אחת השאלות הכי מסקרנות בעיני,היא האם ממפיס היא על אמת? או במילים אחרות האם ממפיס יכולה ללכת עד הסוף השנה?

פתיחת העונה של ממפיס בהחלט מראה על הכוונות הרציניות של הקבוצה,אך אם נסתכל רק בשנה שעברה היו 2 קבוצות שפתחו חזק את העונה,פורטלנד במערב שהתחילה את החודש הראשון במאזן 3-14 ,ואינדיאנה במזרח שהתחילה את העונה במאזן של 2-16.

בסוף העונה 2 הקבוצות לא הצליחו לתרגם את ההצלחה שלהן לאליפות.

פורטלנד שפתיחת העונה שלהם הייתה מפתיעה בסופו של דבר עשו עונה יפה ואפילו הצליחו לעבור את יוסטון ללא יתרון ביתיות, ואינדיאנה… גם הפסיכולוגים הכי טובים שיש לא יצליחו להסביר מה הלך שם.

התשובה לשאלה למה זה נוגע לעניינו,קשורה לכך שפתיחת עונה טובה זה יופי ומעולה אבל לא אומר שום דבר.

אז למה אני בכלל חושב שאצל ממפיס זה יהיה שונה?

נתחיל מכך שממפיס כבר כמה שנים נמצאת בצמרת המערב החזק,והיא אפילו כבר הגיעה פעם אחת לגמר המערב,אז תגידו מה שונה הפעם,למה שהפעם היא תצליח?

1.ארבעת השחקנים הטובים ביותר של ממפיס הם,מארק גאסול,זק רנדלוף,מייק קונלי וטוני אלן.ה-4 הזאת משחקת כבר יחד 5 עונות!!!,רק לקבוצה אחת יש יותר עונות היחד ל4 שחקנים המובילים שלה(כן כן אני כמובן מדבר על פילדלפיה).בכלל החמישייה של ממפיס היא אחת החזקות בליגה:

מייק קונלי-לדעתי השחקן הכי אנדייטד בליגה בלי עוררין ולבטח אחד מ5 הרכזים הטובים בליגה.

טוני אלן-עדיין השומר הכי טוב משחקני היוץ ובפליאוף האחרון ראינו שאפילו על דוראנט הוא יכול לשמור מעולה.

טיישון פרינס-החוליה החסרה.

זק רנדלוף-עדיין אחד הפאוורדים הטובים בליגה.

מארק גאסול-לפחות על פי פתיחת העונה (ולא רק ) אחד מ2 הסנטרים הטובים בליגה(יחד עם דמרקוס).

בנוסף לחמישייה יש לממפיס ספסל לא רע בכלל,שבשנתיים האחרונות הם רק חיזקו אותו,קורטני לי מצא את מקומו ומשתלב נהדר,וינס קרטר-מוסיף להם וינריות  שהייתה חסרה להם,ופונדקסטר,אודריך ולויר משלימים ספסל לא רע בכלל.

2.נקודה נוספת זה כמובן סגנון המשחק שלהם,שאם יש סגנון שמותאם לפליאוף זה כמובן הסגנון האיטי של הכנסת הכדור קודם כל פנימה ואז החוצה,וכמובן ההגנה שלהם.

3.נקודה שלישית שמראה לי שהשנה היא השנה של ממפיס זה שהקבוצה עברה מלהיות הקבוצה של זק רנדלוף לקבוצה של מארק גאסול.השינוי הזה מתבטא למשל בנקודות שגאסול קולע 20.2 נקודות למשחק לעומת רנדלוף שקולע 15.9 נקודות לעומת שנה שעברה שרנדלוף קלע 17.4 נקודות למשחק וגאסול קלע רק 14.6 נקודות.

שינוי זה מתבטא לא רק בנקודות אלא בכך שכל המשחק עבר להיות דרך גאסול שכמו כל סנטר אירופאי טוב יודע לנהל את המשחק מבפנים בצורה אופטימלית.

נכון לעכשיו השינוי הזה גם עובר בצורה חלקה ומזכיר לי שינוי מאוד דומה שקבוצה אחרת עשתה בעבר(סן אנטוניו ב-99)

4.נקודה אחרונה שמתקשרת לכותרת של הפוסט.השנה יש ואקום,מהמזרח אחרי שקיעת מיאמי,האלופה לא תגיע וזה בכלל לא משנה מי תגיע לגמר.במערב מועמדת אחת כבדה לדעתי נפלה כבר בגלל פציעות(אוקלהומה) נשארנו עם 5 מועמדות: קליפרס,גולדן סטייט,דאלאס ,סן אנטוניו וממפיס.

קליפרס לא יזכו כי הם הקליפרס והם ימצאו דרך לבעוט בדלי.

גולדן סטייט-גם במידה וכולם יישארו בריאים הם יצטרכו להפסיד איזה גמר מערב אחד לפחות,לצבור ניסיון ואז לאיים ברצינות על האליפות.

דאלאס-שאלת השאלות בהחלט יש פוטנציאל,יש ניסיון השאלה שוב פציעות כי 2 שחקנים חשובים שלה כבר לא צעירים (צ'נדלר ונוביצקי)

סן אנטוניו-פה כבר נלך על העובדה שסן אנטוניו מעולם לא הצליחו לזכות בבק טו בק,ומעבר לכך אם יש קבוצה שמסוגלת הגנתית להתמודד מול משחק ההתקפה המופלא של סן אנטוניו זאת ממפיס.

אז זהו לסיכום נוצרה פה הזדמנות מה שאומרים אצלנו פעם בחיים להביא את התואר לעירו של אלביס וכדברי המלך של הגויים(המלך של היהודים זה זוהר)

Its now or never