות על חיות הפנים עם יותר דאבל טים.
    ברטרוספקט הליגה שווקה טוב בשנות ה-90 אבל ברמת הכדורסל המשחק היה פשטני ומשעמם. שמרו אחד על אחד בלבד (עם חוקי עזרה מסויימים) וכמות הכדרורים וה-P&R שעשו כמעט כל הקבוצות יכל לשלוח כל צופה נלהב לנמנם. נכון שהיה את שיקגו וקצת יוטה וקצת יוסטון פיניקס וסיאטל. כיום בכל לילה נתון יש סיכוי ללפחות 1-2 משחקים כיפיים.
    התחלתי להנות מהליגה שוב רק בשנת 2000 כשסקרמנטו ודאלאס הביאו את הבשורה של תנועה ללא כדור וקליעה רצחנית מבחוץ. החוקים התחילו לאפשר שמירה אזורית וקשת ה-3 כבר חזרה למקומה.
    אני עדיין אוהב את מייקל וברקלי אבל כיף לי היום לא פחות לצפות בדוראנט בקארי ואפילו בלברון. כיך לי לראות את סן אנטוניו כשהיא באה לשחק ובטח שכיף לי לראות את פורטלנד בכדורסל מהיר ואיכותי. הליגה היום יותר מהירה חכמה ואתלטית. הקליעה טובה יותר והתנועה יפה יותר. משחקי השכונה של סטיבי פרנסיס רפטור אלסטון אלן אייברסון ודומיהם נגמרה. כלם ניסו להיות מייקל או אייזיה וכל החיקויים כבר מיצו את עצמם. קרי לא דומה לאף אחד ספיציפית. דורנט לא דומה לאף אחד לפניו (ושיסלח לי ג'ורג' גרוווין) ראסל לא דומה לאף אחד וכו.
    שוב איני מתווכח עם נוסטלגיה. וגם על דעתי כנראה שיש חולקים. מי שמתגעגע לליגה פיזית קשוחה עם מכות דחיפות טראשטוק והשפלות סטייל קמפ ומוטומבו אז הגעגוע בהחלט מוצדק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט