אז לא היו לנו הפתעות במשחקי יום חמישי הגדול אבל קל זה לא היה. קליבלנד ופורטלנד לא ליקקו דבש מול הניקס והפייסרס בהתאמה אבל יצאו עם ה-W אותו הן רצו, בעוד גולדן סטייט טיילה מול הגבה בדרך לניצחון נוסף בפתיחת העונה המדהימה שלהם, אז בואו ניגש לאקשן.

ניו יורק ניקס 87  – קליבלנד קאבלירס 90:

כנראה שיש משהו בניקס שמבלבל את הקאבס, אבל בסופו של דבר הם עשו את העבודה וניצחו במשחק קשה בגארדן.

זה היה בלי ספק המשחק של קיירי ארווינג שגם קיבל מבלאט את האמון בפסק הזמן האחרון והחזיר בליי-אפ שגמר את המשחק. 37 נקודות היו לגארד האקספלוסיבי של הקאבס כאשר ג'יימס עובר בטבעיות לתפקיד המוסר במשחק של 19 נקודות ו-12 אסיסטים.

בניקס טים הארדוואי ג'וניור (איזה שם אדיר, איזה מלך טימי הרדוואי שהוא קרא לו ככה, קודוז), עם 20 נקודות, ואמארה מירושלים עם 18 ו-9 ריבאונדים.

הניקס החזיקו את המשחק צמוד לכל אורכו ואפילו הובילו ב-7 ברבע הרביעי אבל לא הצליחו להחזיק מעמד, כשג'יימס לוקח פיקוד עם 5 נקודות וחטיפה וקיירי סוגר את העסק. לא לפני שקריאת בלאט לפסק הזמן הרגיזה את ארווינג שהיה נראה כאילו הוא מוכן לחנוק את המאמן שמנע ממנו להתרסק לתוך הסל. עם זאת אחרי המשחק ארווינג אמר: "המאמן שירטט תרגיל מעולה, הוא בטח בי, ואנחנו מתרגלים זה לזה". יכול להיות רגע משמעותי עבור המאמן הישראלי.

סטטיסטיקות משוגעות: משחק מפוזר של שתי הקבוצות עם 38 איבודים בסה"כ. 5 נצחונות רצופים לקאבס והפסד שישי רצוף לניקס כשאנת'וני קולע ב-4 מ-19 עלובות.  לקיירי ממוצע של 29 נקודות בגרדן והוא קלע הלילה ב-12 מ-18. וואו. לקליבלנד שוב אין ספסל, 10 בלבד לכל הספסל הערב.

פורטלנד טרייל בליזרס 88 – אינדיאנה פייסרס 82:

פורטלנד הובילה לאורך כל המשחק והראתה עליונות על יריבתה מהמזרח, על אף שהפייסרס הצליחו לצמק ל-3 בלבד 53 שניות לסוף, אבל פורטלנד ידעה לסגור כאן עניין בדרך לניצחון 12 מ-13 המשחקים האחרונים, בעוד הפייסרס מפסידים את שלושת המשחקים הראשונים במסע החוץ של ארבע משחקים שלהם.

המשחק שהתנהל בקצב יורוליג, התחמם בצורה לא צפןויה ברבע השלישי בדחיפות בין דיוויד ווסט לרובין לופז (יכול להיות שגם הם ראו את באד בויז בערוץ הספורט בשבוע שעבר?) ווסט קיבל טכנית.

סטאקי פתח בפוינט גארד עבור אינדיאנה וקלע 16 שלא הספיקו כסקולה תורם 10 מהספסל ואינדיאנה הפצועה והחבולה ממשיכה ללכת לשום מקום.

בפורטלנד לילארד הוביל עם 23, ופורטלנד כבר 4-15, לא ייאמן שכמסתכלים על השלב הזה של העונה שלוש מהקונטנדריות שלנו במערב הן ממפיס, גולדן סטייט ופורטלנד, אם היו אומרים את זה לפני חמש שנים האמירה הייתה נשמעת הזויה, כנראה שלמרות הכסף הגדול, הליגה הזאת היא עדיין אחת הדינמיות ביותר בספורט המקצועני. איזה כיף.

סטטיסטיקות משוגעות: 19% מהשלוש בלבד לפורטלנד והם בכל זאת לוקחים את המשחק. דאבל דאבל רביעי רצוף לאולדרידג'. הרבע הראשון היה קטסטרופלי ונגמר 16-14, שיא נקודות שלילי ברבע לשתי הקבוצות העונה.

גולדן סטייט ווריורס 112 – ניו אורלינס פלקינס 85:

גולדן סטייט כבר 2-16 וממשיכים את פתיחת העונה המדהימה שלהם גם מול קבוצות קשות, בעוד הפלקינס נופלים למאזן שלילי וחייבים להתעורר מהר כי במערב הקשוח עוד 2-3 הפסדים והם ימצאו את עצמם, שוב, מחוץ לפלייאוף והסבלנות של הגובה הולכת ופגה.

אגב מדברים הרבה על יחסי הכוחות בין המזרח למערב, אבל דמיינו מצב שבו סקרמנטו וניו אורלינס לא עולות לפלייאוף, לקאזינס ודיוויס נמאס והם עוברים נניח למיאמי ואינדיאנה בהתאמה. בשנה הבאה הפצועים של אינדיאנה חוזרים ופתאום יש 4 קבוצות ענק במזרח – קליבלנד, שיקאגו, מיאמי ואינדיאנה. רק אומר שיכול להיות שלא צריך צעדים כל כך קיצוניים כמו שהציעו לאחרונה.

הפלקינס עוד הובילו הודות ליכולת האדיר של דיוויד ברבע הראשון אותו סיימו ביתרון 22-28 כשיתרון השיא מגיע ל-8, אבל ברבע השני חלה קריסה כללית כשאת הרבע מנצחת גולדן סטייט 12-31. ניו אורלינס הצליחה להישאר איכשהו במשחק אבל ברבע הרביעי הווריורס גמרו את העסק.

30 ו-15 של דיוויס ירדו לטמיון בערב שבו הוא באמת היה לבד כשאף פלקין אחר לא קולע מעל 12 נקודות. תומפסון וקארי בערב רגוע של 23 ו-19 בהתאמה הספיקו לווריורס.

סטטיסטיקות משוגעות: 20% בלבד מהשלוש לפלקינס שבאמת לא עשו כלום חוץ מלתת את הכדור לדיויס ולזוז הצידה עם 18 נקודות לספסל בלבד.

וזה נכתב לפני המשחק:

אז אחרי לילה באמת גדול של משחקים, כמה הארכות והיסטוריה אחת (פילדלפיה ניצחה!) נשאר לנו רק לקוות שכל הדרמה הזאת שנפרסה על 10 משחקים אתמול תידחס ל-3 משחקים הלילה כאשר הניקס האומללים יארחו את קליבלנד שדומה שנכנס לקצב, פורטלנד מארחת את אינדיאנה וגולדן סטייט הלוהטת זאת לא מילה מארחת את הפלקינס ואת דיוויס. אז בואו ניגש לאקשן.

ניו יורק ניקס (15-4) – קליבלנד קאבלירס (7-9):

הקאבס מגיעים עם 4 נצחונות רצופים למשחק הזה, בעוד הניקס מגיעים עם 5 הפסדים רצופים משלהם, במשחק הקודם בין השתיים בסוף אוקטובר הייתה זו ידה של הניקס על העליונה עם ניצחון 90-95 אבל הרבה מיים עברו בהאדסון מאז כמו שאומרים.

בשקט בשקט לברון הופך את ארווינג לשחקן שקליבלנד צריכים שהוא יהיה (ואולי זה בכלל בלאט?) , 20.5 נקודות ב-55% מהשדה ו-5 אסיסטים ברצף הנצחנוות של הקבוצה הם בדיוק, אבל בדיוק, מה שהקאבס צריכים מארווינג, שעדיין לא ניצח במדיסון סקוור גארדן, אם חושבים על הפלייאוף.

התהליך שהקאבס עוברים נראה דומה מאוד לתהליך שמיאמי עברה בעונה הראשונה של לברון בה, אבל הפעם נראה שלברון יודע טוב יותר איך לעשות את התהליך הזה, והקבוצה מרוויחה. אין מה לעשות, לוקח זמן לקבוצה חדשה להתחבר וקליבלנד היא בלי שום ספק קבוצה חדשה, ומרתק לראות את התהליך הזה שהופך כל משחק של קליבלנד לצפיית חובה.

ניו יורק היא גם הקבוצה עם מספר הנקודות הנמוך ביותר בצבע (31.2) וקליבלנד תנסה לנצל את הרכות הזאת מתחת לסל של המארחים, אבל היא עשויה לקבל בחזרה את ג'יי אר סמית' הלילה.

הימור – הקאבס ב-10.

פורטלנד טרייל בליזרס (4-14) – אינדיאנה פייסרס (11-7):

פורטלנד היא אחת מהקבוצות החביבות על כותב שורות אלה עוד מהעונה שעברה, ואיזה כיף שייצא לנו לראות אותם הלילה משחקים בבית בעיר הזאת שכל כך אוהבת אותם, ובאצטדיון הכל כך ביתי הזה.

המארחים ינסו לעלות לניצחון 12 ב-13 משחקים במאבק הצפוף בצמרת המערב.

באופן מדהים אינדיאנה על שלל פציעותיה עדיין נמצאת בעשיריה הראשונה של ההגנות בליגה, עדות לעבודה ההגנתית המרשימה של פרנק ווגל שם, אם כי סוגית יכולת האימון ההתקפי שלו בעינה עומדת.

גם ניהול הרוטציה של הפייסרס הפצועים עדיין לא תופס צורה, כשהשחקנים הפותחים שלה מרימים ממוצעים של 56 נקודות למשחק בלבד.

באופן טבעי העיניים יהיו נשואות לאולדרידג' הנפלא שקלע 39 נקודות מול דנבר ביום שלישי, ואסיסט לרובין לופז שניצח את המשחק, וכששלושת המשחקים האחרונים שלו בבית מול אינדיאנה הסתיימו בממוצע של 27 נקודות למשחק בהחלט יש למה לצפות הלילה.

הפייסרס שלא ניצחו בפורטלנד מ-2007 יחסרו את ג'ורג' היל אבל יקבלו בחזרה את מיילס, היברט, ווסט ווטסון.

הימור: פורטלנד ב-20.

גולדן סטייט ווריורס (2-15) – ניו אורלינס פלקינס (8-8):

והגענו, בשעה טובה ומוצלחת, למשחק המרכזי של הערב, כן חברים זאת גולדן סטייט מול הגבה.

גולדן סטייט נמצאת כבר כמה שנים טובות בפוזיציה של טובים, אבל לא מצויינים, ומאחר ומארק ג'קסון לא הצליח להוציא אותם משם עם שחקנים אדירים כמו קארי, תומפסון ואיגודלה, קאר הובא כדי לנסות לעמוד במשימה.

היה מעניין לשמוע את שחקני הקבוצה מתארים את ההבדלים בין השניים, בכך שמארק ג'קסון לא עבד איתם הרבה והאמין בלתת להם ללכת לשחק, בעוד קאר עובד איתם על יסודות ועל צורת המשחק, והם מעריכים אותו על זה. מעניין אם הם יגידו את אותם דברים כשהמשבר הראשון יצוץ, והוא יצוץ.

מעניין גם האם הקלישאה שמי שחי על הג'אמפ שוט מת על הג'אמפ שוט תהיה תקפה גם הפעם, והאם כשהטמפרטורות והאינטנסיביות ההגנתית יעלו, הלוחמים יהיו חזקים מספיק כדי להדוף את המתקפות של הקליפרס, הספרס, הטרייל בלייזרס, ושאר ענקי המערב.

וכאן אנחנו פוגשים את הגבה.

דיוויס שמעמיד ממוצעים האקים אולג'ואנים וזוכה להשוואות מחמיאות, ירצה להתחיל להפוך הישגים אישיים לכאלה קבוצתיים כדי לזכות בהכרה בעונתו השלישית ב-NBA, מה שאומר ששעון החול של ניו אורלינס להצליח לבנות קבוצה מנצחת מתקתק.

רוצים השוואה נוספת? הגבה מאיים להיות הראשון מאז דיוויד רובינסון לפני 20 שנה, להעמיד ממוצעים של 20, 10, 3 ו-2 (נקודות, ריבאונד, חסימות, חטיפות) על פני עונה שלמה.

לו רק היינו במזרח דאבה דאבה דאם מזמזמים לעצמם בוודאי החברים בניו אורלינס שמרוחקים 3 נצחונות (1.5 משחקים) מהמקום שמוביל לפליאוף במערב, בעוד במזרח הם כמובן היו יושבים בנינוחות במקום ה-6-7.

הימור: הווריורס ב-3.