למי יש את המאזן השישי בטיבו בליגה? רצף הניצחונות השני באורכו בנבא? ונמצאת, כרגע, במקום השני במזרח? נכון מאוד, אטלנטה הוקס. אז איך קבוצה שכוכביה הם ג'ף טיג, קייל קורבר ופול מילסאפ כל כך מצליחה? התשובה בכתבה שלפניכם.
*
ראשית חשוב להתייחס לפיל שבחדר-לוח המשחקים הקל של ההוקס. במהלך רצף 9 הניצחונות של הקבוצה, הניצים פגשו קבוצות תחתית כאורלנדו, פילדלפיה, אינדיאנה, שרלוט ובוסטון-ניצחונות קלים על הנייר. ניתן למצוא הסבר לבעיה זאת בכך שהם פגשו גם את מיאמי, ברוקלין, ניו אורלינס ודנבר, כולן היו מגיעות לפלייאוף במזרח. מה שכן, ב-5 המשחקים הבאים של הקבוצה נקבל תמונת מצב על היכולת של ההוקס להגיע לרמות הגבוהות ביותר, עם משחקים נגד קליבלנד, שיקגו, יוסטון ודאלאס (ואחד קל נגד אורלנדו).
האחראי המרכזי להצלחה של ההוקס הוא המאמן, מייק בודנהולצר. ההצלחה של טום ת'יבודאו בשיקגו ואריק ספולסטרה במיאמי התחילה טרנד של מינוי עוזרי מאמנים לתפקיד המאמן הראשי, והנהלת ההוקס, לאחר בינוניות עם מייק וודסון ולארי דרו, החליטה לקפוץ על העגלה ולמנות עוזר מאמן אחר מהליגה. היא מצאה את מייק בודנהולצר, שהתחיל לעבוד באנ.בי.איי ב-1997, עת נשכר על ידי המאמן הרוקי של סן אנטוניו, גרג פופוביץ'.
אותו בודנהולצר מבסס את המשחק של אטלנטה במידה מסוימת על המערכת הספרסית, ובעונה שעברה הרים קבוצה לא רעה באטלנטה, שניצלה את חולשת המזרח והתבססה במקום השלישי, עד פציעתו של אל הורפורד. עם הפציעה של הסנטר, למרות העבודה הסבירה של פרו אנטיץ' כמחליפו, ההוקס הדרדרו עד המקום השמיני, אבל היו קרובים מאוד להדיח את הפייסרס בסיבוב הראשון.
השינוי המרכזי בצוות האימון של אטלנטה היה ההוספה של מומחה התקפה קרואטי, נוון ספאחיה, אותו אחד ממכבי תל אביב. ספאחיה, שנוסף לצוות בהעדרו של קוין סניידר, שעזב כדי לאמן את יוטה, נותן טאץ' אירופאי למשחק של ההוקס, בעיקר בחלק ההתקפי, וההוקס במקום השלישי בליגה באסיסטים ושישי באחוזים מהשדה עקב כך. מלבד השינוי הזה, בודנהולצר הוסיף את בן סאליבן וצ'ארלס לי, שני מומחי פיתוח שחקנים, שיסייעו לפתח את הפרוספקטים החדשים של ההוקס.
מבחינת הבחורים על המגרש, הכוכב המרכזי זה ג'ף טיג, שמנהל את ההצגה בג'ורג'יה. טיג ממשיך במגמת ההשתפרות שבה החל בעונה שעברה, ונראה כאילו השיטה של בודנהולצר, שמיצבה את אטלנטה במקום החמישי בנקודות פר פוזישן בליגה, נתפרה למידותיו, כתואם טוני פארקר. מלבדו יש את דניס שרודר המהיר, שיכול לסדר נקודות קלות בחדירות, אבל לא מנהל משחק טוב כטיג נכון לעכשיו.
יחד עם טיג, ההוקס מוסיפים שוטרים טובים, שיודעים לרווח את המשחק. הבולט שבהם הוא קייל קורבר, שטרם הגיעו לאטלנטה היה שחקן ספסל בבולס. באטלנטה, קורבר בן ה-33 נותן עונת קליעה היסטורית עד עכשיו (נכנס למועדון ה-50-40-90, ואף למעלה מכך), עם 52.5% מהשדה, 55.9% מהשלוש ו-95.3% מהעונשין, ומרווח את ההתקפה שצריך.
פה בדיוק נכנס לתמונה דמאר קארול, שחקן ליגת התפתחות לשעבר ושומר לא רע, שמנצל את המבטים הפנויים כדי לקבור נקודות שצריך (12 למשחק). מעל קארול, קורבר וטיג נמצאים פול מילסאפ ואל הורפורד, שני שחקנים שדומים מאוד אחד לשני בסגנון המשחק שלהם.
דבר כזה נחשב בדרך כלל חיסרון, וברוב הצבעים הגדולים היו שחקנים שהשלימו זה את זה (הורי וחאכים, אנדרסון והווארד באורלנדו), אבל ההוקס מנצלים את זה כדי ליצור פיק אנד רולים, אלמנט נוסף מהכדורסל האירופאי, וליצור נקודות קלות, בין טיג/שרודר למילסאפ/הורפורד, כפי שאפשר לראות בסרטון הבא:
קרדיט על הסרטון, ומאמר נפלא על ההתקפה של ההוקס: http://bballbreakdown.com/2014/12/12/mike-budenholzer-beautiful-ever-varying-schemes/
השילוב ביניהם, ויכולת שניהם להוציא כדור החוצה לאחד הקלעים, הופך את אטלנטה לקבוצת התקפה חזקה ביותר.
החמישייה השנייה של אטלנטה נבנתה על בסיס דומה-שרודר מוביל כדור איכותי, שלבין מאק יכול להוביל כדור שצריך וליצור נקודות קלות משלו,ספלושה ומייק סקוט יכולים לצלוף שצריך ומספקים הגנה חזקה, ואנטיץ' משלים את היחידה החלופית של העיטים.
אחד הדברים היפים בהתקפה של ההוקס זה אי המצאות סופרסטאר, אלא חבורת שחקנים חכמים ולא אנוכים יתר על המידה ביחד. מאניבול, גרסת הכדורסל, אם תרצו. אין אף שחקן של אטלנטה שנמצא בטופ 34 השחקנים שלוקחים הכי הרבה זריקות מסך זריקות קבוצתם (usage rate) בליגה.
נקודת החולשה של ההוקס נמצאת בהגנה-בכל המשחקים שהפסידו עד עכשיו, מלבד אחד נגד הספרס, הם ספגו לפחות 114 נקודות. למרות זאת, הקבוצה מצליחה לעשות עבודה הגנתית לא רעה, כאשר היא משתקת את כוכבי היריבה (ההוקס מדורגת במקום השישי בליגה כקבוצה שסופגת הכי מעט נקודות למשחק, ובמקום השישי מהסוף כקבוצה שסופגת הכי מעט אסיסטים במשחק), הודות לסטופרים כמילסאפ, ספלושה וקארול, שמסוגלים לעצור כל שחקן בליגה.
הם מכריחים את שחקני היריבות לקחת זריקות קשות, ועקב כך ההוקס מדורגת במקום ה-7 בליגה כקבוצה שנזרקות מולה הכי הרבה שלשות, אבל במקום ה-6 בליגה באחוז השלשות של היריבה (ככל שהוא יותר נמוך, המקום גבוה יותר).
שאטלנטה צריכה לעצור את היריבה, היא עושה את זה. במשחק האחרון של ההוקס, נגד המג'יק, ההתקפה שלהם נעצרה על 87 נקודות, אבל הקבוצה הצליחה לשתק את אורלנדו, ולעצור אותם על 81 נקודות.
יש להם דרך לעבור בתחום ההגנה נגד התקפות חזקות, ויהיה מאוד מעניין לראות אותם נגד קבוצות כמו דאלאס, וברגע שהם יצליחו בזה, הם קונטנדרים לכל דבר, ולא עוד קבוצה שמתחילה את העונה בטירוף ואז שוקעת בהדרגה.
no funny shtuff
13 דצמ 2014 17:51:21יופי של טור, בהחלט מאיר עיניים, לא ידעתי שספאחיה גויס לשורות ההוקס.
הבעיה של הקבוצה הזו היא שיש להם קהל מצ'וקמק ואולם חצי ריק בכל משחק..
רועי ויינברג
13 דצמ 2014 17:53:51הקהל עדיין לא התאושש מטראומת האמרות הגזעניות של לווינסון, יש פה עבודה מנטלית מעולה של בודנהולצר שהצליח לגרום לקבוצה עם לא מעט שחקנים שחורים לשחק כיחידה אחת למרות ההצהרות האלה
יאיר
13 דצמ 2014 19:02:48לא בטוח לגבי היכולת שלהם להיות קונדטנדרים אבל הם אחלה קבוצה. תודה על הפוסט המשובח!
יונתן שגב
13 דצמ 2014 20:00:49קבוצה מעצבנת. אני ב-NBA מעט מאוד זמן, אבל למי מכם שיותר וותיק, מישהו מכם זוכר עונה שאמרתם לעצמכם: ״ בואנה, הם מועמדים לאליפות״?
רועי ויינברג
13 דצמ 2014 20:12:03אולי השנים של דומיניק, ריברס וקווין ויליס, אני לא זוכר משהו מעבר ב-8-9 שנים שאני עוקב אחרי הליגה
איל
13 דצמ 2014 20:18:04דומיניק…
איל
13 דצמ 2014 20:18:15פטיט…
המשגיח
13 דצמ 2014 20:52:44קבוצה נהדרת. קייל קןרבר שחקן ענק.
יונתן שגב
13 דצמ 2014 21:11:48אני לא בטוח לגבי תקופת וילקינס (גם שניכם לא הייתם שם…). יכול להיות. ותקופת פטיט הייתה לפני משהו כמו 50 שנה. יש משהו בפריינצ׳ייז הזה לדעתי שפשוט מקולל.
33and34
13 דצמ 2014 21:14:58לא חושב שמישהו בשנות התשעים חשב עליהם כקונטנדרים, בטח שהיה את מייקל באיזור. אני לא חושב גם שהם אי פעם עברו חצי גמר מזרח. סתם היו קבוצה כיפית.
יונתן שגב
13 דצמ 2014 21:19:47בדיוק… לכן אטלנטה תמיד הייתה (ותהיה?) קבוצה שנעה בין המעצבנת לכיפית.
Mbk
13 דצמ 2014 21:42:32להוקס לא הייתה קבוצה שמאיימת על האליפות
פוסט מעניין
נראה כי תודח שוב בסיבוב הראשון או בחצי גמר המזרח
Yavor
13 דצמ 2014 22:27:01היתה להם התחלת עונה אחת נהדרת, כשהם הובילו את המזרח. ואז, משום מקום, ביצעו טרייד עם הקליפרס וקיבלו את דני מאנינג. משם זו היתה נפילה חופשית, משל היו אינדי אחרי טרייד גריינג'ר
תודה רועי על כתבה נהדרת
TheGreatWall
13 דצמ 2014 23:25:04כתבה מעולה! כן ירבו!
אטלנטה פשוט מופלאה, מאוזנת טוב הגנתית והתקפית. אין לה כוכב על וכל אחד יודע את מקומו ומה הוא צריך לעשות. אבל, הספסל שלה חלש מדי לטעמי ולכן היא לא תוכל להגיע כל כך רחוק (והוכחה לכך הידרדרותה של הקבוצה בהיעדרו של הורפורד). חוץ מזה, טיג או מילסאפ צריכים להוכיח עצמם כמסוגלים להוביל את הקבוצה גבוה
ויינברג
14 דצמ 2014 09:10:22תודה לכולם
ניחסתי אותם
גוגליוטה
14 דצמ 2014 13:43:05תודה רבה על הכתבה. יופי של כתבה.
אטלנטה זו אותה מנגינה כבר 7 שנים מאז שהורפורד הגיע אליה.
זה נראה שיש להם מה להציע לקראת הפוסט סיזן אבל בפועל הם לא באמת מספיק טובים. בדרך כלל זה מתווסף לפציעה של אחד השחקנים המובילים לקראת סוף העונה.
מגיע הרבה מחמאות לקבוצה מאד מאומנת עם שחקנים צנועים שעובדים קשה וביחד ומוציאים יותר מסך החלקים.
למזלם הם משחקים במזרח. במערב הם היו מדורגים בין פיניקס, סקרמנטו ודנבר במקרה האופטימי.